כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ינואר 2018 - גיליון 247

247 גיליון

2018 טבת-שבט תשע"ח ינואר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

באנו חושך לגרש

10-9

8-6

5-4

מוסר כליות

תרגיל "עוקץ"

90 נערה בת

מבזקים - טריוויה - תשבץ - בישולאה - תזונה - סרט - טכנולוגיה - טיול - אופנה - ספר מדורים קבועים:

מזדקנים בכבוד מאיר חוטקובסקי מאת: 

מלכה מהולל מאת: 

. הוא היה 1924 אהרון אפשטיין נולד בפולין בשנת גבר יפה תואר, תכול עיניים, כמו מימי הבריכה בהשחה יום יום במשך עשרות שנים. הוא הקים את המחלקה לאנגלית בתיכון "אוסטרובסקי" כשחברו הטוב, דוד קורנגרין, ז"ל, קיבל על עצמו את ניהול התיכון שהיה בחיתוליו. אחר כך במשך שנים רבות ריכז אפשטיין את המחלקה לאנגלית שהלכה ותפחה עם השנים, גבר יחיד בין נשים רבות. הוא גר בהרצליה ונהג לבוא ברגל לביתהספר ברעננה. כשפרש, המשיך להגיע אל בית-הספר כדי לסייע לתלמידים באופן פרטני, בהתנדבות כמובן. אפשטיין נולד בפולין למשפחה משכילה ותרבותית. אימו, שהייתה ממוצא צרפתי, לימדה אותו צרפתית. אנגלית הוא למד בשלב מאוחר יותר באקדמיה לשפות אשר במוסקבה. במהלך המלחמה הוא הצטרף לפרטיזנים ועימם ביצע פעולות הרואיות כמו פיצוץ מסילות רכבת של הנאצים. את אשתו נשא לאחר שהתאלמנה במלחמה והוא אימץ את בנה שמעון. שני בנים נוספים נולדו להם, צבי וברוך. לגמרי באקראי נודע לי שלפני חודשים ספורים הלך אפשטיין לעולמו. הייתי אחת המורות לאנגלית ב"אוסטרובסקי" וצער כפול הציף אותי. על מותו כמובן, אבל גם על כך שאיש מהאנשים שעבדו איתו לא ידעו על כך ולא יכלו לחלוק לו כבוד אחרון. "מה את רוצה"? התפלאו סביב, "ככה זה כשאדם פורש לגמלאות. הוא מתאדה מבחינת מקום העבודה". זה מה שאני רוצה. שלא כך יהיה העניין. בדקתי ומצאתי שמשפחתו של אפשטיין לא יידעה את בית-הספר על מותו, ועדיין הייתי רוצה שבכל מוסד, בכל מקום עבודה יהיה מנגנון שישמור על קשר, אפילו רופף, עם עובדיו שפרשו. מנגנון שידאג לאחל שנה טובה, או יום הולדת שמח, או חס וחלילה, להודיע לעמיתים לעבודה על מותם. בעולם טכנולוגי שבו כל אחד חבר בעשרות קבוצות ווטסאפ, או מייל, או פייסבוק, או טוויטר, או אינסטגרם – בעולם כזה, בו בלחיצה אחת על כפתור המקלדת, אפשר היה להודיע לי שאהרון אפשטיין נפטר, והייתי יכולה לנחם את משפחתו. ממש לא בסדר שלא עושים את זה. Mehulal2@netvision.net.il מינוס הרחוב ההולנדי ברחוב חביבה רייך נראה כמו שמורת טבע של פרדסי השרון. נראה שהנוטעים צפו כי הפרדסים בשרון יעלמו לטובת הנדל״ן ומן הראוי להנציחם, אבל למה, למה נטעו עצי חושחש? אילו היו אלו תפוזים אמיתיים הרי כל דיכפין ייתי ויאכל ויהנה. אך במקום זאת פירות עץ החושחש המבשילים שאינםאכילים, פזוריםעלהמדרכה, מלכלכים, מזמינים חרקים ומהווים מפגע להולכי רגל העלולים להחליק עליהם. מסתבר שלא היתה כאן חשיבה מרחיקת לכת. ואולי עוד יש אפשרות לעשות תיקון? / - פלוס מינוס +

התעשיינים הציגו לאחרונה תוכנית שתשפר את מצבם הכלכלי של הזקנים במדינה. מדובר בתוכנית "מזדקנים בכבוד" שאמורה להעלות את ליחיד ₪ 4,670 לסך של 2018 לזוג ותחלץ קשישים מקו העוני. במסיבת ₪ 7,780- ו עיתונאים שערך שרגא ברוש, המשמש יו"ר התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים, הוא הצהיר: "על רקע פערים שהולכים וגדלים בחברה הישראלית החליטו המעסיקים להגדיל את ההידברות עם הציבור והמגזר השלישי. אין כלכלה בלי חברה, אין חברה בלי כלכלה. זאת חרפה, ואת החרפה הזו החלטנו להסיר". מימון לשנה, ייעשה על ₪ התוכנית, שעלותה כשלושה מיליארד ידי העברת חצי מהסכום לביטוח הלאומי ע"י המעסיקים, ומחציתה האחרת תתוקצב ע"י הממשלה. meirch@gmail.com

קצבת הזקנה החל משנת

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

מערכת "כיוון חדש" מלכה מהולל מברכת את , שירה לרגל הולדת נכדתה בת למאיה ועופר נילי אפלבאום ואת רפאל לרגל הולדת נכדה

˘„Á

202 גיליון

2014 ניסן תשע"דאפריל

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

עובר ושב עובר ושב

נילי אפלבוים, אביבה אסיאו, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק,

חברי המערכת:

נח הורניק, יהודית הלפר, ברכה ויסברט, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רות רסין. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 052-2546043 : מרים זכות מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה:

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת שער: כבכל שנה ציינה העיר חיפה את פסטיבל החג של החגים: יהודים נוצרים ומוסלמים יחד, חוגגים ומארחים מאות אלפי ישראלים בפסטיבל של מופעים, סיורים, ריחות וטעמים. מלכה מהולל צילמה:

2

01/2018 - 247 רעננה

יצחק שטייגמן לאה קליין כתבה וצילמה: 

" 'סבא, הנה הספר שלך', קראה נכדתי בקול כשביקרנו בחנות ספרים. 'זה סבא שלי כתב' היא אמרה בשמחה למוכרות". זהעתה יצאספרו של יצחקשטייגמן "משממה למושבהפורחת, רעננה–דגםלהתיישבות ."1922-1981 פרטית בארץ ישראל שנה, חי 35- , גרוש מציפורה שהייתה מנהלת בית ספר "זיו" ברעננה כ 1946 יצחק, יליד עם בת זוג, שולמית אלטרמן, ששורשיה ברעננה. ליצחק שלושה ילדים ושישה נכדים. איך נולד רעיון הספר? נפגשתי עם עוזי כהן ז"ל, ועם רחל ריינשטיין, מנהלת הארכיון של רעננה, והעלינו 2008- "ב את הרעיון לכתוב ספר. עוזי התלהב והעלה רעיון שנממן את הספר מכספי הרפורטים. הוא אפילו המציאשםלספר: 'רעננהשלי'. רעיון המימון נעצרמסיבותשונות. יציאתהספר לאור הייתה בעזרת תרומה כספית נדיבה של עו"ד יובב פפר להנצחת דור הותיקים, ביניהם הוריו דינה ומשה פפר".

סיפור תמונה

ספר על עצמך "אני רוצה לאפיין את חיי בחלוקה לשלוש תקופות שלדעתי מרתקות, סוערות ופיקנטיות". הסבר "אין לי רגע פנאי, אני מאוד אסרטיבי, כל הזמן פעיל". יליד הארץ? עליתי ארצה עם הוריי ואחותי באוניה 1947 "נולדתי בבוקרשט רומניה למשפחת שטייגמן ששרדה את מחנה ברשאד הקשה והאכזרי ביותר, כיום באוקראינה. בדצמבר שבועות". 6 מעפילים. בדרך הורדנו לקפריסין. שם שהינו בתנאים קשים 7,500 'פאן-קרשנט-עצמאות', בה היינו להיכן הגעתם בארץ? "הגענו למעברה בחדרה, שם העברתי את ילדותי ובגרותי. למדתי ב'תחכמוני' יסודי ותיכון. המשפחה התקיימה ממשק חקלאי. הקימו רפת. חיינו במאבק הישרדות כלכלית". הרגשת שונה מהצברים? "הרגשתי נחות מולם. 'קלאסה' ב'. רוב המשפחות שלהם היו מבוססות והילדים היו בעלי ביטחון". היו בעיות שפה? "בבית דיברו יידיש ובחוץ עברית. הייתי תלמיד בינוני. השתתפתי בתנועת הנוער 'בני עקיבא' והייתי אוהד מושבע של 'הפועל חדרה'". היכן שרתת בצבא? "שירות סדיר בחיל הקשר בצריפין. שם חוויתי חוויה של טיולים משותפים להכרת הארץ, וגם זכיתי לחוש ולהכיר אנשים". אמרת שאתה מחלק את חייך לשלוש תקופות. מה התקופה הטובה ביותר? בְּשׂוֹרַת הַיוֹנָה דוד אשל מאת: 

, אז התחלתי ללמוד באוניברסיטת 'בר-אילן'. המון חברים הרימו גבות: 'איציקשטייגמן? 1968 "פריצת הדרך נוצרה בשנת ילך לאוניברסיטה?' לא נתפס כי הייתי בינוני ובקושי סיימתי לימודים והמצב הכלכלי לא היה הכי טוב. האוניברסיטה הייתה למיוחסים, לעשירים, לא נחלת הכלל. וכאן מבחינתי העולם נפתח בפניי. אבא היה מאוד גאה בי ובכל מקום אמר: 'אוהו, אוהו, איזה כישרון הילד'". מה למדת? "היסטוריה ומדעי המדינה. הלימודים ריתקו אותי. חברים חדשים נוצרו לי. הייתי מאוד דומיננטי ופעיל. עבדתי בהרבה עבודות. בבוקר הייתי ספרן בספריית 'בר-אילן', בערב סבל ב'ידיעות אחרונות'. תמיד מימנתי את לימודיי בכוחות עצמי. השתתפתי במסיבות רבות, ביליתי בדיסקוטקים וסרטים, וכך הכרתי את אשתי לשעבר ציפורה. סיימתי את 'בר-אילן' שנים הייתי בקבע, היסטוריון של חיל אוויר. 24 . בהצטיינות עם המון שאיפות להתקדם. חזרתי לשרות צבאי לחיל אוויר עברתי הכשרה לקצונה, עשיתי מחקר היסטורי על חיל האוויר וכתבתי ספרים שעל אחד מהם 'מעצמאות לקדש' קיבלתי ציון לשבח". מתי הגעת כמורה לתיכון "אוסטרובסקי"? שנים בצבא. העבודה בתיכון ריתקה אותי. הבאתי כערך מוסף את הידע שלי בהיסטוריה של חיל האוויר 24 "לאחר ומלחמות ישראל." איך היה יחס התלמידים אליך? "הייתי מאוד מקורב אליהם. שיחקתי אתם בהפסקות כדורסל, הייתי מורה כריזמטי, מקצועי וחברותי". אתה בכלל גר בכפר-סבא. למה לכתוב על רעננה? "רעננה תמיד ריתקה אותי. ההתיישבות פה הייתה פרטית בניגוד לשאר המקומות בארץ. חוץ מזה, אף אחד לא כתב . ראיינתי אנשים רבים. היענות האנשים הייתה מוחלטת. רציתי 2017-2013 על רעננה קודם. את הספר כתבתי בשנים עד 1921 שירגישו בספר את המוסיקה ואני מקבל המון פידבק חיובי. הספר מגולל את תולדות רעננה מהקמתה בשנת . הדגש הוא על האנשים פורצי הדרך". 1981 להכרזתה כעיר בשנת מה דעתך על רעננה? "מושבה ועיר – כשמה כן היא. כל הסגולות של 'פנינת השרון', אבל התהליך האורבני פוגע בה במיוחד וחבל". מה היית משנה בה? "בשנים האחרונות במיוחד לא ניתנת מספיק הדעת על שימור אתרים היסטוריים, לא עושים מספיק לשימור המורשת. לולא היוזמה הפרטיתשלי לכתוב ספר על ההיסטריה של רעננה, היא הייתה נשארת הרשות המקומית היחידה בארץ שאין לה ספר היסטורי". עם כל זה, נשאר לך זמן לבילויים? "אני מבלה עם הנכדים, מטייל בארץ ובחו"ל, מרצה לגמלאים על תולדות חיל האוויר, ההתיישבות והביטחון. כיום אני כותב ספר על חיל האוויר במלחמת יום כיפור".

