כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה - יוני 2019 - גיליון 264

מה הסיכוי?

במאי: ג'ונתן לוין שחקנים: סת' רוגן, שרליז תרון

מלכה מהולל מאת: 

סרט

כבר שלושים שנה, מאז "אישה יפה" המיתולוגי והבלתי נשכח (ואיך יישכח – אני רואה אותו לפחות פעם בשנה) אני מחכה לקומדיה רומנטית משובחת, כזאת שנוגדת את כל חוקי ההיגיון ומצליחה לחבר בין הבלתי מחוברים. ההמתנה הסתיימה, כי "מה הסיכוי?" מספק בדיוק את הסחורה הזאת. ובעודי מקבילה במוחי את הסרט הזה עם "אישה יפה", אני שומעת את חברו האפרו-אמריקאי של הגיבור, בחור בשם לאנס, אומר לפרד פלרסקי (סת' רוגן): "זה בדיוק "אישה יפה" אלא ששרלוט היא ריצ'ארד גיר, ואתה הוא ג'וליה רוברטס". כמה נכון. רוגן מגלם את פרד קולרסקי, עיתונאי עשוי ללא חת (בתחילת הסרט הוא חודר לתא של ניאו-נאצים ומוכן, למען חיזוק אמינותו, לקעקע צלב קרס על זרועו), ליברל בעל עקרונות נעלים כיאה לשלומפר שמאלני חסר פרוטה. כשעיתונו נקנה בידי טייקון מושחת, הוא מתפטר באימפולסיביות והופך מובטל. לאנס חברו המצליח יותר לוקח אותו לערב התרמה שם הם פוגשים, לא פחות ולא יותר, את שרלוט פילד (שרליז תרון), מזכירת המדינה, יפיפייה, חזקה, חכמה ומרשימה עד מאוד. מתברר ששרלוט הייתה בייבי-סיטר של פרד בצעירותם ומכאן מתחיל סיפור הסינדרלה. היא שוכרת את שירותיו בתור כותב נאומים, והוא מסכים בתנאי שעקרונותיה לגבי שמירת הסביבה יישמרו. כל הכללים של קומדיה רומנטית מענגת נשמרים כאן, אבל יש לסרט ערך מוסף. הערך המוסף הוא ההתרסה הלא מעודנת כלפי נשיא ארצות הברית המכהן. שרלוט רוצה הסכם סביבתי בעוד טראמפ פרש מהסכם פריז להגבלת ההתחממות הגלובלית. הנשיא המכהן מודיע שהוא עוזב את הנשיאות לטובת הופעה בסרטים. מדלת צדדית נכנס למשרדו הטייקון שמשפיע על כל מהלכי הנשיא. אין פה שום ניסיון להיות ריאלי, אבל ישנה עבודה מתוחכמת של הכותבים והשחקנים להביא סיפור סינדרלה ובו בזמן לירות חיצים עוקצניים לעבר כל מה שהוליווד מתעבת. בהחלט עשוי כהלכה, ואף שהסרט ארוך למדי לא רציתי שייגמר. Mehulal2@netvision.net.il

/ מירה מגן אחותו של הנגר יהודית הלפר מאת: 

ספר

המאבדת בשיא פריחתה את בעלה האהוב ואת 39 גיבורת הספר נאווה היא צעירה נאה בת בנה היחיד בן השש בתאונת דרכים קטלנית. היא מחליטה שהמשך חייה אבוד ולא נותר לה אלו לבחור בין שלוש אפשרויות: להתאבד, להתאשפז בבית חולים לחולי רוח או.... להירשם לדיור מוגן, בו מתגוררים קשישים בגיל הוריה, לו נותרו אלה בחיים. היא בוחרת באופציה השלישית, שהרי גם היא, להרגשתה, צועדת לקראת סוף חייה, כמו אותם קשישים.

בספר המרתק, שהוא מעין גרסה נשית לסיפורו של איוב התנ"כי, אנו נחשפים לחיים בדיור המוגן המפואר. הניגוד בין צעירותה של נאוה לקשישים, מעצים את חווית ההסתכלות. חלק מדיירי המקום סולדים ממנה. חזותה מדגישה את עליבותם בזקנתם. אחת הדיירות אף מארגנת נגדה הפגנה ולוחצת על ההנהלה לסלקה. לעומתה, שכנותיה ליחידת הדיור, צמד אחיות שהתאחדו אחרי שהתאלמנו והחליטו לגור יחד, קשישות מלאות חיים וחיוניות, "מתאהבות" בנאוה, מזמינות אותה להתארח בדירתן, ואף מנסות לשדך לה את אחד מבניהן הרווק. חברה נוספת, דיירת המקום, אישה שגורלה התאכזר אליה, מתיידדת עם נאוה. הגורל שהתאכזר לשתיהן מחבר אותן. הגיבורה מחפשת בכוח סיטואציות כדי להכאיב לעצמה, כאילו אשמתה הייתה זו שהקרובים לה ביותר נספו בתאונה קטלנית. היא גם באה חשבון עם אלוהים, על הגורל שזימן לה, אך בעיקר עם עצמה. היא פורשת מעיסוקה כאדריכלית, ובוחרת בעבודה פשוטה כקופאית בסופרמרקט. היא מתחמקת מקשר חדש עם גברים הנמשכים אליה כדבורים אל הצוף, ומכל רצון לבנות לעצמה משפחה חדשה, למרות הלחץ המשפחתי (של אחיה וגיסתה) וניסיונות השכנוע של חבריה. למרות מאמציה של הגיבורה, מפעם לפעם עוצמת החיים מתגברת עליה וגורמת לה קצת נחת. ה"קפיצות" משפתה העשירה של מגן, בה כתוב הספר, לשפה העממית בה מתקשרות ביניהן הדמויות, כמו עובדי הסופרמרקט, מעצימות את חווית הקריאה. הספר גדוש תהפוכות ורווי מתח עד הסוף המפתיע. מגן מצליחה להעביר את הנקודה ששום דבר אינו סוף פסוק בחיים, גם לא אסונות בסדר הגודל שנאוה חוותה. מומלץ בחום! Yehudit_helfer@walla.com

11

06/2019 - 264 רעננה