גושפרתה - גיליון 959

15/11/2019 | יז' מר חשון תש"פ | ערש"ק פר' וירא פרתה גוש

איפה זה פוגש אותי? מדור נוער חדש 30 ' עמ

מבית

959

הביטאון של תושבי אפרת, גוש עציון וקריית ארבע-חברון

המתיישבים בהר - פרק ב'. 'קבוצת אברהם' 22 <<

גבעת העיטם הסיפור שלא

מה עושים עם המתנ"ס הזה? שושי בוגושמדברת 18 <<

הכרתם 14 <<

טקס ניסוך המים באפרת בשער: גרשון אלינסון צילום:

מהשטח 6......................... מהנעשה בגוש איש אחד 8........................ שרה חיה דריבן נעים להכיר 12 ...................... מדרשת בת עין במרכז העניינים 14 .......................... גבעת העיטם אחד משלנו 18 ............................ שושי בוגוש מסע בגוש 22 ......................‘ ’קבוצת אברהם לוח פרסומידע 26 ....... דירות, דרושים ושונות ספרים מן התנור 28 ..................... כותרים חדשים מדור נוער - חדש! 30 ....................... מדורת השבט

דבר העורכת

השנה סוכות היה חג גשום. בכלל, החורף השנה הגיע מהר מדי. עוד לא התחיל מרחשוון וכבר מרגישים את הקור חודר אלינו. אולי זה רק אצלי כי הגעתי מהמרכז, מנתניה, ואולי סתם קשה להתרגל אל רוחות גוש עציון אז החורף מטפס אליי מהר מדי... אנחנו בטח מהאחרונים שעוד לא פירקו את הסוכה. חשבנו ליהנות משבוע או שבועיים נוספים שאפשר להיות בחוץ ולהחליף עונה אט-אט, אבל כאילו דילגנו על הסתיו... כשאני לובשת שכבה ועוד שכבה והולכת לחפש לעצמי איזה סוודר חדש לחורף המתקרב, אני רואה בעיני רוחי כמה עברנו כאן בהרי גוש עציון. אני יכולה לדמיין את ראשוני מגדל עדר, שבאו לטרשים הקפואים וניסו להיאחז באדמה למרות השלגים והכפור. היום יש לנו בזכותם את מגדל עוז. בל נשכח שיש פה גם מזכרות חיות של חלוציות. הנה, חיה שרה דריבן, למשל, מספרת בגיליון זה על בניית בית בלב המון ערבי, ובכל זאת, אם נשווה את התנאים של אז לתנאים של היום - אין לי ספק שההתיישבות כאן הייתה משימה שנראית מעבר להרי החושך. אין מה לדבר - החורף שלנו היום הוא לא כמו פעם. גם כשבאמת קר אנחנו לא עומדים מחוץ לאוהל ומחפשים ישועה. אנחנו לא כל כך סובלים כשאנו מכורבלים בפוך או עטופים בפליז חדש. החורף שלנו הוא הזדמנות לחוות את העולם קצת אחרת - קר יותר ורטוב, וללמוד ליהנות גם מזה. תחילת החורף היא באמת הזדמנות נפלאה להציץ מחדש בגיליונות גושפרתה ולהכיר שוב ושוב את המקום היפה והמיוחד שאנו חיים בו.

תוכן

מוציא לאור:

50029 . ת.ד 02-5808885 . טל , ביתר עילית 50029 . ת.ד gushfrata@gmail.com דוא"ל:

בברכה. הדר תאנה

חפשו אותנו בפייסבוק!

פרסומידע עיצוב והפקה: הדר תאנה עורכת: שלמה יגר מגיה: שירה רוזנק, הדר תאנה, כתבים: עודד לוין, יעקב אילוז גרשון אלינסון צלם:

להיות מעודכן לפני כולם! p-meida@zahav.net.il מעוניין לקבל את הגליון ישירות לתיבת המייל? שלח מיל ל: ונצרף אותך ללא חיוב לקבלת הגליון במהדורה הדיגטלית מידי שבוע.

02-5808885 : מודעות פרסום

רוצים להתעדכן בזמן אמת בכל מה שקורה באזור? הצטרפו לעמוד הפייסבוק החדש שלנו: גושפרתה – המגזין של גוש עציון, אפרת וקרית ארבע

תוכן המודעות, סגנונן, אמיתותן ו/או חוקיותן באחריות המפרסם בלבד!

|

4

פרתה גוש מבית

מהשטח

משפט צדק

כביש עוקף אל-ערוב קורם

נפצעה נירית זמורה מפיגוע 2015 בשנת דקירה בצומת גוש עציון. לאחרונה הוחלט בבית המשפט הצבאי לערעורים להפוך את ההחלטה מלפני שנה, ולהרשיע את המחבל חמזה אלפילאת בניסיון רצח. כזכור, לפני כשנה החליט בית המשפט הצבאי שלא להרשיע את המחבל בעבירה החמורה ביותר המקבילה לניסיון רצח, אלא בעבירה של גרימת חבלה מחמירה בלבד .אלפילאת נדון שנות מאסר בפועל. "רק 14 לעונש של לראות את החיוך של המחבל כששמע את שנות המאסר בפועל היה כדי להבין את גודל המחדל ואת חוסר ההרתעה" – אמר עו"ד חיים בלייכר מארגון 'חוננו'. אמרה נירית 11 ' בראיון לרשת 'כאן זמורה כי היא שמחה על החלטת בית המשפט הצבאי להרשיע את אלפילאת בניסיון לרצח.

העבודות לסלילת כביש "עוקף אל-ערוב" החלו לפני כשבוע, יותר משש שנים לאחר שאושרה תוכניתו. הכביש עתיד לחבר בין מרכז גוש עציון וצפון הר חברון-קריית ארבע לירושלים, יעקוף את הכפרים אל-ערוב ובית-אומר ויאפשר לנוסעים בדרך לנוע בצורה בטיחותית ונוחה. בשלב הראשון צפוי הכביש החדש לעבור תהליך של סימון תוואי הציר על ידי טרקטורים בשטח. השלב השני, ביצוע פריצת הכביש וסלילתו, יחל באפריל הקרוב. עלותה המוערכת של סלילת הכביש החדש עומדת על מיליון שקלים. 320 יו"ר מועצת יש"ע חננאל דורני, אמר על הנושא: "אנו עוסקים יומם וליל בשיפור התשתיות ביהודה, שומרון ובקעת הירדן, והכבישים העוקפים הם חלק בלתי נפרד מהעבודה שלנו. כבר לפני שנתיים אושרה התוכנית

לסלילת הכבישים העוקפים ואנו שמחים לראות שהעבודה הרבה השתלמה. אני רוצה להודות לכלל השותפים שלנו: למשרד התחבורה, משרד האוצר, משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, המנהל האזרחי, נת"י וראשי המועצות באזור. זכינו להמשיך לפתח ולבסס את יהודה ושומרון. אין ספק כי שיפור התשתיות ביהודה ושומרון הוא המפתח להבאת מיליון תושבים ולקידום ריבונות ישראלית באזור", הוסיף דורני.

העבודות לסלילת הכביש. צילום: גרשון אלינסון

רב חדש ליישוב קדר

עושים היסטוריה: בחזרה לבריכות שלמה

, היו עד לא מזמן c בריכות שלמה, השוכנות בדרום הכפר אל-חד'ר ומוגדרות כשטח אסורות לכניסת ישראלים מהחשש הביטחוני. תושבי האזור המבוגרים ידעו לספר על בריכות באורך של למעלה ממאה מטר וברוחב של יותר מעשרים מטרים בהן נהגו לטבול. עם השנים יזמו אנשי בית ספר שדה כפר עציון סיורים במקום בתיאום עם חטיבת עציון שאפשרה לאורך הזמן ביקור בבריכה התחתונה. בחול המועד סוכות קיבלו בחטיבה המרחבית החלטה לאפשר סיורים גם בבריכה שנה, 20- האמצעית ובזו העליונה. ביום רביעי של חוה"מ, בפעם הראשונה מזה למעלה מ שוב טיילו ישראלים במקום. "כשעלינו למעלה גילינו את הבריכה מלאה והתרגשנו מכמות המים ומהמפגש עם שרידי החיים של פעם," סיפר ירון רוזנטל בהתרגשות. "כמובן שהעובדה ששוב יהודים הולכים

הרב ישי אחיטוב יתחיל את כהונתו בזמן הקרוב, כרב היישוב קדר שבגוש עציון. , הוא בוגר ישיבת מרכז הרב וכולל 2+ הרב אחיטוב, נשוי "ארץ חמדה", שירת בצה''ל ובעל הסמכה לרבנות וכושר ל'רב עיר'. משפחת אחיטוב תתגורר בקדר, סמוך לבית הכנסת, ומשרדו של הרב יהיה סמוך למזכירות היישוב. ''אנו מאחלים לרב הצלחה רבה בתפקידו החשוב כרב היישוב שלנו ומקווים שילווה את כולנו בעיקר בשמחות", נמסר מהמזכירות. היישוב קדר ממוקם דרומית למעלה אדומים ונמצא תחת אחריותה המוניציפלית של המועצה האזורית גוש עציון. משפחות, חילוניות, מסורתיות 200- ביישוב מתגוררות כ ודתיות, ובחירת רב שהוא בוגר מוסדות הציונות הדתית ובעל עבר צבאי מהווה מרכיב חשוב להשתלבות הרב עם מגוון האוכלוסיות הקיימות ביישוב.

במקום הוסיפה גם כן להתרגשות. אני בטוח שהאוזן הקשבת שמצאנו בצבא תאפשר לנו לערוך סיורים נוספים לא רק בבריכות שלמה אלא במרחב כולו שמלא באתרים חשובים ובהיסטוריה של כולנו".

הרב אחיטוב עם חברי מזכירות היישוב קדר. צילום: יח"צ

בחזרה לבריכות שלמה. צילום: ירון רוזנטל

|

6

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

| יעקב אילוז |

שרה חיה דריבן קירות ביתה של שרה-חיה דריבן מרתקים. הצבעוניות העזה שלהם מעידה על כך שמדובר בביתה של אומנית בנשמה. תוך כדי השיחה בינינו היא ממוללת ענבים לתוך קערה ומכריזה בגאווה ש“זה יהיה מיץ ענבים“.