שָׁלַחְתִּי יוֹנָה עִם עֲלֵה-זַיִת בְּפִיהָ, הִיא חוֹזֶרֶת וְעוֹנָה: עָלֶה הַזַּיִת לֹא מַשְׁפִּיעַ.

שָׁלַחְתִּי יוֹנָה עִם קָלִיעַ בְּפִיהָ, הִיא חוֹזֶרֶת וְעוֹנָה: הַקָּלִיעַ לֹא יַכְרִיעַ.

שָׁלַחְתִּי יוֹנָה וְדוֹלָרִים בְּפִיהָ,

הִיא חוֹזֶרֶת וְעוֹנָה: גַּם הַדּוֹלָר לֹא יָנִיעַ.

שָׁלַחְתִּי יוֹנָה וּבַד טָבוּל בְּדָם בְּפִיהָ, הִיא חוֹזֶרֶת וְעוֹנָה: הַדָּם וַדַּאי שֶׁלֹּא מַרְתִּיעַ. שָׁלַחְתִּי יוֹנָה וּפִסַּת אֲדָמָה בְּפִיהָ, הִיא חוֹזֶרֶת וְעוֹנָה: מְעַט מִדַּי וְלֹא מַשְׂבִּיעַ. שָׁלַחְתִּי יוֹנָה עִם תְּמוּנָה שֶׁל יָם בְּפִיהָ, הִיא חוֹזֶרֶת וְעוֹנָה: כְּשֶׁשָּׁם תִּהְיוּ, שָׁלוֹם יַגִּיעַ.

זוֹ הַמְּצִיאוּת וְזוֹ הַתְּמוּנָה הֵם... מֵעוֹלָם לֹא שָׁלְחוּ לִי יוֹנָה!

Dbeshel13@gmail.com

Cleah1@walla.com

3

01/2018 - 247 רעננה

90 נערה בת

לאה קליין מאת: 

איש", אומרת לי חניה שמיר, יקירת העיר רעננה, שזה 33 "מבת יחידה להוריי הפכנו למשפחה המונה שנה. אנחנו יושבות בסלון ביתה החמים והגדוש יצירות מעשה ידיה. נראה שהזמן אינו 90 עתה מלאו לה נותן בה את אותותיו והשנים מדלגות עליה.

שבחלקה בנוי ביתנו ובשאר עצי פרי, לול, רפת גדולה ואפרוחים. העלייהמרחוב עקיבאאל הבית הייתה בעצם שדרת גפנים לכל אורך מעלה הגבעה. על הגבעה הייתה 'טרי-אנגלוציה', דהיינו נקודההמסמלתגובהשלמקום בסביבתו. זהו חרוטמברזל יצוק שמתחתיו צלחת מברזל ועליה מטר מעל פני הים'. הכלי הזה היה תקוע 70' : היה חרוט באנגלית ומבוטן באדמה בנקודה המדודה." גן הילדים ובית הספר היה גן הילדים באולם 'בית-העם', כיום העירייה. 30- "בשנות ה ב"בית העם" היו גם בית-הכנסת, בית-הספר, מזכירות הוועד, המרפאה והמקום לפעילות התרבותית-חברתית. צריפנו היה מ' משם. סיפרו לי שבאחדהימיםברחתי מהבית, 300- ממוקםכ הגעתי ל'בית העם' וביקשתי להיכנס לגן. הגננת סירבה. ליד הגן הייתה ברזייה שלידה היה זרוקים שברי בקבוק זכוכית. הרמתי חתיכת זכוכית ונפצעתי. הצרחות הגיעו לאוזניים הנכונות. הגננת והאחות הגיעו במהרה וחבשו את פצעיי, אבל המשכתי לבכות עד שמלכה הגננת נכנעה והכניסה אותי לגן". מה הזיכרון הראשון שלך? "הייתי כבת שנתיים על הידיים של אימא שלי. ראיתי והצבעתי על צפלין אובאלי כסוף וגדול שעבר בשמי ברעננה". כסף בלי חור נותנים לקק"ל "עד סוף ימיה של אימי הייתה מונחת בבית קערת זכוכית ובה מטבעות כסף של המשפחה. בכיתה א' הייתי לוקחת מהקערה מטבעאו שניים ומשלשלתלקופסאהכחולהשלקק"ל. יוםאחד הבאתי ארבעה מטבעות בלי חור. המורה תמהה מאין יש לי כל כך הרבה כסף. התברר שהבאתי שילינגים במקום מילים בסכום שהיה כמחצית משכורתו החודשית של אבי. דקות אחר כך פתח אבי החיוור את דלת הכיתה וסיפר למורה את מה שקרה. היה צריך לקרוא לברטוב שיפתח את הקופסא". בת יחידה "מאחר שהייתי בת יחידה דאגו לי הוריי לחברה וקנו לי עז לבנה עם כוכב על המצח. נוגה העז ליוותה אותי מדי יום לבית-הספר עד שהגעתי לתיכון. הייתה לי גם יונה שליוותה אותי והיא נחנקה בין שקי התערובת."

מה הטיפשלך למראה כזה? "אני חושבת חיובי", היא אומרת, "הילדים שלי תמיד צוחקים: 'את תיכף תמצאי גם לזה הצדקה'. חוץ מזה הסוד הגלוי הגדול הוא הפיזיותרפיסטית יהודית רוה. אצלה אני מתעמלת יותר מ- שנה וממשיכה להתאמן גם יום יום בביתי". 30 ניהלת את בית הספר העממי, הקמת את ארכיון רעננה. את ממש היסטוריה מהלכת של עירנו. בואי נשמע על תקופות חייך מהילדות ועד היום. ראשית החיים ברעננה "נולדתי בתל-אביב להוריי, חיה ומרדכי מולצ'סקי. כשהייתי חודשים הגעתי עם אימי לרעננה וגרנו בצריף שאבא בנה 8 בת . בצריף היו ארבעה חדרים, אנחנו 1927 בהגיעו למושבה בשנת גרנו בחדר אחד ובשאר החדרים גרו פועלים שעבדו בפרדסים. מרפסת ארוכה ובה שולחן וספסלים שימשה כחדר אוכל לנו ולפועלים. אימא בישלה את ארוחותיהם. בית השימוש היה בחוץ במרחק רב ובמקלחת היו רק מים קרים". הבית ברחוב עקיבא "דודתו של אבי, מיסיז סקלאר, שהיה למשפחתה מפעל למכשירי הרדמה לבתי-חולים באמריקה הגיעה ארצה יום אחר באונייה "המלכה ויקטוריה", ומנמל חיפה במונית 'ספשל' לרעננה. היא ראתהאתמצבנו והציעה כסף. אבאסירב וביקששתקנה לו אדמה דונם ליד בצרה וגם שני 20 מחברת אחוזה א' ניו-יורק. כך נרכשו דונם ברחוב עקיבא. השטח ברחוב עקיבא היה ממוקם על גבעה

מעורבות פוליטית "אני זוכרת שכשהייתי בכיתה ו', הפגנו, תושבי המושבה בכלל

א חיה ומרדכי 9 - חצר ההורים בעקיבא 1960 המורשתי, חניה ומושי שמיר וילדיהם צחי, עמוס ודליה

4

01/2018 - 247 רעננה

ותלמידי בית הספר העממי בפרט, נגד ה'ספר הלבן'. הלכנו . שם עמדנו וקראנו 4 בצעדה מרוכזת לצומת רעננה, כיום כביש קריאות בוז ל'ספר הלבן'. מערכת חינוך . היו בו 1934 "הבניין החדש של בית-הספר העממי נחנך בשנת חדרי כיתות, חדר מורים וחדר מנהל. בכל כיתה למדו ילדים 4 משניים שלושה שנתונים, אבל כשאני הייתי בכיתה א' כבר היו די ילדים במושבה למלא כיתה אחת מכל שנתון. הכיתה הייתה מגובשת, במיוחד בכיתות ד'-ח' שאז ישעיהו ברטוב חינך אותנו. כל החגים נחוגו יחד, הורים ותלמידים. במיוחד זכור לי חג השבועות שהיה חגיגה גדולה". תיכון והלאה "אימא שבאה מאודסה והייתה רשומה שם לפוליטכניקום ללימודי אדריכלות, רצתה שאלמד אדריכלות. אבא שהגיע מליטארצהשאלמדחקלאות. התחלתיבאמתבלימודיחקלאות בתיכון החקלאי "עיינות" שליד נס-ציונה, אבל הפסקתי אחרי חודשיים. 'אם אני הכי מצטיינת בכיתה, סימן שהרמה לא מספיק גבוהה', הודעתי להוריי. אחרי שלושה חודשים נוספים בכיתות המשך בכפר מל"ל הודעתי שוב על פרישה: 'המון הליכה ברגל והמורים לא מעניינים' הייתה הסיבה הפעם, אם כי מבחינה חברתית היה לי נהדר. הסכמתי להצעת ההורים ללמוד בהרצלייה, אבל בסוף כיתהט' החלטתי על מעבר ל"תיכון חדש", בתל אביב. רוב התלמידים היו חברי תנועות הנוער וכמדריכה ב"מחנות העולים" החלטתי שזה המקום עבורי. המורה יהודית לישבסקי-אמיר גרה אז בביתנו ברעננה. היא זו שהקימה את הגדנ"ע במושבה. היא גם אחראית לכך שבחרתי בהוראה כייעודי בחיים. מיכה אברוצקי, שהיה מפקד ב"הגנה" היה מבאי ביתנו\ביתה. מצאתי עצמי מתייעצת איתו לגבי "תיכון חדש". 'עדיף לך', הוא ענה לשאלתי, 'עדיף לך לחזור על כיתה ט' (החמישית) וכך יוותר לך זמן לפעילות ב'מחנות העולים' וב'הגנה'. אם תתחילי ישר את כיתה י' (השישית) תיאלצי לבזבז זמן רב על מורים פרטיים. כך היה. ב'מחנות העולים', אגב, קיבלנו אחריות כבדה שהיום נראית לי בלתי מובנת. אני ומדריך למחנה 13 כשהוצאנו קבוצה של ילדים בני 17 נוסף היינו כבני . אני זוכרת רגע מכונן במיוחד. 1944 עבודה ביגור. השנה הייתה בתום מחנה העבודה היה לנו כנס של כל "מחנות העולים" בארץ במעיין חרוד. הייתה תכנית אומנותית שמחה ועליזה, כשלפתע עלה לבמה איש מבוגר ובישר לנו שברל כצנלסון הלך לעולמו. איזה אבל השתרר אז". לא צריך פרוטקציה כשישקשרים מועמדות על עשרה 60 "היה לי חלום ללמוד הוראה בסמינר. היו מקומות. ציפור קטנה לחשה לי שבלי פרוטקציה זה לא יעבוד. מנהל "הגימנסיה הרצלייה" דאז היה חיים בוגרשוב, בן עירו של אבי. בדיוק כשעמדתי להיכנס למבחן הכניסה בחיבור קראו לי לחדר המנהל. כשעמדתי בפניו צדו עיניי את העמוד הראשון של עיתון "הארץ" שהיה מונח על שולחנו. חניה המורשתי, היה משורבט על העיתון. ידעתי שהתקבלתי."

