כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2021 - גיליון 293

מאה שנים של רעננה רן תלמודי מאת: 

חקלאות צעירים והחליט להישאר ולעבוד שם כשנה. בנהלל הוא למד את כל מקצועות החקלאות כולל גידול בעלי חיים. כשחזר לרעננה, המשק הלך והתפתח, ואבי נכנס לענף הלול. הוא בנה מדגרה לאפרוחים ומכון תערובת, וחקלאי רעננה קנו ממנו אפרוחים ומזון לתרנגולות. לצד עבודתו החקלאית אבי היה פעיל וחבר הנהלה בהסתדרות ובמסגרת זו הוא דאג לתנאי העבודה של הפועלים. הוא היה פעלתן, הייתה לו תשוקה לפתח את רעננה ובגללה מצא את דרכו למועצה. תקופה קצרה שימש נבחר לראשות המועצה. הוא 1959 כסגן ראש המועצה ובשלהי ופרש מסיבות רפואיות. 1969 כיהן בתפקיד עד סוף במהלך כהונתו ידו הייתה בכול. זה התחיל ברישות רעננה ברחובות סלולים. עד כניסתו לתפקיד, רחובות מעטים היו סלולים. אבי עקב באופן אישי ויומיומי אחר עבודת הסלילה. הוא היה יוצא לרחובות, בודק את איכות העבודה ומעיר הערות לסוללים. בזכותו הכבישים החזיקו מעמד שנים, חלקם עד היום הזה. בכבישים החדשים הוא דאג למפרצי חנייה ובהם סימון של פסים לבנים רוחביים לתיחום החניות. הוא דאג לתאורה ברחובותשנסללו וזאת לאחר שלמד את הנושא בביקוריםשערך בערים אחרות וגם פיתח את צמחיית הנוי בשטחים הציבוריים. אבי גם יזם הוצאת תכנית מתאר לרעננה, אחת הראשונות בארץ, ובמסגרת התכנית הזו אישר בניית מבנים לגובה של קומות 2 קומות. עד תקופתו, רוב המבנים ברעננה היו בני 4 קומות. 3 ומיעוטם בני בתחום החברתי אבי פיתח את אגודות הספורט של 'הפועל' ו'מכבי' וחנך את מרכז הספורט של 'הפועל' ברחוב ההסתדרות. הוא אהב להיות מעורב אישית בבעיות המושבה. דיירי רחוב ההסתדרות התלוננו שהפחים לא מוחזרים למקומם, נזרקים לכביש על ידי פועלי הזבל ומכוניות עוברות ודורסות אותן. אבי החליט לבדוק את העניין בעצמו. הוא יצא למקום ועקב בסתר אחר פינוי הזבל. לאחר שנוכח שהתושבים צודקים, הוא דאג לשדרג את השירות לשביעות רצונםשל התושבים. מאוחר יותר הביא לרעננה לראשונה את ניידת ניקוי הרחובות הממונעת. בתקופתו הוא המשיך לפתח את אזור התעשייה של רעננה. בהכירו את פנחס ספיר, שהיה בשנים הללו שר המסחר והתעשייה, הוא ניצל את הקשר כדי לקדם את הנושא. אזור התעשייה היה קטן ולא מוכר ואבי נתן הטבות לתעשיינים כדי שיפתחו מפעלים ועסקים במקום. הוא העביר עסקים – מוסך, פנצ'רייה - ממרכז המושבה לאזור התעשייה, ובכל פעם ששמע על תעשיין שמחפש מקום לפתיחת מפעל, הוא הפעיל עליו פעולת שכנוע אינטנסיבית כדי שיעשה זאת באזור התעשייה של רעננה. כך החלו לצוץ מפעלים בנוסף לעסקים שעברו לשם. מערכת הביוב והניקוז בחלק הנמוך של רעננה הייתה בעייתית. אבי שדרג את המערכת כדי למנוע הצפות בחורף. באחד החורפים שיכון רסקו הוצף ומכוניות רגילות לא יכלו להיכנס. אבי לקח את הטנדר הגדול שלו, נכנס לשכונה, אסף ילדים שבתיהם הוצפו והסיע אותם לביתנו שם הם קיבלו מחסה, אוכל ושתייה לכמה שעות עד שהכניסה לשכונה התאפשרה.

פרק שישי ובו יסופר על העשור החמישי של המאה 60- של רעננה, כלומר שנות ה הקודמת.

נהגו לכנות את רעננה "חור" עם רחוב ארוך. 60- עד שנות ה רעננה התברכה בפיתוח עירוני מואץ שכלל את 60- בשנות ה הרחבת רחוב אחוזה כדי לתת מענה לתחבורה הסואנת שזרמה בו וסלילת רחובות רבים, פיתוח אזור התעשייה, בנייתם של מבני מגורים לגובה, פיתוח מערכת החינוך עם הרחבה של שלושת בתי הספר היסודיים ובניית בית-ספר תיכון חדש, הוא בית-ספר "אוסטרובסקי" ופיתוח שירותים חברתיים כמו דת, ספורט ותנועות נוער. והוא זה יצחק שקולניק כיהן כראש המועצה 60- במשך שנות ה שיזם את הפיתוח המואץ של רעננה ודחף ללא לאות לביצועו.

60- התנועה באחוזה בשנות ה

, בעלת משק חקלאי בכפר מל"ל, בתו של צביה קזמיר מספרת שקולניק: . הילדים במשפחה 1908 "אבי נולד בעיירה באוקראינה בשנת למדו עברית ונדבקו בחיידק הציוני שקרא לעלות לארץ. והשתקע תחילה בפתח תקווה אצל 1927 אבי עלה בשנת אחיו הגדול ממנו. לאחר שנתיים בפתח-תקווה שני האחים חיפשו מקום מעניין יותר וגילו את רעננה. הם שכרו צריף קטן עם עליית גג. העלייה שימשה כחדר שינה ובקומת הקרקע הם שיכנו סוסים, איתם החלו לבצע עבודות חקלאיות. אח נוסף שהיגר לאמריקה התוודע שם לחברת אחוזה א', בעלת דונם שנחלקה בין 50 הקרקעות ברעננה, וקנה דרכה נחלה של שלושת האחים שהחלו לעסוק בחקלאות. יום אחד אבי ביקר את בן עירו בנהלל, שמע ממנו על חקלאי נהללי שחיפש עובדי

6

11/2021 - 293 רעננה