גושפרתה - גיליון 963

נעים להכיר

אנחנו בהחלט מכוונים גבוה מבחינה רוחנית, חברתית ולימודית, אבל חשוב לנו לא לחפש רק את מי שנולד מושלם "

”וגם בטלפונים הקיימים, מורשים התלמידים להשתמש רק בשעות הערב ובהפסקת הצוהריים. בזמן הלימוד המכשירים בפנימייה. בהתחלה זה היה קצת קשה, אך תוך שבועיים הם גילו שזה נותן להם נקיות הדעת. זה טוב מבחינה לימודית וערכית, אבל גם מבחינה חברתית.

מה הדגש החינוכי < של הישיבה?

”אני יכול להגיד לך שעיקר הדגש שלנו הוא על ערכים. הישיבה עצמה היא חינוכית ולא כפייתית. היא מיועדת לחבר'ה שרוצים ללמוד רוב היום לימודי קודש, אבל גם לימודי חול ברמה שתביא אותם לבגרות. לא תמצא אצלנו מגמות כמו מחשבים,

בנוגע ללימודי האמונה יש לרב משנה סדורה: ”זה לא סוד שאמונה אי אפשר ללמוד רק מספרים. צריך ממש לראות ולפגוש את האלוקות במציאות, וזה משהו שספר מתקשה להעביר. חכמים אומרים ”גדול שימושה", וזו אמת גדולה. אדם רואה ולומד אותה מההורים שלו, מהמדריכים שלו ומהרבנים שלו. לכן באמת 24/7 הדרישה שלנו פה מהרבנים היא להיות עם התלמידים. אני בעצמי נוסע לדימונה רק פעמיים בשבוע, עם כל הקושי. לימוד תורה הוא לא עבודה שבאים בבוקר בשמונה והולכים בערב הביתה. ככה לא קונים את התורה. צריך לראות מול העיניים דמות רבנית, איך היא עובדת בכל השעות שלה, חיים עם הרב. יש מקומות שאפשר ללמוד בהם את כל הש"ס, אבל זה לא מה שנשאר לתלמידים. מה שיזכרו יותר בסופו של דבר זה את הרוח של הישיבה. זה מה שנספג בדם." איך מטפלים בבעיות משמעת? < ”אצלנו אין בעיות," הרב מכריז בחיוך ואז ממשיך: ”פה אנחנו אומרים שכמו שאדם מטפל בעצמו, כך הוא יטפל בתלמידים שלו. אם לאדם יש בעיה, הוא הולך, חוקר, בודק ומגלה איך לטפל, ואחר כך עושה. אם לאדם אין סבלנות לטפל בבעיות שלו עצמו, לא תהיה לו סבלנות לטפל גם בבעיות של התלמידים שלו. כל בעיה נבחנת בפני עצמה. בכללי אין פה הרבה בעיות משמעת. בתחילת השנה היו שני תלמידים שהבינו שהמסגרת לא מתאימה להם, והם עזבו מעצמם. אני לא חושב שכל מסגרת יכולה להתאים לכל אחד. לפעמים זה לא מתאים, ועדיף להיפרד כידידים מאשר לגרום נזק לתלמיד." מבחינה חברתית, הרב אומר שהישיבה מצליחה לגבש את התלמידים למרות הרקעים השונים שמהם הם מגיעים. אחת השיטות לדעתו, היא התנזרות מכוונת מסמארטפונים ומטלפונים ניידים בכלל. ”אין אצלנו מכשירים חכמים," הוא קובע, ומצביע על המכשיר ’הטיפש' שלו עצמו.