השטח ביום ובלילה. שם גם לימדו אותנו הגנה עצמית בעזרת מקל עבה. קראו לזה קפ"פ – קרב פנים אל פנים. כמו כן למדנו לזרוק רימונים ולהשתמש באקדח, לפרקו ולהרכיבו במהירות רבה גם בחושך. עוד בטרם התחיל גיוס הנשים לצה"ל. 1948- לצבא התנדבתי ב אפרים שורר, איש "דבר" חיפש מתנדבות. גרתי אז בתל- , בביתו של פנחס שניאורסון, יד ימינו של 15 אביב, בזמנהוף טרומפלדור. שאלתי במה אוכל לסייע, ומפקד המחנה ביקש שאשרטט את הבסיס. וככה, בלי סרט מדידה, עם נייר עיפרון וספירת צעדים שרטטתי את המיקום של כל מבנה במחנה. בהמשך הוצבתי בתל-ליטוינסקי שם ניהלתי משרד עם שש פקידות ובלי אף מכונת כתיבה. במקביל שאלו אותי אם אני מכירה מישהו עם אופנוע בתל-אביב שיוכל להעביר תכתובות למטכ"ל בדרך מהירה יותר מאשר על אופניים. המלצתי על יעקב גאון, בן זוגי בחמש השנים האחרונות".

ציירה: אוה גרובגלס

וגם רקדת. "נכון, פעמיים בשבוע נשלחתי עם עוד שתי בנות לאחיות אורנשטיין בתל-אביב ללמוד לרקוד עם פנטומימה. "סרן וסרנדה" קראו לתכנית הראשונה שלנו במסגרת להקת פיקוד מרכז. אחר כך הופענו בכל רחבי הארץ. לפעמיםאני מתפלאת בעצמי שהיו לי .1940-1950 חיים כל כך מלאים, במיוחד בעשור הזה שבין בריאות "חליתי במחלה נדירה בתקופה ההיא שהתבטאה בחום נמוך, שטפי דם תת-עוריים ורשרוש בלב. אסור היה לי לרדתמהמיטה במשך שבועות ארוכים, אך החלמתי לחלוטין." נישואין ומשפחה נישאתי לחברי משה דילר (מושי) שהיה פלמ"חניק. 1949- "ב 12- שינינו את השם דילר לשמיר. התאלמנתי ממושי לפני כ שנות נישואין. לנו שני בנים ובת, צחי עמוס ודליה, 56 שנה לאחר תשעה נכדים ועשרה נינים שהאחרון נולד זה עתה. חתונתנו הייתה בחצרנו שצורפה לחצר השכנים, משפחת 300 . שקולניק. השולחנות והכיסאות הובאו מבית הכנסת איש הוזמנו לצהריים, ולמסיבה הוזמנו כל בני המושבה על גבי העיתון. הכיבוד היה צנוע: דג מלוח, חומוס, רגל קרושה, חלות, לפתן חבושים, טורטים ושטרודלים שהוכנו על ידי חברות. הארוחה הייתה בשלוש בצהריים כי הטלנו 'עוצר' על תנועת

"ההגנה" ו"צבא ההגנה לישראל" גויסתי לארגון 'ההגנה'. לא כל בני 13 ואני כבת 1940 "בשנת הנוער גויסו. הכול היה סודי ביותר. אני הסתרתי זאת מהוריי אבל הם כמובן ידעו. למדנו את שפת המורס, טופוגרפיה הכרת

› 9 המשך בעמוד

5

01/2018 - 247 רעננה

נוהג הכלבים יחידת הכלבנים הידועה בשמה יחידת "עוקץ" היא תולדה של המצב הביטחוני הרופף בשנות השבעיםשנבע מפיגועי טרור קשים. מי שהגה ויישם את הרעיון של כלבים לוחמים ), איש אשכולות שרשומים על שמו גם פטנטים עולמיים שמונעים אבידות 79( הוא יוסי לבוק בנפש של חיילי צה"ל וחיילי צבאות אחרים. מאיר חוטקובסקי מאת: 

כאוס ביטחוני האירוע המכונן לנחיצות יחידת "עוקץ" היה הטבח במעלות תלמידים שהוחזקו כבני ערובה וכן חייל 22 .1974 בשנת צה"ל, נרצחו. הרצח בוצע כתגובה לניסיון כושל של כוחות הביטחון לחלץ את התלמידים הלכודים בעקבות פעולת טרור של שלושה מחבלים. , שימש 8200 יוסי לבוק, אזרח עובד צה"ל ביחידת המודיעין בתקופה ההיא כאחראי על הכלבייה של היחידה. "דאגתי לאבטח את החיילים במוקדי האזנה באמצעות כלבים, מאחר שהיה אז מחסור בכוח אדם". לאחר הטבח במעלות נערך תחקיר יסודי שאליו נחשף לבוק, והוא הבין כי הכשל היה בטעות בזיהוי מיקום התבצרות המחבלים בבניין עליו הם השתלטו. "הבנתי מיד כי אם היו משתמשים בכלבים, לא היה קורה המחדל. הבאתי את התובנות שלי לרמטכ"ל דאז מוטה גור. אז ניתנה הנחייה להקים יחידת לוחמה בטרור בעזרת כלבים".

אוכל, אך הדבר לא ריפה את ידיו וידי שותפיו לעשייה. כלבים שאספנו בחרנו עשרה שהיו ליגה א', 100 "מתוך כלומר כלבים תוקפניים, נשכניים וכאלה שאינם פוחדים מירי. כשאני מבקר היום בבסיס הלוחמה בטרור, בו שוכנת היחידה, לבי מתמלא גאווה כשאני נזכר איך הכול התחיל ולאן היחידה הגיעה". ואכן, יחידת "עוקץ" היא כיום מיחידות ההתנדבות המבוקשות ביותר. הודות ל'נוהגי הכלבים', כינוי שדבק בלוחמים המובילים את 'הלוחמים על ארבע', ניצלו חיי חיילים רבים בפעולות נגד טרור ומחבלים. לאחרונה ביקר שר הביטחון אביגדור ליברמן ביחידת "עוקץ" הממוקמת במתקן "אדם", ובמהלך ביקורו שיבח את הלוחמים והלוחמות העושים מלאכת קודש. לימודים אאוט פגישתי עם לבוק נערכת בדירתו בבת-ים. מבעד לחלון הסלון נשקף כל גוש דן כאילו הוא מונח על כף היד. נוכחת בשיחה שנה. את פניו מעטר 50- גם ניצה, רעייתו מזה למעלה מ שפם עבות. לבוק: "השפם הזה מלווה אותי מאז שאני זוכר את עצמי. הורדתי אותו פעם אחת בלבד וניצה לא הכירה אותי. מאז איני מסיר אותו". בריאותו של לבוק רופפת. הוא מתקשה בהליכה ונעזר מדי פעם במיכלי חמצן לצורך נשימה. עם זאת סיפוריו קולחים. קשה להפסיקו ולהשחיל שאלה. הוא מדויק בפרטים ומציג קטעי עיתונות, תעודות הוקרה ומכתבים מהרשויות המעידים על אמיתות הסיפורים. לבוק נולד בשכונת גבעת רמב"ם בגבעתיים לאם, דור תשיעי בארץ ששורשיה מצפת, ולאב שעלה ארצה מרוסיה עם הוריו , מאס בלימודים אף 17 , בגיל 1955 בגיל שנתיים. בשנת שהיה תלמיד טוב, ועזב את בית הספר המקצועי "שבח" בתל-אביב בו הוא למד לטובת התגייסות ליחידת הצנחנים ) נפצע לבוק 1956- בצה"ל. במלחמת סיני (מבצע קדש ב בידו וברגליו, הוכר כנכה ושוחרר מצה"ל. הוא מקדים את תקופתו ויוצא לאפריקה לטיול של אחרי הצבא. "החלטתי לנסוע לקניה, למשפחת חברי הוריי שחיו שם. דרכם השגתי עבודה בהצלת חיות בר נדירות והעברתן לגני חיות על מנת שלא ייכחדו. למעשה באפריקה רכשתי את מומחיותי בכל מתחתן לבוק ועוסק 1960 הקשור לבעלי חיים". בשנת בעבודות שונות למחייתו, ופותח עם שותפים בי"ס לנהיגה.

לבוק מורה נהיגה לאופנועים

תחילת הדרך לבוק התמנה כאחראי על הפרויקט. מחסור בתקציב הוביל למחסור במשאבים חיוניים, כמו רכב, בגדי אימונים ואפילו

6

01/2018 - 247 רעננה

במקביל אין הוא זונח את אהבתו לבעלי חיים והופך לחבר ב"אגודת חובבי הכלב" בתל-אביב. "עם הזמן נהייתי המאלף הראשי של האגודה, וקיבלתי מינוי של שופט בתחרויות הופך המצב הכלכלי במדינה 1967 יופי של כלבים". בשנת להיות גרוע והחל מיתון שהפחית דרסטית את מספר לומדי הנהיגה. קריאה לדגל באירוע משפחתי אקראי מציע ללבוק בן משפחה, קצין בכיר בצה"ל, להתגייס לצבא ולהיות אחראי על מערך האבטחה בעזרת כלבי שמירה. "בסביבתי הקרובה ידעו על חיבתי וניסיוני בטיפול בחיות והכשרתי כמאלף כלבים, כך שעניין הקמת מערך כלבי שמירה לא נראה לי נושא מורכב". לבוק אינו מוכן להתגייס כחייל קבע ועומד על כך שמעמדו יהיה אזרח עובד צה"ל. "אני מאלה שחושבים מחוץ לקופסה, ולא רציתי שיהיו מעליי מפקדים שאצטרך לקבל מהם אישור לכל רעיון. כאזרח, כל דלתות הפיקוד הצה"לי היו פתוחות בפניי ומעמדי היה בתקן של סגן אלוף".

