כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2022 - גיליון 305

305 גיליון

2022 חשון-כסלו תשפ"ב נובמבר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

9-8 תמונות מהחתונה 7-6 מינה מנואלה 5-4 הסברינה של קפולסקי מד ו ר י ם קב ו ע י ם : ספר - ט י ו ל - ב ישו לאה - מב ז ק י ם - עב ר י ת - מ י לה - תשחץ - סרט

אלא אם... הסרט הזה מהווה סוג של אלא אם...

ה'אלא אם' הוא מושג מאוד אינדיבידואלי. ה'אלא אם' הוא מין טיזר שיכול להחזיר לאדם את התשוקה לחיות, את היכולת ליהנות, את הרצון לגלות עולמות חדשים, השמחה להכיר אנשים חדשים וכישרונות שלא ידע שחבויים בו. בתקופתנו זה כמובן יותר קל. כל העולמות כולם פרושים לפנינו אפילו במכשיר הטלפון שלנו, וממנו חשוב לצאת ולהתנסות. ישנם שייזכרו שהם אוהבים לטייל, ישנם שיבינו שהתנדבות מחזירה להם את תחושת הריגוש, ישנם שייצאו לרקוד או לרכוב על אופניים או לצייר על פורצלן. החשוב הוא שבני ובנות הגיל השלישי ימצאו את התשוקה שלהם ולא ישקעו אל תהום הישימון, כי אז יהיו העיניים שלהם כמו של ששון גבאי כשהוא הביט במסך האינטרקום. משם הדרך לקופת חולים קצרה ומהירה. malcamehulal@gmail.com

זה לא הסרט מלכה מהולל מאת: 

הסרט הישראלי 'קריוקי' הוא סרט משובח מכמה היבטים, אבל יש שלוש שניות ששוות דיבור עליהן. בשלוש השניות האלה, כבר בתחילת הסרט, ניגש מאיר (ששון גבאי) אל הדלת בדירתו המהודרת במגדל דירות מהודר בחולון, בניין המוקף בעשרות בניינים מהודרים בדיוק כמוהו, והוא מביט במסך האינטרקום לראות מי מצלצל. הוא כמובן יודע שזו בתו ובן זוגה. הם הרי הוזמנו לעוד ארוחת ערב משמימה עם ההוריםשבה יהפכו את בעל הבית (שוב) לדמות נלעגתשראוי לצחוק עליה ולזלזל בה. אז הוא מביט במסך, ורואה את הזוג הצעיר מצחקק, מפלרטט, מלא שמחה ותשוקה לחיים. שלוש שניות הוא מביט בהם לפני שהוא לוחץ על כפתור הפתיחה. בשלוש השניות האלה אפשר לראות במאיר, ואני לא חושבת שיש עוד שחקן בארץ שיכול להעביר את זה כמו ששון גבאי, אפשר לראות במבט של מאיר את תחושת הייאוש, התסכול, הגעגוע, ואולי גם את הקנאה. אפשר להניח שפעם גם הוא היה ככה, אבל עכשיו הוא איש משעמם ומשועמם, חסר תחומי עניין מיוחדים, מורה בשבתון שאינו מוצא את עצמו, ובכך הופך גם שק אגרוף לסובביו, אלא שבמקום אגרופים פיסיים הוא חש חיצים של השפלה והנמכה וזלזול. החיים מפגישים אותנו לא פעם בטיפוסים כאלה. כאלה שהחיים הכווינו אותם לשגרה נטולת ריגושים, לאדישות, לוויתור ולהשלמה עם: ככה זה. זה כבר לא ישתנה. אני כבר לא אשתנה.

פרופ' בריק קורא למפלגות: "אל תשליכנו לעת זקנה" מאיר חוטקובסקי מאת: 

רווחת הקשישים בארץ מעולם לא היוותה סעיף מהותי בהקמת הקואליציה, ולא נראה שיחול שינוי גם הפעם. אומר , יו"ר האגודה הישראלית לגרונטולוגיה: פרופ' יצחק בריק "לאחרונה הוקם קבינט שרים לענייני הזדקנות וזיקנה, ויחד עם זאת פעלו מספר ועדות שעסקו בסוגיות שונות הנוגעות לחיי האזרחים הוותיקים. דאגתנו היא שמא הכוונות הטובות, שכבר מצאו ביטויים בהמלצות הפורומים המכובדים הללו, לא יבואו לכלל מימוש בגלל המצב הפוליטי הלא יציב. לכן אנו חוזרים ופונים לכל המפלגות - ״אל תשליכונו לעת זקנה". meirch@gmail.com

עובר ושב חדשות הגמלאים

/ - פלוס מינוס +

עובר ושב

מינוס

304 גיליון

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, חברי המערכת: מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, אורה צרויה, אביבה קניג, רן תלמודי, עודד מרום, דני הורוביץ. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 09-7729320 , פקס: 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 אסתר טאירי: מודעות לפרסום:

השלכת פסולת במקומות ציבוריים מהווה עבירה פלילית בהתאם לחוק שמירת הניקיון, עבירה אשר עלולה לגרור עונשים חמורים כגון קנסות גבוהים ובמקרים מסוימים אף מאסר. אני פונה לחוק משום שעושה רושם שבמקומות רבים החינוך, הכבוד הבסיסי לסביבה, האכפתיות החברתית וערך השמירה על הניקיון אינם עובדים יותר. ככה לא צריכה להיראות החצר של מוסד ציבורי. השאלה אם יש מי שיאכוף את החוק נותרת לעיתים קרובות מדי פתוחה.

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: מחר יהיה זה יום חדש צילום: מלכה מהולל

2

11/2022 - 305 רעננה

עדנה אנגל

לאה קליין מאת: 

את עדנה ראיתי מדי פעם משוטטת בסימטאות גינת ה'מגדלים' ומצלמת את המטפלות העובדות במקום. "אני עושה סרט על חיי הקהילה של העובדים הזרים פה, שבאו מארצות שונות", אמרה. "ומהיכן את?" שאלתיה. "זה סיפור ארוך. מגיל שנתיים עד שמונה גרנו בארצות שונות", אמרה. להמשך הסיפור הארוך נפגשנו בביתי. "נתחיל בתעודת הזהות", אמרתי. "שמי עדנה אנגל", ענתה. "נולדתי בגלזגו, סקוטלנד . אני נשואה לאברהם אנגל. לנו שתי בנות ושישה נכדים". 1937 ב אמרת שגרתם בארצות רבות? מה את זוכרת מהן? עם אבי, רופא עיניים שגר 1934 ״אימי צברית, נולדה ביפו, פלשתינה והתחתנה בשנת התחילה מלחמת העולם השניה, 1939 בסקוטלנד. בעקבותיו עברה לסקוטלנד. שם נולדתי. ב אבא התגייס לצבא הבריטי ונשלח לשרת בצריפין בפלשתינה. שם שרת כרופא עיניים צבאי.

