גושפרתה - גיליון 930

נעים להכיר

וכל שאר הדברים שיכולים לגרום לאישה להיות שקועה בחיי היום יום עד כדי חוסר זמן לקריאה איכותית. באופן כללי הספר מאוד מתאים כמתנה לחברה, לאמא, לחמות, ואפילו כתוספת למשלוח מנות גדול. לכל מי שקריאה ובישול הם חלק מתחומי העניין שלו זו יכולה להיות מתנה אחת הקוראות הקבועות הגדילה לעשות כשבאנו להחזיר לה עודף לאחר קניית הספר אמרה ”תשאירו, זה יהיה מקדמה לכרך ב‘". " " מושלמת." מה הלאה? ספר נוסף? ½ ”במהלך ליקוט הסיפורים והעבודה של המעצבת הגרפית והעורכת הלשונית - המשכנו לכתוב בלי להפסיק לרגע. נוצר מצב שכרגע יש לנו כבר מספיק סיפורים כדי להוציא כרך ב‘, ולכן ביקשנו

ברגע האחרון, ממש לפני שהספר ירד לדפוס, להוסיף על הכריכה את המילים ”חלק א" כי היה לנו ברור שהמוצר שלנו טוב מספיק כדי שאנשים ירצו ממנו עוד. המחשבה הזו אכן הוכיחה את עצמה - אנשים כבר מתקשרים לשאול ”סיימנו את הכרך הזה, מתי יוצא הכרך הבא?" עוד בטרם סיים הרב את דבריו נשמע קולו של ישי ריבו מכיסה. ”תודה הרב", מיהרה לסיים. ישי סלסל ”גם כשאנו שברי כלים, עודנו כלי חמדתו..." תמר קטעה בצער את קולו הזך, ”מדבר דוקטור מיימוני". ליבה של תמר ניתר בחזה. ”אני מאוד שמח לבשר לך ש.." דמעות הציפו את עיניה של תמר. דמעות של אושר, פורקן ושמחה. את שאר השיחה שמעה בטשטוש: ”עוברים", אמר הדוקטור בקול חנוק, וגם ”שלושה" וגם ”מזל טוב". אמנון בתנור המצרכים: נתחי פילה אמנון 6 תפוחי אדמה בינוני 3

מתכון נפלא ומיוחד מתוך הספר ½

”אין לי תיאבון", הודיעה תמר וניסתה לקום מן השולחן. ”תטעמי קצת, בשביל המצווה", אך המיאון עדיין היה ניכר בעיניה. ”בשביל הברכה של הרב", אמר שוב, וראה את עיניה מפשירות. טעמו של הדג היה טוב יותר מכל דג אחר שאכלה מעולם. דמעה קטנה וסוררת נשרה על לחיה. ”שבת היום", אמר יואב ברוך, ”עת לשמוח". ”קשה לי", הודתה תמר. לפעמים נראה כי הישועה מהם והלאה מהלך שנות אור ויותר. היא אכלה עוד פיסה קטנה מן הדג, שטעמו הערב עורר את תאבונה אף שבקושי נותר ממנו זכר, ואז אכלה אחת נוספת, מנחמת. בתוך בטנה הייתה תחושה מוזרה שאותה לא הייתה תמר יכולה להסביר, ואלף אלפי מילין מעליה אחזו כמה כרובים בפיסת הדג וקירבוה ביראה לפני אדון הכול. ”כד יתבין ישראל בצערא דלהון ועסקין בשמחה דילי, ראויין הן לכל הברכות שבעולם." )כאשר יושבים ישראל בצער שלהם ואף על פי כן מתעסקים בשמחה שלי, שמחת השבת...( עברו שבוע וגם שבועיים, ופתאום, ביום שישי, תוך שהיא מלהטטת בין אפיית החלות שיואב אוהב לבין שאר מטעמי השבת, טלפון. לרגע חשבה שאולי מוטב לדלג על השיחה הזאת, שלא תעיב על שמחת השבת. בשורות רעות יכולות להמתין ליום ראשון. אך קולו של הצלצול והסקרנות גברו, והיא הרימה את השפופרת לאיטה. ”מדברים ממשרדו של הרב. האם תוכלי לקבל את השיחה?" ”ודאי!" ענתה ללא שהות, והציצה בתנור לוודא שהחלות אינן בסכנת הכחדה. אחר, ישבה חרדה על הכורסה והמתינה לקולו של הרב. ”בתי", נשמע קולו העמוק, ”דעי לך שגזר דין של שבעים שנה עמד מעל ראשך, ובגין כל נגיסה שטעמת מהדג ביום השבת העניקו לך ילד אחד".