במקום שכל אחד ישב בפינה שלו, הבחורים יוצרים קשרים, ומתחברים. כמובן שיש גם מריבות ולא הכול דבש, אבל הגמרא בקידושין אומרת ”נעשין כאויבין זה לזה" כשהיא מדברת על תלמידי חכמים, וזה אפילו נכון עוד יותר בגיל הנעורים. בסוף התורה מרוממת את כולם." מה החזון שלך? איפה אתה רואה < שנה? 20 את הישיבה בעוד ”אני מקווה שיהיו כאן עשרות רבות ואולי אפילו מאות תלמידים שילמדו תורה גדולה מתוך אמונה בעצמם." אתה רואה את הישיבה הזו משנה < את עולם הישיבות שיהפכו לפחות אליטיסטיות כי המודל מצליח? ”תראה, זו התפילה שלי. אבל זה לא משהו שאני יכול לראות קורה בשטח בעקבות הישיבה. זה ה"אני מאמין" שלי, אבל אני לא יודע אם אשנה את פני עולם הישיבות. המקור שלנו הוא ישיבת מרכז הרב, והיא לא ישיבה אליטיסטית. שם מקבלים לא רק את הטובים ביותר או המוכשרים ביותר, אלא את אלה שרוצים לבוא לעבוד. התורה שם גדולה מאוד, אבל זו לא ישיבה אליטיסטית. הרב צבי יהודה קיבל את כולם. זו לא ישיבה קטנה או שולית – זו אחת מישיבות הדגל של הציונות הדתית והמקור של כולן. זו לא ישיבה שמדברת בדברים נמוכים, התורה שם מאוד גדולה. מצד שני, אף פעם לא אמרו שם ’אולי נחתוך את השוליים, נקבל רק את הגאונים.' מה פתאום? כל מי שרוצה ללמוד תורה ולהשקיע, מוזמן. אז אני מקווה באמת שהישיבה תהיה גדולה גם ברוחה וגם בתורתה." הרב פורש את משנתו, ומביט אל הנופים המרהיבים שלמול קמפוס הישיבה. ”לשנות את פני עולם הישיבות זה לא התפקיד שלנו, זה התפקיד של הקדוש ברוך הוא," הוא מוסיף בחיוך.

ביולוגיה וכדומה, אבל אנגלית וחשבון יש ברמה יחידות. זו ישיבה תורנית, דתית 5- ו 4 של וערכית על כל המשתמע מכך. הישיבה בדרכה של מרכז הרב." ל'מרכז' יש כבר ישיבה לצעירים, < כמדומני. ”נכון, ישיבה כזאת קיימת בירושלים, אבל הדגש כאן הוא שונה. צריך להתחשב בעובדה שנבחנים 300 שבישיבה לצעירים )ישל"צ( מתוך מתקבלים. כשפתחנו את 80- בכל שנה – רק כ הישיבה קיבלנו אור ירוק מכל המערכת – מהרב אברהם ליפשיץ, שהיה אחראי מלמעלה, עד לאחרון המפקחים בשטח. לכולם היה ברור שיש צורך בישיבה כזאת. כולם מכירים את המצוקה שנמצאים בה הרבה מאוד תלמידים שמקבלים ’לא' כתשובה מכמה וכמה מוסדות." ספר קצת על הישיבה עצמה. < ”יש לנו תלמידים מטבריה ועד באר שבע. מכל הארץ, כפשוטו. חדר אוכל, תנאי פנימייה מלאים ושבתות ישיבה פעם או פעמיים בחודש. חיי החברה בישיבה תופסים מקום נכבד, והחבר'ה מתגבשים למרות שזה לא פשוט כיוון שכל אחד מגיע מרקע שונה לגמרי. יש לנו כאן דוברי אנגלית עם כאלו שלא יודעים מילה באנגלית, תלמידים עירוניים ותלמידים מיישובים, ובסופו של דבר, התורה מחברת ומרוממת אותם לדרגה אחרת," הוא מעיד. ”סדר היום בישיבה הוא קודם כול שיעור הכנה, ואז לימוד בחברותות על גמרא, הלכה, תנ"ך, אמונה ועוד. אני לא מאמין גדול בהרצאות. תלמידים שרק יושבים ומקשיבים, 70% זה לא נכנס להם לעצמות. לכן באמת מהלימוד בישיבה שלנו הוא בחברותות בצורה עצמאית. כמובן, עם הכוונה של הר"מים, אבל בצורה עצמאית. בבוקר יש שיעור פתיחה ושיעור סיכום, ובצוהריים לימודי בקיאות ולימודי חול."

|

24

פרתה גוש מבית