סיפור תמונה

צילום: אורה דולב

באחד הימים הייתה שמועה שרומל והצבא שלו הגיעו לאלכסנדריה, והיה פחד שיגיעו גם לפלשתינה. בעקבות זה הצבא דרש מאימא לעבור לדרום אפריקה. האונייה שבה היינו צריכים להפליג הייתה צריכה לצאת כעבור שבוע, אבל אבא העדיף שנצא כבר למחרת. כך עשינו. האניה שבה היינו צריכים להפליג כעבור שבוע טובעה ע"י הצבא הגרמני, וכך ניצלנו. שנה וחצי המקומי - הקליטה אותי ואותה BBC גרנו בקייפטאון, דרום אפריקה, ואני זוכרת, כשהייתי בת ארבע, אימא – בסיוע ה- שנה! אחרי שנה וחצי חזרנו לפלשתינה. אימא התגייסה לצבא 80 לברך ברדיו את אבא ליום הולדתו התקליט עדיין ברשותי, הבריטי, ואני הייתי ילדת חוץ בקיבוץ רמת רחל. אבא הועבר לקהיר, ואנחנו בעקבותיו. משם חזרנו כעבור שנה לגלזגו. בשנת חזרנו ארצה וגרנו בחיפה״. 1948

״התחברתי במהירות, ותמיד מצאתי חברים. בכל מקום התאקלמתי״. איך ילדה כל כך קטנהמסתדרתעם כל כך הרבהמעברים?

״למדתי בריאלי בחיפה. בצבא הייתי מדריכת גדנ"ע״. לימודים וצבא?

״למדתי באוניברסיטה העברית בירושלים סוציולוגיה, קרימינולוגיה, עבודה סוציאלית קהילתית ובהמשך גם אוניברסיטה? ספרות אנגלית. הייתי גם בהשתלמויות בלונדון״.

״הייתי עובדת סוציאלית בחברת עמידר בבאר שבע. עבדתי שם עם אוכלוסייה קשה מדרום האטלס. כשהוצע היכן עבדת? לי לעבוד בבאר שבע, חשבתי שזה קצה העולם עבור ירושלמית כמוני, אבל אלה היו השנים היפות והמרתקות בחיי; עיר צעירה, תוססת ומלאת ניגודים. הרגשתי חופשייה, רכבתי לכל מקום על אופניים לבושה בגלבייה, ואף השתתפתי כמה פעמים בצעדת הנגב. ממש חיים משוגעים. באותו זמן הייתי בהודו שלושה חודשים וזה היה ה"היי לייט" של הטיולים שלי״.

״הייתי כבר כמעט בת שלושים. חבר הכיר לי חבר שלו שבא מפריס. צרפתי עם שפם קטן, מכנסיים קצרים מתי נישאת? בפסים בכל הצבעים. אמרתי בלבי: 'הוא לא בשבילי', אבל מהר מאוד הכרתי אותו ושיניתי את דעתי״.

״גרנו בירושלים, ושם הקמנו את משפחתנו. עבדתי שם בשכונות מצוקה כעובדת סוציאלית קהילתית, היכן התגוררתם? ובמקביל לימדתי חלקית באוניברסיטה והדרכתי סטודנטים״.

״כל כך אהבתי את עבודתי, וכשפרשתי גילו לי גידול שפיר על חוט השדרה, והייתי בטוחה שזה בגלל וכשיצאת לגמלאות? שיצאתי לגמלאות. נותחתי והבראתי״.

״הייתה לי חברת ייעוץ והשתתפתי בטלוויזיה הקהילתית ובתיאטרון. התיאטרון היה של סבתות במה עסקת בגמלאות? יהודיות וערביות. בטלוויזיה הקהילתית עשיתי הרבה סרטים: "נשים", "אלימות במשפחה" ועוד״.

״עברנו לפני כשנה. רצינו להיות יותר קרובים לילדים שגרים בסביבה הזאת, וגם לחיות בנוחיות״. מדוע עברת לדיור מוגן, ומתי?

״תחושתי שעשינו את הצעד הנכון״. מרוצה?

Cleah1@walla.com

3

11/2022 - 305 רעננה

הסברינה של קפולסקי זיכרון ילדות מתוק: בילדותי בתל אביב, כשבאירופה השתוללה חברים וליהנות מקפה ייחודי ועוגה מהחלומות". ואכן, נס קפה בשלושה צבעים בספל זכוכית וטורט בשכבות בצק אוורירי וקצפת, או עוגת סברינה נוטפת סירופ סוכר, סחפו את הקהל שנפעם מן החידוש המתוק שנראה אז לראשונה בארץ. עודד מרום מאת:  מלכה מהולל צילום: 

לגודל הטרגדיה מיכאל לא זכה ליהנות מפרי פעילותו. לאחר שפתח סניף נוסף בכיכר ציון בירושלים הוא חזר לליטא כדי להביא לארץ את משפחתו, אך הוא ואשתו ושלושת ילדיו נספו בשואה וכך גם הוריו ורוב בני המשפחה. בעיר קובנה 1940 חיה קפולסקי-צור נולדה בליטא בשנת לעולם של טלאי צהוב, הגבלות חופש תנועה, התעללות ורצח יהודים. היא שרדה את השואה ועלתה לישראל בגיל חמש לאחר המלחמה. היא גרה שנתיים בתל אביב אצל משפחת דודה, אחיו הצעיר של אביה. היא מספרת על אביה: "עם פרוץ המלחמה הצליח אבי, יצחק קפולסקי, לברוח מהגטו ולהצטרף לפרטיזנים ביערות, שם לחם עד סוף המלחמה. בשנים הבאות שהה אבי במחנה עקורים 1947 והיטלטל ממדינה למדינה עד שהצליח להגיע בשנת לארץ ישראל והצטרף אל אחיו הצעיר בניהול בית הקפה בתל אביב. בהמשך הגיעו אחים ואחיות נוספים ששרדו את המלחמה, העסק התרחב ונפתחו סניפים חדשים. עברתי לגור עם אבי, למדתי בביה"ס 'כרמל' ובתיכון 'שלווה' ושירתתי בצבא בחיל האוויר בבסיס תל נוף". "לא הייתי מעורבת בצד המקצועי אבל עבדתי כקופאית במשך שנתיים כדי להקל על העומס שנוצר בבית הקפה. זה היה מקום מפגש של הידוענים ואנשי הבוהמה של תל אביב הקטנה", נזכרת חיה, "בין הלקוחות הקבועים שפקדו את בית הקפה היו בעיקר יוצאי אירופה, שריח המטעמים הזכיר להם את בית הוריהם, ריחות וצבעים של קרמשניט או עוגות תפוחים עם קצפת. בימי שישי השתרך תור ארוך לקניית עוגות וחלות לשבת".

