גושפרתה - גיליון 889

תושבים כותבים

בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ליום העצמאות

אישה לֹמען נשים

יהודית ואן לוין

לֹמקֱווה הנשים באלֹון שבות דִרושה אישה עם ראש גדִולֹ לֹעבודִה בשעות הערב

כמו חוט המחבר את חרוזי השרשרת אלה לאלה, כך בשבילי מתחבר יום העצמאות ליום הזיכרון לשואה ולגבורה. גם אני מתחברת אל עברי, אל הסבים, הסבתות והדודים. השבוע שבין יום הזיכרון לשואה ולגבורה ובין יום העצמאות הוא החוט המקשר בין העבר, ההווה והעתיד. וכמו גם החוט המקשר בין עבר משפחתי אל ההווה והעתיד. אבי, שכבר למד בעיר דרמשטט בגרמניה כשקדרו שמיה של אירופה והצורר הכביד, לא שב אל בית הוריו בפרנקפורט דה-מיין. אבא, צעיר, תוסס, רצה לחיות. הוא חיפש ובדק אפשרויות. לא היה לו זמן להיפרד גם לא זמן לחכות לוויזה או לסרטיפיקט. הוא עלה על אניית מעפילים שעמדה להפליג ועליה מעפילים רבים אל ארץ חמדת אבות, והגיע למחוז חפצו - אל ארץ ישראל. גם אמי, נערה בת חמש עשרה, צעירה כל כך ומלאת חיים, יצאה מבית הוריה בעיירה לקנבך שליד וינה, אוסטריה, מצוידת בדרכון שעליו מתנוסס סמל הרייך השלישי, ובאישור ובכרטיס נסיעה באמצעות עליית הנוער. סנונית ראשונה ממשפחתה, גיבורה. הוריה ואחיה שיצאו את אוסטריה כמעפילים, רק מעט אחריה בדרכם לארץ ישראל - השער נסגר בעדם. ביום הזיכרון לשואה ולגבורה, גם הדגל בליבי ובנפשי יורד לחצי התורן. אני מכונסת אל עצמי במצב רוח של תוגה. אני הוגה באפשרות, ורק עכשיו מבינה: אם לא היו יוצאים כך את ביתם, אם לא היו נמלטים מפחד הצורר מאירופה הבוערת, לא הייתי כאן. ולא אחי ואחותי, לא ילדיי, לא נכדיי ולא נינתי וניני. באווירה הזו, אני נוטלת את ספר הזיכרונות שכתבתי על אודותיי ועל אודות משפחתי, ומעיינת בתמונות הורי אימי, עקיבא )קארל( ורייזל )תרזה(, סבי וסבתי. כל כך מתבוננת עד שנדמה לי שעיניה של סבתי מגיבות למבטי וצל של חיוך דקיק מסתמן על פניה היפות אשר דומות לפניה של אימי. אני שואלת את עצמי - איזה קשר יכול היה להיות לי איתם אם היו מגיעים בשלום לכאן? איזה קשר הייתי מקיימת עם סבתי שלי? או עם דודי מרדכי )מקס( האחד והיחיד? שאלה זו תלויה באוויר, אין לה מענה. אני מביטה בפניה ומרגישה כמו חוט מקשר, כמו כוח בי נרקם. ביום העצמאות אני מתמלאת שמחה ואושר ותודה להוריי, שעשו מעשה ובאו, שזכו להגיע לכאן מתוך האפר. בזכותם, בזכות גבורתם, נולדתי כאן, ומתוך כך גאוותי. כאן הם נטעו אותי, כאן שורשיי. חלקת א-לוהים – ערש העם. ביום העצמאות, כמו בכל שנה, הלב עולה על גדותיו מרוב תודה ושמחה.

התפקֱידִ כולֹלֹ: ניקֱוי חדִרים בין הטובלֹות. עבודִה כבלֹנית מחלֹיפה. תיתכן אפשרות לֹעבודִה כבלֹנית קֱבועה.

02-9939918 : או בטלֹפון נא לֹפנות במיילֹ : libby@gush-etzion.org.il

|

30

פרתה גוש מבית