גושפרתה - גיליון 966

היישוב שלי מסע גו

| יוחנן בן יעקב |

ים ִ ב ָ ב ֹ ו ׁ ים ש ִ נ ָּ ב ּ בו ּ ו ׁ ש

התמונות באדיבות

ארכיון כפר עציון

ם“ )ירמיה ג כב( ֶ יכ ֵ ת ֹ ב ּ ו ׁ ש ְ ה מ ָּ פ ְ ר ֶ ים א ִ ב ָ ב ֹ ו ׁ ים ש ִ נ ָּ ב ּ בו ּ ו ׁ ”ש נעלה הפעם פרק חשוב בקורות גוש עציון, שאולי נראה קשה במבט ראשון, אך באופן פרדוקסלי תרם מהות והילדים מכפר ִ משמעותית לחידוש היישוב היהודי בגוש עציון אחרי מלחמת ששת הימים - פינוי הא .1948 עציון בטבת תש“ח, ינואר

בן גוריון . היכולת" הורה מיד להכין תוכנית להגדלת היישובים, אך ביישובי גוש עציון תוכנית זו לא יושמה. המלחמה פרצה והמצב השתנה לבלי הכר. באותו חודש זומנו נציגי היישובים הללו לפגישה עם אברהם הרצפלד, איש המרכז החקלאי, שהעלה את ”האם עלינו השאלה: לקיים את הנקודות במקומותיהן או לפנותן לשטח ולהעבירן העברית"? המדינה - ותשובתו הייתה: ”כרגע אין חושבים על . נציגי נקודות" פינוי כל היישובים שללו את

כפר עציון המחודש יוסד על-ידי חבורת בנים ובנות שחלקם נולדו בכפר עציון בשנים תש"ג-תש"ח, וחלקם נולדו עוד קודם לכן, בקבוצת אברהם ששכנה על גבעה צמודה למושב כפר פינס. באופן פרדוקסלי, הפינוי תרם לבינוי המחודש כיוון שבשנות הגלות, בין מלחמת העצמאות למלחמת ששת הימים, הצטיינה חבורת הילדים שפונו מכפר עציון בשובבות יתרה - יש אומרים מוגזמת. מה הוביל לחילוץ ילדי כפר עציון הנצור והמותקף? מה היו הלבטים שקדמו

ילדים בכפר עציון ביום הפינוי

לכך? ומי החליט על פינוי האִמהות והילדים שהתבצע בחודש טבת תש"ח? על כך במדורנו הפעם. בנובמבר 29 , ביום י"ז בכסלו תש"ח התקבלה באו"ם תוכנית החלוקה. שמחה פקדה את מתיישבי גוש עציון בתוך כל עם ישראל - שמחה שעִמה גם דאגה גדולה. החלק המערבי של ארץ ישראל המנדטורית נחלק לשתי מדינות שעתידות היו לקום בו - יהודית וערבית. ל"ב יישובים עבריים נועדו להיוותר במדינה הערבית - ומצבם של ארבעת הקיבוצים בגוש עציון היה חמור מכולם. הם היו עמוק בשטח שנועד למדינה ערבית, בלא סיכוי נראה לעין לצרפם למדינה היהודית. ענן קודר ריחף מעל מתיישבי גוש עציון ומגיניו. ספק גדול כרסם בדבר עתידם בחבל ארץ זה, ספק שהחריף והעמיק ככל שרבו הקורבנות. , כתב דוד בן 4.12.1947 , ב-כ"א כסלו תש"ח גוריון, אז יו"ר הנהלת הסוכנות היהודית, בעניין ,1947

רעיון הפינוי. עד שלב מתקדם במלחמת העצמאות סברו רבים שבתום המערכה תוקמנה שתי מדינות, יהודית וערבית, על פי גבולות ”החלוקה". בעלון כפר עציון פרסם חבר הקבוצה רשימה בה שרטט קווים לחיזוק היישובים ולביצורם בחומר וברוח. ”לדעתי, אין אפשרות בפתח הדברים כתב: . קריאות של קיום לנקודות קטנות בים ערבי" ראשונות להיערכות לקראת פינוי אפשרי בעתיד החלו להישמע בין החברים. , נר רביעי של חנוכה, 11.12.1947 , ב-כ"ח בכסלו נפלו עשרת הקורבנות הראשונים במערכה על הדרך מירושלים לגוש עציון. שני יתומים ושתי אלמנות הִלכו בשבילי עציון. כך נחנך בית הקרבות במורד המערבי של כפר עציון. המצור התהדק. הפיקוד העליון שיגר לגוש עציון יחידות תגבורת מגויסות לחיזוק האזור. הקמת הביצורים, השמירה והאימונים הצבאיים תפסו את מרכז העשייה ותשומת הלב. המשק החקלאי התפורר ולא היה עוד מקור פרנסה

ב-כ"ח בכסלו, נר רביעי של חנוכה, נפלו עשרת הקורבנות

הראשונים במערכה על הדרך מירושלים לגוש. שני יתומים לכו ִ ושתי אלמנות ה בשבילי עציון.

היישובים העבריים שנועדו להישאר במדינה ”עניין דחוף שאינו סובל דיחוי... הערבית: שאלת הביטחון בכל הישובים האלה היא קודם כל הגדלת הישוב, הכפלה והשלשה - עד קצה

<<

|

22

פרתה גוש מבית