מלחמת העולם השנייה, עוגות לא היו מחזה נפוץ בארץ, ובוודאי לא עוגות קרם וקצפת. אימי נהגה להפליא במעט המצרכים שעמדו לרשותה ואפתה עוגיות שמרים פשוטות. אבל פעם בשנה היה לי יום חג, ולא משום שאימי לקחה אותי לקנות נעליים בחנות 'פיל' המיתולוגית. אלא משום שמיד אחרי הקנייה חצינו אתהכביש, ואפי היה נצמד לחלון הראווה שלקפהקפולסקי ובאצבעי הצבעתי עלהעוגה שרציתי. או אז הייתי מתיישב מול קערית בצק מלאה קצפת לבנה מתוקה ומבהיקה, כשעליה נחו תותי שדה אדומים, מתוקיםמדבש, נוצצים ומבריקים, וממתיניםשאנגוסבהם. החלוםהזה מלווה אותי זה כשמונים שנה. חיהקפולסקי - צור, המתגוררתבימיםאלה בפאלאסרעננה, אני את אוהבת עוגות? היא בתו של אחד ממייסדי הרשת. שואל אותה. "אני הכי אוהבת עוגות חול, זנד-קוכן, וגם עוגות השמרים שהפליאו להכין בקונדיטוריה המשפחתית, אבל הזיכרון הכי מתוק שלי הוא הסופגניות שהיו מכינים בחנוכה ואין למצוא יותר כמותן". משפחת קפולסקי הייתה בעלת מאפייה גדולה ורשת קונדיטוריות בקובנה שבליטא בשנות השלושים של המאה שעברה. לבעלי הרשת, בלה ודניאל קפולסקי, היו עשרה בנים ובנות. עם עליית הנאציזם באירופה החלו כמה מבני הדור הצעיר בתושייתם להגר מליטא. שלושה אחים עברו לדרום אפריקה, ואילו צעיר האחים, אבא היה שמו, ברח עוד לפני המלחמה עם חברתו והם הגיעו ארצה כדי להתחתן. הוא עבד כקונדיטור שכיר במאפיית עוגות בתל אביב. "שומו שמים, לעבוד כשכיר"? המשפחה הנרעשת מיהרה לשלוח את מיכאל קפולסקי, אחד האחים, על מנת שיפתח עסק עצמאי , רכש 1937 עבור אחיו הצעיר. מיכאל הגיע לתל אביב ובשנת את הציוד הנדרש ופתח עם אחיו הצעיר את הקונדיטוריה בת"א, שנשא את השם 47 ובית הקפה הראשון ברחוב אלנבי 'האחים קפולסקי' והפך במהרה להצלחה מסחררת. הבשורה שקפולסקי הביא לתל אביב הייתה: "אצלנו לא רק קונים עוגה וחוזרים הביתה, אנחנו מציעים לשבת במקום נעים, לשוחח עם

) הציבו עובדי 1947 בנובמבר 29 ביום ההכרזה בעצרת האו"ם על מדינה עברית ( הקונדיטוריה בתל אביב בחלון הראווה, עוגה ענקית עליה היה כתוב "אם תרצו אין זו אגדה", ועל העוגה עיצבו פסל עשוי מרציפן של חוזה המדינה הרצל.

4

11/2022 - 305 רעננה

רעננה. חיה המשיכה לצייר וליצור, ולפני כחודשיים נפתחה בפאלאס תערוכת ציורים ועבודות ציור על פורצלן פרי ידיה. יומן המבקרים גדוש בשבחים ובהתפעלות מן הכישרון הנדיר של חיה להביא אל הבד ברגישות ובדיוק את מבע פניהם של הדמויות.

נישאה חיה למנחם צור ובמסגרת שליחות 1961 בשנת של מנחם לאוגנדה, מטעם התעשייה האווירית, שהתה המשפחה באפריקה כשש שנים. "לאחר שובנו מאפריקה חזרתי אל מקום עבודתי בתעשייה האווירית, וצורפתי למינהלת שיווק מטוסים", מספר מנחם, "במסגרת זו יצאתי עם צוות ומטוסים למסעות תצוגה והדגמה או העברת מטוסים ללקוחות בדרום אמריקה ובמזרח הרחוק". כעבור שנים אחדות התיישבו בני משפחת צור ברעננה, ומנחם הקים בית ספר לטיסה, חברת תעופה לטיסות מנהלים ומכון בדק למטוסים ולהליקופטרים בשדה התעופה בהרצליה. חיה למדה תולדות האומנות במשך שנים אחדות בקורסי חוץ של אוניברסיטת ת"א, בביה"ס לציור 'אבני' ואצל מורים פרטיים.

ציור על פורצלן

נכדים. שתי הבנות 15 לחיה ומנחם צור בן ושלוש בנות ו הצעירות נולדו באוגנדה. אף לא אחד מהילדים ממשיך במסורת אבותיו. כולם עוסקים במקצועות ניהול ועיצוב. maromod@zahav.net.il

חיה ומנחם צור על רקע עבודות הפורצלן

האומנות הייתה מאז ומעולם עיקר עיסוקה ותשוקתה הגדולה. היא יצרה אומנות על כל גווניה: פסיפס, ויטראז', ציור על עץ, על פורצלן ועוד. מעל לכול נמשכה לציור במגוון טכניקות: בצבעי שמן, אקוורל, רישום בפחם וצבעי פסטל. "נושא הציור מקנן בחיי מאז ילדותי", מספרת חיה כשהיא מדפדפת באלבום ציורים ורישומים שלה. "נהגתי בילדותי לשבת בבית הקפה המשפחתי בתל אביב ולצייר את פני היושבים בקפה בפנקס קטן. בהמשך הפכו הפורטרטים לציורים בנושאים שונים, החל מציור סוריאליסטי ועד אבסטרקט". ומה קרה לקפולסקי? "נסגר", מנידה חיה ראשה בצער. "דור המייסדים והקונדיטורים הזדקן או שהלך לעולמו ואת הדור הצעיר זה פחות מעניין. בתי הקפה שכן נשארו הם זכיינים שאין להם קשר למשפחה". לאחר שהילדים עזבו את הבית, כשהיא משוחררת מדאגות לילדים ומאחזקת הבית, החלה חיה לצייר וליצור ללא הרף. הציורים החלו להיערם עד שלא נותר מקום בדירה הקטנה. תמונות, רובן היו 54 מספר מנחם: "באחד הימים אספתי תלויות על קירות הדירה, וחלקן נערמו בדירה במקומות שונים. ערכתי, ללא ידיעתה של חיה, תערוכה והזמנתי ידידים. תוך יומיים נמכרו כל התמונות עד האחרונה בהן". לפני כשש שנים עברו חיה ומנחם להתגורר בפאלאס