ללבוק יש אין סוף סיפורים וקוריוזים מתקופת הלחימה נגד המחבלים עוד טרם הקמת יחידת הכלבנים. חלקם חסויים עד היום. בתקופת שירותו בצה"ל וגם לאחר מכן היו לו יחסי חברות קרובים עם אלופי צה"ל. "בישיבות העבודה במטכ"ל בהן השתתפתי הייתי מביא לאריק שרון ממטעמיה של ניצה שהוא כה אהב. שרון, כמוני, אהב חיות. הוא גם ביקש ממני שארביע את כלבתו עם אחד הכלבים הגזעיים שהיו לנו במאגר הכלבייה, ואכן הדבר קרה". ניצה, רעייתו של יוסי, נזכרת בהקפצות של יוסי לאירועים ותקריות ביטחוניות בכל שעות היממה. "כשהיו מזעיקים אותו בלילות, כבר לא ישנתי עד אשר הוא שב מהפעילות. העברתי את הלילות בסידור הבית ובבישול. כשהיו פעמים שהלכנו לקולנוע או להצגת תיאטרון, היינו חייבים לדווח על כך ולציין את שם האולם, מספר השורה ומיקום המושבים על מנת שיאתרו אותנו במקרה של אירוע בו יוסי נדרש להיות נוכח". עסקת ברטר בתחילת דרכה של יחידת "עוקץ" קיבל לבוק פנייה ממשמר הגבול לאמן גם את הלוחמים שלה. "באחת השבתות מגיעים אליי הביתה קודקודי מג"ב ובראשם מפקדם. הם ביקשו ממני טובה אישית: לאמן קבוצת שוטרים על מנת שיוכלו בעתיד להעביר את הידע ללוחמים שלהם. הסיבה שהגיעו אליי באופן פרטי הייתה כי הפיקוד הצבאי סירב לבקשה רשמית של המשטרה בגלל סיבות אגו. כפי שציינתי קודם לכן, יחידת 'עוקץ' הייתה 'קצרה' במשאבים. מפקדי מג"ב הבטיחו לי רכבים, מזון וביגוד שהיו ממש נדרשים לצורך הפעילות התקינה של יחידת הכלבנים. הצעתם הייתה שלוחמי המשטרה יגיעו לאימונים שלי עם מדי צה"ל ואיש לא ידע שהם אינם חיילים סדירים. ביקשתי מפיקוד מג"ב זמן למחשבה, ולאחר ששקלתי את בקשתם הגעתי לתובנה כי עלולים להיות מספר אירועי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בו זמנית וידי הצבא יהיו קצרות מלהושיע, וסברתי כי טוב יהיה גם אם למג"ב תהיה יחידת לוחמים עם כלבים". מי שהיה בקבוצת התלמידים הראשונה של מג"ב שלמדה את רזי האילוף והאימון מ"מאסטר הכלבנים" יוסי לבוק, ), שזוכר חסד ללבוק עד 62( היה רב פקד בדימוס אלי שחר היום. שחר: "הייתי תלמידו של יוסי והוא היה עבורי האורים והתומים בנושא אימון ואילוף כלבים". שחר שימש עם הזמן כקצין הדרכה ראשי במדור בעלי חיים במשטרת ישראל. היום הוא משמש כמאלף כלבים ליחידות מיוחדות בארץ ובעולם. "בזכותו של יוסי התפתח נושא הלוחמה עם הכלבים ואין היום יחידה בארץ ובעולם המכבדת את עצמה שאינה נעזרת בכלבים לוחמים". לארי אהובתי ) יליד רעננה, דור חמישי לנצר משפחת 37( גלבוע סטבינסקי חלוצים שהתיישבו ברעננה בתחילת המאה הקודמת, שירת ביחידת "עוקץ". "מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי מאד בעלי חיים, ובמיוחד כלבים. כשהתגייסתי היה חשוב לי מאוד להיות לוחם, אבל עם ערך מוסף. מצאתי את זה ביחידת

לבוק מעביר הרצאה

הלוחש לכלבים עוד טרם הקמת יחידת "עוקץ" נדרש לבוק לסייע ליחידות לוחמות בפעילותן. גורמים בכירים בצה"ל הכירו בו כמומחה מספר אחת באילוף וכבעל מגע בלתי אמצעי ב"דיבור" עם הכלבים. "באחת הפעמים התבקשתי ע"י אריק שרון לסייע באירועים ביטחוניים בג'בליה שברצועת עזה, בה ישב גדוד וסבל מאבידות. ביקשתי ממפקד אמ"ן דאז, אהרל'ה 202 יריב, שהייתי תחת פיקודו הישיר, לאשר לי להצטרף לגדוד שעות 24 למשך שבוע ולנסות לסייע ללוחמים. אושרו לי בלבד. הגעתי לגדוד עם כלבי הצמוד רינגו, ולאחר שתחקרתי את הלוחמים הבנתי מיד היכן טמון עוקץ בפעולתם של המחבלים. עם רינגו, ובסיוע כלבים נוספים, תפסנו אותם כאשר ביניהם נמצא גם אחיו של אבו נימר, מפקד הפדאיון".

7

01/2018 - 247 רעננה

דגלי, איש עסקים, מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר. הוא הציע לי להקים חברת אבטחה שתגן מפריצות ותילחם בכנופיות שדרשו דמי חסות מהחברה שלו. הקמתי חברת אבטחה בשם "סיירת לבוק" שאוישה ע"י יוצאי יחידת "עוקץ". כמובן הסתייעתי בכלבים וברעיונות ייחודיים נגד חברות הפשע שהתקבלו בתדהמה בברנז'ה העבריינית. לאחר מספר שבועות חדלו הפריצות והאיומים". של לבוק. "אני D.N.A- המצאות וחידושים טבועים עמוק ב חושב מחוץ לקופסה. הרעיונות באים תוך כדי העבודה בשטח. אחת ההמצאות הייתה תיק ג'יימס בונד שהיה שולח מכות חשמל בשעה שהיה נחטף מידי הנושא אותו". פטנט עולמי שנרשם על שמו של לבוק הוא זכוכית מיגון לרכבים, שאינה חדירה לקליעים אך מאידך מאפשרת ירי מתוך תא הנהג. לבוק מציין חלק מהמצאותיו הנוספים: "בזמן האינתיפאדה הראשונה זכיתי במכרז של צה"ל למיגון כלי רכב נגד יידוי אבנים. סייעתי לצבא האמריקאי לפתח שכפ"צים שיהיו נוחים לנשיאה במלחמתם בעיראק, וגם הרכבנו עבורם אוטובוסים ממוגנים שהסיעו חיילים 40 בחזית העיראקית". על שמו של לבוק רשומים מעל פטנטים שחלקם מיושם. אייטמים תעשייתיים קיבלו Labock Technologies : את הסמל המסחרי הבלעדי ("טכנולוגיות לבוק"). כבוד למשפחה עבודת הקודש של לבוק וחיילי היחידה הייתה חסויה שנים רבות. "אפילו חבריי בסביבתי הקרובה לא היו מודעים היה אירוע 1980 לפעילותי הביטחונית עם הכלבים. בשנת פיגוע מיקוח עם מחבלים שהשתלטו על בית הילדים בקיבוץ במשגב עם. סיירת מטכ"ל חילצה את בני הערובה בסיוע 1997 יחידת 'עוקץ' ואז היחידה נחשפה חלקית. בשנת התגלו גופות כלבים באסון המסוקים, ואז קיבלה יחידת "עוקץ" פרסום וחשיפה מלאה". ללבוק ולניצה, אב לשני בנים ובת, יש שמונה נכדים. "אני לוקח את נכדיי מדי פעם ליחידת 'עוקץ' והם אינם מפסיקים להתפעל. הנכדה הגדולה שלי, שסיימה כבר צבא, נפגשה עם חייליםששרתו ביחידת 'עוקץ'. הם לאהאמינו להשהםפוגשים את הנכדה של מייסד היחידה. היא חשה גאווה מרובה". אומרת ניצה, רעייתו של לבוק: "יוסי תמיד חשב שונה מאחרים. הוא תמיד עשה דברים שהשאירו חותם. את הכול עשה ועושה בתשוקה ונדמה כאילו עסק כל חייו בתחביב שלו". ), ילידת רעננה, נצר למשפחת בק מוותיקי 75( נילי מלכיאלי הישוב, היא בת דודתו של לבוק. היא מלאת התפעלות מיוסי. "יוסי הוא אגדה. הוא תרם המון לביטחון המדינה ודברים רבים לא ייחשפו לעולם. והוא כמובן גם מוסיף המון לכבוד המשפחתי". meirch@gmail.com

"עוקץ" שמטרתה העיקרית היא הצלת חיי אדם". כשהחל סטבינסקי את שירותו ביחידת "עוקץ" הוא התבקש לבחור בן זוג "לוחם על ארבע". "הקשר שלי לכלב, למעשה כלבה, שקראו לה לארי, היה קשר מיוחד מאוד. לארי הייתה כלבה שכבר עבדה בעבר. אני לא הייתי הראשון שלה. אבל כשמפקד הצוות ביקש ממני לבחור כלב, אני בחרתי אותה, וגם קיבלתי אותה, וזה לא תמיד קורה". סיפור האהבה עם לארי נמשך כל תקופת השירות וגם לאחריה. "כשהשתחררתי, הדבר שהכי שימח אותי זה שהכלבה שלי, לארי, השתחררה יחד איתי. היה לי מזל. היא הייתה כבר 'מבוגרת' לפעילויות מבצעיות מורכבות. קצת ירד לה החשק מעבודה, ופחות עניינו אותה מטעני חבלה. היא השתחררה עם ציון לשבח אותו קיבלה בטקס מרשים, ונשארה איתי בבית עוד שנים רבות". "באחת הפעמים", ממשיך סטבינסקי בסיפורו, "נדרשתי להגיע עם לארי ליישוב מורג שברצועת עזה, לאחר שתצפיתנים זיהו הנחת מטען חבלה בסמוך לגדר הגבול. הלוחמים שליוו אותי הצביעו על הנקודה החשודה כמקום הנחת המטען. הבנתי מלארי, לפי שפת הגוף שלה, כי המטען לא נמצא בנקודה זו למרות הזיהוי במצלמות. היה לחץ נוראי בשטח. ראיתי שלארי רוצה להגיע לנקודה אחרת. בהכירי אותה, אפשרתי לה. היא רצה לאזור מרוחק כמאה מטר והתיישבה עם זנב מורם, סימן שמצאה מטען. מסתבר שהייתה פעולת הסחה של המחבלים והמצלמות לא זיהו את המיקום הנכון של המטען. השמחה הייתה גדולה. לארי זכתה לחיבוקים מהלוחמים. ביקשו להצטלם איתה והיא זכתה לפינוקים של מזון איכותי".

