גושפרתה - גיליון 963

נוער ×

| הדס כריסי |

איפה זה פוגש אותי? השבוע יצאנו לבדוק האם מפחיד אתכם לגור כאן, או שתחושת השליחות גוברת על הפחד. התשובות שלכם הפתיעו אותנו לחלוטין! תכינו כוס שוקו חמה, קחו כמה עוגיות ושבו לקרוא ולהתרגש.

שלי גרים כאן ולכן אני לא רואה את החיים כאן כשליחות מיוחדת. אני כן רואה למשל את התושבים שהחיים בדרום כחיים של שליחות. לא הייתי מעדיפה לגור במקום אחר, אבל אני מרגישהשיש דבריםשבמקומות אחרים עושים בכיף ובלי לחשוש ואצלנו לא כדאי. לדוגמה, ללכת ברגל בין יישובים, לטייל ולהסתובב באזורים מסוימים. בעזרת ה' אגדל את ילדיי כאן בתקווה שעד אז כולנו נחיה בשלום ובשמחה אחד עם השני :(" ראש צורים מעיין אמסילי, ”מפחיד – כן. אבל זאת הארץ שלנו, ואם צריך אנחנו נילחם עליה! ובכל זמן מסוכן ומפחיד במקום אחר. יש הרבה אנשים שלא אוהבים את העובדה שאנחנו כאן, והתפקיד שלנו הוא להיות כאן ולהראות בכל הכוח שעם ישראל חי! אני לא רואה את עצמי גרה בשום מקום אחר. כאן זה הבית – גם כשקשה ועצוב ומפחיד יש את הסביבה המוכרת, ואין מקום כמו גוש עציון. אני רואה כאן שליחות, כי אם לא אני ואנחנו מי יגן על הבית? מי יילחם עליו? אם לא נהיה כאן, ייקחו לנו את השטח הזה... אם אגיע לכאן עם הילדים שלי? עוד רחוק לחשוב על זה :( אבל בסך הכול אני חושבת שכן. אני מרגישה שזאת זכות לגור כאן, בגוש עציון. זה נותן תחושה חזקה להגיד שאני גרה בגוש עציון." אלעזר נתיב קארו, ”אני ממש לא פוחד לגור כאן. אני מאמין שזאת הארץ שלנו והמקום שלנו, ואין שום סיבה לפחד בבית שלנו. אני רואה בחיים כאן שליחות. אני בא ומתיישב במקום שכנראה לא היה נשאר בידה של מדינת ישראל אלמלא היינו פה. לבוא ולשבת פה זה להראות נוכחות ולא להתייחס לאלו שמפקפקים בשליטה שלנו פה! הערכים של הגוש והגושניקיות הם משהו שלא רואים במקום אחר... ואני חלק מזה. בעתיד אם אני אמצא מקום שיותר מתאים לאישיות שלי, אני אעבור לשם כמובן, אך לא אשנה את אמונתי לגבי הריבונות במדינה." והשאלה שלנו לחודש הבא! האם אנחנו חיים כאן בבועה? באיזה סוג של בועה? האם זה דבר טוב? כתבו לי! Hadask318@gmail.com 0646299499 – הדס

נתיב קארו

מעיין

מיכאל

אפרת מיכאל ברוינר, ”ממש לא מפחיד! אני אוהב את המקום הזה ולא הייתי גר בשום מקום אחר. אני אוהב את האנשים ואת האווירה. אני לא רואה במגורים כאן שליחות, אבל לפעמים יש כאן עניינים של ביטחון ובעיות עם הערבים, ואז אני מרגיש שחשוב שאני גר כאן, בגוש עציון. בעיניי הגוש הוא אחלה מקום ובהחלט יש אפשרות שאחזור לכאן בהמשך חיי. אחלה חבר'ה." אלעזר נגה רוזנברג, ”כן. מפחיד אותי לגור כאן. הרבה פעמים מרגיש שסימנו את הגוש כמטרה, וצריך להיזהר כל הזמן לא להיות במרכז הסערה. תמיד יש תחושה שהאירוע הבא הוא מעבר לפינה, ויש פחד באוויר. בסוף אני מרגישה שהרווחתי מהמגורים פה יותר משהפסדתי. אני לא מרגישה שהחיים כאן הם בגדר שליחות, אבל השמירה על החיים פה חשובה מאוד בעיניי, ותורמת באופן כללי על שמירת המדינה כולה. אני מבינה ומרגישה כמה זה חשוב לגור פה. הייתי רוצה לחזור לכאן בעתיד. כילדה שגדלה פה אני מרגישה שהמגורים כאן והאנשים סביבי היו חשובים להתפתחות שלי. הערכים שנטמעים בנו פה הם לדעתי ייחודיים וחשובים. אני רוצה שהילדים שלי ירגישו את המאבק על הארץ ושהוא יהיה חשוב להם." כפר עציון תמר, ”ביום-יום אני מרגישה בטוחה ובכלל לא מפחדת. אני חיה בביטחון כמעט כמו כל בן אדם אחר. לצערי יש גם תקופות של פיגועים, ובתקופות כאלה הביטחון כבר מתערער. כבר נהיה יותר מפחיד ללכת ברגל לבית ספר או סתם לרדת למעיין. אני כל-כך רגילה לגור כאן – המשפחה והחברים

האםמפחיד אז שאלנו אתכםשאלותמעניינות כמו: אתכם לגור כאן? הייתם מעדיפים לגור במקום אחר? האם אתם רואים בחיים כאן שליחות? ואת הילדים שלכם, גם הייתם מגדלים כאן? ברכה, ראש צורים ”ממש לא מפחיד אותי לגור כאן! ולא, לא הייתי מעדיפה לגור בשום מקום אחר. אני חושבת שלגור בגוש זו ממש שליחות, כי יש פה סכנה קיומית. ברור שיש מקומות שיותר חשוב לגור בהם, ושאולי במגורים שם יש יותר תחושת שליחות, אבל בעזרת ה' כשאגדל אני רוצה לחזור לגור כאן. אני ממש מאחלת לעצמי שהילדים שלי יעברו את הילדות בגוש, כמו שאני עברתי. האווירה כאן היא שכל היישובים קשורים אחד לשני ועושים דברים יחד. זה אחד המקומות שמשלבים את כל גוני הציבור הדתי, ובבתי הספר זה אפילו יותר מיוחד בעיני, כי התלמידים באים מכל היישובים בגוש, וכולם לומדים ביחד. לכל זרם דתי כאן יש את הכלים והדרך לחיות בשכנות טובה עם כולם, ואני ממש אוהבת את זה." תקוע מעיין חיים, ”בכלל לא מפחיד אותי לגור כאן, אני לא חושב על זה ביום-יום שלי. לא הייתי מעדיף לגור במקום אחר, ומבחינתי כרגע תקוע זה מקום די אידיאלי מבחינת אנשים, נוף ואווירה. אפילו יש לנו ואדי מטורף! מבחינתי לגור כאן זה לגמרי שליחות, כל מקום מגורים מעבר לקו הירוק הוא שליחות בעיניי, אבל לא נראה לי שאני אגדל כאן את הילדים שלי, כי אני רוצה מקום יותר קטן."

|

30

פרתה גוש מבית