5

11/2022 - 305 רעננה

על קליטה והתנדבות ומה שביניהן

אותי מהגטו לביתו, ושם גרתי כבתו המאומצת. לאחר תקופה קצרה, מפחד שמלשינים יזהו אותי כיהודייה, העביר אותי לבית אימו בכפר. שם גרתי עד גיל שבע וכשהרוסים החלו להפציץ את האזור חזרתי לקובנה, בה התארגן מרכז ליהודים שעזבו או ברחו וחיפשו את קרוביהם". גם אותך חיפשו? "כן. היה לי דוד, אחיו של אבי, שגר במוסקבה והיה בעל מעמד בכיר. הוא הגיע לקובנה כדי לחפש אחרינו. הוא מצא אותי ונסענו אליו לביתו במוסקבה ושם אימץ אותי. בינתיים אימי ואחותי, שהיו במחנות, ניצלו וחזרו לקובנה ואח"כ לווילנה בניסיון למצוא אותי. אחרי מאמצים רבים הצליחו לאתר את עקבותיי במוסקבה אצל הדוד. באו ולקחו אותי ושלושתנו עברנו לווילנה. אבי לא שרד ונספה במחנות". איך היו החיים בווילנה? 12 כשהייתי בת תשע. גרנו שם כ- 1946 "לווילנה הגענו ב שנים. אני למדתי וסיימתי תיכון ואח"כ עוד שנתיים בפוליטכניון במגמת חשמל ואלקטרוניקה. אימי עבדה כמלצרית. אני זוכרת שלא כל כך התלהבה, אבל חברה שלה שכנעה אותה שכדאי שתעבוד שם: 'כך לפחות תמיד יהיה לך אוכל מהשאריות שישאירו הסועדים שתוכלי להביא הביתה'. יותר מאוחר השיגה עבודה בהנהלת חשבונות". איך התחילה להתארגן העלייה לישראל? "תמיד רצינו לעלות וחכינו להזדמנותמתאימה כי מליטאלא , גומולקה, נשיא פולין, התיר ליהודי 1956 ניתן היה. ואז ב פולין לעזוב את המדינה ואם ברצונם לעלות לישראל. אנחנו גרנו בליטא וגם לא היינו אזרחים פולנים. חיפשנו דרכים כדי להגיע לוורשה". כיצד פתרתם את הבעיה? "עשינו קומבינה עם אזרח פולני שהיה מעורב בכל מיני עסקאות חוקיות וגם מפוקפקות. תמורת תשלום מתאים הסכים להתחתן אתי בנישואים פיקטיביים על מנת שאוכל לקבל את האישורים המתאימים לאזרחות פולנית. לאחר הגיעו האישורים, אך אז 1958 תקופה של שנתיים בערך, ב התעוררו אצל הפולני בעיות שכמעט מנעו מאתנו לצאת. בסופו של דבר הצלחנו לטוס לוורשה". כיצד הסתדרתם בוורשה? "בוורשה התקבלנו על ידי הג'וינט שעזר רבות ליהודים אליה הגיעו להתארגן לקראת העלייה לישראל. הארגון דאג למגורים, למזון ולכסף. הוא גם אירגן קורסים. אימי

עוזי מנור מאת: 

מנין השם מנואלה? אני שואל את מינה (מנואלה) וולף בפגישתנו בדירתה שברחוב המשוררת רחל, בה היא

מתגוררת עם בעלה שמואל.

צילום: מוטי בן ארויה

הדירה נאה ומטופחת. בקיר הכניסה תלויות התמונות של בני המשפחה. יש להם בן ובת וחמישה נכדים. היא מצביעה על התמונות "אלה מקור הגאווה שלי" היא מחייכת. מהמרפסת נשקף נוף מרהיב של רעננה. מינה היא אישה נעימת סבר, מלאת אנרגיה, אשת שיחה מרתקת ובעלת זיכרון מופלא. על מקור השם ועל ילדותה היא מספרת: . בספרד הייתה אז 1937 "נולדתי בקובנה שבליטא בשנת מלחמת אזרחים. אבי אהד את הרפובליקנים ונתן לי שם ספרדי – מנואלה. השם מינה ניתן לי ע"ש סבתי. תקופת עם הכיבוש הסובייטי, 1941 הילדות המאושרת נפסקה ב כאשר הכניסו את משפחתי לגטו. אני זוכרת שאבי לקח לי אז מורה פרטי ללימוד רוסית ואמר שמעתה שמי יהיה מניה שזה שם רוסי. ידיד טוב שלו, לא יהודי, הצליח להבריח

6

11/2022 - 305 רעננה

האם התעניינת גם בעבודה ברעננה? יחידה מיוחדת 1990 "כן. בעיריית רעננה הוחלט להקים ב שתעסוק בקליטת עולים בכלל ומבריה"מ בפרט. פניתי לראש העיר דאז, זאב בילסקי, וביקשתי להשתלב בעבודת השנים הבאות, במקביל 12 היחידה. נעניתי בחיוב ובמשך לעבודתי בבית התפוצות, עבדתי בעירייה. בילסקי הקדיש תשומת לב מיוחדת לנושא. מטרתנו הייתה, כמובן, להקל על העולים החדשים בהתאקלמותם כאן. סייענו להם רבות בקליטה הראשונית ממש מירידתם מהמטוס: מגורים, אספקת מצרכים והצמדת מלווה מוותיקי העיר למשפחות החדשות. אני חייבת לציין בסיפוק רב את התגייסותם של התושבים למבצע הקליטה ואת הנתינה המדהימה שלהם. תאר לעצמך שאפילו קיבלנו פסנתרים שנתרמו עבור משפחות העולים. היינו מארגנים קורסים שונים ופעילויות תרבותיות וחברתיות. אני הייתי אחראית על רישום העולים, פרטיהם האישיים והצרכים של כל אחד ואחד מהם. עם חלקם אני שומרת על קשר עד היום. את עבודתי פה ובבית כשאני בת ששים וחמש". 2002 התפוצות סיימתי בשנת ומאז? "מאז אני מתנדבת בש.י.ל (שירות ייעוץ לאזרח- ע.מ). אני מתרכזת בטיפול בניצולי שואה במטרה לעזור להם למצות את זכויותיהם. ישנם כאלה שעד היום אינם יודעים מהן ואינם מנצלים את מה שמגיע להם. חלקם מתביישים לבקש. לא מזמן הגיעה אלינו בת עם אימה ניצולת שואה בת תשעים ותשע, שטרם קיבלה פיצויים שמגיעים לה. טיפלתי בעניינה ולשמחתי הצלחתי לגרום לכך שתקבל פיצויים בגובה של עשרות אלפי ש"ח". ומלבד ההתנדבות בש.י.ל? "אני עושה התעמלות, משתתפת בפעילויות השונות של העמותה למען האזרח הוותיק של רעננה, הולכת להצגות וקונצרטים, מטיילת בארץ ובחו"ל וקוראת ספרים. רק לאחרונה סיימתי לקרוא ספר מרתק בשם "עצי לבנה ומסילות ברזל" על פרשייה שלא כל כך ידועה: על קליטת ". אני גם לא 1945- ניצולים ממחנות הריכוז בשוודיה ב מזניחה, כמובן, את המפגשים עם הנכדים שהם כבר גדולים ויש לנו מסורת של ארוחות צהרים משותפות במסעדה". Manor_un@hotmail.com הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2022 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש נובמבר )173 ׳ מגזין בשידור חוזר (מס מה במגזין? . כל המציל נפש אחת, סרטה של אילנה כהן. 1 . נחמיה טנא – ותיק חקלאי רעננה מספר על ילדותו בתחילתה של רעננה. 2 סרטה של מרים זכות. מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? ניתן לצפות בכל המגזינים . HOT וב- Y ES ב- 98 בכבלים בערוץ www.amutaraanana.co. i l והכתבות באתר העמותה קהילתית T.V בלשונית צפייה מהנה ! העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