ניצה ויוסי לבוק - "הוא תמיד עשה דברים שהשאירו חותם".

הראש היהודי ממציא לנו פטנטים מחליט לבוק לפרוש מצה"ל לאחר 1975 בסוף שנת שהפציעות ממלחמת סיני החלו לתת אותותיהן וכושרו הגופני כבר לא אפשר לו לבצע משימות מבצעיות מורכבות. הוא פותח כלבייה לטיפול ואילוף כלבים. "פנה אליי מנחם

8

01/2018 - 247 רעננה

90 - נערה בת 5 המשך מעמוד ›

פרישה סופית פרשתי סופית ואני ממשיכה להתנדב 2000 "באחד בינואר בתחומים שונים: אני מסייעת בשימור ההיסטוריה של עירי רעננה, אני חברה במועצת הנשים העירונית, בוועדה לשימור אתרים, מנהלתארגון ותיקי ההגנה וגםחברה בהנהלתה'עמותה לאזרח הוותיק' ברעננה. אני משתדלת להעניק למשפחתי הגדולה בכל תחום אפשרי". 90 יום הולדת חגגתי עם תלמידיי מהשנה 80- "במסיבת יום הולדתי ה הראשונה לעבודתי כמורה אותם חינכתי חמש שנים. הבטחתי אקיים שוב מסיבה בביתי. הגעתי וקיימתי. 90 שאם אגיע לגיל ילדיי הפרטיים הוזמנו אף הם. הזמנתי מוסיקאים העוסקים בזמר הישראלי ויחד עם בן זוגי בשנים האחרונות, יעקב גאון, סיפרנו לנוכחים על כל עשור בחיי ובמקביל בחיי המדינה ושרנו יחדיו את השירים המתאימים לאותה תקופה מה הדבר שאת הכי לא אוהבת אצלך? "את הצורך והדחף הבלתי נשלט, כמעט, להגיד מהשאני חושבת בלי כחל וסרק". אם היית יכולה לבחור עכשיו משאלה כלשהי, במה היית בוחרת? "להציץ בעוד מאה שנה לעולם ולראותמה השתנה... רק להציץ..."

כלי רכב בשעות הערב. אבא שלי זכר במשך שנים מי לא הגיע )1999( לחתונה. כשחגגנו מושי ואני חמישים שנה לנישואינו עשינו מסיבה עם אותו האוכל, ואת השטרודלים הנפלאים הכין לנו חיים שסטל מ"מקום בלב'". עבודה היא חיינו חזרתי לבית-הספר העממי ברעננה, הפעם כמורה. 1949- "ב התמניתי למנהלת בית הספר 1970 שנה ובשנת 21 עבדתי שנה. השתדלתי להקנות לתלמידי ערכים 15- וניהלתי אותו כ של עבודה, תרבות, אהבת הארץ, מוסר ונתינה לזולת. במלחמת ששת הימים מילאתי את מקומו של יואלי שהיה אז מנהל שגויס. האפלנו את חלונות בית הספר באמצעות הדבקת ניירות. עזרנו בבניית מדרגות למקלט בשני כיווני הכניסה אליו. תלמידים מכיתות ז'-ח' התנדבו לסייע לעובד מועצה אחד. השתמשנו במקלט בזמן האזעקה כשהייתה פצצה על אזור התעשייה ברעננה". הקמת הארכיון והמוזיאון העירוני "כשפרשתי לגמלאות, למדתי ארכיונאות, מוזיאולוגיה ושימור אתרים. נעניתי לבקשת ראשהעיר דאג בנימין וולפוביץ והקמתי את הארכיון שהיה ממוקם בחדרון בן כשמונה מטר מרובעים ששימש פעם ביתשימוש. עסקתי באיסוף חומר היסטורי לצורך מוותיקי ומייסדי 66 הקמת מוזיאון לתולדות רעננה. ראיינו אז המושבה. מוזיאון חדר הראשונים שמנהלת נאוה מיטל היווה ומהווה עד היום מודל לחיקוי עבור ערים אחרות בארץ.

Cleah1@walla.com

מכשירי השמיעה הקטנים בעולם בעלי אחריות יצרן לכל החיים. במבצע לזמן מוגבל!!!

מכשירי שמיעה נטענים ללא סוללות SHD היחידים בישראל בטכנולוגית במבצע לזמן מוגבל!!!

אתם מוזמנים לגלות עולם חדש של איכות חיים ושמיעה, בעזרת מכשירי השמיעה הטובים והמתקדמים ביותר בעולם, המחיר כולל שירות לכל החיים ללא תוספת תשלום. לפרטים נוספים ניתן ליצור קשר עם מומחה השמיעה שלכם באזור רעננה והשרון: 1800-201-221 | 03-5280937 סניף תל אביב | 054 - 5881008 סניף רעננה

המבצע לזמן מוגבל ובהתאם לתקנון, ט.ל.ח.

9

01/2018 - 247 רעננה

מוסר כליות "השתלת הכליה לא רק הצילה את חיי, אלא גם מנעה מאשתי להיות אלמנה ומילדיי להיות יתומים". ככה, במשפט אחד טעון כל כך, ביטא אלעד זיסרמן, איש הייטק מושתל כליה, את הרגשתם של מושתלים רבים אחרים. שלמה בינשטוק מאת: 

לדיאליזה ובראשו פרופסור דוד אולמן, חלוץ הנפרולוגיה המודרנית. כיום יש יחידות דיאליזה ברוב בתי החולים ובמכונים רפואיים. א.ש, עבר במשך שנתיים דיאליזה: "היו לי הפרעות במתן שתן, ירידה בהמוגלובין, קשיים בהליכה וירידה בלחץ הדם. הייתי שבר כלי. הרגשתי כמו מגבת רטובה מאוד שסוחטים אותה. שלוש פעמים בשבוע הגעתי למכון הדיאליזה ושם חוברתי למכונה. נאלצתי לשבת עם מזרק גדול בגוף ארבע שעות בלי לזוז". אלעד ז. מנתניה מספר: "במשך שלוש שנים עברתי טיפולי דיאליזה. ארבעה ימים בשבוע, בכל פעם ארבע שעות. זה בהחלט משבש ומפר את איכות ושיגרת החיים. הפריע לי מאוד בעבודה, בלימודים ובקידום המקצועי." בתקופה בה מטופלים בדיאליזה הסבל הגופני והנפשי גדול מאוד. מותר לשתות מים רק בכמות מסוימת. אסורה אכילת מרבית המאכלים. מהפירות מותר רק תפוחים, ומהירקות - רק מלפפונים. אסורים כל מוצרי הקמח המלא. מותר לאכול רק מוצרים מקמח לבן, קצת בשר וקצת מאכלי חלב. בגמר הדיאליזה חשים חולשה, עייפות ורצון לישון. ומהו הפתרון? הפתרון האולטימטיבי הוא השתלה. א.ש. חיכה שנתיים תמימות. במרכז ההשתלות הארצי שב"בילינסון" היו ממתינים. "הרופא אמר לי: 'אין לך מה לחפש כאן. 850 יש קדימות לצעירים'. היות שהרצון לחיות הוא אדיר אצל האדם, התחלתי לחפש דרכים אחרות. פניתי לעמותת 'מתנת חיים', אך הם ביקשו שקודם נבדוק אם מישהו מילדינו כשיר ומתאים לתרומה. לפי התשובה הם יגידו לי מהו מיקומי בתור. מבחינתי זו לא הייתה אופציה. לא הייתי מוכן לקבל תרומת כליה מאחד מילדיי. החלטתי לעבור השתלה בחו"ל. חברת הביטוח, שאמורה הייתה לשלם גם עבור השתלה בחו"ל, ביקשה אישור שתרומת הכליה היא בהתנדבות וללא שום תשלום, כלומר אלטרואיסטית. זה היה בלתי אפשרי ולכן הגעתי לעמותה 'לשם שמיים'. השם מטעה: בהחלט מדובר בתשלום מאוד גבוה, אבל החברה הזו דואגת לכול. חודשים. עברתי המון בדיקות של 3- זמן ההמתנה הוא כ כשירות להשתלה גם בארץ וגם בחו"ל. נבדקו הלב, החזה, הריאות, המעיים, המצב הפסיכולוגי ועוד. כמובן שגם התורם עובר בדיקות התאמה: סוג דם, נוגדנים וכו'. פעמיים הטיסו אותי ואת אשתי לפיליפינים ותורמי הכליה לא נמצאו מתאימים. כאשר חג הפסח התקרב, חזרנו ארצה, על חשבון החברה. אחרי החג טסנו למדינה במרכז אסיה. שם בוצע הניתוח בהצלחה". ישנן מדינות שמצטרפות לאמנה של איסור סחר באיברים. לכן החברה נאלצת מדי פעם לעבור ולעשות את ההשתלות במדינה אחרת. בישראל נחקק חוק איסור סחר באיברים . הנימוק היה הצורך למנוע פגיעה באוכלוסיות 2008 בשנת חלשות. כיום ישהשתלותשל כליותמאנשיםשמתו והשאירו כרטיסי "אדי" או שיש אישור מהמשפחה. לדוגמה, הפעוט יונתן קוזק, שטבע למוות בבריכה. בהסכמת המשפחה . אפשרות נוספת 3 הושתלה כליה שנלקחה ממנו בילדה בת היא לקבל כליה מאדם חי. התורמים הם מקרב בני משפחה

מהן הכליות ומה תפקידן? הכליות הן זוג איברים השייכים למערכת ההפרשה. הן ממוקמות משני צדי עמוד השדרה מאחורי חלל הבטן. במשך ליטרים של פלזמת 180- היום עוברת בכליות כמות של כ הדם. לכליות מספר תפקידים חשובים: ויסות 'משק המים' בגוף, ויסות חומציות הגוף, סינון הדם, הפרשת הפסולת (בעיקר שתנן), הפרשת הורמונים ועוד. גוף האדם מסוגל לתפקד גם עם כליה אחת. במקרה כזה הכליה האחת מגדילה את נפחה ועובדת כמו שתיים. מהי מחלת כליות? אי ספיקת כליות היא פגיעה בכליות. הן מאבדות את יכולתן לסנן את הדם ולהפיק שתן. בשלבים הקשים של המחלה יש צורך בדיאליזה או בהשתלת כליה. מהי דיאליזה? הדיאליזה היא בעצם "כליה מלאכותית". זהו תהליך תומך עד להשתלה. תפקידו לסלק חומרים ורעלים כגון: אשלגן, חומצות ושתנן. המטופל מתחבר למכונה ששואבת את דמו, מסננת את הדם ומחזירה אותו לגוף. פעולה זו יכולה להימשך כאשר ד"ר קורט 1947 חודשים ואף שנים. זה התחיל בשנת שטייניץ בבית-חולים "רוטשילד" בחיפה בנה את המכונה נפתח ב"הדסה" ירושלים מרכז 1958 הראשונה. בשנת

