גושפרתה - גיליון 871

דבר העורך - מי הזיז את הסופגנייה שלי?

הרב ישראל רוזן. דיוקן. בשער: לביאה כהן ציור:

ימי החנוכה מתקרבים והחורף כבר הגיע לאזורנו. אני שייך למיעוט הגאה שנהנה מהחורף, מהמראה האפור והסגרירי, מהרוח, מהערפל ומהקור. אני מניח שחלק גדול מזה קשור לכך שבשנותיי הרבות באילת נטולת החורף נוצר אצלי מחסור בימים סגריריים. גם אם זוהי שנת בצורת עם טמפרטורות חמות יותר ומזג אוויר חמים יחסית, הימים עדיין מתקצרים משבוע לשבוע והחושך מקדים לקבל את פנינו. אני ובני משפחתי עוברים ל'מצב בית', ואת שעות אחר הצהריים אנו מעבירים יותר בין ארבעת כותלי הבית. הילדים מצפים בקוצר רוח לימי החנוכה המתקרבים, ואני מודה שכבר התחלנו לחטוא באכילת סופגניות בשעות הבוקר של ימי שישי. בחנוכה אנו חוגגים את ניצחונם של המכבים על היוונים, ניצחון המסמל במובן מסוים את המאבק בהתייוונות ובאימוץ מוטיבים מתרבויות לא יהודיות. אם יהודה המכבי היה מביט בנו כיום חוגגים את חג החנוכה, אני תוהה עד כמה הוא היה מרוצה ממה שנהייה ממורשתו. במדרש בבראשית רבה יש אזכור לחג בשם 'חג החורף', ושם מתואר עליו שכאשר האדם הראשון ראה שבכל יום החושך גדל ושעות היום מתקצרות, הוא היה שוהה בתענית ומתפלל במשך שמונה ימים כדי שהאור יחזור. יום ההיפוך – היום שבו שעות האור מתחילות לגדול על חשבון שעות , שזה כמעט תמיד בתוך ימי חג חנוכה. הפגאנים היו נוהגים לחגוג 22.12- החושך - מתרחש ב את אותו יום, וכיום המנהג הנוצרי של עץ האשוח המואר הוא גם תולדה של אותו חג פגאני. הסביבון אף הוא, בגלגולו המקורי, הוא קוביית הימורים שמקורה באירופה, וארבע האותיות הכתובות עליו מציינות למעשה את סכומי הזכייה, ולא את המשפט המוכר יותר 'נס גדל היה פה'. אפילו הסופגנייה האהובה הגיעה אלינו מגרמניה. המחשבה האידאלית שהיהדות הצליחה לשמור על זהותה ולהתנהל כבתוך בועה בכל הדורות, היא מחשבה יפה אך אינה מציאותית. התנ"ך מספר לא פעם על העבודה הזרה שהייתה קיימת בעם ישראל, ובכל אתר ארכאולוגי יהודי שנחפר בארץ נמצאו צלמיות של הבעל והאשרה. חלק יקראו לזה עבודה זרה וחלק יקראו לזה קמעות. לדעתי האישית, הייחודיות שלנו כעם היא ההצלחה לשמור על זהות יהודית במשך אלפיים שנה ללא מרחב טריטוריאלי, תוך אימוץ מוטיבים מהתרבות שמסביב. הזמן, העולם והתרבות סביבנו משתנים ללא הפסק ומפרים זה את זה. אחד האנשים שהבין זאת בצורה הטובה ביותר היה הרב ישראל רוזן, שהלך לעולמו לפני כחודש. הבנתו שיש למצוא פתרונות שיתאימו בין העולם המשתנה לבין הדת היהודית הביאה אותו להקים את מכון 'צומת' באלון שבות. הרעיון הזה היה בזמנו מהפכני ביותר, והוא ממשיך להתוות את דרכה של היהדות המביטה קדימה אל המקום שאליו העולם הולך, ומחפשת את דרך הביניים שמטרתה, קודם כול, היא - טובת האדם.

מעקב גושפרתה 6............................. נתיב האבות

מהשטח 8....................... מהנעשה בגוש

איש אחד 12 ............ הרב לוכד הפרפרים

בלב העניינים 18 ............... היום שאחרי שבת

תוכן

נעים להכיר 22 ...................... מחוץ לקופסה

לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות

מסע בזמן 28 .. לילה לבן בשדות בית לחם

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל 02-5808886 . פקס p-meida@zahav.net.il דוא"ל: חפשו אותנו בפייסבוק! פרסומידע עיצוב והפקה: יאיר לביא עורך: שלמה יגר מגיה: רחלי רוזן, יעקב אילוז, כתבים: יוכי בן ישר, נדב פרנקל גרשון אלינסון צלם:

יאיר לביא gushfrata@gmail.com

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית