גושפרתה - גיליון 908

היישוב שלי מסע זמן

| קשת מנגל |

עוז וגאו"ן

]צילומים: גרשון אלינסון[

בקיץהארורשלשנתתשע"דנחטפושלושתהנערים- נפתלי פרנקל, אייל יפרח וגיל-עדשאערמטרמפיאדה בסמוך לאלון שבות. במהלך החיפושים הארוכים אחריהם החלו יהודית קצובר ונדיה מטר מארגון 'נשים בירוק' ואלישיב קמחי לתכנן תוכניות שיהיו תגובה ציונית הולמת למעשה הנבלה. לאחר מספר ישיבות שבהן הוצעו אופציות שונות, הוחלט שהיעד יהיה הפעם עלייה ליער אבו-סודא הסמוך למגדל עוז, למקום שיקרא לימים 'שמורת עוז וגאו"ן'.

יהודית קצובר, מחלוצות ההתיישבות בקריית ארבע-חברון, חברה לנדיה מטר, מקימת ארגון 'נשים בירוק' ומובילת המאבק על הגבעות הצפוניות באפרת, באמצע העשור הקודם. אז חששו שתיהן שהגורל של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון יהיה דומה לגורל העגום שפקד את ההתיישבות ברצועת עזה. מאבקם הראשון היה על האזור הקרוי נצר, שם הצליחו למנוע מחקלאים פלסטינים לעבד בצורה לא חוקית אדמות סקר ולהביא להכרזה של המקום כאדמות מדינה. בהמשך פעלו קצובר ומטר להשארת בסיס שדמה השוכן לצד כביש ירושלים-תקוע בידיים יהודית, ומאוחר יותר החלו השתיים להתעסק בתוכנית הקוראת לסיפוח של שטחי יהודה ושומרון למדינת ישראל. לאחר שמונה עשר יום של חיפושים אחר הנערים החלו לרחוש השמועות על מציאת גופותיהם. קצובר ומטר קיבלו את ההודעה הרשמית על כך . מיד אורגן ציוד בסיסי: גנרטור, מכלי 20:00- ב מים, מזרונים וציוד. הפעילים התכנסו בצומת הגוש והתכוונו לעלות בחצות אל הגבעה. אולם במרחבי הצומת התארגנה עצרת תפילה של התושבים, והפעילים חששו מהתגלות מוקדמת על ידי כוחות המשטרה שהיו באזור, ולכן חיכו , וכשהקהל התפזר עלו לגבעה. הפעילים 2:00 עד החלו מיד בניקיון השטח, וכעבור מספר שעות הגיע לגבעה גם ראש המועצה דאז, דוידי פרל, לפנות 3:00- והבטיח לגבות את הפעילים. ב בוקר הגיע לשם מח"ט עציון דאז עמית ימין בעיניים נפוחות משבועיים וחצי של חוסר שינה בעקבות החיפושים, וללא מילים לחץ את ידיהם של העולים. עדיין לא חשבו על שם למקום, אך אליעזר רודריג מקריית ארבע הציע את השם 'גאו"ן', על שם ראשי התיבות של שלושת הנערים גיל-עד, אייל ונפתלי. בהמשך נקבע השם הרשמי 'גבעת עוז וגאו"ן', מכיוון שהגבעה סמוכה לקיבוץ מגדל עוז ולגבעת עוז )אום

ומרחוק. בשבע בבוקר תומכים רבים הגיעו למקום והתקיימה תפילת שחרית טעונה מאוד. "כשנגמרה התפילה", מספר קמחי, "האנשים הסתכלו זה על זה, ותהו: "אז מה עושים?" מקימים מקום חדש! חילקנו משימות - אלה פורצים שביל, אלה מבשלים, אלה אוספים זבל..." במהלך הקיץ ההוא עבדו במקום מאות בני נוער, בערך מאתיים כל יום, והם החלו להכשיר את הגבעה לפעילות. יער אבו סודא הוא שמורת טבע מנדטורית שבעקבות מאבק של בית נעצרה 2006 ספר שדה כפר עציון בשנת בו הבנייה של גדר ההפרדה המזרחית שהייתה אמורה לעבור בשטח השמורה. ברבות השנים השמורה הפכה למזבלה של הכפר בית פג'אר הסמוך. שמורת עוז וגאו"ן היא נקודת תצפית חשובה על עמק ברכה, העמק שבו עוברת הדרך הראשית מירושלים לחברון. בגבעה הייתה שמורת טבע לאורך כל השנים, בייחוד בתקופת המנדט הבריטי בארץ. הממשל הבריטי פעל לייעור רב בארץ למטרות שונות - הן לייער אדמות שאינן ניתנות לעיבוד חקלאי ובכך לשמור על מאגרי המים ולמנוע סחף )בייחוד בהר(, והן לניצול קרקעות ציבוריות לגידול עצים להסקה. בפסגת הגבעה נמצא אתר העתיקות חירבת אום א-טלע שנמצאו בו שרידי מצודה מהתקופה הפרסית מעל שרידי יישוב מהתקופה הישראלית. מטר מעל 976 , בשל גובהו הרב של המקום פני הים, ומכיוון שהוא בולט למרחקים, יש המשערים כי כאן מקום 'מגדל עדר' הנזכר בתנ"ך: "ויסע ישראל וייט אהלה מהלאה למגדל עדר" )בראשית לה, כא(. במגדל עדר נקשר גם אחד ממדרשי הגאולה הרואה בו מקום שממנו עתיד להתגלות מלך המשיח באחרית הימים. מדרש זה נאמר על הפסוק מספר מיכה: "ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשונה ממלכת לבת ירושלים )מיכה ד, ח(".

עוז וגאון

בשנה האחרונה הגיעו למקום תיירים, 15,000 וכן קבוצות רבות שהשתתפו פעילויות ובסדנאות במקום

א-טלע( המתנשאת מעליה. עוד באותו בוקר הכניס אחד האנשים, תוך כדי מבצעי הניקיון הקדחתניים, את שם הגבעה ל'ווייז', והדבר אִפשר להמוני בית ישראל להגיע למקום מקרוב

<<

|

28

פרתה גוש מבית