10

01/2018 - 247 רעננה

שנים. אחרי קריסתה עברתי טיפולי דיאליזה במשך 12 מעמד שנים. פניתי לעמותת 'מתנת חיים' והם מצאו לי תורמת. 3 נאלצתי לעבור בדיקות רבות במשך כשנה. באחת הפעמים פגשתי את התורמת: אחינועם ברקו, אישה דתית מירושלים ילדים. משפחתי רצתה להודות לה 8- פלוס, אם ל 50 בת ולתת לה משהו סמלי. היא דחתה אותנו בכל תוקף: 'עשיתי זאת כדי להציל חיים'. כיום אני בריא לחלוטין. חל עלי איסור אחד בלבד: אסור לי לאכול אשכוליות". חדשים, 8- רותי דפנה מכפר-סבא שתרמה כליה לפני כ ילדים. חשיפת העמותה 4- ואם ל 63 אומרת: "אני בת הביאה אותי למחשבה על תרומת כליה. בתחילה התנגד לכך בעלי חגי: 'למה להכניס ראש בריא למטה חולה?' אילו עמד על דעתו, לא הייתי תורמת. צריך לעשות זאת בשיתוף מלא. הצלחתי לשכנע אותו. כיום גם הוא רוצה לתרום ועובר את ובעל סוג דם 65 הבדיקות הרבות שעובר כל תורם. הוא בן נדיר. עם הילדים היה לי יותר קשה. הם דאגו: 'אימא, מה יהיה אחר כך?' הסברתי להם ושכנעתי אותם ש'זה נהנה וזה לא חסר'. רבים שאלו אותי אם היו לי פחדים או חששות והתשובה שלי הייתה: 'לא היה לי פחד או חשש, אבל היו לי שאלות'. תשובות קיבלתי בכנס בירושלים בהשתתפות המערכת הרפואית. שם הסבירו את כל הבדיקות הרבות והכינו אותנו לכל התהליכים. אחרי התרומה היה קצת 3 כאב, עייפות, לחצים והכי קשה: אסור היה להרים במשך ק"ג. צריך היה להתאפק ולא להרים 5 חדשים משקל מעל את הנכדים, ולפעמים זה לא קל מבחינה רגשית". האם את יודעת למי תרמת? "לפני הניתוח החלטתי שזה יהיה משהו כמו 'מתן בסתר'. לא רציתי לדעת מי יקבל את הכליה. לא רציתי שהאדם יהיה חייב לי כל החיים. במקרה, בוועדה האחרונה, פגשתי את המושתל, רופא אורטופד מנס-ציונה שעבר את הייסורים שנים. משפחתו לא התאימה מבחינה 5 של דיאליזה במשך גנטית לתרום לו כליה. תרמתי את הכליה ב'בלינסון' ואחר כך היא הושתלה ברופא. הרב הבר, יו"ר עמותת 'מתנת חיים', בא לבקרני בבית החולים והביא לי ערכת מתנה של העמותה: ספר וגביע עם הקדשה". מהם אחוזי ההצלחה של השתלות הכליה? רוב הכליות נקלטות ומתפקדות. יש כמובן גם מקרים בודדים של דחייה אחרי תקופה קצרה, אבל לאור הניסיון 95%- הרב רוב מקרי הדחייה מטופלים. בארץ למעלה מ מההשתלות מצליחות והכליה שורדת שנים רבות אחר כך. שנים. 25- כמחצית מההשתלות מתורם חי שורדות למעלה מ שנה ויותר. במרכז הרפואי 40 יש מקרים של הישרדות של מרכזי ההשתלה, מבוצעת 6 "רבין", שהוא הגדול מבין כל שבוע השתלה מתורם חי. השתלות מתורם שאינו חי מתבצעות כשזה מתאפשר. מדינת ישראל היא כמעט המדינה היחידה בעולם שבה יש תרומות אלטרואיסטיות כה רבות של כליות. יש כנראה אמת בביטוי שטבעו חז"ל: "כל ישראל ערבים זה לזה".

הקרובים גנטית או מידידים הקשורים רגשית לנתרם. בשנים האחרונות פועלת עמותת "מתנת חיים" המסייעת לקבל תרומות כליה מאנשים שתורמים ללא תשלום ובהתנדבות מלאה. תורמים אלה באים מתוך תחושת שליחות ורצון להציל חיים. הרוב הגדול של התורמים דרך "מתנת חיים" הם אנשים השייכים למגזר החרדי ולמגזר הדתי-לאומי. מהי עמותת "מתנת חיים"? זהו ארגון המעודד תרומת כליות - תרומה אלטרואיסטית/ על 2007 התנדבותית לשם הצלת חיים. הארגון נוסד בשנת ידי הרב ישעיהו הבר, מושתל כליה בעצמו, שהבין שיש צורך להקים מערכת שתעזור לחולי כליות בעת מצוקתם. בשנת הוענקה לרב הבר תעודת הוקרה על תרומתו להצלת 2013 חיים. הרב הבר הצליח באמצעות מאות כתבות בעיתונות 18 ובטלוויזיה לשכנע המונים כי כל אדם בריא מעל גיל יכול לתרום כליה. תהליך הוצאת הכליה אינו כרוך בסיכון מיוחד כי הניתוח נעשה בשיטה לפרוסקופית. ההחלמה קלה ומהירה. איכות החיים של המושתל משתנה לחלוטין ותוחלת חייו מתארכת. העמותה למעשה מאפשרת למאות חולים לקבל מתנה בחינם, את מה שאחרים מתנים בהרבה אלף דולר). עד לאחרונה רשימת התורמים 200- כסף (כ איש ואישה. בכך התקצר מאוד 467 והנתרמים עומדת על התור הגדול של רשימת ההמתנה להשתלה במרכז ההשתלות שבבית החולים "בילינסון". עם זאת, יש התנייה לקבלת הכליה. מטופל המבקש לקבל כליה צריך להביא מישהו מטעמו שיתרום כליה, גם אם אינה מתאימה לו. ההנחה היא שיימצא מטופל אחר לו תתאים הכליה.

לאחרונה הואשם הרב הבר כי קיבל תרומה לעמותה ממועמד להשתלה ובתמורה קידם אותו בתור. מבחינת המאשימים זהו "סחר באיברים" לכל דבר ועניין. צריך לזכור כי מאחורי ההאשמה יכולים להסתתר לוביסטים של חברות תרופות, מכוני דיאליזה ואף גורמים פוליטיים. המצדדים ברב הבר טוענים שזהו איש חסד הראוי לפרס ישראל, המקיים את הנאמר "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם מלא". תורמים ונתרמים , מעיד: "עמותת 'מתנת 34 אלעד זוסמן, עובד הייטק בכיר בן חיים' הצילה את חיי ואת משפחתי. עברתי השתלת כליה . את הכליה תרם לי אבי. הכליה החזיקה 17 ראשונה בגיל

Shinbet37@gmail.com

11

01/2018 - 247 רעננה

העמותה לאזרח הוותיק רעננה אצלנו אתם במרכז. . . . תרבות כושר ופנאי מאיר עוזיאל מפגש מרתק עם הסופר והעיתונאי "שאלות שלא שואלים" ידבר על ספרו האחרון

מאיר עוזיאל

ועל יצירתו הסאטירית וההומוריסטית. בהנחיית: נירה תובל 19:30 בשעה 1/1/18 יום שני כולל כיבוד קל ₪ 10 עלות

מופע ב"יד לבנים" שחקנית, זמרת וחוקרת , הזמרת אסתי ניסים עורכת ומנחה קברט יידיש - עברית בבית שלום עליכם 17:00 יום חמישי בשעה 11/1/18 לאדם ₪ 25 : עלות

סדנא + בית התפוצות - סיור לאדם ₪ 90 : עלות 14/1/18

הרצאה - במה חופשית הר הבית והמקדש - הבנייה של הורדוס פרופ' יוסי ריבלין 19:30 בשעה 18/1/17 יום חמישי ללא עלות - מותנה בהרשמה מראש "בואו לשמוע סיפור ביידיש" מנחה: פועה פרי מלווה בתרגום לעברית 17:00-18:30 בשעה 22/1/18 יום שני ₪ 10 : עלות

ערב שירה בציבור "כי האדם עץ השדה" בהנחיית יהודה דמבסקי

ליווי של אקורדיון גיטרה ותופים 19:30 בשעה 25/1/18 לאדם, כולל כיבוד קל ₪ 25 : עלות

הרצאה 19:30 בשעה 29/1/18 יום שני "פליטים ופליטות בעידן המודרני" מומחה בנושא פליטים מרצה: עו"ד איאן יפה לאדם ₪ 10 : עלות חברותא מפגשים חברתיים - חווייתיים לגמלאים ללא בני זוג המפגשים ללא תשלום. מותנה בהרשמה מראש.

7720707 . פרטים והרשמה בטל 7720707 . רעננה טל 114 במרכז תרבות כושר ופנאי, ההגנה

12

01/2018 - 247 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים יהודית הלפר מאת: 