נרשמה לקורס תפירת מצעים ואני לתפירת עניבות. שם גם נרשמתי לפוליטכניון והשלמתי שנה נוספת בלימודי קיבלנו אישור לעלייה. נסענו 1959 חשמל ואלקטרוניקה. ב ברכבת לווינה ואח"כ לגנואה ומשם באונייה לחיפה". איך הייתה ההיקלטות בארץ? "כאשר הגענו לקחו אותנו למעברת האזבסטונים בקרית מוצקין. אני הלכתי לאולפן במזרע ובעין השופט. אח"כ עברנו לחיפה ואני נרשמתי לטכניון לפקולטה לכימיה". מדוע לכימיה? הרי בחו"ל למדת חשמל ואלקטרוניקה? "זו הייתה מבחינה מסוימת מחווה לאימי. היא רצתה מאוד בזמנו ללמוד כימיה ואף נרשמה לאוניברסיטה בווינה. זה היה החלום שלה, אבל אבי התנגד ולא רצה שתלמד. אני החלטתי להגשים את חלומה ובאמת סיימתי תואר ראשון ושני במקצוע זה. אח"כ המשכתי במחקר. בטכניון פגשתי את בעלי לעתיד שמואל וולף, נישאנו. המשכנו לגור 1964 שלמד הנדסת מכונות וב- ואז עברנו לתל אביב כשבעלי קיבל 1969 בחיפה עד עבודה בצבא בתל השומר". ואת? "אני התקבלתי לעבודה במכון לפריון העבודה והייצור, בתחום של בקרה של מפעלים כימיים וטקסטיל. בהמשך עברתי לעבוד בבנק לפיתוח התעשייה. במסגרת זו בדקנו את כדאיות ההשקעות בתעשייה עבור הבנק, שנתן מענקים והלוואות". כמה שנים עבדת שם? . העבודה הייתה מאוד 1987 שנים עד 15 "עבדתי כ מעניינת. ערכנו סיורים במפעלי טקסטיל, דשנים וכימיקלים במקומותשונים וכך גם ניתנה לי הזדמנות להכיר מקרוב את יצאתי לפנסיה מוקדמת בגיל חמישים". 1987 ישראל. ב מדוע כל כך מוקדם? הרי נהנית מהעבודה שם. "נכון אבל באותה תקופה הבנק התחיל להכניס מחשבים שצמצמו את הצורך בפקידים, ולכן פיטרו עובדים". מתי עברתם להתגורר ברעננה? . עד אז גרנו בדירה קטנה עם אימי בתל אביב 1980 "ב ורצינו לעבור לדירה גדולה יותר. ברעננה היה ניתן לרכוש דירות במחיר זול יותר". מה עשית לאחר הפרישה המוקדמת לגימלאות? אינך עושה רושם של מי שתישאר בבית. הייתה עלייה גדולה מרוסיה. נודע 90 "נכון. בשנות ה לי שבמוזיאון בית התפוצות ('אנו' בשמו הנוכחי-ע.מ.) מחפשים מדריכים דוברי רוסית לעולים החדשים. פניתי . 2002 שנים עד 12 אליהם והתקבלתי להדרכה בה. המשכתי מאוד נהניתי להדריך אותם ולהיזכר בעברי כעולה חדשה. אגב, שם הדריכו מדריכים בשפות שונות, ואנו היינו נפגשים ומחליפים חוויות".

ייתכנו תוספות ושינויים.

7

11/2022 - 305 רעננה

תמונות מן העבר שאלה שנשאלת תמיד: אם תיאלץ לעזובבחיפזון אתביתךבשלשריפה שפרצה, מה תיקח עמך? מרבית האנשים עונים: את אלבומי התמונות. כשפרצה שריפה בהרי ירושלים לפני שנים אחדות, גם שלמה סרי לא היסס, מה גם שהוא צלם בעצמו. הוא לקח עימו את משפחתו וגם דבר אחד נוסף: ארגז של סרטי צילום, נגטיבים, שהיו שייכים לאביו הצלם דוד סרי. עבור זמן מה התפנה סרי מעיסוקיו והחליט לפתח כ את אחד מסרטי הצילום. הוא גילה שם תמונות של חתונה תימנית מסורתית ומלאת שמחה. הוא נכנס לרשתות החברתיות, ובעמוד הפייסבוק של "תימנים – הקבוצה הרשמית" העלה את התמונה עם סימן שאלה. באותו זמן בדיוק ישבה רחלשוקר בביתהאשר ברעננה וגלשה בטלפון שלה בפייסבוק. לפתע החלה לרעוד. היא זיהתה בתמונהאתאחותההגדולה ואתהוריה. היאמיהרה להתקשר למספר הטלפון של שלמה: "הוא ביקש לוודא שאמנם אלה ההורים שלי וביקש שאנקוב בשמות האנשים שבתמונה. כשהשתכנע, שלח לי את כל התמונות שפיתח מהנגטיב שהיה "חתונת משפחת גימני". 15/5/63 בקופסה שעליה היה רשום הוא גם סיפר לי על אביו שצילם את התמונות". בלומה בינשטוק מאת: 

ידיעותיו כאוטודידקט. לפרנסתו עסק כאומן בעבודות מתכת עדינה, "עבודות בצלאל". הוא היה מראשוני הצלמים בימי המנדט הבריטי. כצלם הוא הנציח אירועים היסטוריים בירושלים ובתל אביב. עם קום המדינה הוא הסתובב במושבי העולים וצילם אירועים משפחתיים, כמו כן אהב לצלם משוטטים ומטיילים. "הארגז שהצלתי", מספר שלמה בנו "שייך לעיזבון של אבי והוא נמצא באוסף המשפחה. הפקתי ספר 2004 ארבע תערוכות מצילומי אבי, והוצאתי לאור בשנת ". 1950-1930 דוד סרי - תצלומים צילומים נבחרים שלו.

