כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2021 - גיליון 293

ככה נקבעת היסטוריה. שיקולים פוליטיים ולא דווקא שיקולים ממין העניין. מה שקרה אחר כך שהמלצת הוועדה לחלק את יהודים, 3 : הארץ באופן גיאומטרי לשתי מדינות ושבעה אזורים ערבים ואחד בילאומי, תוך שיתוף פעולה בין כולם לא 3 התקבלה על ידי הערבים, ואף הצעת הפשרה נדחתה על ידם. שניםהצביעה עצרתהאו"םבעד הקמתמדינות 74 החודשלפני ליהודים ולערבים. היהודים הסכימו להצעה. הערבים דחו אותה, ולא זו בלבד אלא שתקפו מיד את היישובים היהודיים 15- בכל רחבי ארץ ישראל. הבריטים הודיעו על תום המנדט ב .1948 באוגוסט 1- ועל גמר הפינוי הצבאי ב 1948 במאי תכנית החלוקה של האו"ם הביאה בחשבון איחוד כלכלי בין המדינות הערבית והיהודית. אך בדחותם את החלטת האו"ם, שהעניקה להם מדינה, דחו הערבים גם את הצעת האו"ם לאיחוד כלכלי ערבי-יהודי. במאי, הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל, 14- ואז, ב מדינה שעוצבה במלחמה ולא בשלום ובפשרה, ומאז חיים אנחנו ושכנינו על החרב, להוציא כמובן את הסכמי השלום עם מצרים וירדן. בחזרה לעניין הפשרה, ההיגיון תוהה מדוע אין היא עדיפה על קיצוניות ועיקשות מכל סוג. הרי ברור לכל ששיתופי פעולה כלכליים, תרבותיים ואחרים לא רק שהיו מועילים לאיכות החיים של כל המעורבים אלא אף היו חוסכים עשרות אלפי חיים של קרבנות משני הצדדים. השאלה תקפה כמובן גם לגבי שאר הסכסוכים בעולם. אין תשובה לשאלה כמובן, לפחות לא תשובה משכנעת, כפי שאין תשובה גם היום לפשר מלחמת האזרחים ההולכת ומתרגשת עלינו. יש כמובן הגזמה בכינוי 'מלחמה' למה שקורה בשנים האחרונות בין פלגים שונים בחברה הישראלית, אבל עדיין נשאלת השאלה: למה? למה לא עדיף להתפשר, להרגיע את הרוחות, ואולי אפילו להקצות את המשאבים דווקא לעשות טוב, למשל לאוכלוסיית הגמלאים בישראל שהקצבה שהם מקבלים מעליבה, שלא לומר מסכנת חיים. עדיף בהרבה מאשר לצחצח חרבות. Malcamehulal@gmail.com

על פשרה ועל היפוכה הייתה זו דווקא בריטניה, ששלטה באמצעות המנדט בארץ למנות ועדה שתציע 1947 ישראל, שדרשה מהאו"ם באפריל פיתרון לסכסוך. ביהירותה חשבה שוועדת אונסקו"פ תיבהל מאיומה לפרוש מהמנדט ותנציח את שלטונם בארץ. הערבים פה בכלל החרימו את הוועדה בעוד הבריטים סירבו לשתף עמם פעולה. מלכה מהולל מאת: 

הקרן לרווחה: הנגשת הבית לנפגעי השואה מאיר חוטקובסקי מאת: 

חדשות הגמלאים

/ - פלוס מינוס + פלוס - במועצה מועצת מטופלים הוקמה בביה"ח "מאיר" בכפר-סבא חבריםמטופלים לשעבר ומלוויהםשיהיו חלקמגוף מייעץ לבית החולים, ביחד עם צוותים מהמקום, כדי להביא את קולו של המטופל במטרה לתת חווית מטופל טובה בעת שהותו בבית החולים. אחראית לפרויקט: אמונה ליאת-פוזיצקי, מנהלת מערך השירות וחווית המטופל בבית החולים. יופי של רעיון. במסגרת פרוייקט "חיים בכבוד", מעניקה הקרן לנפגעי השואה בישראל סיוע בהנגשת הבית והתאמתו לצרכים של הדייר הסיעודי, לניצולי השואה העומדים בתנאי הזכאות. מדובר בסיוע בהנגשת הבית כולל התאמת חדר המקלחת והשירותים, הרחבת פתחי דלתות למעבר לכיסאות גלגלים והליכונים והתקנת אביזרי בטיחות. הוא שהכנסתו של ₪ 20,000- התנאי לקבלת הסיוע עד ל (לא כולל ₪ 9,930 ניצול השואה אינה עולה על סך של רנטות ותגמולים בגין רדיפות). אומרת מירב כהן, השרה לשיוויון חברתי: "המיזם בא לסייע לשורדים לחיות בביתם חיים נעימים ובטוחים. השיפוץ נדרש כדי למנוע נפילה או החלקה, שאח"כ מאוד קשה להשתקם ממנה. תודה למשרד הבינוי והשיכון, הקרן לרווחת שורדי השואה וועדת התביעות." *5105 ניתן לפנותלמוקדשל הרשותלניצולי שואהשמספרו meirch@gmail.com

˘„Á 2014 ניסן תשע"ד אפריל

202 גיליון

עובר ושב עובר ושב

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, חברי המערכת: נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רן תלמודי. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. שקנאים במעיין צבי על רקע ג'סר א-זרקא תמונת שער: צילום השער : מלכה מהולל

2

11/2021 - 293 רעננה