גושפרתה - גיליון 930

- ראיון אישי איש אחד

| הדר תאנה |

אורי הדסה קלוש ספריה של אורי הדסה קלוש מביאים משב רוח היסטורי מרענן למדפי הספרים. ’עד שינוסו הצללים‘ ו‘שלהי קיץ‘, שני ספריה האחרונים, היו רבי מכר ופופולריים בקרב הציבור המאמין. על כתיבה, שורשיות, משפחה ומה שביניהם.

אורי הדסה קלוש מכנה את הזרם שאליו ומשפחתה הענפה משתייכים היא כ"ארצישראלים". לא דתי-לאומי, לא ברסלב, לא חרד"ל ולא דתי-רצף, אלא זרם חדש: ארצישראלי. הד לישראליות השורשית הזאת ניתן לקרוא בספריה הידועים: ’עד שינוסו , הוצאה עצמית( או ’ שלהי קיץ' 2014) ' הצללים , ’דברי שיר'( – שני ספרי פרוזה באורך מלא 2016) שעוסקים בתקופות הפחות נכתבות בסצנה הספרותית: תקופת בית ראשון ותקופת בית שני. ספר נוסף פרי עטה, חמישי במספר, נמצא בימים אלה בשלבי הגהה ועימוד ועתיד לצאת לאור בהוצאת ’דני ספרים'. גם הספר החדש עוסק בתקופה נשכחת בתולדות העם היהודי – תקופת מרד בר כוכבא ומתרחש ביישוב העתיק ”נרבתא": יישוב על-יד קיסריה שנזכר לא פעם בכתביו של יוסף בן מתיתיהו. ( תושבת בת עין ובעלת תשובה 44) אורי הדסה שנה, היא אישה יראת שמיים שעוסקת 20 מעל במקביל לכתיבה במניפה רחבה של תחומי עניין: טיפול הוליסטי בצמחי מרפא, רוקחות טבעית, סדנאות מקרמה, תפירה וכמובן גידול ילדים. לקלוש ולבעלה שבעה ילדים, נתון שבהחלט יש להתחשב בו אם רוצים להקדיש זמן איכות לכתיבה מאסיבית. ”היו לי תקופות עם ’לילות לבנים'", היא מודה בחיוך, ”אבל אני משתדלת לכתוב כשהילדים נמצאים במסגרות. כתיבה זה דבר ממכר. כל פעם אני אומרת לעצמי שזה הספר האחרון ושלא אכתוב יותר, אבל אחרי כמה זמן הצורך לכתוב תופס אותי ואני שבה אל הכתיבה". הספרים שלך, במיוחד אלו < המוכרים, עוסקים בתקופות נשכחות בעם שלנו. מאיפה מגיע העניין המוגבר בעבר הרחוק? ”באופן כללי יותר קל לי לכתוב על העבר מאשר על ההווה." אומרת הדסה, ”התקופה שלנו היא מורכבת מאוד ויש הרבה נושאים שעלולים להיות חומרי-נפץ, לכן יותר קל לי להתחבר לאנשים מהעבר הרחוק ולהביא את העולם שלהם מאשר את מה שקורה היום. במובן הזה הספרים שלי הם מאוד לא פוסט-מודרניים.

הגיבורים שלי הם בהחלט גיבורים: הם אנשים עם שאר רוח ואומץ לב, ורחוקים מאוד מהדמות המיוסרת וההפכפכה שמככבת היום בספרים. אני גם מאוד אוהבת את עבודת החקר שספרים היסטוריים מצריכים: זו חוויה בשבילי ללמוד על התקופה, להכיר מקרוב את האווירה של אז, את הנופים ואת ההתרחשויות – ואז להביע את כל זה בכתיבה ולהקפיד על הניואנסים בכדי שזה ייראה אותנטי. זה דורש ממני הרבה, אבל זה מסע מרתק מאין כמותו." ספרי על תהליך הכתיבה. < ”רוב העבודה בכתיבת ספר סובבת סביב העריכה. לעבור שוב ושוב על כתב היד, לערוך שינויים בכל פעם וכל הזמן לחשוב מחדש איך אפשר לשפץ עוד ועוד עד הגרסה המוגמרת. הכתיבה עצמה לוקחת לי כמה חודשים בלבד. זה החלק היותר קל. לפעמים אני עוזבת את כתב היד לתקופה כדי לחזור אליו מחדש, ואם אני לא מרוצה מהתוצאה – לפעמים אני גונזת את כתב היד לחלוטין. הספר שאוטוטו יוצא לאור כמעט נגנז גם הוא אחרי שלא נגעתי בו במשך תקופה ארוכה, אבל אחרי שחזרתי אליו ראיתי שיש בו הרבה פוטנציאל ושבעצם אני רוצה לעבוד עליו." איך את רואה את הכתיבה שלך < בעתיד? זה מקצוע שאפשר להתפרנס ממנו? ”כתיבה היא בהחלט לא פרנסה רגילה," מודה קלוש, ”אי אפשר להתפרנס מזה ממש. אני רואה את הכתיבה כאיבר אחד מאיברי הגוף ולכן אני לא מקדישה לזה את כל זמני ומרצי. אני בהחלט אוהבת לראות את היצירה הולכת ומשתפרת, הולכת ומעמיקה, ואת השינוי האדיר מהספרים הראשונים לספרים האחרונים. הכתיבה נובעת מהצורך הנפשי שלי להשפיע על אנשים ולגעת בהם, שהדברים שאני כותבת יהדהדו בלבם לאורך זמן. משמח אותי מאוד לגלות שהספרים שלי מתגלגלים לכדי הצגה שתלמידים מעלים בבית-ספר. זה כיף שיש קהל אוהד שמחכה לספרים שלי – אלמלא הם כבר הייתי עוצרת. אני כל הזמן מקבלת הודעות מאנשים שהספרים שלי תורמים להם, וזה השכר האמיתי."

”כל פעם אני אומרת לעצמי שזה הספר האחרון ושלא אכתוב יותר, אבל אחרי כמה זמן הצורך לכתוב תופס אותי"

|

10

פרתה גוש מבית

Made with FlippingBook - Online catalogs