גושפרתה - גיליון 918

- ראיון אישי איש אחד

לי שכגבר, הפעולות האלו פשוטות לי יותר. בנוסף, חלק חשוב בעבודתי נוגע לקשר עם המפקחות זכיתי והמועצה. לעבוד עם אנשים נפלאים ומקצועיים, ואני מקבל מהם גיבוי מלא, תמיכה מקצועית וחיבוק חם שעוזר לי להבין עד כמה התחום הזה מיוחד ומלא

בעוצמות. זה משפיע גם בהרגשה האישית שלי וגם בניהול הגן באופן כללי. מרגע היכנסי לתפקיד ועד היום אני זוכה לקבל יחס שווה ככול הגננות". מתניה מספר בחיוך על הבדל קטן ומגדרי שבהחלט פועל לטובתו. "יש לי פריבילגיה לקבל חיבוק אישי מאלי בש, אחראי הרכש במועצה. מדי פעם הוא מגיע לביקור בגן יחד עם ברכה שפלר, מנהלת מחלקת גני ילדים שבגוש עציון. בכל גן שהם מגיעים אליו ברכה נותנת חיבוק לגננות, ואצלי אלי הוא זה שנותן את החיבוק. תמיד הוא אומר לי "כל הזמן אני מחכה ליום שבו אגיע לגן של מתניה." מה ה"אני מאמין" החינוכי שלך? ' "ראשית כל, אני מאמין בעצמאות. אני משקיע מאמץ רב בגנים שלי על מנת לפתח את חוש העצמאות, את היכולת להבין לבד, ללמוד ולהתאמץ באופן עצמאי. זאת ללא ספק אבן דרך חשובה מאוד לעתיד. כמובן שבמקביל אני אתן לילד את הכלים שלהם הוא זקוק ואתווך עבורו את הדברים שעדיין זרים לו. תמיד אהיה שם ללמד את מה שחסר, אך האמרה שמנחה אותי היא: מה שהילד יכול להשיג לבד, עדיף שישיג לבד. מה שלא - אנחנו שם בשבילו. לאורך כל הדרך אני נוהג כך, ובאמת הגבולות שלי הרבה יותר רחבים ומאפשרים. כך, למשל, אני מעביר לילדים בכל יום חמישי "חוג הבישול" הכולל חיתוך עם סכינים חדות, קילוף בקולפנים, טיגון, בישול ואפיה. הילדים מתנסים בעצמם ומחזקים את יכולתם לפעול בעצמאות בתוך מסגרת בטוחה, על ידי הדרכה שלי והשגחה על כללי הבטיחות במטבח. בגן שלי אני עובד על שלושה כללים פשוטים שדרכם אני מעביר את כל מה שצריך לדעת בנוגע לגבולות - להקשיב לגנן או לגננת, לכבד את החברים ולשמור על הציוד. שלושת הכללים האלה מכסים את כל הנדבכים החשובים לשמירה על הגן. העבודה בגן היא מורכבת ומיוחדת וזכיתי להיות חלק מהחלוצים בתחום החינוך הייחודי הזה. אני רואה בעבודה שלי לא רק הגשמת חלום עצמי אלא גם בשורה חדשה ומרעננת. באופן אישי אני אוהב מאוד את גוש עציון, וזכיתי שילדיי יהיו דור חמישי בגוש. התפקיד שאני ממלא כגנן לא היה יכול להתקיים ללא אנשי הגוש המדהימים שיודעים לקבל, להכיל ולשמוע, וזאת ללא ספק זו הזדמנות להגיד תודה לכל השותפים בדרך. למשפחה, לדרג המקצועי במועצה ובמשרד החינוך, להורים ולחברי הוועדות. תודה שלא נתתם לסטיגמות לצוף, תודה שאתם יודעים להפריד בין הטפל לעיקר ולשים את החינוך והילד במרכז ותודה שאתם שם- מחזקים, תומכים ומעודדים.

|

12

פרתה גוש מבית