גושפרתה - גיליון 941

היישוב שלי מסע גו

| נדב פרנקל, בית ספר שדה כפר עציון |

מערכת המים של באר פעור

באר אחת וחוקרים לה הרבה: על התגלית המרעישה שהתרחשה לגמרי במקרה, על מערכת נקבות מסועפת מתקופות עתיקות ועל מטיילים צעירים שרק רצו ’לתור את הארץ'.

בהרי ירושלים ובסביבה. במסגרת לימודיו לתואר שלישי, חוקר יחזקאל בימים אלו את תופעת מעיינות הנקבה בארץ. מסקנות המחקר של יחזקאל הובאו בכנס ’חידושים בחקר ארץ יהודה' שנערך בל"ג בעומר השנה בבית ספר שדה כפר עציון. עבודתו של יחזקאל מסתמכת הן על מחקריו הפרטיים, והן על אבחנותיהם של בנימין טרופר וצוות החוקרים שהתרכזו סביב הבאר הנושנה: בועז לנגפורד, רועי פורת ופרופ' ועמוס פרומקין. את המאמר המלא ניתן לקרוא בקובץ ’מחקרי ארץ יהודה' חלק ג' שיצא לאור לאחרונה. בשורות הבאות נביא את עיקרי הדברים. התברר לחוקרים כי מערכת המים של עין פעור מורכבת משלושה אלמנטים שונים: באר אנכית היורדת אל מפלס מי התהום, מערכת נקבות המנקזת אליה מספר נביעות ובית מעיין )חדר איגום תת קרקעי(. זהו דבר יוצא דופן במערכות מים הנסמכות על מעיינות הנקבה, שלרוב הן קצרות ופשוטות יותר במבנה ובאדריכלות. ניכר שנעשה כאן ניסיון נועז של האדם להגיע אל המשאב החשוב ביותר לקיום - המים, על ידי שיטות יוצאות דופן. החוקרים מתארים שלושה שלבים עיקריים בבניית המערכת: בשלב הראשון, המתוארך על ידי החוקרים לתקופת המקרא )תקופת הברזל(, נחפרה במקום באר פשוטה היורדת אל מי התהום. באר זו איננה יוצאת דופן בנוף המקומי או הארצי, והיא נחפרה במטרה לחדור אל לב השכבה הנושאת המים )האקוויקלוד(. בתקופה מאוחרת יותר התברר ככל הנראה, כי כמות המים הנמצאת בבאר איננה מספקת )או שמא שנות בצורת גרמו להתייבשות הבאר( והפתרון הקלאסי והקל היה להמשיך ולהעמיק את חציבת הבאר. אולם אם אכן היה פתרון זה מיושם, הייתה החפירה מגיעה אל מתחת לשכבת החוואר הדקה שאוצרת את מי התהום והבאר הייתה ’מתפנצ'רת' בלשון העם. הקדמונים היו מספיק מתוחכמים כדי להבין את הבעיה שניצבה לפתחם, ולכן בשלב השני, המתוארך כנראה לראשית התקופה הרומית, נחפרה הבאר לא לעומקה אלא לרוחבה: נבנו

מהי המשמעות של להיות מדריך צעיר בבית ספר שדה כפר עציון? זה אומר בעיקר הרבה עבודה: הדרכות, בניית מערכים, עמידה במגוון משימות בו זמנית ועוד. אבל העבודה לא רק מאתגרת - היא יכולה להיות גם כיפית ומלמדת, לכלול פעילויות כמו ישיבה בצוותא לאור מדורה עם שירי ארץ ישראל, או יציאה בשעות הפנאי כדי לחקור כל שעל וכל רגב אדמה בסביבה הקרובה. זו זכות לדעת שאתה מכיר, ברגליך ממש, כל פיסת ארץ מהמקום הזה שנקרא גוש עציון. יצאו ארבעה מדריכי ש"ש 2017 בקיץ )שנת שירות לפני צבא(- יובל בק, אבישי חיות, תדהר גבר ויניב מן, ’לתור את הארץ' מטעם בית-הספר שדה. הם הסתובבו , מצפון 60 באזור שנמצא ממזרח לכביש מזרח ליישוב אלעזר, והגיעו למקום שנקרא ’באר פעור'. השם המיוחד משמר את שמו של היישוב הקדום ששכן במקום בתקופה המקראית: פעור מוזכרת לראשונה בספר יהושוע כאחת הערים בנחלת שבט יהודה )בנוסח תרגום השבעים(. מאות שנים , ניסה הקונסול 1860 לאחר מכן, בשנת הבריטי ג'יימס פין ליישב במקום יהודים - ניסיון שלא צלח למרבה הצער. אחד השרידים המשמעותיים מאותה התיישבות היא באר מים שנמצאת בוואדי קטן הנתון בין גבעות שבהן נמצאו שרידים להתיישבות קדומה. הבאר כיום ידועה ומוכרת, אולם במשך רוב ימות השנה קשה להיכנס אליה ולחקור את צפונותיה, בגלל מפלס המים הגבוה הקיים בה. למרבה מזלם של ארבעת המדריכים, בעת גיחתם לבאר ההיסטורית מפלס המים היה נמוך. המדריכים הצליחו לשלשל את עצמם בחבל ולהיכנס פנימה אל תוך הבאר. לפליאתם של החברים, התגלתה בבאר נקבה צרה להולכת מים שנראה היה שהובילה לחדרים נוספים. למקום הוזעק בנימין טרופר, מנהל ההדרכה של בית ספר שדה כפר עציון, והלה קרא לעזריאל יחזקאל, הידוע בעיקר בשל ספריו הרבים על מעיינות

לפליאתם של

החברים, התגלתה בבאר נקבה צרה להולכת מים שנראה היה שהובילה לחדרים נוספים

|

28

פרתה גוש מבית