חתונת משפחת גימני. צילום: דוד סרי

היכן צולמה התמונה שהופיעה בפייסבוק? מספרת רחל: "התמונות צולמו במושב זבדיאל שבאיזור קרית גת. במושב התגוררו משפחות של תימנים מאזור צנעא שבתימן. רוב המשפחות היו קשורות בקשרי משפחה. באזור היו מושבים של כורדים, עיראקים, פרסים, אשכנזים אדוקים וגם מושב של אשכנזים חילוניים. במושב שלנו עסקו בעבודת האדמה. היו לנו לולים, רפתות, גידלנו עיזים וכבשים. אכלנו את מה שגידלנו בשדות: תפוחי אדמה, בצל, עגבניות, מלפפונים, גזר. חלב, שמנת וגבינה ייצרנו בעצמנו. אני הייתי רועת עיזים במשך שבע שנים. בבית-הספר למדתי עד כיתה ח', אחר כך השלמתי לימודים בשיעורי ערב. בבקרים הייתי קמה מוקדם כדי לרתום את הסוס לעגלה. זה היה הרכב שלנו. (לאחר שנים נלחמתי שיקנו לי אופניים). לפני החגים או לפני שמחות הייתי נוסעת בעגלה למושב הסמוך ניר בנים, קונה עופות, לוקחת אותם לשוחט, שהיה הדוד שלי, מורטת את הנוצות ומכשירה אותם כדת וכדין לאכילה".

הצלם דוד סרי

בירושלים 1913 דוד סרי נולד למשפחה דתית בשנת המנדטורית. כבר בנעוריו החל לעסוק בצילום ורכש את

8

11/2022 - 305 רעננה

דקל, כיצד לכבס ולכבד את הבית, כיצד להתייחס למבוגרים וכיצד לשמור על כללי הצניעות. עד כתה ח' למדנו בבית הספר החרדי "חזון יחזקאל". את החגים חגגנו יחד עם המשפחה המורחבת של הדודים והדודות שבמושב. לכבוד הסעודה שחטו כבש או תיש. הייתה שמחה גדולה. בהתחלה לא היו כלי רכב במושב, רק עגלות רתומה לסוסים. אחר כך נוספו טרקטורים. כשהם עברו בדרך הראשית, הם השתדלו לנסוע לאט כד לא להרים אבק וללכלך את הכביסה הלבנה שהתנופפה על חבלי הכביסה". מתי הגעת לרעננה? הגעתי לרעננה בה התגוררה סבתי מצד אימי 20 "בגיל יחד עם הבן שלה. האחים והאחיות שלי בגרו 'והריחו' את הציוויליזציה שמחוץ למושב, והם לחצו לעבור לבית שיש בו שירותים עם אסלה, למקום שאפשר לקנות בו לחם ולא צריך לאפות פיתות, מקום שיש בו חנויות וניתן לקנות עופות מוכשרים בלא צורך ללכת לשוחט ולמרוט את הנוצות, מקום שיש בו אפשרויות נוספות של חינוך ולמידה. ברעננה היכרתי את בעלי, אף הוא תימני, שהתגורר בשכנות. שנים עבדתי כסייעת 34 נולדו לנו שלוש בנות ובן. במשך בגנים. זאת הייתה בשבילי חגיגה, כל בוקר להגיע עם חיוך לגן. אהבתי מאוד את הילדים, את הגננות ואת ההורים. הרגשתי שאני מוערכת, דמות חיובית. בשנים האחרונות אני עובדת במשפחתון ובו יש תינוקות שהם כבר דור שלישי. השבוע זכיתי לביקור מרגש. הורים של ילדה שהייתה בגן שנה באו לבקר אותי. הם גרים בשיקגו והגיעו לאחר 25 לפני שנים רבות לבקר בארץ. הבת ביקשה שיגיעו אליי ויראו לי תמונות שלה ושל המשפחה שהיא מגדלת." מה לקחת אתך מזבדיאל? "לקחתי את הערכים שההורים שלי העניקו לי. את הרגשת המשפחתיות, את היחס למבוגרים ולערכי המשפחה המורחבת, את שמחת החיים, העזרה לזולת, העזרה ההדדית ואת החיים הצנועים. לקחתי איתי את ריח השדות והרגשת החופש. ובעיקר את אהבת האדם, אהבת הילדים, אהבת הארץ והאמונה בבורא העולם". shinbet37@gmail.com

רחל שוקר

מה את זוכרת מהחתונה שבתמונה? "במושב חגגו חתונה במשך שבעה ימים. לא שלחו הזמנות כי ממילא כל המושב השתתף בחגיגה, וגם היו אורחים מחוץ למושב. חלק מהאנשים לבשו את הבגדים התימניים המסורתיים וחלק הגיעו בלבוש ישראלי. אנחנו, הילדים, זכינו ללבוש בגדי חג שנקנו מהרוכל שהסתובב במושבים והביא חצאיות, חולצות, מכנסי התעמלות, סנדלים ונעליים. לקראת החינה בנו במרכז המושב במה מקושטת בשטיחים ובמפות. את הכלה הלבישו בכיסוי ראש עם תכשיטים, ועל חזה החתן שמו מטפחת מקושטת. בידיהם הניחו זרים של ענפי ריחן (שדב) כנגד עין הרע. את חתן והכלה ליוו בשירה ובריקודים כל הדרך עד לבמה. חלק מהתופים היו למעשה פחים ריקים של זיתים או של שמן זית. הכלה, בלכתה לחופה, הייתה לבושה בשמלה לבנה עם הינומה לבנה. הסבתות לבשו בגדים תימניים ותכשיטים מקוריים. החגיגה הייתה מתחת לכיפת השמים. אני זוכרת שהנשים היו שרות לכלה שירים שמקילים על הפרידה מבית ההורים, שירים שמלמדים אותה איך להתייחס להורי החתן, איך לבנות זוגיות טובה. הגברים רקדו שעות רבות ושימחו חתן וכלה. את הכיבוד סיפקה המשפחה בעזרת תושבי המושב". כיצד התנהלו החיים במושב? בנים. ההורים 3 בנות ו- 8 ילדים. 11 "במשפחה שלי היינו בעליית "כנפי 1949 שלי הגיעו מתימן עם שתי בנות בשנת נשרים". אני נולדתי במעברת עין שמר ולאחר נדודים במעברות הגענו למושב. גדלנו בבית סוכנות והשירותים היו בחוץ (בול קליעה). פחי אשפה לא היו, כי אתשאריות האוכל חיסלו בעלי החיים. רופא או אחות הגיעו פעם או פעמיים בשבוע. הגיעו גם מדריכים חקלאיים שלימדו את עבודת האדמה וגידול בעלי החיים. הבנים למדו עם המורי לקרוא בתורה ולהתפלל. הבנות למדו מהאימהות ומהסבתות כיצד לאפות פיתות בטאבון, כיצד לייצר מגשים וקערות מעלי

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

9

11/2022 - 305 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים

מלכה מהולל מאת: 

מבזקים

, הממוקם בפארק "בכל אופן רוכבים" מרכז ✿ רעננה הוא מרכז רכיבה בעיקר לגיל השלישי.