ביתה העצום של שרה חיה הוא בן ארבע קומות וממוקם באזור התעשייה של קריית-ארבע. הבית העתיק היה שייך לבעלה, אדי דריבן ז"ל, ’השריף של חברון' הנודע, והיא הוסיפה לו צבע וחיות. שרה חיה היא טיפוס מפתיע: את הריאיון היא מתחילה בפסוק ’ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהילתך', ומיד היא מוסיפה בחיוך ”מה שחשוב הוא לא מה הסיפור של בן האדם, אלא מה הסיפור עשה לאדם". אחרי הפתיחה המרוממת היא עוברת לתאר את חייה מהסוף: ”קוראים לי שרה חיה, ואני מתפללת ביום הכיפורים במערת המכפלה לבושה בלבן, כשהנכדה שלי על הברכיים. זה פלא ונס שה' עשה איתי. כמובן שהוא דרש ממני גם עבודה פנימית רבה, אבל אני רק מודה." לאב 1952 היא נולדה בארגנטינה בשנת יהודי-פולני שהצליח להתחמק מאימת המלחמה. בארגנטינה מכר האב דברים מבית לבית למחייתו, למד ב'חיידר' והשתתף בפעילות בתנועת נוער יהודית. למרות הכול הוא התחתן עם גויה ולביתם הם קראו ’צ'רנה קלרה' על שם שתי הסבתות האחיות שמתו בפולין )הסב נשא את צ'רנה לאשה, ולאחר שנפטרה נשא לאישה את אחותה, קלרה(. שרה חיה עברה גיור קונסרבטיבי יחד עם אמה ואחיה בבואנוס-איירס, ובאותו היום שני ההורים התחתנו בשנית. ”לא סיפרו לנו שום דבר," אומרת שרה. ”תמיד חשבנו, אני ושמואל אחי, שאנחנו יהודים, כי ככה גדלנו. נאסר עלינו אפילו לשחק עם גויים," היא מעידה באירוניה. ”ההורים לא היו דתיים, אבל כן הלכנו לבית כנסת בראש השנה, בפסח ובעוד חגים. היהודים שהכרתי שם שונים לגמרי ממה שיש פה. שם הרב היה יכול להגיע לבית הכנסת ברכב בשבת, ובית הכנסת היה יותר כמו מועדון שיושבים בו ומדברים." בתחושה העצמית שלה, חשה צ'רנה הקטנה יהודייה כמו כל יהודי אחר. ”בגיל חמש קיבלתי את ספר התנ"ך הראשון שלי," היא מצביעה על השולחן שעליו עומד ספר ישן ובלוי. ”כשקיבלתי את הספר, ראיתי את דמותו המצוירת של

הבין שאני מתכוונת ברצינות ואמר לי שכשאגמור את התיכון אוכל לטוס לישראל." כשהגיעה לגיל שבו התיר לה אביה לעלות לארץ, הגשימה שרה את תוכניתה ועלתה לארץ במסגרת תנועת הנוער העברית. כשהגיעה לכאן הודיעה להורים בשיחת טלפון שהיא לא מתכוונת לחזור. ”מכרתי שעון זהב שהגיע איתי מארגנטינה, ובכסף שהרווחתי, הצלחתי לדבר עם הוריי שמונה דקות וחצי בשיחה לחו"ל. זה היה אז יקר להחריד. הספקתי לומר להם שאני כנראה מתחתנת בקרוב, ונשארת." לקראת החתונה עברה גיור נוסף ואביה אף הספיק להיות נוכח באירוע. בהמשך, אחרי גלגולים לא מעטים וגירושין, נותרה שרה במצב לא פשוט: אם יחידנית לשלושה ילדים ועיסוק אומנותי שלא ממש מצא חן בעיניה. ”אומן אלו אותיות אמן," היא אומרת בשפתה המיוחדת. ”ואמן זה אמת. אומנות נוצרת ממקום של אמת פנימית עמוקה, ואני הרגשתי שאני בעצם מוחאת כפיים עם כולם למלך העירום." לאחר פרק זמן מקבלת שרה הצעת עבודה להפיק סרט על תרבות דרום-אמריקאית ישראלית, ולשם כך היא טסה לארגנטינה. ”שישה חודשים עבדתי על הסרט הזה, כשהלב שלי שותת תוך כדי עבודה. הלכתי לגורו מקומי כדי לקבל תשובה, ומה שהוא אמר לי הדהים אותי: ’את יודעת מצוין לסלוח לאנשים אחרים, אבל לעצמך אף פעם עוד לא סלחת. באת אליי בדיוק בזמן. מחר זה היום שלכם, היום של הסליחה. לכי לבית הכנסת שהיית מתפללת בו עם ההורים.' למחרת הופעתי בבית הכנסת אחרי שנים שלא הייתי שם. פתחתי סידור, והרגשתי שכל מילה כתובה עליי בדיוק. אם שואלים אותי היום מתי היה הרהור התשובה הראשון שלי, זה שם." צ'רנה חוזרת לארץ עם הסרט שלה שקוצר הצלחה רבה, אך שוב עושה פנייה חדה, עוזבת את הכול ויורדת לסיני. בסיני היא מקימה חושה שמיועדת בעיקר לאומנים שרוצים שקט כדי

שרה על רקע הציורים

“אני מערבים לא מפחדת. את זה למדתי מאדי. מה שיותר מפחיד אותי אלו הבירוקרטיה והחשבונות"

אברהם אבינו שמסתכל על הכוכבים, והבנתי בדיוק לאן אני שייכת," היא מתארת בעיניים נרגשות. ”זה סימל עבורי את כל התרבות שאליה רציתי להשתייך. הלכתי לתנועת נוער מאוד צעירה, ושם התחלתי לשמוע על ישראל. בגיל עשר באתי לאבא שלי, ואמרתי לו שאני לא רוצה לגור בארגנטינה, ושנולדתי בשביל לחיות בישראל." ואיך הוא קיבל את זה? ”אבא שלי בהתחלה צחק, אבל אחר כך הוא

<<

|

8

פרתה גוש מבית

- ראיון אישי איש אחד

הגבר הגיל לא חשוב, ובשביל חתונה מותר לשנות קצת." והיום, כשאת לבד פה, את לא מפחדת? בכל זאת את ממש בקצה היישוב, במקום מבודד יחסית? ”אני מערבים לא מפחדת. את זה למדתי מאדי," היא אומרת, ופונה להעביר את קערת הענבים למטבח. ”מה שיותר מפחיד אותי אלו הבירוקרטיה והחשבונות. עולה המון כסף לתחזק

ליצור. נראה שהכול זורם על מי מנוחות, אבל אז היא מתחילה לקבל כוויות בידיה בכל פעם שהיא מבשלת בשבת. ”פתאום נופל לי האסימון, ואני מבינה שאני לא צריכה לבשל בשבת. אני לוקחת את ספר התנ"ך המצויר שקיבלתי בילדות, קוראת בו לאט-לאט והנשמה שלי נפתחת. אני חוזרת לירושלים, מתחילה ללמוד תורת ימימה, טאי צ'י, ושיעורי תורה של הרב פרנק,

סלון ביתם של שרה-חיה ואדי דריבן ז"ל

רועם ובמבטא אמריקאי. שאלתי אותו אם יש לו גם שם פרטי, אז הוא אמר: ’אדי'." היא נזכרת בחיוך. ”בפגישה עצמה, ישבתי בלובי של בית המלון וראיתי פתאום איש גבוה עם גב רחב והליכה שאי אפשר לפספס. קראתי בקול ’אדי' והוא ענה כמעט בלי להסתכל: ’רגע, אני רק הולך להשתין.' ככה בלי גינונים. כשדיברנו, ראיתי נדיבות יוצאת דופן ומוח נפלא שהמציא פתרונות לכל החוליים של מדינת ישראל. פשוט נשביתי בקסמו. שאלתי אותו מה לדעתו עם ישראל צריך לעשות, והוא אמר; ’מה שצריך לעשות זה להרוג מספיק ערבים 40-30 ולשפוך מספיק דם, כדי שיהיה כאן שקט שנה. אחר כך צריך לחזור על אותה פעולה.' באותו זמן לא ידעתי בכלל מה זה מתנחלים או מה זה ערבים, אבל הרגשתי אמת גדולה במילים שלו, והאמנתי לה." ואז את בעצם עוברת לגור בבית שלו? ”אמרתי לו: תשאל את הרב שלך איך זה אפשרי, הרי עוד לא היינו נשואים. הרב אמר שצריך שיהיו עוד אנשים בבית, כדי שלא נהיה לבד. אז באמת בחורים איתנו יחד, וזה 23 כשהגעתי היו במקום היה מאוד מאוד קשה. במכה אחת הייתי צריכה לטפל ולהאכיל המון נערים. תוך כמה שנים כולם התחתנו והמשיכו הלאה, ואז החיים נהיו הרבה יותר פשוטים. תוך זמן קצר התחתנו ואני זוכרת שהתרגשתי, כי זה היה החלום שלי בתור ילדה קטנה: אני, שרה חיה, מתחתנת פה במערת המכפלה, עם אהוב ליבי, במקום שאברהם ושרה ,70 הלכו בו. בשבוע הראשון לחתונה הוא היה בן כמו שסיפרה השדכנית, אבל אחרי שבוע הוא . שאלתי אותו איך הוא 73 וגם 72 ואז 71 היה בן שיקר לי בנושא של הגיל, אבל הוא אמר ’אצל

ומתחילה תהליך של חזרה בתשובה. באותו הזמן התפרנסתי ממכירת אהילים במדרחוב, ותוך כדי התהליך אני חושבת על כך שצ'רנה וקלרה אלו לא שמות יהודיים. למחרת, המורה שלי לטאי צ'י שאל אותי למה אני לא הולכת לצדקת שבתל אביב. הוא נתן לי כתובת ומספר טלפון, ואני התקשרתי. היא אמרה לי ’תבואי'. ככה בפשטות." לצדקת קראו רחל שרעבי, ומסתבר שגם הרב מרדכי אליהו וגם הרב כדורי זצוק"ל היו מתקשרים לשאול בשלומה לעיתים מזומנות. ”אפילו אדי, שמאוד לא התרגש מבבות וקמיעות, מעולם לא הפנה אליה את גבו. הוא תמיד יצא מהחדר שלה כמו שיוצאים מבית כנסת." אומרת שרה בחיוך. ”סיפרתי לה את הסיפור שלי, והיא אמרה לי בנחרצות שהשם שלי הוא שרה ושלא אתן שישנו לי אותו. כמובן שאחר כך עשיתי מה שצריך עם ספר תורה ומניין." סמוך למועד שינוי השם עוזבת שרה חיה שוב את הכול, ומתחילה מחדש בדירה קטנה בבאר שבע. שם היא מקבלת על עצמה משרה קטנה של מורה, שתספיק לתנאי המחיה הבסיסיים שלה, ומתעסקת בשעות הפנויות רק בענייני רוח. ”לא היה לי טלפון, טלוויזיה, כלום. הייתי לבד עם עצמי. מה שרציתי היה לקרוא תנ"ך," היא מספרת. אחרי חמש שנים של בדידות ותנ"ך, מתקשרים אליה ומציעים לה את אדי. הטיפוס נשמע לה מאוד שונה מהחיים הרוחניים שחייתה, אבל היא נענית להצעה. ”כבר בשיחה הראשונה הבנתי שזו לא הולכת להיות פגישה רגילה. הוא התקשר אליי ואמר: ’שלום מדבר דריבן.' שאלתי: ’מי?' והוא ענה: ’דריבן. דלי"ת רי"ש יו"ד בי"ת נו"ן.' ככה בקול

