כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2021 - גיליון 293

לאה קליין מאת: 

בישולאה תזונה

עוף ברוטב מתוק תפוחי אדמה › קילו וחצי כרעיים או פרגיות (להסיר את העור) › לרוטב:

שיני שום כתושות 2 › כפות יין לבן 4 › כפות רוטב סויה 4 › כפות סילאן 4 › כפות סוכר חום 4 › לשים בתבנית אפייה את העוף, לכסות ברוטב, להוסיף תפוחי אדמה ולהכניס לתנור שחומם מראש מעלות, עד שמשחים. 180- ל אפשרות אחרת לרוטב: כף דבש 1 › כפות יין לבן 2 › כפות רוטב סויה 2 ›

כדורי בשר ברוטב מייפל פרורי לחם › מלח ופלפל › שיני שום כתוש 3-4 › ביצה 1 › בצל גדול קצוץ 1 › ק"ג בשר טחון ½ › ק"ג עוף טחון ½ › לרוטב: שיני שום 5 › כפות רוטב סויה 5 › גר') רסק עגבניות 260( קופסה 1 › כוס סירופ מייפל 2/3 › מלח, פלפל. › כוס ושליש כוס מים › מערבבים את כל מצרכי הבשר, מכינים כדורי בשר קטנים, מרתיחים את מרכיבי הרוטב בסיר גדול, שטוח. מכניסים את הכדורים ומבשלים כשעה. ‏ Cleah1@walla.com

(ויקרא כ"ג) "ולקחותם לכם ביום הראשון פרי עץ ההדר"

אורה צרויה מאת: 

סיפורו של האתרוג

לאתרוג, אחדמארבעתמיני ההדריםהמקורייםבטבע, חשיבות גדולה ביהדותמשום היותו תשמיש מצווה מרכזי לחג הסוכות כחלק מארבעת המינים: האתרוג הוא הראשון בחשיבותו ואחריו באים הלולב, ההדס והערבה. כיום אזורי גידול האתרוג העיקריים הם: ישראל, איטליה, מרוקו, כרתים, קורסיקה ופורטו ריקו. . יש עדויות 1850 החוקר ג'וזף הקר זיהה עצי אתרוגי הבר למרגלות רכס ההימלאיה כבר בשנת ארכאולוגיות לכך שהאתרוג נדד לבבל ופרס אלפי שנים לפני הספירה, ולמצרים כאלף וחמש מאות לפני הספירה. הפילוסוף היווני תאופרסטוס מכנה את האתרוג בשם "תפוח מַדַי".

הנקרא על שם העיר המחוז אתרוג קלבריה שרבים המשתמשים בו בחג סוכות, אתרוג קורפו באתרוג קיימים כיום שלושה זנים: הנפוץ במזרח הרחוק וגדל בצורתאצבעות. זהו פרי דקורטיבי, בעל ריח נעים. יד הבודהה קלבריה באיטליה המשמש בעיקר לתעשייה, ו - בדרך כלל אין האתרוג משווק למאכל טרי. יש הנוהגים להכין ריבה מקליפות האתרוגים לאחר סוכות. השכבה שימושי האתרוג התיכונה של האתרוג משמשת להכנת קליפות מסוכרות, ובאיי יון מיצרים ממנו ליקרים. המפורסם הוא ליקר קיטרון המיוצר באי היווני נקסוס. - בשמן האתרי המופק מקליפתו החיצונה של האתרוג משתמשים כיום בתעשיית הבשמים. שימושים אחרים באתרוג יוחסו לאתרוג סגולות רפואיותשונות כבר בתקופותקדומות. כך למשל נהוג היה להניח אתרוג בין הבגדים כאמצעי ברפואה העממית מניעה נגד עש, חרקים ומזיקים אחרים. האתרוג שימש גם לשמירה על הגיינת הפה, כסממן נגד רעל, לחיזוק מערכת העיכול, לאכילה על ידי נשים הרות כאמצעי לדיכוי תשוקתן למאכלים מסוימים. אכילת זרעי האתרוג גם הקלה על בחילות ההריון. אצל חז"ל מוזכרת אכילת 'אתרוג מתוק' ("אתרוגא חליתא") ממולא בדבש שנצלה על גחלים לוחשות כתרופה למי ששתה מים לא מכוסים וקיים חשש שמא שתה מהם נחש שטיל בהם ארס. האתרוג מצוין גם כמאכל קשה לעיכול וכמאכל המרבה את הזרע. מחשש לקרי נאסר על הכהן הגדול לאכול ממנו בערב יום הכיפורים. סגולותיו מוזכרות גם בספרות ימי הביניים. בחיבורו של אסף הרופא מתואר האתרוג כמועיל לכאב כליות וכאבי אוזניים. הרמב"ם המליץ על האתרוג כתרופה לעקיצות ונשיכות בעלי חיים. הוא כותב שמשקה העלים עוזר נגד חולשה. מסורות יהודיות רואות באכילת אתרוג, או ריבה הנעשית ממנו, או אפילו רק נשיכה שלו או של הפיטם שלו, כדבר העשוי לסייע לפוריות, להריון וללידה קלה. בקרב יהודי אתיופיה נהגו לצחצח שיניים בענפי עץ האתרוג לאחר שנחשפו סיביהם הפנימיים, הם ייחסו לו תכונות של חומר מחטא, הבונה orazruya@wakka.co.il מחדש את חומר השן שנהרס.

18

11/2021 - 293 רעננה