מועדון התרבות ✿ - העונה והפנאי החדשה נפתחה

עשרות רוכבים מגיעים מדי שבוע לרכיבה משותפת. לאחרונה הם גם החלו לנסוע לרכיבות משותפות בחו"ל. בתמונה קבוצה שטסה בספטמבר לסלובניה וגמעה מדי ק"מ של רכיבה. בגיליון הבא תתפרסם כתבה 50-40 יום של כתב "כיוון חדש" שיצא בעצמו למסע כזה.

במופע משירי אריק איינשטיין ולאחריו ריקודי שנות

60 השמונים. ל האורחים הוגש כיבוד עשיר והם . מומלץ לעקוב בפרסומים 60 פצחו גם בריקודי שנות ה אחר שפע הפעילויות המתוכננות.

נפש בריאה בגוף ✿ בריא ב"מרכז היום" – לקראת החורף, כדי להקדים תרופה למכה, מחסנים את המבקרים בחיסון נגד שפעת. זאת בצד המשך בדיקות קורונה קבועות הנערכות פעמיים בשבוע.

בכל אופן רוכבים

לאחרונה עלה לאוויר מנוע הזכויות הלאומי! מדובר ✿ בגרסת הרצה המכילה זכויות של אזרחים ותיקים: mybenefits.gov.il הפרויקט הוא תוצר עבודה של ישראל דיגיטלית וממשל זמין, יחד עם ביטוח לאומי, הרשות לניצולי שואה, משרד הבריאות, רשות האוכלוסין, רשות המיסים, משרד הבינוי והשיכון, משרד התחבורה, משרד העלייה והקליטה, המשרד לשוויון חברתי, משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משרד המשפטים, החשב הכללי, בנק ישראל, רשות המים, רשות החשמל, הרשויות המקומיות וכמובן - מיזם ״כל . באתר מתבקשים הפונים signatureIT זכות״ וחברת לענות על שאלון, ואז מוצגות הזכויות האפשריות, לומדים מה בדיוק ניתן לקבל, ואז יוצאים לדרך המימוש. כך למשל ,70 אפשר לבדוק: קצבת אזרח ותיק מגיל פרישה עד גיל ,60 הטבות במס רווחי הון ומס שבח לאזרחים מעל גיל שיפור תנאי דיור למוגבלים בניידות, קצבת אזרח ותיק , שירותי אישפוז סיעודי, השלמות 70 מגיל פרישה עד גיל הכנסה ועוד ועוד. נכון לעכשיו האתר בהרצה ומציג רק זכויות לאנשים עם מוגבלות, אך בקרוב מאוד יתרחב. בחטיבת הביניים "אלון" בניהולה של מתי בורושק מתקיים ✿ פרויקט מחמם לב: כיתת ותיקים. במסגרת הפרויקט נפתחת תכנית של יום לימודים שבועי, לאורך השנה, . בין המקצועות שיילמדו: 13:00 בבוקר ועד 08:00 מהשעה סוגיות משפטיות, סוציולוגיה, קולנוע ועוד. במהלך השנה תתקיימנה גם פעילויות חברתיות משותפות עם ש"ח לחודש ואפשר להירשם במוקד 50 התלמידים. העלות 09-7713161 או במכללה העירונית 8864 קול טיקט *

ברעננה, שסבלה עד כהממיעוטמסעדות: חדשותקולינריות ✿ פותחת סניף ברעננה, במתחם ווסט אנד אגאדיר מסעדת שליד אמפי-פארק רעננה. המסעדה מתמחה בהמבורגרים ובמגוון מנות אחרות והיא תהיה פתוחה גם בסופי שבוע. החדש בנווה זמר שינה החלטתו לאור מחאות ארקפה גם תושבי השכונה, והוא יהיה פתוח גם בשבת. ולבסוף, מסעדת דיינר אמריקאית–אסיאתית בשם קינג קונג תיפתח בקרוב במתחם גמלא בסמוך לבית לווינשטיין. יש לקוות שתחזיק מעמד יותר זמן מהמסעדות הקודמות באותו מיקום. בית קפה חדש באווירת טוסקנה, כשר למהדרין, ייפתח בימים הקרובים ברחוב השוק.

מסעדת קינג קונג. צילום: יח"צ קינג קונג

תזכורת להטבות שמגיעות לגימלאים: ✿ הנחה על בתי מלון בארץ באמצע השבוע 20% הנחה על כרטיסי תיאטרון 50% ש"ח כרטיס קולנוע בימי שלישי במסגרת ״שלישי בשלייקס״ 10 75 תחבורה ציבורית בחינם מעל גיל

10

11/2022 - 305 רעננה

מצוקת החנייה ברעננה הולכת ומתגברת. בניסיון להקל ✿ מעט על התושבים נפתח חניון חינמי ברחוב אחוזה, פינת רחוב גורדון. הוכשרו בו כמה עשרות מקומות חנייה, אם כי נראה שצפויה שם התבוססות בבוץ בעונת הגשמים.

✿

רבים מבני הגיל השלישי נאלצים לעבור ניתוחי החלפת ברך והחלפת ירך, הן בשל נפילות והן בשל שחיקה שנגרמתבשל הגיל. לנזקקים לניתוח כזה כדאי לבדוקאת הטכנולוגיה החדשה, המסייעת למנתח לבצע את הניתוח ברמת דיוק יוצאת דופן באמצעות מערכת ממוחשבת בעלת זרוע רובוטית. שיטה חדשנית זו מאפשרת למטופלים לחזור לעצמם בתוך שעות ספורות וליהנות משיעורי הצלחה גבוהים יותר מהניתוח המסורתי. סוף סוף סוף לביצורים שנבנו סביב ראש הממשלה לשעבר ✿ נפתלי בנט אשר היוו הפרעה משמעותית לדיירי השכונה. החלו עבודות פירוק המבנים שנועדו להגן על שלומו אך גרמו נזק לסביבה. הגיע לסיור בבית איזי שפירא מיקי לוי יו"ר הכנסת ✿ ברעננה ופגש את מנכ"ל בית איזי שפירא עמיר לרנר, את מגן הילדים של איזי 3 ילי דוניבסקי אמו של גל בן ה שפירא, ואת אנשי המקצוע של הארגון שדואג לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות בישראל. "בית איזי שפירא הוא אור גדול עבורנו", אמרה דוניבסקי , נכנס לבית איזי שפירא 3 במהלך המפגש. "כשגל, היום בן הייתה לנו פתאום תחושת הקלה. ידענו שהוא בידיים המקצועיות הטובות ביותר ואז יכולנו להתפנות להיות משפחה שמחה ומאושרת לו ולאחיו רוני״.