את הבית הגדול הזה, וכמובן שאני לא יכולה לוותר עליו כי אלו הזיכרונות שלי ממנו. אני מעמידה פה דירות וחדרים להשכרה, ואפשר לשכור את המתחם לערבי גיבוש וכל מיני דברים בסגנון. גם שבתות בר מצווה ובת מצווה עושים כאן, ברוך ה'." היא מרגישה מעט לא בנוח לדבר על הפן הכלכלי של כל העניין, אך מבהירה: ”החלבן הקדוש זצוק"ל, שהתייעצנו איתו, אמר לנו: ’אם אתם לא תיקחו כסף, אז יום אחד תצטרכו לבקש כסף', ואני באמת מאמינה בזה." היא קמה ממקומה ומראה לי ציורי קיר מרשימים המעטרים את ביתה, ביניהם ציורים מספר התנ"ך שקיבלה בילדותה. ”אני גרה היום בבית עם ספר תורה, איזו זכות עצומה. הדרך שעשיתי מילדה קטנה שבקושי יודעת עברית בארגנטינה, שבכלל לא נחשבת ליהודייה על פי ההלכה, ועד המקום שבו אני נמצאת היום, שאני יושבת עם חמשת הנכדים שלי שלומדים במוסדות תורניים על הברכיים ומתפללת - זו דרך ארוכה. את הדרך הזאת אני מספרת במופע חדש שיצאנו בו אני ושרון )רוטר( ביתי. כל אחת מספרת את הצד שלה על כל ההתרחקות וההתקרבות והחזרה בתשובה. היום אנחנו באמת החברות הכי טובות והיא מתייעצת איתי על כל דבר. למופע קוראים ”מותר לאהוב" והוא מספר בעיקר על איך עזבנו את הקריירות שלנו, והגענו אל ה'. יש לנו הרבה קווים מקבילים בסיפור החיים." ומה הכי קשה לך בכל זה? ”מה שהכי קשה לי זה לשווק. אני אומנית, לא אשת שיווק. קשה לי עם זה, אז אני נותנת לזה לעבור מפה לאוזן."

|

10

פרתה גוש מבית

סולֹר ונפט לֹחימום ביתי

NRG 1 1-800-391-391

מתחײבים לֹמחיר הזולֹ ביותר! לֹלֹיטר נוזלֹ הסקֱה

מבצע לֹנוזלֹ הסקֱה תקֱני עדִ גמר המלֹאי

מתנה

לֹ’ נוזלֹ הסקֱה 50 לֹיטר 1000 לֹמזמינים

או

&

התו המלֹא - רמי לֹױ לֹיטר 1000 לֹמזמינים

מתנה

תשלֹומים לֹלֹא ריבית 10 עדִ | מכבדִים כרטיסי אשראי 1-800-391-391 טלֹ.

0 5 5 - 9 3 3 - 0 9 9 1

נעים להכיר

| הרב שלמה וילק |

מדרשת בת עין שיטוט קצר באינטרנט מספק הגדרה יפה למדרשה הייחודית שפועלת בבת עין: ”מדרשת ערב ברוח חסידית ארץ ישראלית המקנה בסיס תורני רוחני ורגשי לבת השואפת להתקרב לאביה שבשמיים, בין אם היא מרקע חילוני ובין אם מבית דתי.“

מדרשת בת עין היא לא עוד אחת מהמדרשות הנפוצות באזור ירושלים והסביבה. חן שיגריס, המנהלת בפועל של המדרשה, מסבירה על הפן הייחודי של המדרשה, על סגנונה החסידי בעבודת ה', על חזרה בתשובה וגם קצת על ”עולם הזה" – ענייני כלכלה, ביטחון, מגורים ו...רווקות. שנה, 13- ”המדרשה נוסדה לפני כ על ידי יעל הופמן ובתיה כהן – שהיא רבנית היישוב. המדרשה שלנו היא מלכתחילה מדרשה בנות, 20-13 קטנה ואינטימית, של וזה כדי לשמור על תחושה ביתית. המדרשה הוקמה להיות בית ודרך לבעלות תשובה בכל שלב בדרכן, כדי לעזור להן לעבור תהליך מאוזן ומבורר, מתוך הדרגתיות והקשבה פנימית. הדרך שלנו משלבת בין תורה לעבודה באדמת ארץ ישראל, והיום אנחנו משלבים גם דתיות מבית שמעוניינות באור המיוחד הזה." חן מעידה שייחודה של המדרשה קשור בקשר הדוק ליישוב הססגוני והרוחני שבו היא נמצאת. ”מדובר

לאפשר לבת המדרשה להכיר את עצמה ברבדים חדשים ועמוקים." מה תפקידה של < רבנית היישוב כמייסדת המדרשה? ”באמת הדבר המיוחד ביותר כאן הוא הרבנית בעצמה. הרבנית בתיה כהן היא בעלת תשובה עם יכולות הכלה, ליווי והכוונה נדירות. היא מלווה את הבנות בסבלנות, באהבה אין-קץ ובעומק גדול. יש לה אמונה בכוחן של הבנות והיא נותנת להן מקום ובית להרגיש שייכות ולגדול. כמו כן היא גם שדכנית, מלווה כלות ויועצת לנשים, ככה שהקשר נמשך גם לאחר שהבת מתחתנת. הרבה מהבנות היא שידכה בעצמה, ובכלל הרבה מאוד מהבוגרות שלנו ממשיכות לשמור איתה על קשר." באלו קשיים נתקלתם < במהלך הדרך? קושי ביטחוני? כלכלי? ”הקושי הכלכלי קיים, כמו רוב המדרשות, ובעיקר מדרשות הערב הלא מתוקצבות. עברנו עם זה הרבה ועדיין זה ישנו, אבל ב"ה אנחנו זוכות לראות ניסים לאורך

יש כאן מגוון אנושי ורוחני אדיר של אנשים שבאו במטרה לבנות ולהיבנות בעבודת ה' " " חדר במדרשה בבת עין

ביישוב של בעלי תשובה הצופה על נופם המרהיב של הרי יהודה. יש כאן מגוון אנושי ורוחני אדיר של אנשים שבאו במטרה לבנות ולהיבנות בעבודת ה', לא להפסיק את תהליך התשובה ולהמשיך עוד ועוד להתברר ולדייק. הטבע המרהיב כאן נותן את האפשרות להתחבר הנשמות ולהתרומם. שמגיעות לכאן הן נשמות

כל הדרך. קושי ביטחוני איננו מורגש כאן, אולם עברנו לפני כארבע שנים טראומה קשה 21- כשהדר בוכריס בת ה הי"ד, שהגיעה שבועיים לפני כן ללמוד במדרשה ולהתחזק, נרצחה בפיגוע דקירה בצומת הגוש. יש קושי מיוחד שנובע מההבדל ברקע שממנו מגיעות הבנות - מצד אחד זה מאוד מעניין ומפתח

)פסיכודרמה, תנועה, אומנות, כתיבה יוצרת ועוד( שמטרתה לחבר את התורה לרובד נוסף של רגש ויצירה ולהופכה לתורת חיים, וכן

שצריכות מרחב גדילה, שקט והכלה. אנחנו מכניסים בלו"ז של כל שבוע סדנה מיוחדת

להכיר בנות מרקעים שונים ולגור איתן יחד, מצד שני זה מאוד מאתגר ועשוי גם לתסכל.

|

12

פרתה גוש מבית

“

לֹנצח נחמדִ בתנאי תחרות לֹנצח אבלֹ חיוני בתנאי רחוב

ג׳ו-ג׳יטסו אמצעי הגנה לֹחײם האמיתײם!

נוף הנצפה ממדרשת בת עין

ב"ה המדרשה רואה הרבה פירות בעמלה - בנות שעוברות כאן תהליכים מבורכים, התורה שמופצת מפה לרחבי הארץ ויש, כמובן, גם חתונות לא מעטות ובניית בתים בישראל." איך פועלת המדרשה כעת ומהו ה"אני מאמין" שלה? < עד בערך 17:30- ”המדרשה היא מדרשת ערב המתחילה את סדר הלימוד ב בימים א-ד. פעם בחודש יש שבת מדרשה משותפת. בשעות הבוקר 21:30 הבנות לומדות לימודים גבוהים או עובדות. השילוב עם עבודה או לימודים נותן קרקע ומאפשר ליישם את התורה הנלמדת בתוך החיים. ה"אני מאמין" של המדרשה שלנו הוא שהדרך של כל אחת בעולם מתגלה בתוך החיים, ולכן יש לאפשר למי שמגיעה אלינו להיות היא עצמה ולברר את אישיותה מתוך דרכה של תורה ושל ההלכה. זה המקום בשביל כל אחת לבחון את דרכה בעבודת ה', לברר מהם הכוחות שלה, מהם הרצונות שלה, מה בונה אותה ואיזו דרך שייכת לה. החזון שלנו הוא תורת חיים - תורה שמתקיימת ברוח, בנפש ובגוף. תורה שמתקיימת במערכות היחסים הסובבות אותנו: עם המשפחה, עם בנות המדרשה )בפרט בנות הדירה(, עם בן הזוג וכל אחת עם עצמה. תורה שחיה, מתחדשת, מחדשת, מאירה, משמחת ומרוממת. קשר עמוק עם הפנימיות, ומתוך כך עם החיים ועם הקב"ה, חיבור פשוט ואמיתי למסע שלנו עלי אדמה."

ג׳ו-ג׳יטסו גריסי

w w w . g r a c i e j i u j i t s u i s r a e l . c o m 054-7524150 054-4659700 דִ”ר אלֹדִן קֱלֹם | 4 כפר עציון לֹולֹ הגיע לֹישראלֹ בוא לֹלֹמודִ את הדִרך המהירה ביותר והמובטחת לֹהגנה ולֹמוכנות ברחוב!

גבעת העיטם

| עודד לוין |

לפעמים נדמה שמאבקי ההתיישבות בגוש עציון כבר הגיעו אל קיצם. אולם מתברר שממש מתחת לאף יש עוד קרקעות שצריך לשמור עליהן, ושגם יש מי שמוכנים להקדיש את כל עיסוקם לשם כך. .2019 בואו לשמוע על סיפורה של גבעת עיטם ולהכיר את מתיישביה. ציונות גרסת

" כיום כבר

בשנים האחרונות, לאחר הקפאה ארוכת שנים, העיר אפרת שבה ונבנית. אחרי ביקור בשכונותיה הצפוניות, הדגן והתמר, קשה שלא להתפעל ממאות יחידות הדיור שנדמה שניצבו בבת אחת וכמעט הכפילו את גודלה של אפרת. בכל תנופת הבנייה הזו, שכונה אחת עדיין נשארת מאחור – ’גבעת עיטם'. זוהי השכונה הצפונית ביותר של אפרת, ויש לה חשיבות אסטרטגית גדולה ביצירה של רצף התיישבותי יהודי בין מזרח גוש עציון ומערבו. חלק מאדמותיה של גבעת עיטם נרכשו על ידי חברת ’מהימנותא', 1946 כבר בשנת והשאר נרכשו בשנות השבעים ע"י קק"ל, אך לא נעשה בהן שימוש. עובדה ידועה היא שכאשר החליטו על ראשית ההתיישבות באפרת, בחרו המתיישבים לעשות זאת דווקא מדרום, כיוון שהיה ברור להם שהגבעות מצפון

תיבנינה. מדובר בשטח עצום לבנייה שיכול יחידות דיור. אולם למפרע 2500- להספיק לכ התבררה העובדה המצערת: ללא מאבק – אין התיישבות. נדיה מטר ויהודית קצובר, שתי הנשים הידועות ביוזמות ההתיישבות השונות שלהן ובפעילותן בתנועת ’נשים בירוק', הובילו בעבר את המאבק ההתיישבותי בגבעת עיטם. כך הן מספרות בריאיון עימן: ”הנושא של גבעת העיטם עלה מיד אחרי הגירוש מגוש קטיף, מתוך ראייה שאנחנו חייבים להתפתח ולהתחיל פעילות שתרומם בחזרה את הרוח. לא להתקפל בשום פנים. הכנו תוכנית של עלייה לעיטם בשיתוף המועצה ונשים בירוק, ומאות אנשים הגיעו ברגל. הוקם ועד פעולה אקטיבי של אנשי אפרת, ומאז התחלנו בפעילות שוטפת ובעליות חוזרות ונשנות, כמעט בכל שבוע ובכל תנאי של מזג

עומדים במקום היפה הזה שני אוטובוסים, קרון, פינה חמה לחיילים, בית כנסת, שירותים, והמון גידולים חקלאיים מסביב

<<

|

14

פרתה גוש מבית

'

מה העניינים בלב העני נים

ממערכת סולארית שבנו, ואת המים ממשאיות מים שקונים מבית לחם.

