כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - אפריל 2019 - גיליון 262

האוטו החדש לזכר הוריו ובני המשפחה שנספו בשואה". היכן נמצא "בית התבשיל? "אנחנו פועלים בקומה השנייה מעל בית הכנסת "מוריה" . המקום כולל אולם ומטבח. המקום שופץ 186 שברחוב אחוזה לאחרונה ומשמש כמסעדה אסתטית ומכובדת. על הקירות תלויות תמונות ועל השולחנות אגרטלים עם פרחים. הארוחות מוגשות לשולחן. ההרגשה הנעימה היא בעיקר בזכות שני המתנדבים שדואגים להגשה, לתוספות ולהתעניינות בסועדים. שנים. 30- חיים ואסתר נוסבאום מתנדבים במקום קרוב ל הם אחראים לאולם ולמטבח, עושים זאת במסירות ובנאמנות ומתייחסים לכולם כאל משפחתם הפרטית: 'כואב לי, קשה לי לראות את המצוקה, אבל יש לנו סיפוק שאנחנו יכולים לפחות לעזור להם', אומרת אסתר. ב"בית התבשיל" נערכו גם חתונות, בריתות וחגיגות בר-מצווה. המטרה הייתה לעזור למעוטי היכולת המתקשים לערוך חגיגה משפחתית, גם אם היא צנועה. גם כיום ניתן לשכור את האולם לאירועים משפחתיים" למי שייך המתחם? על יד יהודי בשם מקס ברוין. הוא 1934 "השטח נקנה בשנת ביקשלהקיםבמקוםבית-כנסת ובית-ספר דתי. ואכן על השטח נבנה בית-כנסת "מוריה", ששימש גם כבית-ספר, ואחר כך נבנה גם בית-ספר "יבנה". בגלל בעיות בירוקרטיות עבר השטח במשך השנים מיד ליד. לפני זמן לא רב עמד המקום לפני סגירה כי יזמים רכשו את השטח ורצו לבנות עליו. אחרי מאבק ארוך של משפחת וולק ושל העירייה הצליחו "לתקוע" את היזמים, כי הבית כולו, על שתי קומותיו, הוכרז כמבנה לשימור". מי יזם את הרעיון של "בית התבשיל" ברעננה? "היוזמה הייתה של אבי, אילן וולק, ז"ל". בתחילה יזם אילן הקמה של סניף "עזרה למרפא" ברעננה. לשם כך קיבל אילן חדר בבית-הכנסת הקהילתי "מוריה". הוא הכניס לשם את הציוד הראשוני שקיבל בהשאלה מהרב פירר. המקום הופעל על ידי מתנדבים, כל פונה התקבל: דתיים כחילוניים, תושבי רעננה או מיישובים סמוכים. השירות ניתן בחינם, וכשהמשפחה לא יכלה להגיע, אילן העביר את המכשיר הנחוץ במכוניתו. "כשהיה צורך לתקן מכשירים עשו זאת, אחי, קובי, המתנדב מייק בן זאב, אני, ואנשים נוספים בעלי כישורים שהתנדבו למלאכה." במשך הזמן נקנה ציוד נוסף בעזרת תרומות, שחלקן הגדול הגיע מאנשים שנעזרו בציוד שקיבלו. כשצר היה המקום להכיל את כל המכשירים, פעל אילן להשיג מספר קרוואנים שהוקמו בחצר. בנוסף לכך יזם אילן את הקמת "בית התבשיל" בקומה השנייה במבנה בית-הכנסת באותו מתחם. זה היה בתחילת שנות התשעים כשהגיעה העלייה הגדולה מרוסיה. בין העולים היו קשישים רבים ובעלי מוגבלויות. אילן דאג לסייע להם גם בארוחות חמות. המזון הגיע מוכן מהמטבח המרכזי של "בית התבשיל" בבני-ברק. הוא הגיע ברכב מיוחד שנתרם למטרה זו. "זה היה למעשה מפעל חסד של איש אחד". אילן היה אישיות ידועה ברעננה ומחלקת הרווחה הפנתה אליו נזקקים: "הוא יעזור לכם". ואכן: הוא השיג משקפיים עבור מי שידו לא הייתה משגת לקנותם, הוא גייס עורך דין עבור אסיריםשלא יכלו לממן זאת בעצמם, עזר בשיקומם וסייע להשיג בעבורם מקום עבודה. הוא דאג להשיג ריהוט לנזקקים ולעולים וסייע בתיקונים בבתיהם. הוא הצליח להשיג רישיון ולדאוג שיבנו מעלית לנכה חולה סוכרת שעקב כריתת שתי רגליו היה מרותק לביתו בלא יכולת לצאת משם על כיסא הגלגלים. מספרים שהעולים

