גושפרתה - גיליון 874

&

אצלנו בחצר

| רחלי רוזן |

משפחת אורי, גבעות

של הדיירים והתלמידים, מה שהופך את כל הקהילה לקלילה, מעניינת ומפתיעה. · "סדנת שילוב עברה לגבעות, וחיפשו דוידי: משפחות שיעברו ליישוב ויצטרפו לקהילה. ביום רביעי קיבלנו את ההודעה שהשטח נקנה וביום שישי כבר התמקמנו. זה היה בחנוכה, לפני שש שנים. הייתה כאן משפחה אחת, ויום לפנינו הגיעה משפחה נוספת. במשך חודשיים חיינו כאן שלוש משפחות בסך הכול. כשאח שלי בא לבקר, הוא הביא שני קרטוני חלב, כדי שלשכנים יהיה ממי לקחת חלב..." · קרוואן בן שלושים וחמש שנה, עם סטיקרים של הנח"ל על הדלת כזיכרון לשימושו הראשון, בהיאחזות נח"ל. "אין על קרוואן. עם אח שיפוצניק וסכין יפנית אפשר לעשות הכול", אומר דוידי. "הכי כיף בבית זה הפסקות החשמל. יושבים מסביב לאח ולא צריך יותר כלום." · הכול מעשה ידיהם: טאבון בוץ ובריכת דגים שנבנו עם הילדים, נדנדה, שולחן יצירה, המון עצי פרי והחממה האורגנית של נהורא שבה היא מגדלת שתילים וזנים מיוחדים. הפרויקט המעבר הבית הגינה

"אחרי שלמדתי פרמקלצ'ר )חקלאות נהורא: בת קיימא( רציתי לקנות שתילים אורגניים לגינה שלי ומצאתי רק בעמק חפר. אז קניתי זרעים לעצמי, עשיתי ניסויים, ובסוף הגעתי גם ללימודי שתלנות בגן הבוטני. כך פתחתי את 'שלחין'- חממה לשתילי ירקות עונה. מאז ומתמיד אהבתי להיות בחוץ כמה שיותר והתעניינתי באש, בצמחים בבעלי חיים ובאורחות חיים קדומות. כשהתחלתי ללמוד ב'בני אדמה' )ארגון שמחבר בין האדם לטבע( זה היה סוג של תרפיה בשבילי וחשבתי שאני המוזרה היחידה שבאמת מסוגלת להשקיע זמן ומאמץ בדבר כל כך לא פרודוקטיבי. 'מה הבעיה שלך פשוט לקחת גפרורים?', חברים שלי היו שואלים. אבל כשאנשים ראו איך מדליקים אש מחיכוך עצים, ואילו מטעמים אפשר להכין מהסופר האינסופי של הטבע ראיתי שזה משהו שחסר לכולם - חיבור פשוט ועמוק לטבע. אלו דברים שפעם היו חיוניים וכל ילד ידע אותם, ובעצם הם חלק מהתרבות שלנו ששכחנו. זרמו אליי בקשות ללמוד ולהצטרף אליי כשאני מטיילת ולומדת. כל מבוגר, ובטח כל ילד, שמדליק פעם ראשונה אש בלי גפרורים, בונה מחסה לחורף מענפי אורן, מסתווה ככה שגם מי שמטר ממנו לא רואה אותו - זה כיף גדול לי ולו. כל פעם מחדש מרגישים כך את העוצמה של הבריאה." "בקיץ - תמיד בגינה. נהורא שונאת מזגן. דוידי: הילדים מוציאים אותנו לעין אבו כלאב, שאין ספק שהוא המעיין הכי שווה בגוש. בחורף - מסביב לאח, ברור. ובכל יום שישי, כל השנה, יושבים ב'קפה בחורשה', שהוא בית קפה בגבעות שדיירי הדירות של הסדנה מפעילים." · השבוע - הבית על העץ. "בכל פעם שאנחנו מעיזים ומצליחים לבנות משהו חדש עם הילדים בבית - זו שמחה גדולה. שנינו בעלי שתי ידיים שמאליות, אבל לומדים, משחקים ומנסים." בילוי משפחתי · מקור גאווה

.(5) (, יער 6) (, נחל 29) (, נהורא 37) דוידי צ'יה הכלבה, חמש תרנגולות, עשרה דגים, דבורים. 40,000- ו · דוידי ונהורא עבדו ב'סדנת שילוב' שהייתה אז בראש צורים. דוידי היה מחנך כיתה ונהורא הייתה בת שירות בכיתה שלו. השאר היסטוריה. · דוידי הוא פסיכולוג חינוכי במועצה בגוש עציון, .ADHD ועובד בפרויקט "מרחב" לילדים עם נהורא מלמדת ב"יובלים" - בית הספר יער בגבעות, מגדלת ומוכרת שתילי ירקות לגינות פרטיות ומעבירה סדנאות שטח והישרדות של 'רוח היער'. · נחל לומד בכיתה א' ב"יובלים". כל יום לומדים שעתיים – קריאה, חשבון, היסטוריה וגיאוגרפיה ובשאר הזמן יוצאים ליער - עובדים, חוקרים, לומדים ומתבוננים. "נחל שמח, וגם אנחנו!", אומרים במשפחה. (3-6) יער בגן חובה בגבעות. זה גן רב גילאי ומשלב בתוכו ילדים בעלי צרכים מיוחדים. הגן פועל ברוח היישוב ויש בו אווירה נעימה, טיולים, פינת חי ושלל פעילויות. · כהיאחזות נח"ל, 1984- גבעות הוקם בתחילה ב אוכלס על ידי אזרחים בהחלטה 1997 ובשנת להעביר את ישיבת ההסדר "שבות ישראל" למקום. הישיבה החזיקה את השטח מספר שנים, אך בעקבות הפרת הסכמים ובעקבות סכסוכים הוחלט לפנות את הישיבה מהמקום עברה 2012 על תלמידיה ומשפחותיה. בשנת "סדנת שילוב" מראש צורים ליישוב גבעות שהתעורר מחדש. החזון החינוכי של הסדנא שואף לשילוב אנשים בעלי צרכים מיוחדים בקהילה, וסביב סדנת השילוב התגבשו משפחות של עובדי הסדנא ושותפים לדרך שרואים את השילוב כדרך חיים. משפחות, רובן 45 כיום מתגוררות ביישוב 5- צעירות, ויש בו בית ספר לחינוך מיוחד ו דירות של דיירים בעלי צרכים מיוחדים שמשולבים בקהילה. ישנה תחלופה מתמדת נפגשנו כך עיסוק חינוך גבעות

הנוכחי הוא בית על העץ. החממה של נהורא ·

עוד עשר שנים · כאן. באותו הקרוואן. מקווים...

|

22

פרתה גוש מבית