גושפרתה - גיליון 956

היישוב שלי מסע גו

| צוות כפר עציון |

’קבוצת אברהם‘

התמונות באדיבות

ארכיון כפר עציון

כפר עציון של היום הוא מקום תוסס ומפותח. מי הניח את היסודות למקום שוקק החיים שהוא היום? לא רבים יודעים, אך קבוצה כמעט אלמונית בשם ’קבוצת אברהם‘ הגיעה למקום כשהיה הר טרשים קירח. על ’קבוצת אברהם‘ וניצני כפר עציון - סיפור בהמשכים.

רקע היישוב ’מגדל עדר' - הניסיון ההתיישבותי הראשון בהר חברון בעת החדשה - לא הצליח, כפי שנכתב כאן, לתקוע יתד בקרקע. לרוע המזל, כך קרה גם לניסיון ההתיישבות השני של חברת ’אל ההר', והאדמות היהודיות מדרום לירושלים נותרו שוב עזובות והרוסות. את אדמות חברת ’אל ההר' רכשה קק"ל, והיא חיפשה קבוצה נחושה שתוכל להתמודד עם הקשיים הנלווים להתיישבות הררית: מחסור באדמה חקלאית ובמים, תנאי אקלים קשים בחורף והתמודדות ביטחונית

בארץ: ( ובתשרי תרצ"ה 1934) באדר תרצ"ד ( הגיעו ארצה שתי הפלוגות 1934) של ’קבוצת אברהם'. החברים קיבלו הכשרה בקבוצת שח"ל ברחובות, ולאחר מספר דיונים הוחלט על הקמת קבוצה עצמאית. קק"ל העמידה לרשות החברים חלקת אדמה ליד כפר פינס, ובכ"ה באייר של אותה שנה יצאו תשעה חברים וחברות מהקבוצה ברחובות ותקעו את אוהליהם בגבעה הסמוכה לאזור. החברים הצעירים, בעלי ניסיון מועט מאוד וחוסר היכרות עם הארץ החדשה, נתקלו בקשיים

פלוגת עבודה בקבוצת אברהם

מורכבת – ולהקים יישוב יהודי מבודד בלב שטח עוין. קק"ל הפנתה את האתגר ההתיישבותי לתנועת ’הקיבוץ הדתי', שהעבירה את ההצעה ל'קבוצת אברהם' - קבוצה לא צעירה שחיכתה מספר שנים לעלייה על קרקע עצמאית. כך הפכה ’קבוצת אברהם' לחוליה שלישית בשרשרת הניסיונות להיאחז בהר, כאשר הקימה את קיבוץ . בטור החודשי נעסוק 1943 כפר עציון בשנת ברקע של קבוצת אברהם, ובחודשים הבאים נפרוש את סיפור עלייתה לקרקע הגוש - בכפר עציון. ראשית: לאחר מאורעות תרפ"ט התעוררה בנוער העברי בפולין תסיסה חלוצית שהביאה להקמתם של ארגוני הנוער ’השומר הדתי' ו'בני עקיבא'. הלהט האידיאולוגי עורר את רצונם של הצעירים הללו להיות שותפים בתהליכי ההתיישבות שהתגבשו (1932) באותה עת בארץ. במרחשוון תרצ"ב התקיים כינוס מדריכי בני עקיבא בעיר לבוב, ובו התקבלה ההחלטה על כיוונו החלוצי של הארגון ועל חובת העלייה. הוקמה קבוצת העלייה ’קבוצת אברהם' שנשאה את שמו של הרב הראשי לארץ ישראל באותה עת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתוך רצון לדבוק בדמותו. באותה עת נידונה בארץ ובתנועה הציונית כולה שאלת השבת והכשרות בארץ ישראל. את תולדות הקבוצה

מרובים. הם הכשירו את האדמה מחסכונותיהם הפרטיים, התקינו קו צנרת, סידרו גינת ירק, הקימו צריף ואוהלים לשיכון ועבדו גם בבנייה ובפרדסנות – אך כל אלו לא הכינו אותם לקשיים העתידים לבוא. ( עבודת הבניין נפסקה 1935) בחורף תרצ"ו וברוב הפרדסים עבדו ערבים – דבר שהקשה על היהודים בהשתלבות בתחום זה. ימי רעב וסבל פקדו את הקבוצה. בזמן זה נקלטו חברים נוספים, כך שגם תנאי המגורים היו קשים מנשוא, והחברים היו ישנים שניים-שניים במיטה אחת. למרבה המזל, במהלך הקיץ של אותה שנה מצב הקבוצה השתפר, והקשר עם התנועה בחו"ל ובארץ התהדק - דבר שהבטיח קליטה של עולים נוספים. פרוץ המאורעות: עם השיפור במצב הקבוצה פרץ המרד הערבי הגדול )מאורעות תרצ"ו - תרצ"ט(, ושוב מצאה עצמה הקבוצה במצב קשה. החברים הצטרפו להגנה והחלו באימונים. אברהם כץ, אחד מחברי הקבוצה, החל בשמירה על פרדסי הסביבה, אך נכלא בהמשך בכלא עכו. החברים עשו מאמצים גדולים לשחררו, ולאחר מספר חודשים הוא אכן השתחרר. באדר תרצ"ח התגייס אברהם לעזור לקיבוץ חניתה כשליח הקבוצה, אבל הוא לא הספיק להיות שם זמן רב. לאחר חודשיים התקבלה בקבוצה הידיעה כי אברהם נפצע, ואחת

’קבוצת אברהם‘ נשאה את שמו של הרב הראשי לארץ ישראל באותה עת, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מתוך רצון לדבוק בדמותו.

הפתרון לסוגיה ראו צעירי ’השומר הדתי' ו'בני עקיבא' לא בוויכוחי קונגרסים והחלטות על גבי נייר, כי אם בהגברת כוחו של הציבור הדתי בארץ. בחירת שמם סימלה את שאיפותיהם: חיי תורה שלמים עם טוהר מוסרי-חברתי – ערכים שבוטאו היטב במשנתו של הרב קוק. תחילה מנתה הקבוצה גרעין מייסד של כתריסר חברים, ואט-אטהתלכדו לקבוצהחברים נוספים. ( עלתה ארצה הפלוגה 1934 באדר תרצ"ד )מרץ הראשונה של קבוצת אברהם )’פלוגה' קראו אז לקבוצת אנשים שיועדה למשימה מסוימת, ובדרך כלל גודלה נע בין עשרה לשלושים איש(.

<<

|

20

פרתה גוש מבית