בבית יש לוודא כי דלת הכניסה נעולה. * אין להשאיר מפתחות בתיבת הדואר, ארון חשמל, מתחת לשטיח הכניסה לבית.* במקרה של אובדן מפתח יש להחליף את מנעול הבריח עם מפתחות אחרים.* אין להפקיד מפתחות בידי גורם זר מכון לשטיפת מכוניות, עגלת הסופר. * יש להדריך את הילדים לגלות משנה זהירות בכל הקשור לכניסת זרים הביתה: פתיחת דלת, מתן מפתחות לטכנאים לא מוכרים המבקשים להיכנס לבית. * יש לוודא נוכחות של אדם מבוגר בעת ביקור בעלי מקצוע (טכנאי, משפץ וכו'). * מומלץ להתקין אמצעי תאורה עם חיישני תזוזה במקומות חשוכים בבית או בחצר הבית. * במידת האפשר, יש להתקין סורגים בחלונות ובמרפסות. * יש לדאוג להשאיר את מפתחות הבית והרכב במקום מוצנע ולא גלוי. כך גם לגבי טלפונים ומחשבים ניידים. * אין להחזיק ברכב ציוד אישי יקר ערך: תיקים, מחשבים, ארנקים או טלפונים. * יש להשתדל להחנות את הרכב במקום מואר ולוודא כי ביציאה מהרכב הופעלה האזעקה והרכב ננעל. *ניתן טיפים לסיוע בעת שהייה ארוכה מחוץ לבית: להשתמש בתאורה, טלוויזיה ורדיו כדי לספק קול ותאורה בבית (כדאי להסתייע בשכנים). *ניתן לכוון טיימר להפעלת אורות ומכשירי חשמל בשעות קבועות. *לדאוג להשאיר אור דולק בכניסה לבית. *בעת היעדרות ארוכה - ניתן לבקש משכן להזיז את הרכב החונה אחת לכמה ימים ולדאוג לרוקן את תיבת הדואר או איסוף העיתון. *אנו ממליצים לא לפרסם את הנסיעה באמצעי המדיה החברתיים השונים (פייסבוק וכדומה). לצד נקיטת אמצעי הזהירות עומדים כוחות הביטחון והאכיפה העירונית לשירותם של תושבי העיר וזמינים שעות ביממה, בשיתוף פעולה מלא עם משטרת 24 עבורם ישראל. תושבים הנתקלים בבעיה, אדם חשוד, רכב חשוד, למוקד משטרת ישראל או 100 חפץ חשוד מוזמנים לחייג מכל טלפון. 9107* למוקד עיריית רעננה פרס החינוך המחוזי לאיכות ומצוינות לשנת הלימודים • בהוקרה על הצטיינות הוענק לעיריית רעננה 2017-2016 העיר והשקעתה המיוחדת בתחום החינוך. משלחת אנשי חינוך בינלאומית ביקרה ברעננה כחלק • ממערך הכשרה שקיימה בישראל בנושא יזמות וחדשנות בחינוך, בהובלת משרד החוץ. נציגים מאפריקה, אסיה ואמריקה 25- המשלחת כללה כ הלטינית בתפקידים שונים בתחום החינוך, בהם מנהלי מחלקות חינוך במשרדי חינוך ורשויות מקומיות, מפקחים, מנהלי בתי ספר, מורים ועוד. את המשלחתאירחו הגב' נורית דנינו, ראש מנהל החינוך, והגב' מיכל הירש-נגרי, מנכ"לית העיריה (בעברה ראש מנהל החינוך), שגם הרצו בפניהם על מערכת החינוך ברעננה. המשלחת ביקרה בביה"ס "ביל"ו" (בראשות המנהלת מיקי אדלר), כבי"ס מוביל לפדגוגיה איכותית המעודד סקרנות וחדשנות בסביבה ערכית כמנוף להעצמת הפרט. כן ביקרה המשלחת במתחם הלמידה לחדשנות פדגוגית "גוגיה" של רשת אמי"ת בכפר בתיה, בראשותמנהל התיכון השששנתי, הרב יוני ברלין, שהציג את מודל הלמידה החדשני במרכז המהווה כר לפיתוח חדשנות בחינוך בקרב צוותי חינוך מכל הארץ.

"פעם באודיטוריום של "יד לבנים" נערכה השקת • , שרה מוזס , ספר תולדות משפחתה של היהשם בית" תושבת רעננה. הוריה של מוזס, חנה ודוד כהן-קהאן, ניצולי השואה, איבדו את כל משפחתם, והיו פעילים בארגון "הבריחה" שפעל להצלת יהודים אחרי מלחמת העולם השנייה ולהעברתם ממדינה למדינה (גם במסמכים מזויפים, עקב סגירת הגבולות). את הערב פתח ראש העיר, זאביק ביילסקי. בין הדוברים היו: יו"ר עמותת "מורשת הבריחה", ד"ר מירי נהרי ויו"ר עמותת "דורות ההמשך", בילי לניאדו, אשר ציינה שבמסגרת סדנה של העמותה החלה מוזס את תהליך כתיבת הספר. אורחת הכבוד הייתה הדסה צוקר , שהייתה חברה של 95 (שכונתה ע"י מוזס "דודה גסיה"), בת הוריה ופעילה בארגון "הבריחה". כל הדוברים דיברו בשבחו של הספר אשר מעבר לסיפור המשפחתי שובצו בו פרקים מתולדות עמנו, מתוכם פרק נרחב על "הבריחה", מלווים במסמכים נדירים ושירים מהתקופה.

מבזקים

צילום: מוטי בן-ארויה

שרה מוזס עם זאב בילסקי בטקס השקת הספר

מפגש בין דורי של ילדי הגן עם גמלאים בנוכחות ראש העיר • ילדי גן "שלדג" ביקרו באחרונה בלשכת ראש העיר, במסגרת פרויקט "אמץ אתר" בו הם לומדים על תולדות העיר רעננה. בפרויקט זה לומדים גם ילדי כיתות ד' בעיר על עברה של העיר ובמסגרתו כל בית-ספר מאמץ אתר אחד. ילדי הגנים לומדים את הנושא ע"י ביקור באתרים השונים כמו: מגדל המים, בניין בית העם ועוד. שם ממתינים להם שחקנים- מתנדבים, כולם בני הגיל השלישי, המשחקים דמויות שונות מהעבר כמו: השומר במגדל המים, הגננת הראשונה ועוד. בלשכת ראש העיר המתין להם "הספרן הראשון" (בגילומה של הגמלאית אורה צרויה). הילדים חוו את הסיפורים בצורה חווייתית ולקינוח התרגשו לפגוש פנים אל פנים את ראש העיר שקיבל את תושביו הפעוטים בחמימות רבה. עיריית רעננה מתגברת את המאבק בתופעת הפריצות • על רקע התפשטות התופעה מפרסמת העירייה לבתים. שורת הנחיות ואמצעי זהירות לתושבים לשמירה על ביטחונם ורכושם: *רצוי להתקין מערכת אזעקה - לפי נתוני המשטרה, ללא אמצעי ביטחון זה יש סיכוי של עד פי שלושה לפריצה. *יש להקפיד לנעול את דלת הבית ולסגור את כל הפתחים, החלונות והתריסים כשיוצאים מהבית.* גם בעת שהות

13

01/2018 - 247 רעננה

תרגילים אירוביים במתקני כושר בפארק

כושר

אפרת גלעד אמיר מאת: 

דקות. 10-7 אורח חיים בריא כולל פעילות גופנית אירובית בה פעילות השרירים נמשכת לפחות ביצוע הפעילות בהדרגה ובהתאם לתוכנית אימונים יתרום לשיפור הבריאות ולשיפור התפקוד בחיי היומיום. כך למשל תביא הפעילות לחיזוק השרירים וכך תאפשר הליכה ממושכת, לגמישות המפרקים, וכך תקל על לבישת הבגדים, להקלה על הנשימה גם ביום וגם בלילה, לשיפור מצב הרוח ולחשיבה חיובית, וגם לשיפור הביטחון האישי בכל האמור לתפקוד יום יומי בבית ומחוצה לו. בדיקה רפואיתמומלצת לפני תחילתהעיסוק בפעילותהגופנית. מומלץ גם להתאמן בבגדים נוחים, נעלי ספורט, כובע, עם בקבוקמים ולהקפיד להיותמאוזנים בסוכר ובלחץ הדם. כן חשוב להתעמל ביום. דוגמה לפעילות אירובית במתקני כושר בפארק: הליכה, הליכת סקי, רכיבה על אופניים. הנגישות למכשירים נוחה וללא מכשולים. היעזרו בידיות התמיכה לכניסה וליציאה מהמכשירים. השתמשו במדרכי העזר לרגליים התורמים לפעילות נוחה. התעמלו בתחושת נוחות וללא כאב במהלך ואחרי הפעילות. מומלץ לגוון את האימון במספר מכשירים אירוביים הפועלים על שרירים שונים כמו כן ניתן לשלב מכשירים מול התנגדות ומכשירים לשיפור שיווי המשקל. בכתבה הבאה אפרט על פעילות של שמירה על שיווי משקל במתקני כושר בפארק אשר מסייעים

בהפחתת הסיכון לנפילות בקרב הגיל המבוגר. דוגמה למכשירים אירוביים במתקני כושר בפארק: מתקן כושר גולש, הליכת סקי. מומלץ לאחוז בידית בעלייה ובירידה מהמכשיר ולהתעמל בהתאמה ובהדרגה. efratga@gmail.com 052-5311481 לתגובות - אפרת גלעד אמיר יועצת, מתאימה תוכניות אימון ומאמנת כושר אישי המתמחה בשיקום, במחלות כרוניות גיל מבוגר, במניעת השמנה ולכל מטרה.

אופנת נשים במידות גדולות גדולות מהחיים -

אופנה

אביבה קניג מאת: 

"שופינג", היא מילה שנכנסה ללקסיקון הישראלי כמילה עברית לכל דבר. היא שם נרדף להנאה ולהתמכרות, נשית בעיקרה. קניית בגדים משמשת פעמים רבות מעין פסק זמן ממרוץ החיים. לא לנשים גדולות. אלה מדווחות שקניית בגדים מלווה אצלן בתסכולים ובעייפות רבה, שלא לומר ספיגת עלבונות מצד המוכרות: "אין לנו שום דבר במידה שלך". אלא ששינוי משמעותי מורגש באוויר. יותר ויותר חנויות למידות גדולות נראות ברחובות, ויותר אפשרויות להזמנת בגדים ברשת נפתחו. אין ספק שאישה מלאה יכולה בהחלט להיראות נשית ומושכת, ולא, היא לא חייבת ללבוש 'אוהל' שחור. איך מתלבשים נכון כשהמידות אינן בדיוק תואמות את בגדי הדוגמניות? ליקטתי ממומחיות מספר טיפים בנושא. • הצבע השחור כמעט תמיד מטשטש קפלים בלתי רצויים, אבל כך גם עושים הצבעים כחול כהה, ירוק זית, חום, אפור וסגול. • כדאי לבחור על בדים איכותיים, עבים ש'מתלבשים' היטב על הגוף ומהדקים אותו. • חשוב לבחור חזייה נכונה וגם מחטב. שניהם עושים פלאים למראה הגוף. • שמלה ארוכה משווה מראה של גובה, ועל כן טובה לנשים נמוכות. שמלת מעטפת כמעט תמיד מחמיאה. בשום אופן לא לבחור שמלה הדוקה מדי, או לחילופין רחבה מדי. בשני המקרים זה עושה עוול למראה. תמיד עדיף על גולף. V • פתח צוואר עגול או בצורת • רצוי ללבוש חלק תחתון ועליון באותו צבע. הדבר משווה מראה ארוך יותר. • קרדיגן על חולצה, או ז'אקט ארוך יחסית (לא מכופתר) על סריג תמיד נראים טוב. • בדים עם הדפסים קטנים וא-סימטריים עדיפים על הדפסים גדולים המשווים מראה מגושם. • תספורת קצרה מדי אינה פרופורציונאלית למראה הכללי של אישה גדולה. • שרשרת ארוכה ועגילים גדולים מעניקים דרמטיות למראה ועדיפים על תכשיטים קטנים. • כדאי לנעול נעלים על עקבים עבים. הגובה חשוב, והעקב העבה עדיף על דק. • הכי חשוב: היכנסו לחנות בביטחון ועם חיוך, ופנקו עצמכן במיטב האופנה החורפית. יש ברעננה כמה וכמה חנויות המיועדות לכן. ‏ Kenig1@bezeqint.net

14

01/2018 - 247 רעננה

נעמי רגן כמיהה לעדן /

אביבה אסיאו מאת: 

ספר סרט

שלוש נשים בנות משפחה אחת, בנות הקהילה החרדית בברוקלין אשר בניו-יורק, מעזות לפרוץ את חומות הכלא בו, לתפיסתן, הן חיות. נעמי רגן רוקחת עלילה המשתרעת על פני מאה שנים ומבוססת על סיפור אמיתי. כדרכה היא בונה דמויות המצליחות ליצור בקורא אמפטיה וחיבה וגם הערצה לנכונותן לעבור את הדרך הקשה שבחרו בה. חולמת ללמוד לימודי רפואה. הוריה, פרל וזבולון, מנסים לשדכה לבחור שאינה 16- רבקה וייס בת ה מכירה, והיא מתנגדת לכך בתוקף.