האוויר." ואכן, המאבק לא היה מיותר – לא פחות מתשעה עררים של ערבים הוגשו כנגד הבנייה היהודית בגבעה. כותרת ”חגיגית" של 2009 עיתון הארץ משנת הכריזה בהתרסה על דחייה של העררים בידי המנהל דונם ליד 1700” : האזרחי אפרת הוכרזו כאדמות מדינה". ברם, כידוע המים ביו"ש זוחלים לאט יותר,

למה דווקא חווה חקלאית-חינוכית?

”החינוך הוא תחום קרוב לליבי. אני עובד הרבה שנים עם נוער שצפוף לו במסגרות רגילות. כרגע יש כאן גרעין של נוער שגר פה, והמעוניינים עושים בגרויות דרך פרויקט היל"ה. הם לומדים פה מלאכות, קרב מגע, ועובדים בעבודה החקלאית. אני רואה בזה צעד חשוב של גידול הדור הבא של המתיישבים. המישור השני שבו אני משקיע הוא התחום התיירותי. הרצון שלי הוא להביא אנשים מהארץ ומהעולם כדי לגעת פה באדמה. ממש אתמול הייתה כאן משפחה עשירה מלוס אנג'לס שהגיעו ל"בין הזמנים" לארץ, והספיקו לעשות את כל האטרקציות האפשריות בישראל, מהחרמון ועד אילת. הם הגיעו אלינו, ומה שהם עשו אצלנו היה מאוד פשוט ובסיסי – ליקוט צמחים, בישולי שדה, סדנת בנייה בבוץ ונטיעת עצים. למחרת, התקשר אליי האב ואמר: ’הפעילות הכי משמעותית שעשינו בארץ הייתה אצלכם'. איך אני מסביר את זה? כי כאן הם נגעו באדמה, טבעו בבוץ עד הברכיים. לא משנה מה הם יעשו בחיים ולאן הם ילכו, תמיד יישאר להם בזיכרון הנקודה הזאת של הנגיעה באדמת ארץ ישראל. תיירים. 5000 רק בשנה החולפת באו לכאן מעל כאן אני מתחבר לנקודה השלישית שלנו – החקלאות. משהו באדם היהודי מאוד מחובר לאדמה, ובעצם היהדות כולה היא דת חקלאית שנעה סביב עבודת האדמה. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להיצמד לחקלאות מסורתית )פארמקלטצ'ר( ולחיות בצורה אקולוגית. מבחינתי זו חלק מהיהדות שלי - יחד עם הערכים של שמירה על הטבע. אנחנו כמעט לא משתמשים בחד פעמי. מפרידים את הפסולת, השירותים הם שירותי קומפוסט ויש לנו מערכת השקיה של מים אפורים." רגע. שירותי קומפוסט? באמת? ”כן, יש דליים ענקיים שהולכים לקומפוסט אחר כך". אלישיב מרים חתיכת אדמה. ”תריח. יש לזה ריח של יער נכון? זה קומפוסט מהשירותים."

" "התקשר

ולרוע המזל המקום עדיין נותר בשיממונו. כך, על אף ההפסד של הפלסטינים במישור המשפטי גורלו של המקום טרם הוכרע, והערבים עדיין מנסים לקבוע עובדות בשטח באמצעות בנייה של טרסות והשתלטות על השטח. התקבל אישור מהממשלה לבנות סוף 2012- ב נעשה 2013 סוף חווה חקלאית בעיטם, ובשנת לראשונה ניסיון של נוכחות קבע במקום. לאחר שנה הניסיון נעצר באיבו. בערב יום הכיפורים אשתקד, אלישיב קמחי, בן היישוב אפרת ומנהל עמותת ”רוג'ום יזמות ציונית", הרים את הכפפה והתחיל מחדש תנועה של ההתיישבות במקום, כאשר הקים חווה בגבעת העיטם. אלישיב הוא איש מעשה, ג'ינג'י ברמ"ח אבריו, ולפני הקמת החווה הוא התגורר ארבע שנים בגבעת עוז וגאו"ן. היום הוא אחראי על השטח של אתרי התיירות בגוש עציון. חשוב לו לומר שהמועצה עוזרת ותורמת לפיתוח המקום, אך לא הוא ולא אף אחד מתושבי המקום מקבלים כסף מאף אחד, ואת המימון לפעילות הם מגייסים בעצמם מתרומות. שלום אלישיב. אז איך בעצם הכול התחיל? ”כל חיי גדלתי באפרת ושמעתי הרבה סיפורים על הקמת השכונות הצפוניות, הדגן והתמר, בתור ילד. תמיד ידעתי שעיטם הוא הצעד הבא, אבל אף פעם לא הצליחו לממש את החזון בשטח. לפני בערך שנתיים הקמתי פורום קטן של תושבים שמטרתו לנסות ולקדם את ההקמה של החווה בעיטם, יחד עם ראש המועצה עודד רביבי. אחד מחברי הפורום היה ארי פולד הי"ד, שהיה גם חבר טוב שלי. אחרי שארי נרצח, הרגשתי שאנחנו בצומת דרכים. חשבתי שבשביל להשיב על האובדן במערכה האחת,

אליי האב ואמר: ‘הפעילות הכי משמעותית שעשינו בארץ הייתה אצלכם'.

איך אני מסביר את זה? כי כאן הם נגעו באדמה"

אנחנו צריכים להתקדם קדימה במערכה השנייה, במערכת ההתיישבות. התשובה הציונית הנכונה על הרצח היא להקים מקום לזכרו ולהרחיב את הגבולות. כבר בלוויה התחלתי לקדם את העניין, וקיבלנו אישור ראשוני לשהייה בלבד. בערב יום כיפור, יום אחרי הרצח, באנו לכאן אני ואשתי עם עוד כמה חבר'ה במשאית של ברמן ששאלתי מחבר. בסוף הוא היה צריך להחזיר את המשאית, אז עברנו לאוטובוס..." כיום כבר עומדים במקום היפה הזה שני אוטובוסים, קרון, פינה חמה לחיילים, בית כנסת, שירותים, דיר, לול, והמון גידולים חקלאיים מסביב. את הריאיון הזה אנו עורכים במתחם המרכזי של המקום, מעין סלון-מטבח גדול ופתוח שקירותיו עשויים בוץ וטיח מקומיים. הרוח נושבת, ברקע עובד מסור חשמלי והקפה מתחמם על האש. את החשמל הם מקבלים

<<

|

16

פרתה גוש מבית

איך החיים כאן? כלנית: ”אנחנו עוד בתחילת הדרך, אבל זאת חוויה מדהימה ומאתגרת ביחד. בעיקר חסרה לי המקלחת..." הלל: ”אני לא אגיד לך שכיף פה. מצד שני קשה לי לדבר בשפה של קצינים ש'צריכים אותנו'." רחל אשתו משלימה: ”בשבילנו זאת חוויה טובה. אם לא היה לנו טוב – היינו עוזבים." לבקר? כלנית: ”הם הגיעו לא מזמן ומאוד התלהבו." רחל: ”אבא שלי בהתחלה אמר שהוא לא מוכן להגיע בגלל הדרך. הזכרתי לו שגם הוא בעבר היה נוסע דרך בית לחם... אז בסוף הוא הגיע." חשבתם פעם איך בחרו את מקום המקדש? כשמחפשים בחמישה חומשי תורה, לא כתוב בכלל איפה הוא אמור להיות. על פי המדרש בגמרא, מתברר שכשדוד ושמואל מנסים לחפש רמזים למקום המקדש, אחת ההצעות היא לבנות אותו כאן בגוש עציון, במקום הקרוי ”עין עיטם")במצב הפקקים הנוכחי זה נשמע די מפתה(. המקום המדובר הוא מעיין הסמוך לעיר עיטם, אתר התיישבות חשוב, שעמד על תילו כנראה עוד מימי יהושע, הפך לעיר מבוצרת בימי רחבעם והמשיך להתקיים גם בימי בית שני. המעיין עצמו נודע בתפוקת מים רחבה, ושימש כאחד מקורות המים ל"ברֵכות שלמה", שלאורך יותר מאלף שנים היו חלק מרכזי באספקת המים לירושלים. כך נאמר בתלמוד הירושלמי במסכת יומא: ”אמת המים היתה מושכת מים למקדש מעין עיטם". גבעת עיטם של ימינו משקיפה ממזרח על התל הארכיאולוגי תל עיטם )ח'רבת אלח'וח'( שבו ככל הנראה ישבה עיטם המקראית. כך כתב על המקום יוסף בן מתתיהו: ”והיה מקום מילין( מירושלים, 7) אחד במרחק שני סכינים ושמו: עיטם. נחמד ועשיר בפרדסים ונחלי מים כאחד, אליו היה המלך )שלמה( עורך את טיולי הטיסה )רכיבה( שלו כשהוא נישא במרכבתו" )קדמוניות ח, ז, ג(. מה ההורים אומרים? באים