אמנון ותמר ”שבת שלום" - אמרה תמר בחיוך מריר לתוך

צלחת דגי האמנון המונחת מולה. ”שבת שלום" - ענה יואב בעצב.

שולחן השבת שלהם היה מלא בכל טוב. יואב לא חסך מכספו על השבת מעולם ותמר השקיעה את כל מרצה בהפיכת חומרי הגלם למאכלים ערבים. אבל לא היה ניתן להכחיש את העצב שנתלה באוויר. דוקטור מיימוני התקשר היום. הוא התקשר כמעט בכל חודש כבר חמש שנים. לתמר היה נדמה מדי פעם שהיא הופכת חסינה עם הזמן, והכאב הפתיע אותה בעוצמתו בכל פעם מחדש. שתים-עשרה שנה הם נשואים. יואב ותמר. שתים-עשרה שנים של אכזבות ותקוות, תפילות וברכות וקמיעות. ואפילו עורלות ועיני זיקית אך תרופות הסבתא לא עזרו יותר מאשר השיטות המתקדמות שבהן נקט דוקטור מיימוני. לפני שבועיים הם נסעו להיפגש עם רב בצפון. הוא הבטיח להם שכמה תפילות אצל רשב"י ובעמוקה – והעניין מסודר. והיא האמינה לו, באמת שהאמינה. והתפללה מכל הלב גם כשיואב היה נראה ספקן. ”אה, ו... תהדרו בדגים לכבוד השבת", הוסיף המקובל כבדרך אגב. היה סוג אחד של דגים שיואב היה מוכן להכניס לפיו, אמנון. לפיכך השקיעה תמר את כל מרצה וישותה, ודלתה מחברותיה את המתכון הטוב ביותר. ואז הגיעה שיחת הטלפון מדוקטור מיימוני: ”אני מצטער", הודיע לקונית, ”זה לא הלך טוב הפעם, שננסה שוב בחודש הבא?" תמר רצתה לצרוח. האם נגזר עלינו לחיות את כל חיינו בגפנו? האם לא נזכה להוליך ילדים לחופה? האם לא נזכה לראות חיוך של ילד אשר מנסה ללכת את צעדיו הראשונים? בכתה אל הכר. יואב ניסה להרגיע אותה, אך התייאש לאחר כמה ניסיונות כושלים.

גזרים 2 גמבה 1 כוסברה

ראש שום 1/2- קצת יותר מ שמן, מלח, פפריקות וכרכום אופן ההכנה:

פורסים לפרוסות את הגזרים, את תפוחי .1 אדמה, את השום ואת הגמבה ומניחים בתוך תבנית בשכבה אחידה. בתוך קערה מערבבים כוס שמן, כפית פפריקה .2 כפיות פפריקה מתוקה, כפית מלח 2 , חריפה וכפית מחוקה של כורכום. מערבבים היטב. טובלים את הדגים ומניחים על הירקות .3 שבתבנית כשהעור כלפי מטה. מפזרים מעל הדגים את הכוסברה הקצוצה .4 ואת כל שארית השמן ומכסים בנייר אלומיניום. מעלות 200- אופים בתנור שחומם מראש ל .5 דקות, לאחר מכן מסירים את הכיסוי 20- כ

דקות. 10- ואופים עוד כ כמה פשוט – ככה טעים.

שבת שלום ובתיאבון!