גושפרתה - גיליון 970

היישוב שלי מסע גו

| רבקה אימבר |

״ ּ פו ּ ֹ ד ְ ר ִ ה י ָ ב ָ ב ְ ם ר ֶּ כ ִ ה מ ָ א ֵ מ ּ ״ו

מרפסת התצפית לזכר קרב ג׳ בשבט בישיבת הר עציון

עוד בטרם שבו בני כפר עציון לביתם בעקבות מלחמת ששת הימים, בא יהושע כהן לישיבת מרכז הרב ונפגש עם חנן פורת. כהן, שהיה אז חבר קיבוץ שדה בוקר, שומרו האישי וחברו הקרוב של דוד בן גוריון, תבע מחנן פורת להקים בכפר עציון בית ספר שדה. ״זה שתעלו - זה בטוח“ אמר לו, ”אף אחד לא יוכל לעמוד בפניכם. אבל מה יהיה הלאה? אתם צריכים לעצב לא רק מכשירים ולהפוך קרקע, אלא גם לעצב נשמות״. בעקבות אותה שיחה הוקם בכפר עציון בית ספר שדה – מוסד שכבר מראשיתו היה בעל אופי מיוחד, שעסק מאז ועד היום בחיבור בין טבע, נוף ואדם. כל זה לאור התנ״ך ומקורות חז“ל וההיסטוריה, כפי שהם מתפרשים במחקר, בחינוך ובהדרכה. אחד מהמפעלים הראשונים של בית הספר היו סיורי תחקיר סביב קרבות תש״ח בגוש עציון, במסגרת זו הוזמן לסיור סא״ל במיל‘ אריה טפר-עמית. טפר, שהתגורר אז בקיבוץ רבדים )סמוך לראש צורים(, היה בתש״ח מ״מ צעיר בפלמ״ח, ושירת בגזרת גוש עציון. , תקפו את גוש 14.1.1948 , בבוקר ג׳ בשבט תש“ח עציון כוחות ערביים גדולים מאד, בהם לוחמי ג‘יהאד אל מוקדס ממחנה האימונים בצוריף, בפיקודו של איברהים אבו דיה. אל המסתרים חברו המוני ערבים מחברון ועד שכם. עם בוקר הם השתלטו על חרבת סאוויר, כיום גבעת החי“ש, ועל גבעת העץ, כיום ישיבת הר עציון. האויב פתח בהתקפה על משלט חרבת זכריה בכוונה לפצל את הגוש לשניים - כאשר כפר עציון ומשואות יצחק בדרום, ועין צורים ורבדים בצפון. בשלב שני התכוונו הערבים לכבוש את יישובי גוש עציון ולחסל את ההתיישבות היהודית בהר חברון. אריה טפר זיהה באופן מדויק את מגמות האוייב ויזם התקפת נגד. הוא יצא מקיבוץ רבדים בצהרי ג‘ שבט בראש איש, ועד הערב הוביל 30- שלוש כיתות שמנו כ לניצחון מוחץ על התוקפים. לאחר מספר שנים, בתחילת שנת תשכ״ט, הוביל טפר את צוות בית ספר שדה כפר עציון והסביר

מה קרה בקרב? הגבעה שאותה איגף אריה טפר מנתה כיתה אחת - כעשרה אנשי פלמ“ח. הם הגיעו לעורפו של כוח הרתק הערבי שחנה עליה, תקף והשמיד אותו בהפתעה מלאה. בשלב זה טפר ואנשיו שלטו על העמק והמדרונות ערבים שהחלו 300- בהם היו פזורים כ בהתקפה על המשלט בחרבת זכריה. לאחר שמיגרו את כוח הרתק ואת כוח האוייב שאיים על חרבת זכריה, וגרמו להם נפגעים רבים, צפה טפר התקפת נגד של האוייב מחרבת סאוויר, גבעת החי“ש, ונערך לבלום אותה. הוא פקד על חייליו לסגת מעט מערבה, בזחילה, בלא שהאויב הבחין בכך. הכוח הערבי הסתער על הגבעה הריקה. ההסתערות הערבית נשברה ואז פקד טפר על חייליו לתקוף כוח האויב המופתע ולהניס גם אותו, וכך היה. התקפת הנגד שהוביל אריה טפר באותו יום הוכרה על ידי מפקד הפלמ“ח, יגאל אלון, כ“מתקפת הנגד שנחשבת בצדק למוצלחת ביותר בכל המלחמה“. היא הביאה לחיסולם של יותר ממאה פורעים ערבים, לפציעתם של כמאה נוספים ולמנוסתם של כאלף מהם. תוצאה משמעותית נוספת הייתה פגיעה מוראלית קשה בקרב ערביי האזור, אובדן יוקרתו של עבד אל קאדר אל חוסייני, והפסקת הניסיונות לכיבוש היישובים היהודיים. אנו איבדנו בקרב זה שלושה לוחמים: יאיר גרונר, ארז הירשלר ויהושע מרכס הי״ד. מטרים מבית 30- שדה המערכה העיקרי נמצא כ המדרש של ישיבת הר עציון. בריאיון שערכתי, סיפר הרב יעקב מדן )אבא שלי, ר“א(, שההכרה במקום המדויק בו התבצע הקרב, הביאה את אנשי הישיבה להחלטה כי יש להעביר את מורשת הקרב בפני התלמידים והציבור, בפרט בפני קציני צה״ל והמפקדים המשרתים בגוש עציון: ״אי אפשר להסביר את הקרב בגוש בתש״ח במנותק מהקרבות של מרד בר כוכבא, שמרכזו היה בגוש עציון, מהקרב של יהודה המכבי בבית זכריה ומסיפור אלעזר המכבי והפיל.

אריה טפר בצעירותו

להם את מתווה הקרב המדויק. קרב הגבורה ההיסטורי התרחש במקומות שמוכרים לכולנו בשגרת היומיום שלנו - בין הבנק ובית הכנסת באלון שבות, לבתי הספר ולמתנ״ס בגבעה

אנחנו פורעים היום חוב של

כבוד למשפחה, לאלמנה ולילדים -של גיבור שהוא כמעט אלמוני

הצהובה, ועד השבילים בקיבוץ ראש צורים. מקומות ידועים ואהובים, שעדיין יכולים לחדש לנו.

<<

|

22

פרתה גוש מבית