גושפרתה - גיליון 966

- ראיון אישי איש אחד

| הדר תאנה |

חן ורקר הרבה סיפורים יש על אנשים שחצו את הגשר ועברו מהצד הפחות יפה של החיים לצד המתוק שלהם. סיפורים של גבורה, לקיחת אחריות ושינוי פאזה בחיים. הפעם זו השכנה שלנו - חן ברוכיים ורקר.

מהמעגל האינסופי הזה?

הסטיגמה הרווחת על אזור הגוש הוא שמדובר במקום ”שבע" שגרים בו אנשים מבוססים שלא מכירים מקרוב מציאות אחרת – מציאות של חיסרון כיס. חן ( נשואה ואם 32) ברוכיים ורקר לשלושה ילדים, עברה מסכת חיים שלמה שלימדה אותה שיעור או שניים – לא רק על כסף ועל איך מנהלים אותו, אלא בעיקר על ניהול עצמי במציאות מורכבת שיכולה להיראות גם בלתי פתירה. ”נולדתי וגדלתי בכפר אדומים, שזה יישוב קהילתי מעורב במדבר יהודה. הוריי המדהימים נתנו לי המון בחיים – אהבה, ערכים ומשפחתיות – אך לא גדלתי בבית יציב. לא היה לנו כסף בבית, והיו מצבים שנזקקנו לעזרת הקהילה ולגורמי הרווחה כדי להמשיך להתקיים. העובדה שהתקיימנו מתרומות של מוצרי מזון יבשים, הכבידה עליי מאוד כנערה.

”אני רוצה להגיד משהו על מעגל הקורבנות - הוא לא חייב להיות כל כך דרמטי כמו שאנחנו עושים ממנו. זה מעגל שכולנו נמצאים בו הרבה פעמים, והוא שואב מאיתנו הרבה כוחות. לקח לי זמן להבין שגם אם החיים מראים לי את הצד המאתגר שלהם, זו לא הצדקה בשבילי להוריד מעליי אחריות, וזה לא תירוץ לירידה בעשייה ובהתקדמות שלי. הפסקתי להגיד: אם היה לי אז הייתי... כשיהיה לי אז... אם לא הייתי במצב הזה אז... התחלתי לקחת אחריות על החיים שלי, על מצב הרוח שלי ועל מעשיי. רציתי לא להיות מסכנה, רציתי להיות מובילה!"

חן ורקר. תמיד אפשר לשנות את המציאות.

מה הייתה נקודת

המפנה בחייך? ”היו לי כמה נקודות מפנה. אחת מהן הייתה כשהבנתי מי אחראי על החיים שלי – אני. הפסקתי להאשים את ה', את השכנים שלי, את המנהלים שלי, את בן הזוג שהיה לי, את הבנקים ואת החיים. זו הייתה נקודה שבה הבנתי שאני יכולה לעשות כל מה שאני רק רוצה. חיי ייראו איך שאני אעשה אותם! נקודה שנייה הייתה ההיכרות שלי עם עולם האימון )פסיכולוגיה חיובית(. בעקבות הלימוד והאימון חיי השתנו מהקצה אל הקצה, כי שם קיבלתי את הכלים לעצב את חיי כרצוני." כל כך פשוט? ”ממש לא. תהליך השיקום שלי היה מאוד לא פשוט, והוא כלל המון נפילות ופחדים, לצד התקדמות שהגיעה בהדרגה. העזתי לראות את הטוב שיש בעולם ולא רק את הרע. אני זוכרת את הרגעים שהייתי בטוחה שזהו, הצלחתי לגבור על עוד חוב, ואז הגיע טלפון מעוד משרד

כשהייתי בת אבא שלי 16 נכנס לכלא, וזו הייתה אחת ההתמודדויות הקשות ביותר בחיי. חשבתי שאין מישהו יותר עצוב ממני בעולם

אבא שלי נכנס לכלא, וזו הייתה 16 כשהייתי בת אחת ההתמודדויות הקשות ביותר בחיי. חשבתי שאין מישהו יותר עצוב ממני בעולם. הייתי שקועה אז בתוך עצב גדול, ורק אחרי שנים יכולתי להבחין איפה זה חיזק אותי והצמיח אותי. יצאתי לעולם פגועה מהעבר המשפחתי, 21 בגיל בתוספת חובות גדולים שצברתי בעקבות התנהלות כלכלית שגויה. לא ידעתי איך להתנהל עם כסף בחוכמה, והייתה לי אז זוגיות עם אדם שגם הוא היה לא יציב במובן הזה. התגלגלנו בלי שום תמיכה כשאנחנו מעמיקים יותר ויותר את הבור הכלכלי. חייתי בשני מעגלים שהזינו זה את זה - מעגל העניות ומעגל הקורבנות. אלו שני מעגלים שקשורים בקשר הדוק אחד לשני, ולרוב הם מופיעים יחד."

נשמע קשה. איך אפשר לצאת

<<

|

10

פרתה גוש מבית