כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2021 - גיליון 293

גם זקן יכול להשתנות חזותה אינה מסגירה את גילה וגם לא את אישיותה רבת הרבדים. צמה עבה ארוכה קלועה מאחורי גבה. פניה צעירות ונעימות סבר. קולה הסדוק מתעתע במאזין ואינו משקף את עוצמתה הפנימית של , עובדת סוציאלית בגמלאות. 76- בלהה אגוזי בת ה . "ילדי רווחה" קראו להם 6-0 מעון "אומנה" לילדים בני אז. היו ביניהם ילדים שננטשו על ידי אימותיהם סמוך ללידתם והונחו ליד פחי אשפה עטופים בשמיכות. "זה היה מוסד סגור" מספרת בלהה, "לא נתנו לזרים להיכנס, אבל אני, בדרכי חזרה מבית-הספר הייתי רצה לקבוצת הילדים בגיל שנתיים ומשחקת איתם. בשלב מאוחר יותר ביקשתי לקחת שני ילדים הביתה: ילדה ממוצא תימני שאימה הייתה חולה, וילד משותק ברגלו אותו הייתי סוחבת על הידיים. לימים, כשהייתי כבר נשואה, סיפרו לי הוריי שהגיעה אליהם בחורה ממוצא תימני. היא נראתה מהססת שכן לא ידעה אם הגיעה למקום הנכון. היא סיפרה להם שהיא מתחתנת ורוצה להזמין את בלהה לחתונה. מובן שבאתי עם בעלי לחתונה. שאלתי את עצמי איזו מתנה יכלה סבתא להביא, כך הרגשתי כלפיה. לבסוף הבאתי זוג פמוטים מכסף על מגש". בלהה אינה יודעת לומר אם הוריה היו אלה שהושפעו מרוח ההתנדבות שלה או שהיא ינקה זאת מהם. "כשהתנדבתי ב"אומנה" הוריי הלכו בעקבותיי, התרימו מפעל לשוקולד, וחילקו בכל יום שישי שקיות עם סוכריות ושוקולדים לילדים. לאבי הם קראו 'אבא' ולאימי 'דודה'. אבי גם התנדב ב"אגודה לשיקום העיוור", ויזם את הפרויקט "נר לעיוור" ופרויקטים אחרים. בסופו של דבר", מסכמת בלהה "ינקתי זאת בבית. בשביל להיות עובדת סוציאלית טובה צריך משהו שלא נלמד בבית-הספר". מכאן הכיוון בחיים היה ברור: לימודי עבודה סוציאלית באוניברסיטה, עבודה בשירות המבחן, ביטוח לאומי, מחלקות לשירותים חברתיים בראשון לציון ובכפר סבא 15 והקמת מחלקת רווחה בישוב קהילתי, אותה ניהלה שנה עד פרישתה לגמלאות. סוגיה שהעסיקה אותה כמטפלת הייתה: איפה נמצא הגבול של המטפל? עד כמה המטפל אמור להיות כפוף נילי אפלבוים מאת:  את צעדיה הראשונים במקצוע העבודה 12 הסוציאלית עשתה אגוזי כבר בגיל בשכונת נווה שאנן בחיפה. סמוך לביתה היה

לכללים של מקצוע הטיפול ועד כמה לקולות הפנימיים שלו. תשובה לכך היא קיבלה יותר מאוחר בהרצאתו של פרופסור יונה רוזנפלד שאמר: "המטפל צריך להתאים את הטיפול למטופל ולא את התיאוריות למטופל. צריך להיות יצירתי". כך פתרה בלהה את הקונפליקט שליווה אותה שנים כאשר לקחה לביתה מטופל שלה שברח מהמשטרה ושוטט מוזנח ברחוב. "הבאתי אותו לביתי להתקלח, נתתי לו חולצה נקייה של בעלי ויחד הלכנו למשטרה. אמרתי לעצמי כי באותו רגע מה שהוא היה צריך זה אימא, ואני הייתי שם בשבילו". עם פרישתה לפנסיה לפני עשר שנים הציעו לה את תפקיד יו"ר ארצי של חטיבת העובדים הסוציאליים הגמלאים. בתחילה היססה מאחר שחששה מהנעלים הגדולות של קודמתה בתפקיד, אבל הקול הפנימי אמר לה: "אם לא תנסי, תמיד תחיי בתחושה שפספסת משהו". זהו הקול שעוזר לה להתגבר על רגשות של חוסר בטחון, ואותו היא גם מעבירה לאחרים כמנהיגה ומובילה. אנחנו יושבים בסלון ביתה הנאה ושטוף האור. על המדפים עבודות קרמיקה צבעוניות, מעשה ידיו של בעלה המכונה אגוזי כשם משפחתם, שפרש מעבודתו כאגרונום. בלהה חיה בזוגיות חמה וממושכת עם אגוזי מאז הכירו בגרעין הנח"ל. בלהה הגיעה לגרעין מהתנועה המאוחדת בחיפה, ואגוזי הגיע מבית הספר החקלאי "עין עירון". זו הייתה

4

11/2021 - 293 רעננה

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker