כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ינואר 2021 - גיליון 283

האם יש עלייה בגירושין בגיל השלישי בגלל הקורונה? "הזמן קצר מכדי לראות שינוי מגמה אבל אין ספק שבהמשך נראה עליה בשיעור הגירושין. נסתכל על זוג שהתחיל את חייו המשותפים לפני ארבעים או חמישים שנה. להבדיל מהיום, בתקופה ההיא גירושין היו פחות מקובלים ולכן זוגות התמידו בחיים משותפים גם אם הזוגיות צלעה. היום הגירושין נפוצים ולגיטימיים ולכן בשגרה יש בתקופתנו עלייה משמעותית בגירושים בגיל השלישי. עם זאת הקורונה הקצינה את הדברים. אם לפני הקורונה בני זוג מבוגרים נפגשו בערב ואיכשהו משכו שעתיים ביחד מול הטלוויזיה עד שהלכו לישון, באה הקורונה וכפתה עליהם להיות כל היום ביחד, דבר בלתי נסבל כאשר הזוגיות צולעת". האם ניתן להבחין בשינוי תפקידים בזוגיות כתוצאה מהקורונה? "הקורונה, כמו משברים גדולים אחרים, באה לידי ביטוי בין היתר בשינוי דפוסים אצל בני הגיל השלישי: אחד התחומים הוא הקשר של סבא וסבתא עם הנכדים. בימים רגילים הסבתא יותר דומיננטית בקשר עם הנכדים, אם בייזום המפגשים ואם בתוכן. באה הקורונה ונותנתמקוםמכובד לסבא וזאת משום שהקשר מתקיים במידה רבה דרך זום, כלומר טכנולוגיה, מה שנתפס בגיל שלישי כשייך לגברים. מקובל שהבישול הוא תחום נשי, אבל עודף זמן פנוי וחיפוש אחר תחומי עניין הביא גברים לקחת חלק נכבד ואף בלעדי בתחום הבישול בבית. נשיםשבישלו מתוך צורך בלבד ללאהשראה יתרה, החלו להכניס יצירתיות לבישול. הבישול הפך למקור הנאה. בנוסף, עבודת הניקיון בהרבה בתים נעשתה בדרך כלל על ידי מנקים ומנקות זרים. הבידוד והזהירות גרמו להרחקת הזרים ועבודת הניקיון עברה לבני הזוג". - ד"ר עצמאות פרלשטיין להרחבת הזווית אני משוחח עם שנה. פרלשטיין מנהלת קליניקה 30 פסיכולוגית קלינית מזה בעבודה פרטנית, זוגית ומשפחתית ומתמחה בין השאר במיינדפולנס". האם הקורונה היא רק משבר או גם הזדמנות בהקשר הזוגי? "הקורונה הביאה אותנו אל תוך הבית תרתי משמע, הבית הפיזי והבית הפנימי שלנו שלצד החיובי שבו, מכיל שריטות ילדות ורגשות שליליים. זה מכריח אותנו להתמודד עם עצמנו. בחיים ללא קורונה יש לנו הרבה הסחות דעת הכוללות מפגשים עם משפחה וחברים, תחביבים, בילויים וכדומה. לרוב האנשים יש מחשבות ורגשות שליליים שפוגעים בזוגיות ושרצוי להביא למודעות על ידי התבוננות פנימית. הסגר והבידוד החברתי נותנים הזדמנות לעשות זאת. כל אחד נושא בתוכו מקומות כואבים שמבקשים ריפוי. הסגר הוא הזדמנות לרפא דברים כואבים, במיוחד בגיל שלישי. לפי הסטטיסטיקה חיים בזוג איכותיים יותר מאשר חיים בנפרד. אם בני הזוג הם בעלי מודעות ומוכנים לנצל את הסגר לצורך ריפוי מקומות כואבים, אשריהם. ללא מודעות, הסגר מחמיר את המצב הזוגי ויכול להביא לפירוד. פרידה בגיל השלישי היא כמובן אופציה, אבל אופציה מאוד בעייתית, במיוחד בימי קורונה. צריך למצוא בן/בת זוג ולבנות חיים חדשים בתנאים המגבילים של הקורונה. לפעמים נראה שאם המתגרשים בגיל השלישי היו מוכנים להשקיע בזוגיות הנשברת רק חלק קטן מכמות האנרגיה הדרושה לבניית חיים

