כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - ינואר 2018 - גיליון 247

במקביל אין הוא זונח את אהבתו לבעלי חיים והופך לחבר ב"אגודת חובבי הכלב" בתל-אביב. "עם הזמן נהייתי המאלף הראשי של האגודה, וקיבלתי מינוי של שופט בתחרויות הופך המצב הכלכלי במדינה 1967 יופי של כלבים". בשנת להיות גרוע והחל מיתון שהפחית דרסטית את מספר לומדי הנהיגה. קריאה לדגל באירוע משפחתי אקראי מציע ללבוק בן משפחה, קצין בכיר בצה"ל, להתגייס לצבא ולהיות אחראי על מערך האבטחה בעזרת כלבי שמירה. "בסביבתי הקרובה ידעו על חיבתי וניסיוני בטיפול בחיות והכשרתי כמאלף כלבים, כך שעניין הקמת מערך כלבי שמירה לא נראה לי נושא מורכב". לבוק אינו מוכן להתגייס כחייל קבע ועומד על כך שמעמדו יהיה אזרח עובד צה"ל. "אני מאלה שחושבים מחוץ לקופסה, ולא רציתי שיהיו מעליי מפקדים שאצטרך לקבל מהם אישור לכל רעיון. כאזרח, כל דלתות הפיקוד הצה"לי היו פתוחות בפניי ומעמדי היה בתקן של סגן אלוף".

ללבוק יש אין סוף סיפורים וקוריוזים מתקופת הלחימה נגד המחבלים עוד טרם הקמת יחידת הכלבנים. חלקם חסויים עד היום. בתקופת שירותו בצה"ל וגם לאחר מכן היו לו יחסי חברות קרובים עם אלופי צה"ל. "בישיבות העבודה במטכ"ל בהן השתתפתי הייתי מביא לאריק שרון ממטעמיה של ניצה שהוא כה אהב. שרון, כמוני, אהב חיות. הוא גם ביקש ממני שארביע את כלבתו עם אחד הכלבים הגזעיים שהיו לנו במאגר הכלבייה, ואכן הדבר קרה". ניצה, רעייתו של יוסי, נזכרת בהקפצות של יוסי לאירועים ותקריות ביטחוניות בכל שעות היממה. "כשהיו מזעיקים אותו בלילות, כבר לא ישנתי עד אשר הוא שב מהפעילות. העברתי את הלילות בסידור הבית ובבישול. כשהיו פעמים שהלכנו לקולנוע או להצגת תיאטרון, היינו חייבים לדווח על כך ולציין את שם האולם, מספר השורה ומיקום המושבים על מנת שיאתרו אותנו במקרה של אירוע בו יוסי נדרש להיות נוכח". עסקת ברטר בתחילת דרכה של יחידת "עוקץ" קיבל לבוק פנייה ממשמר הגבול לאמן גם את הלוחמים שלה. "באחת השבתות מגיעים אליי הביתה קודקודי מג"ב ובראשם מפקדם. הם ביקשו ממני טובה אישית: לאמן קבוצת שוטרים על מנת שיוכלו בעתיד להעביר את הידע ללוחמים שלהם. הסיבה שהגיעו אליי באופן פרטי הייתה כי הפיקוד הצבאי סירב לבקשה רשמית של המשטרה בגלל סיבות אגו. כפי שציינתי קודם לכן, יחידת 'עוקץ' הייתה 'קצרה' במשאבים. מפקדי מג"ב הבטיחו לי רכבים, מזון וביגוד שהיו ממש נדרשים לצורך הפעילות התקינה של יחידת הכלבנים. הצעתם הייתה שלוחמי המשטרה יגיעו לאימונים שלי עם מדי צה"ל ואיש לא ידע שהם אינם חיילים סדירים. ביקשתי מפיקוד מג"ב זמן למחשבה, ולאחר ששקלתי את בקשתם הגעתי לתובנה כי עלולים להיות מספר אירועי פח"ע (פעילות חבלנית עוינת) בו זמנית וידי הצבא יהיו קצרות מלהושיע, וסברתי כי טוב יהיה גם אם למג"ב תהיה יחידת לוחמים עם כלבים". מי שהיה בקבוצת התלמידים הראשונה של מג"ב שלמדה את רזי האילוף והאימון מ"מאסטר הכלבנים" יוסי לבוק, ), שזוכר חסד ללבוק עד 62( היה רב פקד בדימוס אלי שחר היום. שחר: "הייתי תלמידו של יוסי והוא היה עבורי האורים והתומים בנושא אימון ואילוף כלבים". שחר שימש עם הזמן כקצין הדרכה ראשי במדור בעלי חיים במשטרת ישראל. היום הוא משמש כמאלף כלבים ליחידות מיוחדות בארץ ובעולם. "בזכותו של יוסי התפתח נושא הלוחמה עם הכלבים ואין היום יחידה בארץ ובעולם המכבדת את עצמה שאינה נעזרת בכלבים לוחמים". לארי אהובתי ) יליד רעננה, דור חמישי לנצר משפחת 37( גלבוע סטבינסקי חלוצים שהתיישבו ברעננה בתחילת המאה הקודמת, שירת ביחידת "עוקץ". "מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי מאד בעלי חיים, ובמיוחד כלבים. כשהתגייסתי היה חשוב לי מאוד להיות לוחם, אבל עם ערך מוסף. מצאתי את זה ביחידת

לבוק מעביר הרצאה

הלוחש לכלבים עוד טרם הקמת יחידת "עוקץ" נדרש לבוק לסייע ליחידות לוחמות בפעילותן. גורמים בכירים בצה"ל הכירו בו כמומחה מספר אחת באילוף וכבעל מגע בלתי אמצעי ב"דיבור" עם הכלבים. "באחת הפעמים התבקשתי ע"י אריק שרון לסייע באירועים ביטחוניים בג'בליה שברצועת עזה, בה ישב גדוד וסבל מאבידות. ביקשתי ממפקד אמ"ן דאז, אהרל'ה 202 יריב, שהייתי תחת פיקודו הישיר, לאשר לי להצטרף לגדוד שעות 24 למשך שבוע ולנסות לסייע ללוחמים. אושרו לי בלבד. הגעתי לגדוד עם כלבי הצמוד רינגו, ולאחר שתחקרתי את הלוחמים הבנתי מיד היכן טמון עוקץ בפעולתם של המחבלים. עם רינגו, ובסיוע כלבים נוספים, תפסנו אותם כאשר ביניהם נמצא גם אחיו של אבו נימר, מפקד הפדאיון".

7

01/2018 - 247 רעננה