כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2020 - גיליון 274

יציאת מצרים חנה גלבוע לא שעתה לעשרות האזהרות והסיבות הטובות שלא לרדת מצרימה – והחליטהלהצטרףלקבוצהשהתארגנהברעננה לצאת למסע מרתק באימפריה המפוארת הקדומה, אימפריה שהייתה ערש התפתחותנו כעם יהודי עוד מתקופת אבותינו. בדומה לשאר האימפריות, רק שרידים נותרו ממנה. ד"ר דודי שפירא, הוא חוקר מקרא ואגיפטולוג (מומחה למצרים העתיקה) שאהבתו המקצועית הגדולה היא אכן חקר מצרים העתיקה. הוא זה שהדריך אותנו בנבכי ההיסטוריה המצרית מתקופת הפרעונים הזוהרת והמפותחת, ובין המכמנים הארכאולוגיים שנשתמרו ממנה בזכות האקלים המדברי היבש. שעה של טיסה דרומה מביאה אותנו למדינה שעושה הכול כדי להעניק לישראלים חוויה מיוחדת ולא פחות חשוב מזה, בטוחה. עשרות קבוצות ישראליות, המטיילות במצרים מעידות על הצלחתם במשימה. במהלך עשרת ימי מסענו ביקרנו בקהיר ובסביבותיה, בגיזה, בלוקסור ובסביבותיה. עשינו שייט ועצירה בתחנות על הנילוס. ביקרנו בסכר אסוואן ובמקדש אבו סימבל המפורסם בגבול סודן. היינו גם בפירמידות הגדולות והעתיקות ביותר שנבנו לפרעונים משושלות שונות במשך שנה, לנשותיהם ואפילו לילדיהם. בחלקן 3000 כמעט התגלו חדרי קבורה. במקדשים המרהיבים של עמק המלכים היו בעבר ארונות קבורה מרהיבים ובהם מומיות חנוטות. על הקירות הענקיים התגלו חריטות והירוגליפים מרשימים, חלקם צבעוניים. גובה המבנים והדרם נועד להרשים את האזרח המצרי ולחרוט בתודעתו את אפסיותו לעומת גדלותו של השליט, בן האל. בין המקדשים היו כאלה שהוקדשו לפולחן לאלים המצריים הקדמונים, ויש שנבנו כמקדשי מוות וקבורה. כל אלה הרשימו אותנו מאוד והותירו אותנו פעורי פה ונפעמים מול מראות המקדשים שהשתמרו וסיפרו סיפורי קדמונים. למדנו רבות על האדריכלות העתיקה, על המיתולוגיה של מצרים הקדומה, על אלים ואמונות, על בעלי חיים מקודשים, על הקרבת קרבנות וכן על מלחמות ותהלוכות. למדנו על האלים והמיתולוגיה המצרית, מראה הגבר והאישה המצריים, הלבוש, תכשיטים, הציוד, כלי רכב, כלי נשק, אמצעי ציד ועוד. כמו כן התעשרנו במידע על קורות העולם העתיק כולל הסכמי שלום בין מלכים. הרגשנו חנה גלבוע מאת: 

שנה וצופים במה 5000- כפוסעים בשבילי ההיסטוריה בת ה שאותם אנשים קדמונים בנו, עיטרו והאמינו. לאורך הסיור כולו נשזרה השאלה: מהו הקשר עם האבות וסיפורי התנ"ך?

חנה גלבוע

מתברר שהעברים לא היו אלו שבנו את הפירמידות ששרדו. מספר היסטוריונים מציינים שאבותינו ירדו למצרים "כמהגרי עבודה", והיו כנראה חלק מאוכלוסיית זרים שכונתה "היקסוס". המצרים ריכזו אותם בצפון מזרח הדלתא, בגושן. הם היו "עבדים" במובן של פועלים נחותים, בשלב הנמוך של הסולם החברתי. הם קיבלו שכר זעום וחיו בתנאי חיים ירודים. החופש לא נשלל מהם. במשך שנות שהייתם הם נישאו והקימו משפחות. הם נוצלו על יד המצרים כדי להקים את פיתום ורעמסס, (כנראה בתקופתו של רעמסס השני, המלך החזק והאימפריאליסטי). שתי ערים אלו נחרבו מאוחר יותר ללא השארת זכר. הפירמידות המפורסמות, נבנו באלף השלישי לפנה"ס ומצויות במרכז מצרים ובדרומה ולכן הן כנראה לא נבנו על ידי אבותינו. 1304-( יציאת מצרים הייתה כנראה בימי רעמסס השני לפני הספירה), הרבה אחרי בניית הפירמידות וממילא 1237 גרו העברים בגושן, הרחק ממיקום הפירמידות. מרבית שמותיהם של בני שבט לוי: משה, אהרון, מרים, חופני, פנחס ועוד הם שמות מצריים ומופיעים במספר מקומות. לחלק ממנהגי המצרים ולסמליהם יש רמז במסורת שלנו כגון: המילה, הטוטפת בין העיניים,

14

04/2020 - 274 רעננה