גושפרתה - גיליון 934

היישוב שלי מסע גו

| נדב פרנקל |

מקוואות טהרה עתיקים בגוש עציון

מדרגות קטועות ומאובקות מובילות אל סודות בניחוח עתיק. מקוואות טהרה מימי בית שני נחשפים בגוש עציון.

בירושלים--דרך ירידה לבית הטבילה, טמאים; ודרך עלייה, טהורים" )מסכת שקלים, פרק ח' משנה ב'(. שאלה נוספת, מעניינת אף יותר, נוגעת לעובדה שבסמוך למקווה הגדול יחסית לא נמצאה אף נקודת התיישבות מהתקופה שבה היה המקווה פעיל! מי היו הטובלים כאן ולמען מי תוחזק המבנה? דומה שעלינו להפעיל את הדמיון ולראות בדרך ההר את העולים לרגל בתקופת הבית השני. רבבות עברו בדרכים השונות בדרכם לירושלים, בעיקר בימי שלושת הרגלים שבהם קיימת המצווה לראות פני ה' ולעלות לרגל. כך תיאר פילון האלכסנדרוני, יהודי בן התקופה שחי במצרים, את התופעה: אלפי אנשים מאלפי ערים, אלה דרך היבשה ואלה דרך הים, ממזרח וממערב, מצפון ומדרום, מגיעים בכל חג אל בית המקדש כאל מקדש משותף, אל נמל המוגן מפני סערות החיים ומהומותיהם, ומבקשים למצוא בו את השקט, להיפטר מן הדאגות אשר עולן העיק עליהם משחר ילדותם, לפוש קמעה ולבלות את זמנם בחדווה ובגיל..." )פילון האלכסנדרוני, על החוקים לפרטיהם, א'(. העולים אל הר הבית היו צריכים להיטהר טרם הגעתם אל היעד הנכסף, ולכן נבנו למענם המקוואות על הדרכים. כאן, בדרך ההר, עברו אלפי העולים לרגל מהר חברון, מבאר שבע ומדרום הארץ. חז"ל תיארו לנו כי שלוחי בית הדין היו יוצאים מיד לאחר חג הפורים כדי לתקן את דרכי העלייה לרגל, את אמות המים ואת המקוואות, לקראת חג הפסח הממשמש ובא )משנה שקלים פרק א'; תוספתא שם(.

מהו פסח בשבילנו? מצה, מרור ולרוב גם הרבה ניקיונות. כידוע, הפסח של אבותינו היה שונה בתכלית השינוי: העיסוק המרכזי היה סביב קורבן הפסח, ובמצווה שאולי סמלה יותר מכול את החג - העלייה לרגל. הגמרא דורשת את בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" )שה"ש ִ הפסוק: ”מַה יָּפוּ פְעָמַי ז, ב( כך: ”מה יפו פעמותיהן של ישראל בשעה שעולים לרגל. בת נדיב - בתו של אברהם אבינו" )סוכה, מט ע"ב(. אמנם איננו יכולים לחוש כאן בגוש את שיאה של התופעה שהתרחשה בהר הבית בירושלים, אבל אנו יכולים לחוש את חוויותיהם של העולים בדרך, מכיוון שהדרך הראשית מחברון ומדרום הארץ לירושלים עברה ממש כאן! כדי לאפשר לעולי הרגל לעלות לירושלים, היו צריכים פרנסי האזור לדאוג להם למכלול של דברים. ראשית, היה צריך להכשיר ולתקן את הדרך ושנית, היה צריך לבנות מקוואות טהרה לעולי הרגל - כדי שיוכלו לעלות לירושלים ולהר הבית לאחר שטבלו מטומאתם. באזורינו, סביב ’דרך האבות' ואף במקומות אחרים בגוש, נחשף מספר גדול של מקוואות טהרה. לכבוד חג החירות נצא לראות חלק מהם ותוך כדי נתבסם מהאווירה ומהפריחה היפה, עם סופו של החורף ברוך הגשמים וראשיתו של האביב העומד בפתח.

ממשיכים ישר )צפונה( - עד שנראה מצד שמאל פרגולה ונקודת תצפית על שם סא"ל עמנואל מורנו ז"ל שנפל בסיומה של מלחמת לבנון השנייה וסגן עזרא אשר ז"ל שנפל בלבנון. מהפרגולה נרד לשביל הברור של ’דרך האבות'. נמשיך הלאה, ולאחר שנראה משמאל לדרך כבשן סיד קדום נגיע אל מבנה מקורה אשר לשמאלו נמצאים שרידים של מקווה טהרה. גילה במקרה חנן ערמוני, מדריך 1986 בשנת בבית ספר שדה כפר עציון, מקווה טהרה גדול סמוך ליישוב אלון שבות, בתוך כרם גפנים. ליד המקווה נחשף גם מאגר מים גדול. חמש שנים מאוחר יותר נערכה במקום חפירה ארכאולוגית מסודרת בניהולו של ד"ר דוד עמית ז"ל. בחפירה התגלה שמדובר במקווה טהרה ששימש יהודים שהקפידו על דיני טומאה וטהרה בימי הבית השני, ושזהו מקווה הדומה לעשרות מקוואות נוספים במרחב צפון הר חברון, מקוואות המעידים על חיים יהודיים עשירים שהתקיימו כאן. במקווה שבדרך האבות התגלו שתי נקודות מעניינות: ראשית - ניתן להבחין במחיצה רצופה המחלקת את המדרגות היורדות לאגן הטבילה לשניים, וכן -בשני פתחים נפרדים למקווה. מה הייתה מהותו של שינוי זה - המצוי רק במעטים מבין מקוואות הטהרה הידועים לנו? החוקרים מציעים כי מהותו של שינוי זה היה להבדיל בין היורדים למקווה- בעודם טמאים, ובין אלו העולים לאחר טהרתם, וזאת כדי למנוע מגע והיטמאות מחודשת. כלל הלכתי המתבסס על ההפרדה שבין דרך העלייה לדרך הירידה נמצא במשניות מסכת שקלים: ”כל הכלים הנמצאים

המקווה בדרך האבות: נטהרים על הדרך

איך מגיעים: נכנסים לנתיב האבות מכיוון אלעזר וחונים בסביבות הכיכר שבכניסה לשכונה.

<<

|

24

פרתה גוש מבית