גושפרתה - גיליון 953

'

בלב העניינים

אנחנו עדים למקרים של דמויות ”רוחניות" שמתגלות במערומיהן. איך מונעים את זה? ”אני לא יודע לזהות מכנה משותף, אבל אני כן יכול לומר שכאשר אדם מגיע לעסוק בדברים כאלה, בייחוד בתפקיד של הנהגה, חשוב מאד המקום של

איפה ההלכה < החותכת והברורה

נכנסת אל תוך העולם החופשי והפרוע הזה? ”בוודאי שהיא נכנסת. כמו שאחרי שאני מתפרע ומאלתר על הקלרינט, תשאל אותי איפה נכנסים האקורדים בכל זה, איפה המקצב, הרי אתה

" ”יש חיפוש רוחני שמתעורר בעולם כולו, שאותו אני רואה כסוג של הארה אלוקית שמתרחשת.“ 'הקהל בסדנה 'הנה מקום איתי

רואה אותי חופשי לגמרי – ואני אענה לך שהם שם. במוזיקה, אם אתה חופשי לגמרי אתה פשוט מתפזר לשום מקום. המוזיקה זקוקה לאקורדים כדי שהאלתור ייכנס לתוך גבולות, כדי שהיא תהיה קשורה למציאות וכמובן, קשורה גם לנגנים שמנגנים אתך. כך גם ההלכה. אם אין לחיים האישיים הרוחניים שלי גבולות והם לא קשורים לאמת ולמציאות שמעבר לרצון המיידי שלי, הם הופכים להזיה תלושה. בתור מי שמחפש אמת וקשר עם אלוקים, אני רוצה את הגבולות האלה. בלעדיהם אין אלו חיים של ברית, אהבה או קשר אמתי . זה כמו ברית הנישואין שיש לי עם אשתי – יש ביחסים בינינו המון יצירתיות, אבל הנישואין קיימים רק בזכות הגבולות. נוסף לכך, כמו שהקשר הזה של האקורדים קושר אותי ואת כל המוזיקאים ביחד, כך גם ההלכה עושה זאת." אנחנו רואים היום בקרב הנוער < המגזרי הרבה בדיקת גבולות, הרבה תהייה וגם הרבה עזיבה של הדרך. מה הוא מחפש? ”כשאני מסתכל על הנוער היום, אני חושב שאת מה שתיארתי למעלה הוא מחפש. הנוער מחפש משהו שיאפשר לו להשתחרר, אבל בלי לוותר על החיבור הזה לאמת – שזו תהיה אמת שלא מכבה אותי אלא מדליקה אותי. כואב לי מאוד על כל נער שעוזב את הדת, ואולי בבת עין יש לכך סיבות סוציולוגיות של דור שני לחוזרים בתשובה ושל עצמאות אינדיבידואליסטית במיוחד. מהדיבור ומהחוויה שלי, רוב הנוער שעוזב את הדרך אוהב את התורה, אבל הוא מרגיש שמשהו בקיום שלה מכבה אותו." אתה מתאר דרך ייחודית, שאולי רק < היום זוכה לתמיכה רחבה יותר במגזר. איך צעדת בה בתחילה? ”במרכז הרב לא מצאתי מקום. אני זוכר שהתבוננתי ב"מניפסט" של הישיבה המרכזית העולמית )מסמך המתאר את התכנית העתידית

העבודה האישית-נפשית. עליי להבין קודם כל את עצמי ואת החסכים שלי כדי לא לחפש איך לספק את צרכי הנפש שלי בצורה שגויה. אדם ללא מודעות באזורים האלה, יכול לעוף מאד גבוה, אבל הוא יעשה המון שיבושים. כשהוא יפעל במימד הבינאישי הוא יקלקל. יש אנשים שרואים דברים ויודעים דברים אבל הם אנשים לא מתוקנים, שלא עשו את העבודה היותר בסיסית. העובדה שיש להם כישרון ’רוחני' כזה לא מוכיחה שהם קדושים." ”אישית, עם עוד שתיים-שלוש הופעות בחודש, עם דיסקים וספרים נוספים וסדנאות נוספות. עבודה זוגית מרתקת אותי, עבודה של אהבה והגדלת יכולות אהבה. ראיתי המון השפעה לטובה של הסדנאות שלי על חיי הזוגיות של האנשים, רק בעבודה עם הגברים. אני רואה את בת עין משגשגת, ויותר אפשרות להשפיע טובה תורנית, רוחנית ואישית בתוך הקהילה. החזון הכללי שלי הוא לראות עבודות כאלו של התבוננות פנימית, פתיחת הלב בין אנשים, תפילה ושירה מרוממות הולכות ומתפשטות כך שהקשר האישי והלבבי בין איש לרעהו ובין כל אחד מאיתנו לנשמתו המיוחדת ולה' יגדל, יואר, וימלא את ליבנו באהבה." תרגיל בסיסי בהתבוננות פנימית: קודם כל, חשוב להכיר בערך של השהיה, של ההמתנה לפני הפעולה. להתבונן פנימה ולשאול . מה אני 2 . . מה אני חושב כעת 1 : שלוש שאלות . מה אני רוצה. אחר כך, לשים את 3 . מרגיש כעת היד על הלב, לחכות לתשובה, לא לחשוב אותה. התרגיל הזה, שאורך שישים שניות בדיוק, יצית תהליך. איפה אתה רואה את עצמך בעוד < עשר שנים?

של ישיבת מרכז הרב שנכתב בידי הרב הנזיר, ע"ל( שכלל, יחד עם לימוד התורה, גם לימודי פילוסופיה, שירה, מדע וכו'. אם כל זה היה – הייתי מרגיש במקום, אין ספק. לאורך הרבה שנים הרגשתי לבד בדרך שלי, אבל עם הזמן התחברתי עם אנשים ששותפים לרעיון, כמו אריאל גולדמן, הרב דב זינגר, ועוד חברים לדרך מבת עין. אין לי ספק שהיום אנחנו חיים ברוך ה' בעידן מבורך של התעוררות רוחנית וחדשנית בתוך עולם התורה." יש לך השערה למה זה קורה דווקא < עכשיו? ”זה כמו זוג שבונה בית, ובסוף, אחרי כל הטירוף וההשקעה שבתהליך - הוא פתאום מתבונן ושואל את עצמו ’מה עכשיו?' כך גם מדינת ישראל עוברת שלב: מייסוד מדינה, מן הבסיס, לחיפוש אחר הקומה הבאה בזהות העצמית. חוץ מזה, יש חיפוש רוחני שמתעורר בעולם כולו, שאותו אני רואה כסוג של הארה אלוקית שמתרחשת. מסרתי סדנאות בדרום אפריקה ובארצות הברית וראיתי שם המון פתיחות וחיפוש. זה העידן שבו אנו חיים, ניצני גאולה."

אתה מדבר הרבה על רוחניות ועל < החשיבות שלה, אבל שוב ושוב

|

18

פרתה גוש מבית