כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יוני 2018 - גיליון 252

/ יעל שחם "העורכת" מלכה מהולל מאת: 

ספר

והרי פרדוקס: האמת היא ערך, כך הרי חונכנו. למרות זאת אף אחד לא באמת רוצה לשמוע אותה, והחוטאים באמירתה נתפסים כחסרי טקט במקרה המקל וכטיפשים שלא מבינים את המחיר שייאלצו לשלם במקרה החמור יותר. רק לילדים אין פילטר על לשונותיהם, ועל כן הם נתפסים כאכזריים או חסרי טקט בהתאמה כשהם מעזים לומר את האמת בקול רם וברור. כך גם יעל שחם, מי ששימשה עורכת מגזין "פירמה" של "גלובס" וכתבה לאחרונה את הספר "העורכת". את יעל, גילוי נאות, אני מכירה מימי לימודינו המשותפים בבית-הספר הריאלי בחיפה, וכבר אז היא תמיד אמרה את האמת. גם אז היא שילמה על כך את המחיר, אך זה

לא הניא אותה מלהמשיך לומר את האמת. "הצרצרים צרצרו בראשה" ואף שידעה שעדיף שתשתוק, היא לא יכלה. וכך היא מתארת בספרה, שיש בו כמובן יסודות אוטוביוגרפיים, את החיים של אישה מוכשרת, מושחזת לשון, אינטליגנטית הרואה דברים נכוחה ובעלת יושרה בלתי מתפשרת – שמשלמת מחיר יקר על האמת. הספר מכסה חיים שלמים, החל מילדות בחיפה, עבור דרך שירות צבאי, נישואין, ילדים, קריירה, אהבות ואכזבות, אבל הוא בעיקר ספר שמציג מראה לא מחמיאה לדמותה של התקשורת הישראלית. יש בתמונה הזאת אינטרסים כלכליים, יש בה תאוות בלתי נשלטות, שיקולים לא רלוונטיים, חוסר הערכה לכישרונות אמיתיים, קשרי הון-שלטון מאוסים, ובעיקר יש בתמונה הזאת חוסר כבוד וזלזול לציבור הניזון מהעוסקים במלאכה. אהבתי בסגנונה המיוחד של שחם שהדברים, אף שהם מקוממים, נכתבים בסגנון אדיש משהו, סגנון שאינו מתלהם, סגנון של מי שיודע מראש שלא יצליח לעצור את ההידרדרות, אבל לפחות אומר: 'שלא תגידו שלא הזהרתי.." אני ממליצה להכניס את הספר לרשימת הקריאה של תלמידים בבתי-הספר לתקשורת, אבל בהחלט ממליצה גם לכל אזרח מן השורה שצורך תקשורת לקרוא. קריאת עיתון לעולם לא תהיה דומה למה שהייתה. Mehulal2@netvision.net.il

"האישה"

בימוי: ביורן רונג משחק: גלן קלוז, ג'ונתן פרייס

מלכה מהולל מאת: 

סרט

בכיתתו של ג'ו קסטלמן, 50- ג'ואן קסטלמן הייתה סטודנטית לכתיבה בשנות ה , אך בהחלט 2 פרופסור צעיר, יפה תואר, נשוי ואב לתינוקת. ג'ואן הופכת לאישה מספר לא לאישה היחידה בחייו של הסופר שהופך בהמשך חייהם המשותפים לסופר נודע. בתחילת הסרט מקבל קסטלמן טלפון המבשר לו על זכייתו בפרס נובל לספרות. מכאן והלאה מתרחש הסרט בדרך אל שטוקהולם, בשטוקהולם עצמה ובדרך חזרה. כפי שקורה בסרטי מסע, הגיבורים היוצאים למסע לעולם ישובו ממנו אחרים מכפי שהיו לפני היציאה לדרך. ג'ואן קסטלמן המגולמת באופן מדויק, משכנע ומופלא בידי גלן קלוז, היא אישה למופת. היא

רעייה מושלמת, אם נהדרת, אשת חברה מושלמת והיא בדרך להפוך להיות סבתא טובה, אין ספק. אבל ג'ואן היא גם סופרת בעלת כישרון כתיבה יוצא דופן שלא יכול היה לבוא לידי ביטוי בתקופה בה לאישה לא ניתנה אפשרות להביע את קולה. היא נותרת, אפוא, בתסכולה המתמשך ומוצאת דרך אחרת לבוא לידי ביטוי. רגע דרמטי וקטן בסרט מתרחש כשנודע לג'ואן שאשתו הראשונה של ג'ו הפכה לפסיכיאטרית ואילו בתה הפכה לרופאת שיניים. ומה איתה? מה היא עשתה בחייה? בהדרגה, ברמזים המפוזרים באקראיות לאורך הסרט, בין השאר על ידי עיתונאי שנטפל לזוג ועל ידי בנם המתוסכל מחוסר ההערכה של אביו לעבודתו הספרותית, מתגנב החשש שלא הכול מושלם בממלכת הקסטלמנים. ג'ואן היא אישה מאופקת, אניגמטית, בעלת שליטה עצמית מוחלטת במעשיה ובמילים היוצאות מפיה. היא כל כך חכמה שלא ברור איך היא לא מתפוצצת. אבל הקתרזיס חייב להגיע, וכשהוא מגיע ההערצה לאישה הזאת גדלה עוד יותר. זהו סרט על בחירות שאנחנו עושים בחיים והאם אנחנו סבורים שמגיעה לנו הזדמנות שנייה במקרה שהבחירות האלה הוכחו כשגויות. Mehulal2@netvision.net.il

11

06/2018 - 252 רעננה