גושפרתה - גיליון 893

היישוב שלי מסע זמן

| יאיר לביא |

קרבות המכבים

בעקבות הניצחון באירוויזיון והקמת השגרירות האמריקאית בירושלים עולה מחדש סוגיית ירושלים. אלא שעוד הרבה לפני האו"ם ידעה העיר מלחמות על צביון העיר ועל השלטון בה. רבים מהקרבות שעיצבו את עתיד העיר התרחשו פה אצלנו.

לפני מספר חודשים חגגנו את חג החנוכה, חג המסמל את ניצחון המכבים על היוונים – ניצחון 2,200- היהדות על ההלניסטיות. ואכן, לפני כ שנים, כאשר ארץ ישראל הייתה תחת חסותה של האימפריה הסלאוקית, אימפריה ענקית שהגיעה עד להודו )משם הגיעו פילי המלחמה(, החל תהליך 'ההתייוונות' בקרב חלק מהיהודים– אימוץ מנהגים הלניסטים וחילול בית המקדש. הסיבה העיקרית לפרוץ המרד היו הגזירות של אנטיוכוס הרביעי. הגזירות הגיעו לאחר שהמצב הפוליטי בארץ באותה תקופה הגיע לשפל חדש. משרת הכוהן הגדול נקבעה על ידי אנטיוכוס שהעדיף לבחור למשרת הכוהן הגדול את זה שישלם לו הכי הרבה כסף ושיבטיח לו כמה שיותר הבטחות. לבסוף, כמה שנראה כמו תחילתה של מלחמת אחים בין המועמדים לכהונה, הגיע אנטיוכוס ושדד את אוצרות המקדש על מנת לממן את מסעות כיבושיו השונים. הגזירות החדשות נועדו להביא לסופו של בית המקדש ואולי גם של היהדות עצמה במה שמכונה כיום במונח 'אתנוסייד' – השמדת תרבות, העלמתן של הדת, המסורת והתרבות היהודיות ולהטמיע את ההלניזם ברחבי האימפריה. אנטיוכוס גזר בין השאר להפסיק את העלאת הקורבנות בבית המקדש, לחלל את השבת, לטמא את בית המקדש, לאכול חיות לא כשרות ולהפסיק את מצוות ברית המילה. אלא שגזירותיו של אנטיוכוס יצרו תופעה הפוכה. יהודים רבים החלו למות על קידוש ה' – והגזירות הביאו לתחילתם של קרבות המכבים, סדרת קרבות שנפרשו על פני שש שנים ושבהם נלחמו המכבים אל מול האימפריה הסלאוקית. שלושת הקרבות הראשונים בפיקודו של יהודה המכבי הסתיימו בניצחונות מזהירים. הצבא הסלאוקי לא יכול היה להתמודד עם מלחמת הגרילה, וכל ניצחון של המכבים הגדיל את כמות הנשק שנלקח מהמפסידים ואת התמיכה העממית שלה זכו המכבים, מה שהוביל להצטרפותם של מתנדבים חדשים לצבא. הקרב הרביעי, שהיה למעשה אחד הקרבות עם ההשפעות המשמעותיות ביותר, היה באזורנו. לאחר שהאימפריה הסלאוקית הבינה שאנטיוכוס לא מצליח לדכא את המרד, נשלח לאזור ליסיאס, שהיה המושל של כל חלקה

