גושפרתה - גיליון 897
מי
בתחילת החודש, לאחר מאבק ממושך, נפתחה הבריכה בקריית ארבע לראשונה לרחצה מעורבת. כיום, בשנת היובל לעיר, קריית ארבע מתמודדת עם שאלות זהות ועם אתגר חברתי עצום. מה שהחל כמאבק ענייני על תפיסות עולם שונות, הפך לעירוב של אמוציות, ותאוריות קונספירציה פוליטיות. כעת על תושבי הקריה להחליט, האם פניהם למאבק ללא פשרות או שהגיע הזמן לחזור לאיחוד השורות. מריבה | יאיר לביא ודוד אור |
תושבים דתיים מסוימים, "קם קומץ של חילונים שהחליט לפתע 'שזה לא מתאים לו' והחל לעשות מהומה ולשנות סדרי בראשית". לאחר שיוזמי המחאה הרגישו שהמועצה אינה מעוניינת בהידברות, הם החלו בניסיונות להפעלת לחץ חיצוני – גם באמצעות התקשורת וגם באמצעות הפעלת החוק. "יש לנו חשש מאוד גדול מהתקשורת", סיפר לנו בתחילת הקיץ הקודם דסטה יום טוב, יועץ התקשורת של יוזמי המחאה. "היחס בין התושבים כיום הוא מצוין. אנחנו לא מבקשים לפתוח את הבריכה בשבת, כמו הבריכה בתקוע. הציבור הממלכתי מקפיד לא להשמיע כאן מוזיקה חזקה בשבת, לא לעשות 'על האש' ולא לנסוע ברכב ברחובות מסוימים. ישנו חשש שהתקשורת תנסה להציג את המקרה הזה כסכסוך וכקרע הקיימים בין הציבור הממלכתי לציבור הדתי, כאשר למעשה מערכת היחסים פה מאוד טובה ומכבדת." זה המקום להביט סביב ולראות איך מתנהלות הבריכות באזורינו. בבריכה של מועצת גוש עציון אין שעות משפחתיות וגם לא היה ניסיון משמעותי ודרישה לשעות משפחתיות. בתקוע, לעומת זאת, שם יש בריכה פרטית של הישוב
להבטחות ולדיונים בנושא, ובמקרה הפחות טוב להתעלמות." לאחר שבקשותיהם לא נענו התאגדו מספר תושבים והחלו למחות על המצב. על פי יוזמי המחאה, בכלל לא מדובר במאבק בין חילונים לדתיים, מכיוון שישנם גם אנשים מהציבור הדתי שאינם מקפידים על רחצה נפרדת. רחצה מעורבת תספק פתרון גם למשפחות חד הוריות וגם להרבה משפחות שבהן אחד מבני הזוג עובד שעות ארוכות וכך בן הזוג השני יוכל להגיע עם ילדיו לבריכה, מה שאינו אפשרי כיום. מאידך גיסא יש הטוענים שגם מתוך הציבור החילוני, יש לא מעט משפחות שאין להם עניין בשעות מעורבות ומעוניינות לשמור על הסטטוס-קוו הקיים ועל המרקם החברתי. למעשה מתוך הציבור החילוני לא מעט משפחות הן משפחות מסורתיות שמצדדות בעד השעות הנפרדות ואף שולחות את ילדיהם לביה"ס הממ"ד ולא לביה"ס החילוני. ובכלל כל משפחה שהגיעה לקריה ידעה שהיא מגיעה לישוב דתי והגיעה מידיעה שהיא מקבלת על עצמה את החיים בקריה תוך שמירת הכללים הנהוגים והקבועים בקריה. אלא, שלטענת
התאריך אחד ביוני אמור היה להיות קו הגמר במאבק לגבי השעות המעורבות של הבריכה. בג"ץ קיבל את המתווה של המועצה, רבני העיר ובראשם הרב דב ליאור אישרו את המתווה מבחינה הלכתית וכולם היו אמורים להיות מרוצים. אך במהלך השנה האחרונה הנושא סביב פתיחת הבריכה הפך למאבק איתנים בין תפיסות עולם שונות, פתח קופה של שרצים ויצר קיטוב בין תושבי הקריה. כדי להבין את כל הסיפור צריך לחזור אחורה, לימים הראשונים של הבריכה. הבריכה הציבורית בקריה הוקמה לפני שלושים שנה, ומאז הקמתה היו נהוגות בה שעות נפרדות בלבד - לנשים לחוד ולגברים לחוד. אוכלוסיית הקריה הייתה ברובה המכריע אוכלוסייה דתית, למרות שכבר מתחילת דרכה היא שילבה גם חילונים ומסורתיים ועוצבה על- ידי מייסדיה כהטרוגנית - חילונים, מסורתיים, דתיים וחרדים גרים במקום אחד, בשכנות טובה ובמתן כבוד הדדי אלה לדרכם של אלה. לפי נציגי הציבור החילוני, במהלך השנים האחרונות נעשו מספר ניסיונות לפתוח את הבריכה לזמני משפחה, אך בקשותיהם "זכו במקרה הטוב
<<
|
14
פרתה גוש מבית
Made with FlippingBook - Online Brochure Maker