ברמה הממשלתית משהו מתקדם בנושא? ”מאז שעלינו לקרקע משרד השיכון כבר התחיל לחשוב על תכנון. יש התקדמות גם ברמת המועצה וגם ברמה הממשלתית, אבל חשוב לדעת שיש כאן מלחמה יומיומית על השטח. כל יום מגיעים לכאן ערבים עם טרקטורים, שתילים וגידור, ומזייפים ניירת של בעלות. אתה רואה את הבית שם למעלה? )מצביע על בית גדול באמצע בנייה( התחילו אותו כבר ביום כיפור. בוואדי מולנו יש מערה שמצאו בה ממצאים פרהיסטוריים )מערת פלג. ע"ל(, והיום הערבים כבר בנו טרסה סביב וגידרו אותה בגדר. זה ממש מאבק. אם לא היו כאן אנשים, לא היה דונם אחד לבנות עליו. לך לאלעזר - יש בתים וחלקות חקלאיות עד הגדר. המרחק בין הבית הקיצוני של אפרת ובין מחנה הפליטים דעיישה, המחנה העוין ביותר בגזרה, הוא מטר בסך הכול. הבנייה הזאת בסמוך 70 ליישובים היא בנייה אסטרטגית שנועדה להשיג את האפשרות לסגור את הצירים." מה היחס שלכם לערביי האזור? מצד אחד סיפרת על זה שכמעט הרגו אתכם בזריקות אבנים, ומצד שני אתם קונים מים מבית לחם. ”צריך להבין שהכפרים כאן באזור מורכבים מכמה סוגים של ערבים: הפלסטינים ה"רעים", שהם אידיאליסטים להרע הממונים ע"י הרשות, יש את הפלאחים ואנשי העמל הרגילים, ויש גם ערבים ישראלים שעברו לגור כאן, ואפילו בדואים. יש לי חבר בדואי שאחיו גשש בצה"ל והוא עצמו מצביע ליכוד. אל רובם אני נוסע חופשי והם באים אליי לקפה. אתמול עזרתי לחלץ עז שנפלה לתוך המחצבה. מצד שני, ברור שאנחנו זהירים מאוד. לכולנו יש נשק, ואין לילה בלי שמירה." מה התוכניות לעתיד בחווה? ”אנחנו עובדים במעגלים – מהמעגל הפנימי לחיצוני. כרגע אנחנו רוצים לאטום את המבנים ולבנות שירותים ומקלחות בתוך המבנים. כרגע יש עוד הרבה אנשים שרוצים להצטרף לכאן, אבל אני לא מעוניין, כי עדיין אין תשתיות של מים וחשמל. כשתגיע לכאן עוד שנה לכתבת

ההמשך, יהיה פה שונה לגמרי. בינתיים, אני רוצה לקרוא לכל מי שיכול לעזור מתושבי לבוא, כי ההתיישבות עוד לא נגמרה. אם תייר מאמריקה יכול לבטל את התוכנית שלו בשביל להישאר לשמור בלילה, גם אתה יכול!" אל אלישיב וטליה קמחי הצטרפו עוד שני זוגות צעירים: הלל ורחל שהגיעו לכאן לפני כשנה, וכלנית ואביב, שנמצאים כאן חודשיים. בסך הכול יש כאן שלושה זוגות, שישה ילדים, ועוד מספר משתנה של בני נוער. כל אחד כאן אחראי על תחום אחר – אחד על הבנייה, שני על החקלאות, שלישי על הביטחון, ועוד. אפשר לשאול איך הגעתם לכאן? כלנית: ”אנחנו בכלל מהצפון. לא היינו קשורים לגוש. בעלי הוא חבר טוב של הלל, שגר כאן כבר לפנינו, והוא משך אותנו לכאן. תמיד ידעתי על עצמי שרציתי קצת חיים בסגנון אחר, ואני מרגישה שזה השלב בשבילנו." הלל: ”אשתי מאלון שבות, ושם גרנו אחרי החתונה. אני לא לגמרי בטוח איך, אבל הוא )אלישיב( הביא אותי לפה." רחל )בהומור(: ”תגיד שפשוט נמאס לך לגור מתחת להורים."

|

17

פרתה גוש מבית

אחד משלנו

| עודד לוין |

שושי בוגוש פעם ישבתם לשיחה של שעה בעברית עם עולה חדש? האם חגגתם עם שאר המשפחות בבניין בחדר המדרגות? שמעתם על אוטובוס החיילים של אפרת? אם לא, בואו להכיר קצת את מתנ“ס אפרת והעומדת בראשו, שושי בוגוש.

שושי בוגוש היא אם לחמישה )”כמקובל במגזר", היא מציינת(, תושבת אלעזר. היא התחילה כסגנית מנהל במנהל הקהילתי ”גינות העיר" בירושלים, עבדה בסוכנות היהודית בחו"ל מספר שנים, ולפני חמש שנים הגיעה לנהל את המתנ"ס באפרת. ”המתנ"ס הוא הבית החם של הקהילה. ילדים מגיעים לפה אחרי בית הספר לחוג, מבוגרים מגיעים לאירועים ולמפגשים שונים, ובעצם כל אחד מוצא פה את מקומו. היום בעידן המסכים ההורים רוצים שהילדים יצאו מהבית, והמתנ"ס מייצר אינטראקציות חברתיות שגורמות לפתח גם את השרירים הפיסיים וגם את שרירי השכל והדמיון. הילדים בחוגים מפתחים יכולות חברתיות, יכולת התמודדות עם אתגרים, עם הצלחות וכישלונות, לומדים לעבוד עם צוות, לפתח יצירתיות ועוד. בשנים האחרונות הגדלנו מאוד את העבודה עם האזרחים הוותיקים, וכיום כל אזרח ותיק יכול למצוא לעצמו פעילות במתנ"ס. אחת ההתמודדויות 21- חשוב לדעת שבמאה ה החברתיות של האדם היא הירידה בקשרים החברתיים. זה אומנם פחות נפוץ באפרת ובגוש בכלל, אבל עדיין התפקיד של המתנ"ס הוא לחזק את הסולידריות החברתית. לדוגמא, בחנוכה האחרון עשינו ”מפגש חדר מדרגות" שבו כל הבניין נפגש לפעילות חג משותפת." ”יצרנו שותפות בתחום המחול עם מרכזים קהילתיים בניו יורק ובמקסיקו, והמפגש הבא עם המקסיקנים יתקיים בשבוע הבא. כמו כן, בנינו תכנית קהילתית לעובדים הזרים באפרת. מתברר שבאפרת קיימת קהילה רצינית של עובדים זרים שמטפלים בקרובים שלנו, וחשוב שיהיה להם כאן מרחב לחוגים ולפעילויות שונות." ספרי קצת על תפקידו של המתנ"ס בימינו. מלבד הפעילות השוטפת, אילו פעילויות יזמתם לאחרונה?

”שירות לאומי למבוגרים", וכל מי שיֵצא לפנסיה יקבל ”צו גיוס" שיקרא לו לבוא להתנדב במקום או במוסד כלשהו - כל אחד לפי יכולותיו. מחקרים הוכיחו שמבוגרים שיוצאים להתנדב מחוץ לבית הם מאושרים ובריאים יותר, ואני רוצה להרחיב את עניין ההתנדבות למבוגרים גם באפרת."

אילו משפטים שגורים על

פיך? - ”אין לא יכול, יש לא רוצה."

- לצוות: ”תתייחס לזה כאילו זה הכסף של אבא שלך" - כי אלו כספי ציבור וחשוב מאוד לשמור עליהם. -לצוות: ”אנחנו באותה סירה" - כולנו רוצים לעשות טוב לתושבי אפרת, אז לא נורא אם יוצא שמתווכחים לפעמים. האם המתנ"ס מתאים את עצמו לאוכלוסיית העולים של אפרת? ”יש לנו פעילויות למבוגרים באנגלית במגוון של תחומים. בנוסף, הבנו שלימוד עברית למבוגרים מעל גיל מסוים הוא מאוד קשה. ציוותנו זוגות של עולים שרוצים ללמוד עברית עם ישראלים שרוצים ללמוד אנגלית לשיחה על קפה ועוגה בבית הקפה ”פת במלח". ככה הם מדברים שעה בעברית ושעה באנגלית. מלבד הלימוד, המפגשים האלה יצרו הרבה חברויות וקשרים מפתיעים. לילדים יש לנו קייטנת עולים שמאפשרת לעולים החדשים שעכשיו הגיעו )עד חמש שנים( לשים כאן את הילדים, והמדריכים עצמם הם עולים חדשים-ותיקים. הפרויקטים כולם הם בשיתוף אליסה פריד רכזת העלייה והקליטה של מועצה מקומית אפרת." בקשה מיוחדת שקיבלת לאחרונה מתושב. ”יש לנו אוטובוס חיילים שאנחנו מוציאים מאפרת בכל יום ראשון לעיר הבה"דים ולבאר שבע בשביל להקל על החיילים. אתמול אמא התקשרה אליי לבקש שנוציא גם אוטובוס ביום

מהו הפרויקט הגדול הבא שאתם עובדים עליו? ”אפרת תמיד גדלה ומתפתחת, ויש הרבה תוכניות ויוזמות, כמו ברֵכה וקאנטרי קלאב שנבנים כעת בשכונת הזית. אנחנו מקדמים את אפרת כמותג תיירותי עם אתרים בעלי ערך היסטורי וארכיאולוגי. הפרויקט המרכזי שלנו עכשיו, שמתקיים בשיתוף המועצה הוא השכונות החדשות: הדגן, התמר, והזית. אנחנו שואפים לתת להם את המענה הנכון, להיות בקשר עם התושבים ולהבין את הצרכים והרצונות שלהם." מהם הצרכים הייחודיים של תושבי אפרת? ”אני חושבת שתושבי אפרת מעריכים תרבות, ספורט ופנאי ברמה גבוהה. רוב האנשים שגרים כאן מאמינים שצריך לתת חינוך טוב ואיכותי לילד, ואנחנו מנסים לתת להם פעילות עם ערך מוסף שהם לא מקבלים בבית או בבית הספר. בנוסף, תושבי אפרת מאוד אוהבים להתנדב, ואנחנו מנסים ליצור כמה שיותר פלטפורמות לשם כך. בחברה למתנ"סים יש חלום ליצור

<<

|

18

פרתה גוש מבית

אחד משלנו

חמישי מעיר הבה"דים חזרה לאפרת..."

מסר לתושבים. ”מילה טובה של תושב עושה המון. ההערכה של התושבים נותנת המון כוח ומוטיבציה להמשיך ולפעול. גם אם יש ביקורת כדאי להגיד אותה, אבל רק לנסות לעשות זאת בצורה יפה." איך הגעת לנהל מתנ"ס? ”את התואר הראשון עשיתי במדעי המדינה, ואת השני בחינוך יהודי. כתבתי תזה מחקרית וחשבתי שאמשיך במחקר. בשלב מסוים הרגשתי שאני כותבת וכותבת אבל בַסוף העבודות בסך-הכול עומדות יפה על המדף. אז החלטתי לעבור מעולם האקדמיה לעולם המעשה, ומשם התגלגלתי. אני מקווה שעם הרחבת מספר שעות הפנאי של האנשים בעולם המערבי, יהיו למתנ"ס עוד ועוד תפקידים ומשימות." מהם התחביבים שלך? ”אני אוהבת ללמוד תורה. למדתי בכמה מסגרות, והיום אני פעם בשבוע במגדל עוז בתוכנית שמיועדת לנשים. בנוסף – פילאטיס ויוגה, וגם קולנוע וספרים." ספר מעניין שקראת לאחרונה? 26- ”מגובה הלב" של רועי בן-טולילה. סיפור אישי של חייל שבג'נין נורה ב . הספר מתאר את תהליך 100% כדורים בירי דו"צ, ניצל בקושי והפך לנכה השיקום, תהליך הסליחה לחייל שירה בו, ובאופן כללי כל ההתמודדות שלו כאדם, כאבא וכבעל נכה. כל מי שרוצה לאמן את שרירי הרגישות האנושית, האכפתיות ולהבין משמעות של גבורה וענווה מומלץ לו לקרוא את זה." אם לא מנהלת מתנ"סים, מה היית ולמה? ”מנהלת מכינה או מנהלת בית ספר. אני מאמינה בחינוך ובעבודה חברתית." קשר מעניין שיש לך עם מישהי? ”כשהגענו לשליחות לראשונה, בבית שמצאנו באינטרנט ובשכונה שלא הכרנו בה אף אחד, הגיעה אלינו אחת השכנות עם מגש של דונאטס חמים כדי לשבור את הקרח. מאז הפכנו לחברות מאוד טובות, ולפני שלוש שנים היא ומשפחתה עלו לארץ וכיום הם גרים באפרת. ליוויתי אותה ואת משפחתה לאורך כל תהליך העלייה והקליטה." חד גדיא ”המזרח הרחוק. קל. יש שם המזרח הרחוק או טיול תרבות באירופה: איזשהו קסם, עומק רוחני ושלווה." ”זה נשמע קצת רדוד, אבל סינמה סיטי. תיאטרון הבימה או סינמה סיטי: כנראה שאמצא שם מה לראות." ”ישי ריבו, כי הוא יותר צעיר ומעודכן." אברהם פריד או ישי ריבו: ”בשרי. גדלתי במשפחה של כהנים, והגנים הלא אשכנזיים חלבי או בשרי: פעילים בקולינריה ב"ה," ”שיעור פרשת שבוע. קשה חברותא בגמרא או שיעור פרשת שבוע: להתחיל ללמוד גמרא בגיל מבוגר. אבל אני בדרך לשם."