החדשים מרוסיה בדרכם לרעננה היו מקבלים פתק עם שמו של אילן ומספר הטלפון שלו. אמרו להם: "חפשו את האדם הזה, הוא כבר יעזור לכם".

צילום: מוטי בן-ארויה

בספר הזיכרון לאילן וולק כתוב: "לאילן הייתה כריזמה וגישה בלתי אמצעית לבני אדם. האנשים הכירו אותו ואת פועלו וסמכו עליו בעיניים עצומות . הוא היה מעורר אימון בחיוכו החם ואנשים היו פותחים בפניו את כיסם, יודעים ובטוחים שיידע לעשות בכספים שימוש נכון ולהפנותם אל מי שזקוק להם באמת". לאילן גם היה יחס מיוחד לחיילים. "גם לאחר פטירתם של אבא ואימא אנחנו ממשיכים לאמץ שני חיילים ולדאוג להם לדיור, למזון, לכביסה ועוד. אנחנו ממשיכים לטפח את מפעל חייו של אבא ברוח ההתנדבות, הנתינה, העזרה לנזקקים וגמילות החסד, ערכים שעברו אלינו דרך ההורים שקיבלו זאת מהוריהם ומהדורות הקודמים. כאמור: 'מעשי אבות- סימן לבנים'. סבא רבא שלנו, שגר לפני מלחמת העולם השנייה בוורשה שבפולין, השאיר תמיד נר דולק: 'אולי יימצא יהודי שנודד עם מרכולתו בלילה, שזקוקלעזרה ומחפשדלתפתוחה'. הינדה ,הסבתאשלנו, שגרה בשכונת התקווה ואחר כך בשכונת יד אליהו הייתה מכונה 'המוכתר של השכונה'. בביתה סעדו ילדים זרים אחרי הלימודים, ולפעמים יצאו גם עם נעלים ובגדים. היא גם הצליחה לשכנע את הממסד לפתוח בית-ספר דתי בשכונה. גדלנו באווירהשל נתינה, למדנו לא לחשוב רק על עצמנו אלא גם על אחרים." האםאתה זוכר אירועיםמיוחדיםאו אנשיםמיוחדיםששמעת עליהם? "אבא עזר ליולדת שילדה תאומים ונכנסה לדיכאון לאחר לידה. במשך תקופה ארוכה הוא דאג לשלוח אליה מזון מוכן מ"בית התבשיל" עד שהיא יצאה מדיכאונה וחזרה לתפקד. האישה שלחה לו מכתב תודה והבטיחה: 'את כל הכסף שהייתי משלמת לפסיכולוג או לפסיכיאטר אני רוצה להעביר לידיך, שישמש למעשים הטובים שאתה עושה. אתה העמדת אותי על הרגליים. בזכותך אני מתפקדת. והלוואי ויירבו כמותך בישראל' ". סיפרו לי גם על עולה חדש מרוסיה, וטרן שהיה עונד הרבה מדליות על הלבוש העליון שלו מתקופת שירותו בצבא הרוסי, כשהיה צועד ברחוב אחוזה ביום העצמאות. הוא אכל ב"בית התבשיל" ונהג לספר לכל מי שרצה לשמוע אותו: "אני הייתי שלישו של המרשל גיאורג ז'וקוב, הרמטכ"ל הרוסי במלחמת העולם השנייה, גיבור ברית המועצות". לאחר מחלה. בחייו זכה ב"אות יקיר 55 אילן-ליפא וולק נפטר בן ההתנדבות ברעננה" וב"אות הנשיא למתנדב". בצבא הוא שירת בחיל השריון והיה בין מפתחי טנק "המרכבה". "אבי, אילן, היה 'מענטש' כפי שנאמר: 'מצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם'. Shinbet37@gmail.com

11

04/2019 - 262 רעננה