כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2021 - גיליון 292

מאה שנים של רעננה רן תלמודי מאת: 

הייתהמסתיימתבמפח נפשבלי עבודה. לחיבור החשמל לשכונה וסלילת כביש אליה המתינו שנים ארוכות. ח'רבת עזוּן משפחות עולים 50- הגיעה לרעננה קבוצה של כ 1949 בשנת חדשים שורדי שואה שהתגבשה במחנה העולים בקפריסין. בראש הקבוצה עמד בנימין וולפוביץ, לימים ראש העיר רעננה. רצונם היה להקים שכונה או כפר משלהם. תחילה הם התיישבו בבתיו הנטושים של הכפר הערבי חרבת עזוּן (באזור התעשייה של היום). המועצה המקומית סיפקה להם שירותים הכרחיים. תנאי החיים היו קשים בגלל הריחוק ממרכז המושבה וחזון הקבוצה להקים שכונה או כפר עצמאי לא האריך ימים. לאחר שנים קשות התפנו האנשים ועברו לשכונות אחרות במושבה. לשכונה הגיעו גם תושבים שלא השתייכו לקבוצת וולפוביץ. : "סבי וסבתי עלו מרוסיה והתיישבו 74 בן פרץ פז מספר ברעננה בח'רבת עזון. בהמשך חברו אליהם הוריי לאחר שעזבו את קיבוץ שער הגולן. אני עצמי נולדתי בשער הגולן והגעתי בהיותי בן שנה וחצי. בשכונה היו בני 1949 לח'רבת עזון בשנת עדות שונות: איראנים, אפגנים, רומנים, פולנים ואחרים. סבי וסבתי היו היחידים שלא גרו בחושות של הערבים אלא בנו לעצמם צריף. גרנו כולנו בצריף הזה ולכל משפחה היה חדר. סבי היה חייט ותפר חליפות בצריף בו גרנו. סבתי הייתה חקלאית וגידלה בשטח שלנו בוטנים, כרוב, כרובית וצנונית. אני זוכר , מגיע מבית ספר, מחליף נעלים למגפיים ויוצא 7 את עצמי בן לעזור לסבתי בשטח. לאחר שהבוטנים הבשילו, היינו יוצאים לשדה בלילות ותולשים אותם לתוך שקי יוטה. את התוצרת החקלאית היינו מעמיסים בארגזים על עגלה רתומה לחמור ומובילים לרחוב ביאליק, שם היה מרכז לאיסוף ושיווק התוצרת החקלאית. בח'רבת עזון היה גן ילדים אליו הלכתי וכשהגיע זמן בית הספר הלכתי לממלכתי ב' (ברטוב) שהיה במרכז המושבה. שנים בח'רבת עזון, עברנו הוריי ואני לשכונה חדשה 5- לאחר כ שנקראה שיכון עממי (רחוב דגניה וסביבתו). הקרקע של ח'רבת עזון הייתה שייכת למנהל מקרקעי ישראל והוא דחף למעבר. בשיכון עממי היו יחידות דו-משפחתיות צמודות מ"ר והורי רכשו אחת מהן. 54 קרקע בנות בפינתהרחובות בורוכוב ודגניה הייתה חנותמכולת עםמרפסת גדולה. המרפסת הפכה למעין מרכז תרבות שכונתי עם הופעות של להקות זמר והקרנות סרטים. לשם הלכנו כדי להתבדר". שיכון הבלוקונים .1950 שיכון הבלוקונים (ליד ביתאיזי שפיראשל היום) קם בשנת בשיכון הוקמו מבנים טרומיים עם גגות אזבסט באיכות ירודה שנקראו בלוקונים. כל יחידה כללה חדר, פינת מטבח ושירותים. : "הוריי היו חלק מקבוצה שמקורה 71 מזרחי בת מספרת מלכה בשני כפרים בתימן. מהכפרים הם הלכו ברגל לעדן ומשם עלו , למחנה העולים בעתלית. אבי ושני 1949- במטוס לישראל ב אחיו החליטו יום אחד לצאת ולשוטט בארץ כדי להחליט היכן

פרק חמישי ובו יסופר על העשור הרביעי של המאה 50 - של רעננה כלומר שנות ה הקודמת.

תושבים. לאחר 4,800 עם קום המדינה מנתה אוכלוסיית רעננה . הגידול המואץ 12,000- שנים מספר התושבים עלה ל 10- כ שיקף את שהתרחש בישראל הצעירה בעשור הראשון לחייה כשקלטה גלי עליה גדולים שהכפילו את אוכלוסייתה ואף יותר. עד הקמת המדינה התרכזו רוב תושביה הוותיקים של רעננה במרכז המושבה לאורך רחוב אחוזה כאשר מעבר לבתים, לכיוון צפון ודרום, השתרעו שטחים חקלאיים אותם עיבדו חקלאי המושבה. לאחר קום המדינה החלו להגיע לרעננה עולים חדשים והיה צורך למצוא להם פתרון מידי. כך צמחו להן שכונות חדשות כמו שיכון פרץ (כיום קריית שרת), רסקו, הבלוקונים ועוד. הוקמה מעברה בשולי המושבה 50- בנוסף, בתחילת שנות ה והוקם מחנה עולים בשטח המושבה. אלה התרוקנו מיושביהם לאחר מספר שנים. הנה סיפוריהן של מספר שכונות.

שיכון פרץ

שיכון פרץ .1945 – 1943 משפחות מעדן שבתימן עלו ארצה בשנים 600- כ משפחות מתוכן יועדו להתיישבות ברעננה. מחלקת הקליטה 60 יחידות דו משפחיות במקום בו נמצאת 30 של הסוכנות בנתה המשפחות. שמה 60 היום קריית שרת, ולמבנים אלה נכנסו המקורי של השכונה היה "פּירס", על שם נדבן יהודי בשםהרדוויג פּירס שתרם לקק"ל חלק מקרקעות השכונה. התושבים התקשו לבטא את השם פירס והחליפו אותו ב "פרץ". תנאי החיים היו קשים. השכונה הייתה מרוחקת מהמרכז, והמועצה המקומית התקשתה לתת לתושבים החדשים שירותים מוניציפליים. שביל חולי, בו ניתן היה רק לדשדש, חיבר בין השכונה לרחוב אחוזה. מים זורמים אמנם היו בבתים, אך לא חשמל. יחידת מ"ר וישבה על דונם קרקע. 40 הדיור המשפחתית הייתה בת משפחות חלקו תא שירותים ומקלחת חיצונית. התושבים 4 כל הראשונים הקימו משקי עזר על שטחי הקרקע ובהם גידלו בעלי חיים וירקות. הגברים עבדו בעיקר בחקלאות. מדי ערב הם נאלצו ק"מ ללשכת העבודה במרכז המושבה, לעמוד 3- ללכת ברגל כ בתור כדי לקבל סידור עבודה ליום המחרת ולפעמים ההמתנה

6

10/2021 - 292 רעננה