|

20

פרתה גוש מבית

היישוב שלי מסע גו

| שירה רוזנק |

חלק ב‘ ’קבוצת אברהם‘

התמונות באדיבות

ארכיון כפר עציון

כפר עציון של היום הוא מקום תוסס ומפותח. מי הניח את היסודות למקום שוקק החיים שהוא היום? לא רבים יודעים, אך קבוצה כמעט אלמונית בשם ’קבוצת אברהם‘ הגיעה למקום כשהיה הר טרשים קירח. על ’קבוצת אברהם‘ וניצני כפר עציון - סיפור בהמשכים.

לעלות בהר? לאחר שבע שנות עמל בנקודה הסמוכה לכפר פינס, בשנת ( הגיעה לקבוצת 1943) תש"ג אברהם הצעה מעניינת: להיאחז בכפר עציון. פעמיים בעת החדשה ביקשו יהודים להיאחז באזור כפר עציון - חברת ’זיכרון דוד' יסדה את היישוב מגדל עדר בצומת גוש עציון, וחברת ’אל ההר' יסדה את היישוב כפר עציון ואת המנזר הרוסי. פעמיים אילצו שכנים ערבים את המתיישבים לעקור מהמקום, למרות יחסי שכנות טובים שנרקמו ביניהם.

שתלמד מלכתחילה את חקלאות ההר. בנוסף, המתנגדים היו ברובם אנשי מקצוע: פלחים, עגלונים, אנשי מספוא וגן ירק, רועים ואנשי מטעים - והם ראו את העלייה לכפר עציון כקץ חלומותיהם. מי שהייתה לו הבנה משקית הצטרף לטיעונים אלו בטענה שקשה להקים משק חקלאי משגשג באזור המאופיין במחסור במים, בסלע גיר קשה, בשטח מסולע ולא עביר למכונות חקלאות ובתנאי אקלים קשים. טענתם הייתה כי הובלת מים ובניית בתים עמידים לקור דורשות הוצאות

ראשיתו של כפר עציון

חברות אלו היו למעשה ניסיונות פרטיים של יחידים שפעלו ללא עזרת המוסדות המיישבים, ואלו הפעם נכנסו המוסדות המיישבים לתמונה. לאחר שחברת ’אל ההר' נקלעה לקשיים כלכליים, והיה חשש רב שהקרקעות שבבעלות יהודית תיפולנה לידיים ערביות, החליטה קרן קיימת לישראל לגאול את האדמות שנרכשו. הקרן הקיימת החליטה להקים במקום יישוב קיבוצי, מתוך הנחה שרק חברה המבוססת על חלוציות שיתופית תוכל לקשיים הרבים המאפיינים התיישבות בהר. בתוך קק"ל היה יהודי ”משוגע" לעניין ההתיישבות בהר - יוסף ויץ. הוא ראה בחזונו את ההר כמוקד התיישבותו העיקרי של העם היהודי, כפי שחיו אבותינו בימי בית ראשון ובית שני. הוא החל לעניין את תנועת ’הפועל המזרחי' בהקמת גוש קיבוצים דתיים בהר, כגשר בין ירושלים לחברון. יוסף ויץ חשש כי הקשיים הגדולים שמערים ההר על מתיישביו ירתיעו אפילו קבוצות חלוציות, וכך הגיע למסקנה כי הרגש הדתי בדבר חידוש חיים יהודיים באזור שבין עיר האבות לעיר הקודש, יעורר במתיישבים להט אמוני חזק שבזכותו יצליחו להתמודד עם קשיי ההתיישבות בהר. הקבוצה שפנו אליה המוסדות המיישבים כדי להגשים את הדבר הייתה ’קבוצת אברהם'.

"אני שומע את קרונות המוות משקשקים

מרובות שהקבוצה לא תוכל לעמוד בהם. כמו כן היו שהוסיפו את השיקול הביטחוני- כיצד יצליח להחזיק מעמד קיבוץ יהודי בודד בלב שטח ערבי? במיוחד נוכח העובדה ששני ניסיונות התיישבות קודמים באיזור כשלו מסיבה זו בדיוק. לעומתם עמד מחנה התומכים בהצעה המאתגרת. מחנה זה היה קטן מאוד, בראשיתו ונימוקים שונים היו בפי אנשיו. עמדה אחת, יוצאת דופן, גרסה כי דווקא משק הררי, כזה שהחקלאות בו מעטה, יכול להביא להצלחה כלכלית, כיוון שהמפעלים הלא-חקלאיים מכניסים יותר. היו שהוקסמו מהרעיון של ישיבת יהודים ”בין עיר הקודש לעיר האבות". נימוק חזק ביותר שגרף הכי הרבה תומכים היה דווקא השיקול האידיאולוגי. אלו טענו כי אכן כל הנימוקים לסרב לעלייה לקרקע בכפר עציון נכונים, אך הם חלוצים וככאלה עליהם לקבל כל משימה לאומית. היו ששאלו: ’אם צריך להתיישב בכפר עציון מדוע מישהו אחר ולא אנחנו?'. לאחר דיונים רבים התנהלה ההצבעה הראשונה, ותוצאותיה היו חד משמעיות: הרוב המוחלט שללו את רעיון העלייה. הקבוצה הודיעה לקיבוץ הדתי את התוצאות וחשבה כי בכך שמה סוף לפרק תוסס זה. בין הנימוקים לדחייה זו הייתה העובדה שנציגי הקבוצה לא קבלו מענה על

לאושוויץ... רכבות בפולין מובילות את אחינו ואת בני משפחותינו לטבח. בשעה כזאת, אנו, שניצלנו, בוחרים לעצמנו את המקום להתיישבותנו?!"

ההצעה עוררה ויכוחים רבים. במשך חודשים הקבוצה ידעה אספות מייגעות בקשר להצעה המאתגרת. בתחילה רוב החברים נטו לסרב להצעה. טענותיהם היו כי כבר הוכשרו לעבודה חקלאית בעמק ובמישור, וכעת יתקשו ללמוד את חקלאות ההר. הקבוצה מנתה אז חברים בשנות השלושים לחייהם, וטענת המתנגדים הייתה כי יש לתת אתגר זה לקבוצה צעירה

<<

|

22

פרתה גוש מבית

מסע גו היישוב שלי

להוצאות כלכליות גדולות. בשנה זו הוקמו היסודות למפעל התיישבותי החדש: הונחו יסודות לרפת, נרכשה מכונית משא לקשר רציף עם ירושלים, והחברים החלו להכשיר את האדמה. בט"ו בשבט של אותה השנה החליטה קק"ל לנטוע יער סביב כפר עציון על שם הרב מאיר בר-אילן - מראשי קק"ל ונשיא תנועת המזרחי. בכפר עציון התקיימה חגיגה גדולה שאליה הוזמנו נציגי המוסדות הלאומיים, ראשי הפועל המזרחי, ורבים מחברי הקבוצה. במעמד זה הקריא שלום קרניאל, מראשי קבוצת אברהם וממנהיגיה הרוחניים, את מגילת הנטיעה: בעזהי"ת, קבוצת-אברהם - כפר-עציון, כ"ו בשבט תש"ד בעשרים ושישה בשבט, ה' אלפים תש"ד, בשנה החמישית למלחמת-העולם השנייה, בגמר שנה אחת לעלייתנו לכפר-עציון ניגשים אנו, חברי קבוצת-אברהם של הפועל-המזרחי, לנטוע עצי-פרי ועצי-יער בכפר-עציון, לקיים את צווי התורה ’וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל', ו'לא תהו בראה לשבת יצרה'. בזמן שנחלי-דם של אחינו המעונים נשפכים כמים והעולם מתבוסס בדמיו, הגענו הלום כדי לבנות ולנטוע ולהכות שורשים עמוקים בהרי- יהודה. בנטיעות אלו פתח חדש לגאולתנו ולפדות נפשנו. תלושים היינו בגולה והתלישות הייתה המחלה האיומה של עמנו בניכר. לשורשיות אנו זקוקים, לאחיזה איתנה באדמת המולדת, וזאת העבודה שאנו עושים במקום הזה. העצים האלה שאנו נוטעים היום לסמל יהיו לנו, סמל לדרכנו כחלוצי האומה, אות-ברית עם אדמת המולדת - ’כי האדם עץ השדה'. השורשים העמוקים של העצים יזכירו לנו את חובתנו להיות דבוקים בעולם המעשה; בבניין, בנטיעה ובעבודה. הענפים הגבוהים שיתרוממו אל-על יעוררו אותנו כלפי מעלה, לדעת את קוננו ולשאוף תמיד לשלמות מוסרית ולקדושת- חיים. זאת הדרך של אבותינו הקדמונים וזו דרכנו כחלוצי תורה-ועבודה. מלפני אלפיים שנה היו ההרים מסביב הומים מרינת העצים ומצהלת החיים. היום הם עומדים קרחים בשִממונם. עם עלייתנו לכפר-עציון נשבענו: לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה מעל פני ההרים, ועד כי נכסה אותם במעטה עצי-פרי ועצי-יער אשר ירונו את שירת התחייה. לקיים מה שנאמר - ’וְאַתֶּם הָרֵי יִשְרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְֹאוּ לְעַמִי יִשְרָאֵל

