גושפרתה - גיליון 878

היישוב שלי מסע זמן

| יאיר לביא |

בלב העיר חברון ניצב מבנה מערת המכפלה המרשים. גם אלו שלא ביקרו במקום מעולם יזהו במהרה את המבנה הענק מוקף החומה והצריחים, אך מעטים יודעים שאותו מבנה שניצב כיום נבנה נדבך על נדבך במשך אלפי שנים, ושהמבנה מספר גם את סיפורם של אלו ששלטו על האזור והותירו עליו את חותמם. סודותיה של מערת המכפלה

בספר בראשית, פרק כ"ג, מסופר באריכות איך אברהם אבינו קונה בכסף מלא, אל מול עדים, את מערת המכפלה ואת השטח שסביב לה. את המערה הוא קנה מעפרון החיתי. זוהי הפעם הראשונה וכמעט היחידה שבה מסופר על רכישה של קרקע בכסף. את צאצאיהם של החיתים שהיו אימפריה חזקה ששלטה במרחב באותה התקופה,

הורדוס מערת המכפלה הייתה דומה למדי למבנה של הר הבית - מדרגות עלו לתוך הרחבה מוקפת החומה, ובה היה שטח פתוח עצום שאליו יכלו להיכנס היהודים ולהתפלל בסמיכות לקברי אבות האומה. עבר, הזמן הרומאים הגלו את היהודים מהארץ, הביזנטיים הגיעו ואחריהם הגיע שלטון הכיבוש המוסלמי. לאורך יותר מאלף שנה

מערת המכפלה. צילום: גרשון אלינסון

השבעה הנהוג עד היום. אלפי שנים חלפו להן, התנ"ך נסגר ונחתם והימים הם ימיו של המלך הבנאי – הורדוס. בימי חייו עסוק הורדוס בבנייה מסיבית ומונומנטלית, והוא בונה בין השאר את ההרודיון, מצדה, מתחם הר הבית ואף את מבנה מערת המכפלה. אומנם אין הוכחה כתובה שהיה זה הורדוס שבנה את המבנה, אך מי שמביט היטב באבני הגזית המסותתות, ובמיוחד בסיתות השוליים העדין והייחודי שנמצא גם בהרודיון ובהר הבית, יכול לדמיין את הורדוס מפקח גם על הקמת המבנה האדיר הזה. אך גם לאחר שסיים הורדוס להקים את המבנה הענק שניצב מעל פתח מערת המכפלה, עבר המקום עוד שינויים רבים. מעריכים שבימיו של לאורך יותר מאלף שנה נשאר המבנה על תילו ללא פגע

אנו פוגשים בתנ"ך בתקופה הרבה יותר מאוחרת, כאשר דוד המלך פוגש את אוריה החיתי ואשתו בת שבע. באותה העת החיתים כבר איבדו את כוחם ואימפריות אחרות עלו, ובאותה תקופה מופיע גם התיאור השני של מקום הנקנה בכסף – דוד רוכש מארוונה את הגורן שלו שלימים יהיה מקומו של בית המקדש. אך זה כבר סיפור אחר. מערת המכפלה מקבלת את שמה משום שהיא בנויה עם שני חללים כפולים. ייתכן שמדובר במה שנקרא 'קברי פיר' שהיו נהוגים בעת העתיקה, ובהם ישנו חלל היורד למטה ומשם הוא מתפצל לשני הצדדים ויוצר שני חללי קבורה. שרה, שלמענה נקנית המערה, היא הראשונה שנקברת שם ולאחריה, עם השנים, מצטרפים אליה אברהם, יצחק ורבקה, ובהמשך גם לאה. התנ"ך מספר שרחל מצאה את מותה בדרך אפרתה, וקברה מצוין היום במיקומו של קבר רחל סמוך לבית לחם. לאחר שיעקב נפטר במצרים מבקש יוסף מפרעה להעלות את עצמותיו למערת המכפלה, אך יוסף, במקום ללכת בדרך הקצרה ביותר עושה איגוף ולפני הגיעו לחברון הוא עוצר בדרך. "וַיַּעַשׂ לְאָבִיו אֵבֶל שִׁבְעַת יָמִים" )בראשית נ' י'( - זהו למעשה המקור למנהג

נשאר המבנה על תילו ללא פגע, גם בזכות יכולת הבנייה של הורדוס וגם משום שאבות האומה מקודשים גם לנוצרים וגם למוסלמים שהיו בארץ באותן התקופות. כאשר הגיעו הצלבנים בסוף המאה האחת עשרה, הם נהגו כפי שנהגו בהרבה מקומות אחרים בארץ – בנייה על האתרים הקדושים המופיעים בתנ"ך ובברית החדשה. כאשר הצלבנים הגיעו למערת המכפלה, הם בנו מצבות ציון על פני השטח הנמצאות מעל המצבות הנמצאות מתחת לפני הקרקע. שלטונם של הצלבנים לא נמשך זמן רב והפעם היו אלו הממלוכים שהגיעו למרחב. בתקופתם החלה מערת המכפלה לקבל את הצורה המוכרת לנו כיום - על הרחבה של הורדוס נבנו מבנים ואולמות תפילה ומעל ציוני הקבר הצלבניים נוספו מצבות שהם אלו הנמצאות כיום במבנה. בנייתם של הממלוכים מאופיינת בלבנים בצבעי אדום לבן שאותן פוגשים המתפללים בהגיעם אל אולמות התפילה כיום. אך השינוי הגדול ביותר היה דווקא קביעת האיסור על היהודים להיכנס אל המתחם. מתקופת הממלוכים ועד לאחר מלחמת ששת הימים היה מותר ליהודים

<<

|

22

פרתה גוש מבית