גושפרתה - גיליון 953

היישוב שלי מסע גו

| שוקי שריר ונדב פרנקל, בשיתוף בית ספר אורות עציון ובית ספר שדה כפר עציון |

סדרת ראשונים בהר - מייסדי גוש עציון

התמונות באדיבות

ארכיון כפר עציון

והפעם על שמואל צבי הולצמן – האיש שהקדיש לגוש עציון את חייו ואת מרצו, ולבסוף נתן לו גם את שמו.

מגדל עדר על המפה

השם ’עציון‘ שמלווה את הגוש עד ימינו, נגזר מתרגום מגרמנית של שם משפחתו של הולצמן. הולצמן תכנן שהתושבים יתפרנסו משני ענפים עיקריים: חקלאות ותיירות. היה לו חלום להכניס את ענף הבוטנה )פיסטוק( כענף חקלאי במשק היהודי. בשביל לפתח ענף זה הוא שלח שניים מנציגי החברה לארצות עם נתוני שטח דומים כמו פרס, עיראק וסוריה, והם חקרו את גידול הבוטנה בארצות אלו. בעקבות מחקר זה הולצמן ייבא כעשרת אלפים שתילי בוטנה לארץ ושתל אלפי שתילים כאן, באזור כפר עציון. בנוגע לתיירות - הולצמן חשב כי גובהו של האזור ימשוך לכאן תיירים רבים בעונת הקיץ החמה. התקווה הייתה שבית ההארחה שיוקם בכפר עציון יתחרה עם יעדי נופש בעלי תנאי אקלים דומים בחו“ל. בנוסף לכך תוכנן גם בית סופרים על שם חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי. כדי למשוך אנשים שירכשו קרקעות, יזם הולצמן סיורים למתעניינים באזור, כולל סיור של

עשרים ק“מ מירושלים, בדרך המובילה לחברון, הוקמה בשנת ( התיישבות בשם ’מגדל 1927) תרפ“ז עדר‘. למרבה הצער, ההתיישבות לא הצליחה יפה וננטשה סופית בפרעות תרפ“ט. לאחר נטישת מגדל עדר התעורר החשש כי קרקעותיה יצאו מחזקת ידיים יהודיות, לאחר שערבים מקומיים ונוצרים ביקשו לקנותה. המוסדות הלאומיים כמו ’קרן קיימת לישראל‘ והסוכנות היהודית סירבו לקנות את האדמות. בסופו של דבר נמצא הפתרון כאשר השטח נמכר לשמואל צבי הולצמן - איש חזון ומעש שהחל בשיקום אדמות מגדל עדר הנטושות. הולצמן הקים את אגודת ’אל ההר‘, ויחד עם שותפים נוספים רכש אדמות נוספות מכפרים ערבים באזור. רכישת האדמות על ידי חברת ’אל ההר‘ נעשתה באופן פרטי ללא תמיכה מצד הממסד שנקט בעמדה כי יש לרכז את הפעילות החקלאית היהודית בשפלה ובחוף.

שמואל צבי הולצמן

הולצמן ועוזרו בסיור קרקעות בגוש

תנאי החיים היו קשים מאוד. פעמים שחסרו מים ומזון לעובדים שהגיעו לאזור לבדם, ללא משפחותיהם, ועסקו בעבודה פיזית קשה במיוחד.

ארכיאולוגיים ועיתונאים.

הרפתקן ובעל חזון שמואל צבי הולצמן נולד בעיר העתיקה ירושלים (. הוא למד בישיבת 1883) ב-א‘ בתשרי תרמ“ד ’תורת חיים‘, אך לא החזיק זמן רב בלימודיו. כאדם סקרן ותאב ידע יצא לנדוד בעולם, בילה זמן מה באמריקה ומשם היגר והיה לסוחר בדרום אפריקה. בעת שמלאו לו עשרים, שב הולצמן ארצה כבעל הון. הוא השתקע בראשון-לציון, נטע במקום פרדס, ובנוסף לעבודתו כפרדסן דאג להביא לארץ זנים של פירות שלא היו מצויים כאן באותה העת כמו בננות או פומלות. בהמשך שנה, 13- השתקע הולצמן באוסטרליה וחי שם כ בהם עסק בשלל עיסוקים – בין היתר בחייטות 1927- ובהקמת מכרה זהב בשותפות עם אחיו. ב שב הולצמן ארצה בשנית. לפי עדות בנו בנימין, הוא היה הראשון להכניס לארץ ממטרות ואופנים....

ההתיישבות - הביצוע ( החלו העבודות באזור. 1935) בשנת תרצ“ה סמוך לכביש ירושלים- חברון עמד המנזר הרוסי הנמצא קצת אחרי צומת הגוש של ימינו. המנזר ננטש על ידי תושביו המקוריים, הנזירים הרוסים, ובמקומם ישבו באותה עת שתי משפחות ערביות שעיבדו את אדמות המנזר. אל המנזר הובאו כעשרים ושלושה אנשים, מרביתם אנשי תנועת ’השומר‘, לצורך עבודות האדמה. רכז העבודה היה פנחס שנאורסון, מי שהיה סגנו של יוסף טרומפלדור בתל חי. הפועלים עסקו בסיקול האבנים מההרים הטרשיים, הכנת הקרקע לקראת ההתיישבות, נטיעות, ייעור וטיפול במשתלה שהוקמה במקום. תנאי החיים היו קשים מאוד. פעמים שחסרו

ישובי חקלאות ותיירות התכנון המקורי של הולצמן היה להקים שלושה יישובים באזורינו: כפר עציון, פרי עמל ויער עציון.

<<

|

22

פרתה גוש מבית