דרישותיהם מהמוסדות המיישבים, בהן: רכישת אדמות בהיקף משמעותי סביב היישוב המוצע, הסדרת מי שתייה ותקציב הולם להתמודד עם הקשיים. אך יוסף ויץ לא הרפה. באחת הפגישות אמר לחברים: ”לא להתיישב בהר זה כמו לשלול את החזון הציוני... עלינו להתיישב בהרי חברון וירושלים, ערש העם היהודי ומלכות בית דוד ובתי היוצר של נביאי ישראל. תעלו להר כמאמינים בני מאמנים ותצליחו"! בסוף האספה הוחלט כי הקבוצה תשגר ’מרגלים' לתור את הארץ, וכך יצאה משלחת של חמישה-שישה חברים מאזור כפר פינס אל הר חברון. כשחזרו המרגלים ודווחו על שראו והתרשמו, השתנה המאזן בין התומכים למתנגדים: נימוקים נוספים הצטרפו למחנה התומכים, והם הושמעו תוך כדי הדיונים בחדר האוכל. אחד החברים אמר בהתרגשות: ’אני שומע את קרונות המוות משקשקים לאושוויץ ... רכבות בפולין מובילות את אחינו ואת בני משפחותינו לטבח. בשעה כזאת, אנו, שניצלנו, בוחרים לעצמנו את המקום להתיישבותנו?!' דבריו נגעו בעצב חשוף, והחברים לא עמדו בפני הטיעון החזק. תודעת השואה בערה בליבם. כך התקיימה הצבעה חשאית נוספת. הפעם הוחלט כי בשל ההחלטה הרת הגורל העלייה לקרקע תתבצע רק במקרה של רוב מוחלט - רק אם שני שלישים מן המצביעים יהיו בעד. באספה החליט מזכיר הפנים של הקבוצה, שלמה חיימוביץ, שלא להצביע. בשעה שהוא סופר את הקולות, מגלה חיימוביץ כי חסר רק קול יחיד על מנת שההצעה תזכה ברוב הדרוש, והוא מחליט להצביע בעד העלייה לכפר עציון. בכך מכריע שלמה חיימוביץ את ההחלטה לעלות לכפר עציון ולייסד גוש יישובים בלב השטח המגשר בין ירושלים לחברון! יומיים לפני עליית החברים לקרקע בכפר עציון הם מתבשרים כי פרץ מרד בגטו ורשה. לימים סיפר שלמה חיימוביץ כי הידיעה הגבירה בהם את התחושה כי השביל שבו החליטו לצעוד היה חשוב ונכון. היו חברים שראו במפעל החדש מעין תגובה לצורר הנאצי: ”אנו נפתח בהרי חברון אזור חדש להתיישבות בו נקלוט שרידי השואה שיגיעו אלינו", ואכן כך היה. העלייה לכפר עציון ( עלו אנשי 30.4.1943) ביום כ"ה בניסן תש"ג קבוצת אברהם ואיתם אנשי פלמ"ח אל ההר.

נוטר ליד חומת המגן בקבוצת אברהם - אברהם גבר

"עם עלייתנו לכפר-עציון נשבענו: לא ננוח ולא נשקוט עד כי נגול את חרפת השממה מעל פני ההרים, ועד כי נכסה

אותם במעטה עצי-פרי ועצי- יער"

העלייה למקום התבצעה בחשאי וללא פרסום, על מנת שלא לעורר תגובה מצד השלטון הבריטי וערביי האזור. החברים שעלו לקרקע השתכנו תחילה בבניין ’המנזר הגרמני' שקק"ל רכשה. למעלה משנה הייתה הקבוצה מחולקת: רוב הגברים הכינו את התיישבות בנקודה החדשה, והנשים נותרו עם הילדים בנקודה הסמוכה לכפר פינס. הפירוד בין המשפחות היה קשה וגרם

|

24

פרתה גוש מבית

... וְנֶעֶבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל-בֵּית יִשְרָאֵל כֻּלֹּה וְנוֹשְבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה' )יחזקאל לו ח-י(. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה." עליית כפר עציון זכתה להערכה רבה בכל חוגי היישוב. תושבי ירושלים היו עורכים נסיעות לראות את הפנינה הקטנה שהולכת ומתהווה מדרום לעיר. אנשי ההגנה והפלמ"ח היו באים גם הם לערוך סיורים באזור ולערוך אימונים. (, עלו גם נשות הקבוצה עם הילדים לכפר עציון. 1944) בכ"ו סיון תש"ד כשקול ילדים נשמע בחצר, היה קל יותר לתת לקיבוץ צורת קבע, ואכן חברים. ברֵכת מים נוספת נחצבה, 120- הקיבוץ גדל ומנה באותה עת כ הוקמו בנייני משק נוספים, מכונת הנגרייה שבה לפעול והקבוצה ייצרה רהיטים למכירה. בחודש אלול של אותה שנה הגיעו לקבוצה חברים אחדים פליטי השואה, ואלו הביאו עימם את הבשורה על השמדת יהדות פולין. הבשורה היכתה את החברים בתדהמה ובאבל, כיוון שהבינו שלא יזכו לראות עוד את משפחותיהם. יחד עם זאת, הם התגברו והמשיכו לבסס את כפר עציון ולהעמיק את שורשיו באדמת ההר הסלעית והצחיחה, רוויית הזיכרונות והקסומה. קיבוץ כפר עציון המשיך בתנופת הבנייה והפיתוח: נבנה בית מרגוע )אירח איש והיה למקור פרנסה חשוב לקבוצה(, נסלל כביש 3,000- בשנה כ שחיבר את הקיבוץ לכביש הראשי, הספרייה גדלה, נבנה ’נווה עובדיה' – מבנה מרכזי שנבנה בנקודה הגבוהה ביותר בגוש, נערכו שיעורי תורה וחוגי לימוד שונים, נחנך קו אוטובוס של חברת ’אגד' שקישר בין הקיבוץ הבודד אל ירושלים, נוספו עוד חברים לקיבוץ )קבוצה של ילדי טהרן, חלוצי בני עקיבא ממצרים, קבוצת ניצולי שואה, קבוצת מעפילים ועוד( ונפתח בית ספר לילדים הראשונים שהגיעו לגיל בית ספר. סמוך לקיבוץ הבודד הוקמו עוד נקודות יישוב: הקיבוץ השני שעלה לקרקע מערבית לכפר עציון על אדמות חובלה היה ’משואות יצחק' של תנועת בני עקיבא. בהמשך הוקמו עוד שתי נקודות יישוב באזור - קיבוץ ’עין צורים' של תנועת בני עקיבא, וקיבוץ ’רבדים' של השומר הצעיר. הקמת הקיבוצים הנוספים הביאו איתם תנופה ופיתוח רב לאזור. מקיבוץ בודד הפך כפר עציון לוותיק הקיבוצים בגוש עציון. בקרב המתיישבים הייתה תחושה כי המאמצים הרבים לעלייה לקרקע לא היו לשווא. ארבע שנים וחצי לאחר עלייתם לקרקע של קבוצת אברהם, בראשית שנת איש. הקיבוץ היה ליישוב פורח 220- ( מנה הקיבוץ כ 1947 תש"ח )סוף ילדים נולדו בקיבוץ, ברשות כפר עציון היו למעלה 50 ומשגשג - מעל עצי יער נטועים, בית מרגוע, רפת, לול ובתי 100,000 , דונם מטעים 200- מ מלאכה. אנשי המקום רקמו תוכניות רבות לעתיד, אך תוכניות אלו נגדעו . לא חלף זמן רב ממועד קבלת הצעת החלוקה, 1947 ביום כ"ט בנובמבר וכפר עציון מצא את עצמו בלב המערכה על עצמאות ישראל, כשהוא נצור ומנותק מכל מקור אספקה.

לֹוח פרסו

ידִע

לֹמכירה באפרת, בזית אופציה + ' חדִ 5 פנטהאוז 1,770,000 מיקֱום מעולֹה 052-4588425 לֹהשכרה באלֹעזר משרדִים בגדִלֹים שונים לֹפרטים: 052-8396478 דִירות לֹמכירה ולֹהשכרה תמצא בקֱלֹות רבה בעלֹון האזורי פרסומידִע לֹפרסום: 02-5808885 לֹמכירה בקֱרית ארבע חדִ' 6 ! פנטהאוז מיוחדִ מרפסות, מטבח מושקֱע 054-4366157 & 1,250,000 & 1,475,000 חדִ’ בחפציבה מושקֱעת 4 & 1,450,000 חדִ’ בחפציבה 4 דִירת & 1,600,000 חדִ’ מדִהימה 5 דִירת 1,650,000 ’ חדִ 5 בחפציבה, דִירת & 1,765,000 , חדִ’ מושקֱעת 5 בברקֱן & & 2,950,000 מ”ר 260 קֱוטג’ מודִרני 2,250,000 ,’ חדִ 5 , מ”ר 180 דִופלֹקֱס גן & & 1,750,000 ,’ חדִ 5 פנטהאוז מפואר 2,750,000 , מ”ר 220 קֱוטג’ פינתי & 3,650,000 ’ יח + דִו”מ בנה ביתך & 2,175,000 ,’ חדִ 5 , דִופלֹקֱס גן & בדִגן 2,175,000 קֱלֹיניקֱה + ’ חדִ 8 ’ קֱוטג & 1,780,000 ’ חדִ 6.5 , דִירה מהממת & 4,300,000 ,’ חדִ 11 ! וילֹה מדִהימה & בדִקֱלֹ 1,400,000 אופציה + חדִ’ חדִשה 3 & בייסמנט, חייב לֹהימכר! + דִו משפחתי 1,875,000 & חדִ’ מושקֱעת 5 דִירת 00,000 & 2,5 מ”ר, 180 קֱוטג’ מושקֱע בתמר 1,290,000 & חדִ’ מדִהימה, 4 דִירת 1,550,000 & מ”ר, 148 ,’ חדִ 5 דִירת ברימון בתאנה & חדִ’ 6 , קֱוטג’ מציאה 1,600,000 1,550,000 , מ”ר 150 ’ חדִ 5 דִירת & באלֹון שבות 052-4588716 גבי www.angelrealty.co.il 052-4588715 ציפי 3,900 מ”ר 140 ’ בתאנה, קֱוטג & 4,500 מ”ר 200 ’ בתמר, קֱוטג & 4,500 חדִ’ מרפסת 5 דִופלֹקֱס & 3,200 ’ חדִ 3.5 ברימון, דִירת & 3,900 ’ חדִ 5 בזית, דִירת & לֹהשכרה לֹלֹא תיווך נמכר! נמכר! לֹמכירה בזית חדִ’, 3 דִירת

לֹמכירה באפרת, בנצח גינה + חדִ' קֱ"קֱ 4 , י-ם גדִולֹה, כניסה מיידִית 050-2585868 לֹמכירה באפרת, בגפן חדִ', משודִרג 7 דִופלֹקֱס ןמואר, מיקֱום מרכזי 050-2670281

דִירות

שונות

www.remax-israel.com/shiraz 050-2727803 רי מקֱס שירז נדִלֹ”ן

הובלֹות עידִו, אריזה ואחסון בגוש עציון פירוקֱ והרכבת ארונות 050-5311126 דִודִ תמר ותפוח - מגשי פירות איכותיים, טריים מעוצבים לֹמשלֹוח בגוש 054-7775966 תיקֱון עולֹם כלֹ סוגי התיקֱונים לֹבית ולֹמשרדִ אינסטלֹציה, חשמלֹ, נגרות, תריסים ועודִ תושב הגוש, מאיר כץ 0534-310414 טלֹ: אמון כושר אישי בביתכם לֹירידִה במשקֱלֹ וחיטוב ממאמנת כושר ותיקֱה 054-5290561

לֹמכירה

בזית

נדִלֹ”ן לֹמגורים ניהולֹ נכסים לֹמשקֱיעים

& 1,550,000 - חדִ’ חדִשה 4 דִירת חדִ’ - 4.5 דִירת גן אטרקֱטיבית! &1,690,000 - חדִ’ חדִשה 5 דִירת &1,750,000 , חדִ’ מושקֱע 5.5 פנטהאוז חדִ' מושקֱע, 7.5 פנטהאוז אטרקֱטיבי!

