כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ספטמבר 2021 - גיליון 291

פעם רוקח תמיד רוקח מפתיע לעתים לשמוע באילו נסיבות מקריות מתקבלת החלטה דרמטית כל כך אצל יהודים בחו"ל, ), הרוקח הפעיל המבוגר בארץ, היה 81( לעזוב הכול מאחוריהם ולעלות ארצה. אצל לואיס מחט מדובר בסוג של 'עץ או פלי' ממש. נפגשנו לשיחה לבבית על עבודת הרוקחות ההולכת ומשתנה, על העלייה מדרום אפריקה ועל שינויים בקהל הלקוחות הישראלי.

עוזי מנור מאת: 

אז איך בכל זאת? "התלבטנו לגבי איזה מעבר לעשות. החלטנו לפרסם את ביתנו למכירה. שיחקנו מין משחק שכזה: אם המתעניין הראשון שיגיע לראות את הבית יחליט לקנות אותו – נעלה לישראל, ואם לא – נעבור ליוהנסבורג. וכך קרה שהאישה הראשונה שהגיעה קנתה את הבית. השנה , ואנחנו ארזנו את החפצים ועלינו לישראל, 1978 הייתה או ליתר דיוק למרכז קליטה לנתניה. משם הגענו לרעננה, כי שמענו שיש פה ריכוז גדול וטוב של דרום אפריקאים". איך הייתה הקליטה? "היה לי מקצוע טוב וניסיון רב בעבודה אז היה לי מזל להתקבל לעבודה בחברת "טבע" במפעל שלהם בכפר סבא. עבדתי שם כשנה ואז שוב, המקריות גרמה לי לשנות כיוון ולצאת לדרך חדשה". מה קרה? "כאמור עבדתי ב'טבע' ויום אחד ביקשתי משליח שיקנה עבורי בבית מרקחת תרופה לטיפול באסטמה עבור בני. הוא חזר ואמר שחיפש לשווא במספר מקומות ולא מצא. אמרתי לעצמי שלא יכול להיות שאדם יהיה זקוק לתרופה ולא ימצא אותה בבית מרקחת. ככה בדיוק גמלה בליבי ההחלטה לעזוב את 'טבע' ולפתוח בית מרקחת משלי". נראה שאם כך הגשמת את חלומך בית מרקחת בשכירות בשם 1979- "כן. בתחילה פתחתי ב "אחוזה" ברחוב אחוזה. אחרי מספר שנים לקחתי שותף. בהמשך פתחתי בית מרקחת משלי ברחוב אחוזה פינת שנה עד 30 - הגדוד העברי. הייתי מאד מרוצה ועבדתי בו כ שהפסקתי". מה גרם לך להפסיק? "רשת סופרפארם הגדולה נכנסה לתמונה בתחום בתי המרקחת. הבנתי שלא אוכל להתחרות בהם ושלבית מרקחת כמו שלי אין סיכוי מולם. החלטתי למכור את בית המרקחת ולשמחתי נקלטתי בעבודה ב... “סופרפארם". ובגיל שמונים אתה עדיין שם? "כן. לאחר סגירת בית המרקחת עבדתי כעשר שנים בסניף

אנחנו יושבים בדירתם המטופחת של לואיס השנים האחרונות, לינדה. 12- מחט ובת זוגו ב הדירה ממוקמת בצפון רעננה והיא טובלת בפרחים ובעציצים. את פניי בכניסה מקדם אוסף מרהיב של

פילים, מן הסתם זיכרון מדרום אפריקה, ארץ הולדתו.

צילם: מוטי בן-ארויה

לואיס מחט

ספר לי על התקופה ה"דרום אפריקאית" שלך. "נולדתי ביוהנסבורג. אבי ברח מליטא עוד לפני השואה ואימי הגיעה אחריו. גרנו בעיירה לא רחוקה מיוהנסבורג . לאחר סיום לימודי הרוקחות krugersdorp בשם התקבלתי כשותף ועבדתי כמנהל סניף גדול בחברה של בתי מרקחת. רוב המנהלים שם היו יהודים. התחתנתי עם רעייתי סילביה ז"ל, שנפטרה לצערי לפני כעשרים שנה. נולדו לנו שלושה ילדים, ואף לא אחד מהם בחר במקצוע הרוקחות. הבכור אנטוני, הוא יועץ כימיקלי למפעלים שעוסקים בנוזלים, אילנה עובדת בהייטק, וגווין הצעיר הוא מורה למתמטיקה. תנאי החיים שלנו בדרום אפריקה היו טובים. הילדים למדו במוסדות חינוך יהודיים ביוהנסבורג, מה שהבטיח להם חינוך טוב, אבל אנחנו נאלצנו להסיע אותם כל הזמן: ללימודים, לחוגים ולחברים. התחיל להיות לנו קשה, אבל לא רצינו שהילדים יסבלו מזה. התחלנו לחשוב על מעבר ליוהנסבורג. במקביל חלה הרעה במצב הכללי בדרום אפריקה על רקע היחסים המתוחים בין הלבנים לשחורים. ועדיין, עלייה לישראל עלתה כאפשרות קלושה בלבד".

16

שנה טובה

09/2021 - 291 רעננה

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker