מגזין פרי הגפן

מאמר מערכת

מזל טוב

אז... השדכן של פעם היה מתרוצץ בעיירה חמוש בפנקס עבה בעל כריכה שחורה או אדומה, בלה מיושן ועט נובע בכיס המקטורן או הקפוטה. מגבעת צילינדר שחוקה לראשו והוא מעלעל בין דפי הפנקס ומוסיף או מוחק שמות לרשימות הארוכות שלו. לייביש כהנא, בן י"ט שנים, בחור מצוין בתורה ויודע שבע מסכתות בעל פה עם התוספות, אדום שיער , אביו ר' פנחס סנדלר אבל ירא שמים, ויש לו הכנסה קבועה ר"ט לחודש בערך ממלאכת 50 של הסנדלרות שלו. הוא מדפדף לחלק השני של הפנקס שם נמצאות שמות המשודכות, מיריש שפירא בת י"ז, יודעת לבשל ולתפור. בעלת שכל וזריזה בכל. אביה ר' מיכל שפירא הוא זגג למחייתו ולומד גמרא ומשנה בכל רגע פנוי. משהו כאן נראה לו מתאים. הוא חיכה להזדמנות וזו לא איחרה להגיע.

למחרת בבוקר פגש את פנחס כהנא בבית הכנסת ובין קרבנות לפסוקי דזמרה הספיק לשתול במוחו את הרעיון להשתדך עם מיכל שפירא הזגג המתחייב לתת 'א גוטן נדן' - נדוניה מכובדת לבתו. ולאחר התפילה ליד התיקון שכלל 'אייער קיכל' ובקבוק יי"ש חריף לעילוי נשמת ר' שלמה זלמן ב"ר יונה, אביו של ראש הקהל זעליג פרידמן, סיכם שיבוא מוחרתיים לביתו ליד השוק מאחורי דוכן הבולבוסים הגזר והבצל של ירחמיאל וישמע מה בפיהם של בני הזוג כהנא והאם ירצו את מיריש כלילת המעלות ככלה לבנם המצוין. זאת הייתה תחילתו של שידוך ואחרי כמה ימים של התרוצצות בין שני קצות העיירה והבאת הדרישות והתביעות מפה לשם ומשם לפה, החלקת קשיים ויישור הדורים נשברה צלחת חרסינה עדינה בביתה של משפחת שפירא ובני המשפחה, שכנים וידידים שתו לחיים על יין הצימוקים הארומטי של שרול

המומחה גיסו של מיכל וברכו מזונות על רקיקי חמאה נימוחים שהפליאה להכין מרת גיטל, אם הכלה. שמחה וצהלה וריקודים ומחולות בבית הקטן שחגג את אירוסי הבת למזל טוב. הורי הכלה מיהרו לפרוע את שכר השדכנות וגם הורי החתן הבטיחו שהכל יסודר בתוך ימים אחדים. למחרת יצא מיודענו השדכן למלאכתו והפעם עמל קשות לזווג את בנו של הרב הנכבד, עם בתו של השוחט ובודק של העיירה. הוא לא ידע מנוחה. הפנקס התמלא שמות ומחיקות, ודפיו כמעט ונמרטו מן הספר הבלוי, שרק חוטי כותנה רופפים החזיקו את שני צידי כריכתו העתיקה. ככה הוקמו בתים בישראל... היום... ר' מוישה יעקובוביץ (שם בדוי) הוא אברך כולל במשך כל שעות היום. אבל אינך יכול לפרנס משפחה בת עשר נפשות ממלגה צנועה ויחד עם כל ההכנסות הצדדיות של לימוד עם ילדים נזקקים לעזרה בלימודים ושאר ירקות, מוישה ובני משפחתו חיים כמעט על גבול העוני ורואים מאכל בשרי רק פעם אחת באמצע השבוע. למוישה יש חוש טבעי לשידוכים. הוא מחזיק רשימות ארוכות, כמעט מגילות, בכיס הפנימי של החליפה. ומקדיש מדי יום שעתיים ושלוש לשיחות טלפוניות להציע הצעות. לעקוב אחרי הצעות שהוצעו ולנסות לשכנע הורים שעושים לו טובה שלמה אם הם טורחים לענות לו בטלפון. מוישה יעקובוביץ סובל לא רק מרעב, אלא גם מחוסר הערכה. הורים רבים ומודאגים רואים בו שק חבטות ופורקים עליו את התסכול שלהם נוכח

ועידת הגפן תלפיות

02-3137438 / *2903 לשותפות בבניית בתים בישראל

4