באחד הימים, במהלך הניקיונות לפסח, מוצאת רבקה מתחת למיטת אמה סוד כמוס שהוסתר בקפידה שנים רבות. בתיבה קטנה היא מוצאת מכתב מאת רוז, אחות אמה, עליה לא ידעה ולא שמעה דבר מעולם. היא מבינה שדודתה מרדה בכללים של העדה החרדית, הלכה בעקבות האהבה והשאיפה להפוך לסופרת, הפכה חילונית, גרה בניו-יורק, ויש לה בת בשם חנה שנה, בתקופת ההשכלה, ע"י סבתא רבתא שרה מייזלין. 100 שנולדה וחונכה לחילוניות. בנוסף היא מצאה ספר שנכתב לפני שרה רצתה ללמוד ולחבור למשכילים. היא עזבה את ביתה בליטא ונסעה לארץ הקודש כדי להתיר את נישואיה ולבקש את חירותה. שרה הייתה אם חד-הורית. רבקה מסתלקתמביתה מבלי שאיש ידע לאן פניה מועדות. היא לוקחתאיתה את המכתב ואת הספר, נוסעת לבית בת-דודתה חנה, למרות שמעולם לא פגשה אותה. היא נוחתת עליה בעיצומה של מסיבה רועשת ומבקשת ממנה מחסה עד שתמצא את דרכה. רוז, דודתה של רבקה, שומעת מבתה על בואה של רבקה, ואחרי חששות רבים היא פותחת את ביתה לאחייניתה. אלאשלרבקה לא קל בחיים החילוניים, והיא שוב בורחת. היא פוגשת עלם צעיר שמנצל את תמימותה והיא נכנסת להריון. בעזרת אגודת נשים נוצריות היא יולדת את ילדה וקוראת לו אור. הן מפנות אותה לשרותי הרווחה העירוניים ואגודות צדקה יהודיות שנותנים לה סכום כסף שבו היא שוכרת דירה קטנה, ומתחילה לעבוד בעבודת מלצרות. במקביל היא מתחילה ללמוד טכנאות רפואית. באחד הימים היא נחשפת למודעה שבמוזיאון המטרופולין, יש תערוכה לצלמת מאד ידועה, דודתה רוז. היא מבקרת בתערוכה ושם היא פוגשת את דודתה. המעגל נסגר. מאה אחת, שלוש נשים חרדיות במקור ממשפחה אחת, שלושתן אימהות חד הוריות המפרנסות את עצמן, וכל אחת בדרכה מגלות את העולם החילוני. הספר קריא, מרתק, מרגש, מהווה הצצה לקהילה החרדית, ומומלץ להכניסו לרשימת הקריאה. asseoia@gmail.com

"מקום לאהבה"

בימוי: קורט ווקר שחקנים: ג'יי.קיי סימונס, ג'ולי דלפי

מלכה מהולל מאת: 

סרטי מסע הם ז'אנר קולנועי הקיים שנים רבות. "אדם בעקבות גורלו" ו"בוני וקלייד" אולי המפורסמים שבהם, אבל דומה שהם תופסים תאוצה בתקופה האחרונה. הרעיון המרכזי בסרטים אלה הוא שהמסע הפיסי פועל כמקבילה סימטרית למסע הנפשי שהגיבור עושה. לא תמיד היציאה למסע מובילה את הגיבור לחוף מבטחים, אבל גם לגיבור וגם לצופה ברור שאם יישאר במקומו – שום דבר טוב לא ייצא מזה. ביל, המגולם על ידי השחקן הנפלא ג'יי.קיי. סימונס, התאלמן מאשתו האהובה ואינו מצליח לצאת

מהדיכאון אליו נקלע. הוא מודיע לבנו המתבגר שאינו יכול עוד להישאר בביתם, והם יוצאים לדרך המובילה אותם לבית-ספר פרטי אותו מנהל פול, חבר ותיק של ביל. שם מקבל ביל משרה כמורה למתמטיקה, ושם הוא בעצם מתחיל את המסע האמיתי של חייו, המסע שאולי יוביל אותו לגאולה ואולי לאבדון. הדרך כמובן אינה פשוטה, והדמויות הנקרות בדרכם של האב ושל בנו משקפות להם מציאויות שאינן פשוטות גם הן. כל אחת מהדמויות מנסה להתמודד עם "החבילה" שקיבלה, כל אחת במידת הצלחה שונה. הסיפור אולי בנאלי, אבל הדמויות כולן המגולמות בידי שחקנים מהשורה הראשונה, גם המבוגרים וגם הצעירים, אינן בנאליות כלל ועיקר. הן אלה שמעניקות לסרט את הנפח שעושה את הסרט לחוויה עם עומק, במקום קומדיה רומנטית סטנדרטית. Mehulal2@netvision.net.il

15

01/2018 - 247 רעננה

הפיקוס הבנגלי במקווה ישראל

עצים עתיקים בישראל

טיול

בלומה בינשטוק מאת: 

בעבר הייתה ארץ-ישראל מיוערת בחלקים נרחבים שלה ובעיקר בגליל, בשומרון ובמישור החוף. שינויי פיתוח גרמו לכריתה נרחבת של עצים. רוב העצים העתיקים ששרדו נשמרו בזכות היותם קשורים למקום קדוש, למערה או למעיין. בשנים האחרונות, במסגרת מבצע "עצי תפארת עתיקים" של קק"ל, נעשה מיפוי של העצים. נעשים מאמצים של שיקום עצים נבחרים כדי לאפשר את המשך חייהם ושגשוגם, וזאת על ידי התייעצות עם מומחים מתחומי ידע רבים. עצים מופלאים בישראל" מאת יעקב שקולניק, מספר את סיפורי העצים. במסגרת קק"ל נערכים 101 הספר "מסע אל , או באפליקציית "אי ירוק" של קק"ל. 1800350550 " סיורים בעקבות "עצי תפארת". רצוי לבדוק ב"קו ליער והפך לסמל בית-הספר החקלאי מקווה-ישראל. 1888 עץ גדול ומרשים שנשתל בשנת הפיקוס הבנגלי במקווה-ישראל: מטרים. יורדים ממנו שורשי אוויר שבמשך השנים הפכו לגזעים ויצרו חורשה ששטחה 30- מטרים, קוטר נופו כ 15- גובהו כ כשני דונמים. כדאי לנוח בצילו ולחשוב על התלמידים הרבים שבמשך השנים ישבו שם, למדו, השתעשעו, תכננו פעולות צבאיות בימי המנדט או הציעו חברות מתחת לעץ. מומלץ לסייר באתרים נוספים במקום, כמו: בית הכנסת המיוחד, היקב העתיק, המערה, קבר מייסד המקום קרל נטר, סדנת המכניקה והנפחייה, הגן הבוטני ועוד. שנה. השקמה גדלה במרכז גן ציבורי ברחוב 1000-800 עץ שקמה עתיק שגילו המשוער השקמה הגדולה מאום ח'אלד: מטרים. העץ עדיין חיוני ובריא. עץ שקמה זה כיכב בציור של 8- מטרים. היקף הגזע כ 10- בנימין מינץ בנתניה. גובה העץ כ וגם בזיכרונותיה של יהודית מונטפיורי. בסמוך לשקמה זו בוצעה העסקה לרכישת אדמות העיר 1873 צ'רלס וילסון משנת נתניה. מומלץ לשלב את הסיור עם ביקור באתר אום ח'אלד הנמצא בסמוך. לבקר במוזיאון "בית הבאר" או להמשיך למוזיאון "הגדודים העבריים" שבמושב אביחיל הקרוב. עץ מרשים זה נמצא בחניון האלות הקרוב למצודת כֹח שבגליל העליון. גיל האלה הוא האלה האטלנטית שבצומת יפתח: שנה. בקיץ היא מצלה על שטח שגודלו כדונם. בסתיו נושרים העלים בצבעי שלכת. האגדה מספרת כי בצל האלה 450- כ התחיל שתוף הפעולה בין צה"ל לצד"ל. מומלץ לשלב ביקור במצודת כֹח, בעתיקות קדש, לעשות תצפית על עמק החולה והרי הגולן. כדאי לשלב גם ביקור באתרים שבקרית שמונה. 500-700- העץ ממוקם בסמוך ליישוב "אלון שבות" שעל שמו נקרא המקום. גילו של העץ כ האלון הבודד-גוש עציון: מטרים. מסביב לעץ סלעים שעליהם סיפור הגוש והנצחת הישובים. כשנאלצו 3.5- מטרים והיקף הגזע כ 10 שנה. גובהו תושבי גוש עציון לנטוש את המקום לאחר נפילתו לידי הירדנים, נשאר האלון הגאה נטוע במקומו ואפשר היה לצפות עליו בגעגועים מרחוק, מירושלים. לאחר מלחמת ששת הימים חזרו הבנים לגוש והקימו את הישובים מחדש. האלון הוא סמל המועצה האזורית. מומלץ לבקר במוזיאון שבקיבוץ כפר עציון, לבקר במעיינות שבסביבה, במערת חריטון ובעתיקות הרודיון. shinbet37@gmail.com אורה צרויה מאת:  . נשפך שמן, מיץ, או נוזל שומני על ריצפה? פזרו קמח על הנוזל, המתינו מספר דקות ונקו בעזרת מטאטא או 1 שואב אבק. הכתם ייעלם. . המיקרוגל מלוכלך? חצו לימון לשניים וסחטו את שני החצאים. את מיץ הלימון שפכו לקערה מתאימה 2 למקרוגל, הוסיפו גם שני החצאים הסחוטים. הפעילו את המיקרוגל לשלוש דקות. המתינו חמש דקות, ונקו את המיקרוגל בעזרת נייר סופג. המיקרוגל נקי ומבריק כחדש. . עובש בחריצי האמבטיה? טבלו צמר גפן באקונומיקה (כשידיכם בכפפות), הצמידו את צמר הגפן הטבול לחריצים למשך 3 הלילה ובבוקר לא יהיה זכר לעובש. . רוצים לשמור על טריות הירקות? אחסנו את הירקות בשקית ניילון עטופים בשני גיליונות מגבת נייר, חוררו את השקית 4 בשני מקומות, והירקות ישמרו על טריות מרבית למשך שבועיים. orazruya@walla.co.il

טיפים

16

01/2018 - 247 רעננה