גושפרתה - גיליון 963

- ראיון אישי איש אחד

שנהיה כאן, והם ניסו, מנסים וינסו להרוג אותנו בכל דרך אפשרית. יש סיכוי שכשיהודי הולך ברחוב - בין אם יש לו נשק ובין אם אין לו נשק - לפתע ירוץ מחבל לקראתו וינסה להרוג אותו. צריך להיות במודעות שזה חס ושלום עלול לקרות. . הדבר השני הוא ערנות צריך להיות ערני לסביבה )”מודעות ביטחונית מונעת"(. לרוב, המחבלים מנסים לעשות לעצמם חיים קלים והם מחפשים קורבן קל, לכן חשוב מאוד להיות ערני, לחשוב לעצמך כל הזמן: ”מי נמצא בסביבה שלי?" כשמישהו לא נראה לי טוב בעין, כשאני מרגיש שמשהו לא ’מריח' טוב, יש להתבונן בו; להסתכל היכן ידיו מונחות - מאחורי הגב או בתוך הכיס? אז אולי קר לו, ואולי הוא מחזיק או מסתיר משהו שיכול לסכן אותי. עליי להיות מוכן להגיב, להתרחק, לשלוף או לתקוף. . הכלל השלישי הוא להיות חמוש אם אתה יכול להוציא רישיון נשק - אז תוציא! אם יש לך נשק, אז תלך איתו. אל תשים אותו איפשהו שיעלה אבק... אך יש לזכור קודם כול לסמוך רק על הקב"ה ולא על האקדח, ושנית להבין שלא די באקדח - כי לא תמיד תצליח לשלוף את האקדח אם חלילה תותקף מאחור, למשל, בהפתעה ומטווח קצר. ולכן הכלל הרביעי הוא: ללמוד קרב מגע. עליי לעשות השתדלות ולהשקיע באימוני קרב מגע ולחימה בידיים חשופות." טיפים למקרה של תקיפה ח"ו: - אני צריך להגיב באגרסיביות ככל אגרסיביות שניתן. להשתמש בכל הכוחות כדי להגן על עצמי. לא להיאבק – הרעיון הוא כמה שפחות להיאבק עם התוקף, לנסות להגיע לסכין ולחלץ אותה ממנו. - שכשמישהו בא לכיוון שלי במטרה התפרצות לתקוף אותי חלילה, אין לי זמן להתמהמה. אני חייב להיות בטוח בעצמי ובתנועות שלי. הדגש פה הוא להגיב – גם אם התגובה תתברר מאוחר יותר כלא הכי טובה, היא עדיפה על פני קיפאון. – לא להילחץ אם רואים טיפת דם במהלך מזעור נזק הסיטואציה. העיקר הוא שנצליח למזער כמה שיותר את הנזק. – חייבים לעשות כל מה שניתן השתלטות על הסכין כדי לחלץ את הסכין מידו של התוקף. חשוב לחזור על הפעולה כמה וכמה פעמים, כי אדם שנמצא תחת השפעה של אדרנלין, לרוב לא ירגיש שום כאב.

שבות. לפתע, הוא צעד לעברי במהירות, שלף סכין גדולה והסתער עליי באגרסיביות. הצלחתי לשלוף את האקדח ביד אחת וביד השנייה ניסיתי להדוף את הסכין. למרות שהצלחתי לשלוף את האקדח, לפני שהספקתי לדרוך אותו היה המחבל מעלי. חשתי את נשימתו הכבדה על פניי מטווח אפס. התחלתי להיאבק איתו לחיים ולמוות. האקדח נפל לי מהיד והמשקפיים עפו לי מהעיניים. צמרמורת חלפה בגבי. אני ללא משקפיים ובחושך. אין לי אפשרות למצוא את האקדח בקלות, ויש אפשרות שהמחבל יצליח לקחת את האקדח שלי לפניי. אני לבדי, נאבק בידיים חשופות מול מחבל מטורף, שמנסה בכל הכוח להרוג אותי. באיזשהו שלב במאבק, הסכין של המחבל עפה לו מהיד. מצאתי את עצמי מתגלגל לצד המחבל על הרצפה, וכנראה שאיכשהו הצלחתי להפיל את הרוצח. חלקיקי שניות של התלבטות... מה אפשר לעשות במצב כזה...? לרגע חולפת בראשי המחשבה שמכאן אין לי הרבה סיכויים לצאת חי. ברגע אחד התעשתי. הבנתי שבפניי לא עומדת כל ברירה, מלבד אחת: להילחם על חיי עד הסוף! ואז עשיתי סוויץ' בראש וממותקף הפכתי באחת לתוקף. החלטתי הייתה נחושה: אני לא נשאר בעמדת נחיתות מול החיה הזאת! אני לא אתן לו להרוג אותי! אני רוצה לחיות! אני אצא קפצתי כנשוך נחש חזרה על הרגליים. המחבל קם גם הוא, מתנודד ומתנשף. הסתערתי עליו בכל הכוח בידיים חשופות, הפלתי אותו על הרצפה והתחלתי להיאבק בו בכל כוחי בשתי ידיי. פתאום התהפכו היוצרות... המחבל החל להתחנן על חייו, כאילו שאנחנו במשחק ילדים והוא מבקש ”פוס משחק". כשהייתי בעמדת נחיתות הוא ניסה להרוג אותי, וכשאני מתחיל לנצח הוא מתחנן כמו ילד קטן ומצפה שארחם עליו. במוחי הבזיקה פתאום מחשבה שאולי ישמחבל נוסף בקרבת מקום והוא ינסה לקחת את האקדח שלי מהרצפה. עזבתי את צווארו של המחבל וגיששתי בקדחתנות אחר האקדח. ברוך ה', ישתבח שמו לעד, למרות החושך ולמרות שהייתי ללא משקפיים, מדמם ותשוש מן המאבק ומן הפציעה - מצאתי את האקדח! כיוונתי את הנשק לכיוון המחבל ואיימתי עליו: ”אם אתה זז אני יורה בך"! הוא כבר היה ללא הסכין, ופשוט שכב וייבב. מפה חי! אני רוצה לנצח – ואנצח, ויהי מה!!! כאן המשוואה החלה להשתנות לטובתי.

הדגמה לקרב עם מחבל חמוש

מתאמנים בשטח

הדרך הכי טובה למנוע תקיפה מראש היא על ידי ערנות! לא צריך להיות פרנואידים, אבל בהחלט צריך להיות ערניים

האבסורד הגדול ביותר הוא שפחדתי לירות בו, שמא אסתבך... בחקירה התברר שהמחבל היה בדרכו לבצע פיגוע דקירה באלון שבות. בזכות הערנות שלי, ברוך ה' נמנע אסון כבד." לסיום, תן לנו כמה טיפים לשמירה על בטיחות החיים. . הדבר הראשון הוא מודעות ” אנחנו לא נמצאים בשווייץ או בנורבגיה אלא בארץ ישראל. יש כאן אויב. יש כאן אנשים שלא רוצים

|

12

פרתה גוש מבית