זוגיים חדשים, הרי שמצבם היה הרבה יותר טוב. הגברים הצעירים של היום שהקימו משפחה מעורבים משמעותית בענייני הבית וגידול הילדים. לעומתם, צעירי העבר שנמצאים היום בגיל השלישי, לא חוו את המעורבות הזו. בנוסף, בעבר היה מקובל שהגבר יוצא לעבודה והאישה נשארת בבית. כל אלה פועלים לטובת נשות הגיל השלישי ביכולת ההתמודדות עם מצבי הבידוד שהקורונה כופה לעומת בני זוגן". להשלמת התמונה אני משוחח עם שני זוגות שביקשו לשמור על ודורית , זוג בשנות השבעים לחייהם, יפית ואריה שמות בדויים: , שיצאו זה לא מכבר לגמלאות. ומיכאל מה השתנה אצלכם בתקופה זו? "בתחילת ימי הקורונה התפטרתי מהעבודה. כך יוצא יפית: שאנו כל הזמן ביחד בבית. אני פעלתנית ואוהבת להיות הרבה בחוץ – עבודה, הליכות ברגל, טיולים, קניונים ועוד. הסגר גרם לי לשינוי גדול בחיים. פתאום גיליתי שהשד לא נורא כל כך והישארותמתמשכת בבית יכולה להיות נחמדה. התחלתי לבשל הרבה, דבר שאני אוהבת. אריה ואני מצאנו את עצמנו יוצאים למרפסת, יושבים אחד מול השני, אוכלים ביחד ומדברים על נושאיםשונים, הרבה יותר מאשר לפני הקורונה. מבחינתי הסגר עשה לנו טוב. יחד עם זאת, אני מתגעגעת לקלות שביציאה החוצה שעדיין חסרה". "לפני הסגר הייתי יוצא פעמיים בשבוע להתעמלות אריה: מפוקחת במכון כושר לחולי לב בתל-השומר. הפעילות בתל- השומר הייתה כרוכה גם בהרבה בדיקות וביקורי רופאים וזה היה סוג של ציר מרכזי בחיי. הסגר "כלא" אותי בבית והביקורים בתל-השומר נפסקו מפחד הקורונה. התחלתי ליזום פרויקטים של תחזוקה בבית ואפילו תיקנתי בעצמי את מטחנת הקפה שלי. אני מהנדס אלקטרוניקה לשעבר ובני מהנדס אלקטרוניקה בהווה. הסגר גרם לבני להתחיל לשחק עם ערכה של בַּקר מִתכנת (מחשבון על שבב סיליקון שניתן לתכנות) ואני הצטרפתי לעניין. מצאנו נושאים משותפים לשיחה סביב האפשרויות לניצול הבקר הזה במערכות הבית. הסגר גרם לנו להתנתק פיזית מהנכדים, מה שהביא קצת נתק רגשי. לאחרונה ניצלנו יום הולדת של אחד הנכדים ויזמנו מפגש משפחתי בפארק. היה מפגש מאוד משמח וחשתי שרגשית הקשר עם הנכדים מתחדש. לפני הקורונה נהגנו לחגוג לנכדים יום הולדת, והנכדים קיבלו זאת כמובן מאליו. הפעם הם לא הפסיקו להחמיא לנו על היוזמה וההשקעה". "אני מוכרחה להודות שלבד מהחרדה מהידבקות דורית: במחלה אני מרגישה חנוקה. אני רגילה להיות אדון לעצמי, ופתאום מצאתי עצמי עם מיכאל מסתובב בבית בחוסר מעש וזה בהחלט גרם למתחים בינינו. מהשקרה הואשהקורונה פרצה בסמוך ליציאה שלנו לפנסיה. אף פעם לא היינו צמודים אחד לשני במשך כל כך הרבה שעות ביממה, ואני מרגישה שפתאום, במקום ליהנות מהחופש אחרי עשרות שנות עבודה, אני צריכה לטפל בבעלי". "אני עובדמגילמאודצעיר, עודלפניהגיוסלצבא, והחופש מיכאל: שנכפה עלי, פלוס הקורונה, מאוד קשים לי. אני לא בן אדם של תחביבים, הילדים גרים רחוק, ואני מוצא עצמי מסתובב בבית הלוך ושוב. אני מרגיש שאני מכביד על דורית, אבל לא מצליח להתגבר על זה. אני מקווה שאחרי החיסון העולם יחזור למה שהיה ואצליח למצוא לעצמי עיסוקים. אחרת אשתגע לגמרי.." rtalmudi@gmail.com

5

01/2021 - 283 רעננה

Made with FlippingBook flipbook maker