גושפרתה - גיליון 889

היישוב שלי מסע זמן

| עדי מנטל – בית ספר שדה כפר עציון |

צומת הגוש

לצומת גוש עציון המרכזית יש היסטוריה עשירה וארוכה המתפרסת מימי האבות ועד לתקופה המודרנית - כדאי להכיר.

את הבריכה שיפצו הבריטים לצורך אגירה, כדי להעביר את מי מעיין עין ערוב לירושלים בעזרת משאבות. הבריכה נעזבה לאחר יציאת הבריטים. אחד הקשיים הבלתי צפויים שעמד בפני המתיישבים היה השלג הכבד שירד באותה השנה. חלק מהמתיישבים, אלה שלא הכירו את השלג, חשבו ש"מן יורד מהשמיים", וחלק נוסף התכנס בבית הכנסת וחרד מכך ש"המבול חוזר". הקשר בין היישוב לעולם החיצון ניתק, ולמשך כמה שבועות - אין יוצא ואין בא. המציאות הפכה להיות בלתי אפשרית עד שכעבור שנתיים, ( היישוב ננטש. 1929) במאורעות תרפ"ט הבריטים העבירו את אנשי המושבה לבית רומנו שבחברון, שם שהו ניצולי הפרעות מהקהילה היהודית, ומשם עברו לירושלים. לאחר נטישת מגדל עדר אדמות הגוש הוצעו נמכרו האדמות 1933 בספטמבר 25- למכירה. ב לחברה בשם "אל ההר" בראשות שמואל צבי הולצמן )הולץ פירושו באנגלית עץ, ומכאן התגלגל השם כפר עציון(. החברה הביאה למקום קבוצת פועלים, הקימה משתלה והתחילה להכשיר קרקעות. הולצמן יזם רעיון מהפכני של בניית 'עיר גנים' ונטיעת יער בסמוך לה, במטרה להקים באזור מרכז יישובי שיהיה מבוסס על גידול מטעים. לשם כך רכש אלפי דונמים נוספים מהערבים מסביב. מבנה בן 1936 סמוך לצומת הקים הולצמן בשנת שני חדרים ששימש כמרפאה. בנו, שבא לשם כך במיוחדמאנגליה,שימשכרופאבמרפאהוכךהיולו לעזר. תקוותו של הולצמן הייתה כי עזרה רפואית שתוגש לערביי המקום, תביא לקירוב לבבות. מבנה המרפאה ננטש במהלך המרד הערבי הגדול, והוא קיים עד היום בפינתו הצפון מערבית של הצומת ומשמש כקיוסק. , עלו אנשי כפר 1943 כעבור שבע שנים, בשנת עציון לקרקעות היהודיות מחדש, והקימו בשנית את גוש עציון. אם עסקינן בצומת הגוש, אי אפשר שלא להזכיר את ה"דודות" מהפינה החמה. הוקמה הפינה החמה לזכר שמואל 2001 בשנת גיליס וצחי ששון הי"ד.

אם השם "צומת המיקי מאוס" נשמע לכם מוכר, כנראה אתם מכירים די טוב את גוש עציון בכלל, ואת צומת הגוש בפרט. כך או כך, כדאי שתכירו. צומת גוש עציון נמצא בלב גוש עציון, ונחשב לאחד הצמתים החשובים ביותר ביהודה. תושבי האזור מכנים אותו בקיצור "צומת הגוש". בעבר כונה גם "צומת המיקי מאוס" על שם מבנה המשטרה הבריטי הסמוך לצומת המזכיר בצורתו את מיקי מאוס. הסיפור של גוש עציון מתחיל עוד כשאברהם אבינו הולך עם יצחק בנו לעקדה. סביר להניח שאברהם בחר את תוואי ההליכה הנוח ביותר - קו פרשת המים הארצי שעובר בגוש עציון. כאשר רות מתהלכת בשדות בית לחם היא בוודאי צופה לעבר גוש עציון הנמצא במרחק נגיעה, ומיד אחריה צועד כאן דוד המלך בדרכו לירושלים. אם נמשיך לטייל בציר הזמן, נגלה כי גם בהמשך גוש עציון תופס מקום מרכזי בהתרחשות ההיסטורית. מסיבה זו שאפו יהודים רבים לאורך הדורות להתיישב ולחיות כאן. על אף כל זאת, בראשית הציונות ובימי העליות הגדולות כמעט ולא הייתה התיישבות יהודית באזורי ההר של ארץ ישראל. המוסדות הציוניים העדיפו להתיישב בעמקים של הארץ, הנוחים לעיבוד חקלאי. באזורים אלו גם היה קל לרכוש קרקעות מידי התושבים הערבים. באופן מצער, דווקא באזור שבו התרחשו מרבית סיפורי התנ"ך, בהר המרכזי של הארץ, חוץ מהתיישבות יהודית בערים הגדולות - חברון וירושלים, כמעט ולא התיישבו יהודים. ( קמה חברת "זיכרון 1925) בתחילת שנת תרפ"ו דוד" במטרה לרכוש שטח קרקע להתיישבות בין ירושלים וחברון. חברי הקבוצה לא היו מאנשי החלוצים שעלו לארץ בעלייה השנייה והשלישית, אלא יהודים דתיים מבני היישוב הישן בירושלים. המייסדים החלו לעבור בשכונות ובבתי הכנסת של ירושלים כדי לאסוף אנשים לחזון של קניית קרקע במקום הקדוש שבין ירושלים לחברון. לאחר כשנתיים של חיפוש מקום התיישבות נמצא המקום – אזור צומת הגוש של ימינו. בכ"ח ( עלו ראשוני 1927 בטבת תרפ"ז )שניים בינואר המתיישבים והקימו את מגדל עדר. המתיישבים עלו אל הקרקע ליד בריכת המים הבריטית

מגדל עדר. צילומים: גרשון אלינסון

מרפאת אל-ההר הרוסה

תקוותו של הולצמן הייתה כי עזרה רפואית שתוגש לערביי

המקום, תביא לקירוב לבבות

שהייתה במקום. שם בנו המתיישבים בית כנסת ומקווה טהרה, ומערבה משם )בדיוק במקום שבו נמצא סניף "רמי לוי" כיום( בנו את המבנים הפרטיים. מעבר ל'פינה החמה' נמצאת בריכת מים בריטית. אם שאלתם את עצמכם מה פשר בריכת המים הבריטית, התשובה היא שזוהי אחת הבריכות השייכות מפעל המים מימי בית שני, שמטרתו הייתה הובלת מים לבית המקדש.

|

24

פרתה גוש מבית