לֹהשכרה לֹזוג צעיר חדִ', במיקֱום 2 דִירת מעולֹה! כ"פ, מרוהטת 052-2283712 חלֹקֱית לֹהשכרה באלֹעזר חדִ' 3 במיקֱום מרכזי כניסה נפרדִת מרווחת 052-4473177 055-66-17-031 אלֹה רוזובסקֱי

בתים באפרת ובגוש עציון בכלֹ המידִות S-M-L-XL-XXL מכירה, קֱניה או השכרה 054-4882194

בדִקֱלֹ

& 2,200,000 – דִו משפחתי חלֹומי יחידִה - + קֱוטג’ מושקֱע מציאה!

& 2,350,000 – מ"ר 200 דִו משפחתי & 1,950,000 - חדִ’ מדִהימה 5 דִירת גן בתמר יח’ + מ”ר 300 , בית פרטי מושקֱע 2,980,000 & באלֹעזר 1,380,000 - חדִ’ מדִהימה 3.5 דִירת & בנוה דִניאלֹ

רקֱ עסקֱת נדִלֹ"ן לֹמכירה בשכונת הדִקֱלֹ באפרת! באנגלֹו סכסון -

חדִ’ - 4.5 דִירת מציאה! באלֹון שבות

במדִורגים חדִרים 5.5 קֱומה ראשונה אפשרות הרחבה הסקֱה

דִרושים

אבידִות

מרפסות נוף פתוח

בלֹעדִי!

דִרוש/ה לֹקֱיבוץ ראש צורים מנה"ח לֹמשרה חלֹקֱית, נסיון חובה office@r-tzurim.co.il

נמצא בעוז וגאון שעון בצומת הגוש ניתן לֹקֱבלֹ ע"פ סימנים 050-5335672

בנין מועצה מקֱומית אפרת מרכז מסחרי תאנה 02-9931606 לֹמבחר נכסים נוספים הכנסו: www.anglo-saxon.co.il & 1,530,000

דִרוש/ה רכז/ת משאבי אנוש לֹמועצה מקֱומית אפרת 1/19 ’ במכרז חיצוני מס

רי מקֱס חברים

054-3055207 רזיאלֹ שבח 79 לֹמכירה בדִודִ המלֹך 2,530,000 , בייסמנט + גינה + ’ חדִ 10 & 69 לֹמכירה בדִודִ המלֹך 2,970,000 , אופציה + קֱוטג’ מקֱסים & 28 לֹמכירה ברימון 2,450,000 , קֱוטג’ פינתי מדִהים & לֹהשכרה בהר גילֹה כולֹלֹ 6,700 ,’ חדִ 6 ’ קֱוטג & לֹמכירה בדִגן חדִ’ ענקֱיים, גינה 7 קֱוטג’ יחודִי 32 לֹמכירה בעומר 2,850,000 ,’ חדִ 6 קֱוטג’ חדִש & לֹמכירה במרכז אפרת חדִ’ 20 , מ”ר 700 , וילֹה לֹהשכרה בדִודִ המלֹך 7,200 , גינה + מ”ר 360 קֱוטג’ ענקֱ &

משרה 100% : היקֱף דִירוג: מנהלֹי 7-9 : מתח דִרגות

מידִע מפורט ניתן לֹמצוא באתר המועצה: www.efrat.muni.il

0 5 4 - 3 0 5 5 2 0 7 ר ז י א לֹ ש ב ח

א י לֹ ן

שיווקֱ מקֱומי ארצי ולֹתושבי חו”לֹ משנת 2000 www.ilanrealestate.com

1,380,000 & & 2,500,000 2,500,000 & 2,390,000 & & 4,000,000

דִירת חדִ' עם פוטנציאלֹ לֹעודִ קֱומה - 3 אלֹעזר מ”ר מרפסת נוף - 360 ’ חדִ 9 ’ קֱוטג אפרת בדִקֱלֹ בתאנה בית-דִו מ"ר בנ, חדִ’ - 5+3 220 אפרת מ"ר כ- יח' מניבות - לֹה חדִ' 3 250/500 9 תקֱוע יח' דִיור חדִ'- + ' דִופלֹקֱס קֱ"ב חדִ 3 5 אלֹון שבות

077-410-8011 לֹשיווקֱ הנכס שלֹכם במקֱומי, בארצי ובחו"לֹ צלֹצלֹו היום!

ירידִ עלֹיה

זוהי זעקֱה לֹעזרה

אמא יש רקֱ אחת בדִיוקֱ כמו לֹכם גם לֹי יש אמא את והיא כלֹ עולֹמי, הלֹב הפועם שלֹ משפחתנו, הנפש הנדִיבה והטובה ביותר שתוכלֹו לֹדִמיין, , נשואה, אם לֹשלֹושה וסבתא לֹחמישה. אמא שלֹי 55 אמי בת שנים הגיבורה 3 הגיבורה, חולֹה במחלֹת כלֹיות סופנית. מזה שלֹי עוברת טיפולֹי דִיאלֹיזה קֱשים ומתישים בהם מסננים את הדִם מגופה-תהלֹיך קֱשה ומתיש. לֹאחרונה חלֹה החמרה במצבה הרפואי והיא חייבת לֹעבור בדִחיפות השתלֹת כלֹיה לֹצורך הצלֹת חייה. המחלֹה שלֹ אמי תורשתית ולֹכן אף אחדִ מאיתנו לֹא נמצא מתאים לֹתרומה. חמישה מלֹאכים מלֹאי אהבת חינם שביקֱשו לֹעזור ולֹתרום עבורה כלֹיה נמצאו כלֹא מתאימים והלֹב שלֹ כולֹנו ממשיך לֹהשבר ולֹהתרסקֱ לֹמלֹיון רסיסים פעם אחר פעם. אני מפרסמת את הפוסט הזה ובוחרת לֹהאמין בכוחה העצום שלֹ אמונה ובטוב לֹיבם האינסופי שלֹ אנשים שייתכן ונפלֹה בחלֹקֱם הזכות הגדִולֹה ביותר שקֱיימת -לֹהצילֹ חיי אדִם. זועקֱת ומחננת לֹעזרתכם - אנא עזרו לֹנו לֹמצוא תורם/ת מתאימה/ה ולֹהצילֹ את חייה שלֹ אמי, אנו מחפשים תורמי כלֹיה עם סוג דִם )לֹא משנה פלֹוס או מינוס( o ואם מישהו מוכן ומעוניין אז בבקֱשת תחינה אנא שתפו את המודִעה כמה שאפשר לֹתרום אנא צרו קֱשר

. Keren

@gmail.com 0533395336

053-3395336 טלֹ מיילֹ: :

ספרים מן התנור

| עודד לוין |

ממיטב הספרות שיצאה לאור בחודש האחרון

ילדים

סיפורת

אל-רקה בכתום מנשה שמש

יומן המסע של אגי והורטי לפרחי ארץ ישראל בלהה פישר

סיפור בדיוני המבוסס על אירועים אמיתיים. קורותיו של עיתונאי ישראלי בימי האביב הערבי, למן ההפגנות במצרים, דרך צפון עיראק, חטיפה בידי אנשי דאעש והובלה לעיר אל-רקה שבסוריה. הספר משלב הסברים מעניינים לקורא הרוצה להבין את התהליכים במזרח התיכון. עמודים בהוצאת ספרי ניב 240

ספר ילדים מיוחד במינו העוסק בפרחיה השונים של הארץ - מצפון לדרום ומהקיץ עד לחורף. אגי והורטי הם זוג פרחים מנורמנדי שבצרפת, שבאים לכאן על מנת להכיר את פרחי הבר של ארץ ישראל. הספר עובר בין נופיה השונים של הארץ לפי סדר עונות השנה, ובעזרת איורים מרהיבים סוקר את מיני הפרחים, תנאי הגידול שלהם, יחסי ההדדיות שלהם עם בעלי החיים, ועוד. עמודים בהוצאת אבן חושן. 67

הכול בגלל רוזי גרהם סימסון

פרק שלישי בחייו של פרופסור דן טילמון ובהתמודדות בחיים על הרצף. אחרי שהצליח למצוא אהבה ולהתמודד עם ההיריון של אשתו מגיעה התמודדות נוספת, זו של חינוך בנו הצעיר. הבן מתקשה למצוא את מקומו בבית הספר ונחשד בהריגה של ציפור. ספר משעשע עם הרבה רגעים קומיים. עמודים בהוצאת ידיעות ספרים- 380 משכל

ראיתי ברק על ההר מרגלית עוזרי ומירב מגני

כשסבתא של יואב ואיילת מגיעה אליהם למשך שבוע, מקבלת חבורת הילדים הזדמנות לפתור את תעלומת התליון. במסע מרתק בזמן הם פוגשים ילד מסתורי בעל עיניים כחולות מאירות ולב רחב, ויחד איתו הם לומדים על חברות, התגברות, מסירות, אמונה וערבות הדדית. ספר מיוחד וערכי לזכרו של סמ"ר בנימין עוזרי ז"ל, בנה של

המחברת. לכיתות ג' ומעלה. הוצאת חיוך לערכים.

ביוגרפיה

בגלל הלילה: תרצה אתר, סיפור חיים מוטי זעירא

צילום

רבות נכתב על שיריה ועל חייה של תרצה אתר, בתו של נתן אלתרמן. למרבה ההפתעה, רק בימים אלה יוצאת לאור לראשונה ביוגרפיה מקיפה על חייה של המשוררת הייחודית שהלכה לעולמה בגיל צעיר בנסיבות מעורפלות. הספר מנתח את דמותה של אתר בשני עולמות, חיצוני ופנימי, ומנסה להתחקות אחר השתקפותם של תהליכים שעברה בתוך

נשמת ירושלים: דמויות, מקומות ורגעים בחצרות ירושלים ושכונותיה קרוב לעשר שנים מצלם ברוך יערי, אדם חרדי, את העולם החרדי על שלל גווניו ותתי-מגזריו: ליטאים וחסידים, קנאים ו"ירושלמערס". בדרך כלל העולם החרדי מצולם על ידי המתבונן מבחוץ, ואילו כאן הצלם הוא בשר מבשרו של המגזר, מה שמקנה לו את היכולת לתפוס את הרגע הנכון בשיאו. את התמונות מלווים קטעים קצרים מאת העיתונאי החרדי אריה ארליך. הוצאת פלדהיים

יצירתה. מחברו של הספר הוא החוקר והיוצר מוטי זעירא, שעוסק כבר שנים רבות בסיפורי חייהם של משוררים וסופרים ישראלים. עמודים בהוצאת כתר 267