מלחמה שעליהם נבנו מגדלים נושאי קשתים, התקדם לעבר ירושלים מכיוון בית צור במטרה לחסל את צבאו של יהודה המכבי. מן העבר השני נפרשו כוחותיו של יהודה המכבי בבית זכריה. הכפר הערבי שבשיפולי ראש צורים – חירבת זכרייה – משמר את שם המקום העתיק. הצבאות התקדמו זה לעבר זה ונפגשו במקום שבו נמצא כיום כרמי צור. יישוב זה קיבל את שמו על שם הקרב שנקרא – 'המערכה השנייה על בית צור'. הפעם צבאו של יהודה המכבי כבר לא יכול היה להתמודד מול הכוחות הרבים והחלה נסיגה צפונה לכיוון ירושלים. האדם שהתפרסם כתוצאה מאותה המערכה היה אלעזר החורני אשר הקריב את עצמו כאשר דקר את אחד הפילים בבטנו ונהרג כאשר הפיל התמוטט עליו ומחץ אותו – שמו הונצח בשם היישוב אלעזר הנמצא בנתיב המערכה. לאחר עוד שני קרבות שבהם ידו של יהודה המכבי הייתה על העליונה, הגיע הקרב השמיני והאחרון. מזלו של יהודה המכבי הסתיים והוא נהרג בקרב. הסלאוקים ניצחו ונראה כי חלום הממלכה העצמאית הסתיים. אך אחיו של יהודה - יונתן ושמעון, לא ויתרו על החלום ועל המאבק. הם עברו למקום בשם בית בצי שנמצא מצפון להרודיון. שרידי המקום נמצאים בפאתי הכפר בית סחור. הם ביצרו את המקום והתכוננו להמשך המרידות באימפריה. הסלואקים ניסו לצור על המקום ולכבוש אותו אך בטקטיקה מזהירה שלא הייתה מביישת את 'משחקי הכס', כאשר הצרים מצאו את עצמם נצורים ומוקפים כאשר המוני נבטים עלו מהמדבר ובאו לעזרת האחים. לסלאוקים לא היה סיכוי משום שהם הותקפו בבת אחת מתוך העיר על ידי המכבים ומהעורף על ידי הנבטים. רק לאחר כל הקרבות האלו הבינו באימפריה שאין עוד טעם בקרבות. הם הפנו עורף אל המתייוונים והכירו בזכותם של המלכים החשמונאים על הארץ. לראשונה זה מאות שנים זכתה ממלכת ישראל לעצמאות ולשקט. שתי הנקודות שהיו כל כך קריטיות בהיסטוריה של העם היהודי - טיהור המקדש והחלת הריבונות על ממלכת החשמונאים, קרו באזורנו ושמותם של הקרבות ושל הלוחמים עדיין מהדהדים בגבעות שמסביבנו.

המערבי של האימפריה. הקרב התמקד במקום בשם בית צור, סמוך לחלחול של ימינו. הצבא הסלאוקי הגיע מאזור בית גוברין ועלה במעלה ההר, כאשר ליסיאס מוביל אחריו צבא אדיר של עשרות אלפי חיילים, אלפי פרשים וכשמונים פילים. כל אלו ניצבו אל מול עשרת אלפים חיילי הרגלים של יהודה המכבי. אך למרות הכול ניצחון מעטים מול רבים התרחש גם כאן, והמכבים נחלו הצלחה בקרב בזכות הפתעה ניסית. בשלב מסוים במהלך הקרב התקבלה במחנה הסלאוקי הודעה על מותו של אנטיוכוס, ליסיאס ויתר על הניצחון המובטח בקרב והלך להכתיר שליט חדש לאזור, דבר שהיה בעדיפות רבה יותר מאשר העיסוק במכבים המורדים. האימפריה חתמה על הסכמים אל מול יהודה המכבי ובראשם חופש הפולחן וטיהור המקדש. ירושלים ובית המקדש היו תחת שליטתו של יהודה המכבי, אך סמוך לבית המקדש הייתה מצודת החקרא ששרידיה התגלו בשנים האחרונות בחפירות חניון 'גבעתי' ושנבנתה על ידי אנטיוכוס. בתוך המצודה היו סלאוקים ומתייוונים שהתנכלו ליהודים שבאו לעבודת המקדש. יהודה הטיל מצור על מצודת החקרא ולאחר שתושבי המצודה פנו לעזרת האימפריה חזר ליסיאס עם צבאו לקרב נוסף אל מול יהודה המכבי. ליסיאס, בראש צבא עצום בגודלו, עם פילי לראשונה זה מאות שנים זכתה ממלכת ישראל לעצמאות ולשקט.

|

28

פרתה גוש מבית