החניון ברחוב אחוזה פינת גורדון (צילום: עיריית רעננה)

עושה רושם שברעננה אוכלים הרבה. למספר הגדול של ✿ הסופרמרקטים ברעננה נוסף חבר חדש: רשת יוחננוף פתחה סניף בנווה זמר, כמובן עם מבצעים מושכי קהל.

מרכז חדשמציע לגמלאים סדנאות היערכות לגיל הפנסיה. ✿ הפועל בעיריית רעננה מציע לתושבי "פרישת שלום" מרכז העיר והערים השכנות, שהם לקראת פרישה ואחריה מגוון סדנאות להיערכות נכונה לקראת הפרישה בפן הרגשי, הכלכלי, התעסוקתי והחברתי.

Yehudit_helfer@walla.co.il

מילת החודש לאה הראל מאת:  אמפולה = בקבוקית

מילה עברית

harelea@gmail.com

עברית: מה בין מחסן למגזין?

המילה מחסן לקוחה מן הערבית, אם כי מילים מהשורש ח.ס.נ במשמעות של אצירה מצויות כבר במקרא: "והיה סחרה ואתננה קודש לה' לא יֵאָצֵר ולא יֵחָסֵן (ישעיהו, כג,יח). המילה הערבית מַחְ'זן התגלגלה ללשונות אירופה, כך מגזין – "בית אוצר" לכתבות ולמאמרים. harelea@gmail.com

בתמונה: מיקי לוי, ילי דוניבסקי ועמיר לרנר צילום: דייויד גארב

11

11/2022 - 305 רעננה

בישולאה

לאה קליין מאת: 

קציצות מירקות בצל קצוץ 1 ❱ קישואים מגוררים וסחוטים מנוזלים 3 ❱ גזרים מגוררים 3 ❱ כפית כורכום 1 ❱ מלח פלפל ❱ צרור פטרוזיליה קצוצה 1/2 ❱ שמן ❱ ביצים 2 ❱ כפות קמח תופח 4 ❱ שיני שום קצוצות 3 ❱

מעלות, לערבב בקערה את כל החומרים, ליצור לביבות, לרפד תבנית בנייר אפייה, 180 לחמם תנור ל- דקות 40 לשמן הנייר, להניח הקציצות, לאפות בתנור שחומם כ

מאפינס זיתים כוס שמן 1/2 ❱ קופסה קוטג' 1 ❱ ביצים 3 ❱ גר' 400 קופסה שימורי זיתים פרוסים 1 ❱ גר' מרוסקת 200 חבילה גבינה צהובה 1 ❱ כוס שומשום 1/4 ❱ כוס קמח תופח 1 ❱ מעלות. שמים בקערה את כל המרכיבים חוץ מהקמח והשומשום ומערבבים. 180 מחממים תנור ל- גובה. מפזרים שומשום. 3/4 מוסיפים את הקמח, משמנים תבנית שקעים, יוצקים בכף את העיסה עד שעה או עד שהלחמניות זהובות. 1/2 אופים כ-

Cleah1@walla.com

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

מרכז יום לאזרח הוותיק בשיתוף ח.י.ל

דרושים מתנדבים

האם קרה לך שנפלת בשנה האחרונה? – פעם או פעמיים .... אם התשובה חיובית את/ה נמצא/ת בסיכון לנפילה נוספת שיכולה להסתיים, חס וחלילה, בשבר או בפציעה אחרת.

הליכה נורדית החלה ההרשמה לקורס אחה״צ • מפעילה, מחזקת ומגמישה את שרירי פלג גוף עליון • משחררת כאבים ומתח בשרירים באזור צוואר וכתפיים • מקילה על הליכה בעליות, בירידות ובשטחים חלקים • מתרגלת ומשפרת קואורדינציה, צריכת קלוריות מוגברת • משפרת יציבה ומאזנת את שיווי המשקל רעננה. 114 – ליד מרכז התרבות, ההגנה מקום הזינוק אח״כ בפארק רעננה דמי הרשמה + ) מפגשים (פעם בשבוע 5- ל ₪ 300 עלות הסדנה: וביטוח, כולל שימוש במקלות. מדריך מוסמך. הרשמה ותשלום מראש לאחר השיעור הרביעי יש לרכוש מקלות. לאחר החגים (תלוי במספר הנרשמים) בימי רביעי תאריך פתיחה: .18.00 בשעה לפרטים והרשמה 09-7747041 בשעות הבוקר • משפרת סיבולת לב ריאה ומייעלת זרימת דם • מפחיתה עומס מהגב התחתון וממפרקי הברכיים

אל תקח/י סיכון לנפילה נוספת!

בוא/י להתאמן בהליכה מבוקרת על מכשיר הליכה שנבדק ואושר במחקר קליני ובאישור משרד הבריאות, לשיפור הליכה ושיפור קוגניטיבי למניעת נפילות. (המכשיר כבר בפעילות ולמשתמשים בו יש שיפור ניכר במספר פרמטרים מומלץ מאוד גם לחולי פרקינסון. שיפורטו בשיחה אישית). לקבלת פרטים והרשמה נא לפנות למרים זכות – קידום בריאות בגיל השלישי, בעמותה למען האזרח הוותיק רעננה. 052-2546043 : , אחה"צ 09-7747041 : טלפון בשעות הבוקר

12

11/2022 - 305 רעננה

לחבק עצים

בלומה בינשטוק מאת: 

ידעו אנשים על כוחו של הטבע לרפא ולשפר את 18 כבר במאה ה המצב הנפשי של בני אדם, אך בשנים האחרונות קיבל ידע זה חיזוק באמצעות מחקרים רבים שנעשו בנושא. הממצאים מראים כי

ספר טיול

באזורים ירוקים יש שיעורים נמוכים יותר של תחלואה: במחלות לב, במחלות וכן במחלות נפשיות. המלצת עורכי 2 נשימתיות, בהשמנת יתר, בסוכרת מסוג המחקרים הייתה להרבות לטייל בסביבה ירוקה, גם כדי למנוע מחלות וגם כדי להתאושש מהן, להפחית לחצים, להפחית עייפות ולהקטין חרדות. המהדרין אף מחבקים את העצים ויש תנועות רבות בעולם הדוגלות בזה.

ההליכה בטבע משפרת סיבולת לב-ריאה, ומחזקת את השרירים ובעיקר את המפרקים. ההליכה בטבע משחררת כימיקלים והורמונים שגורמים לשמחה, משפיעים לטובה על לחץ הדם, משפיעים על חילוף החומרים בגוף, גורמים להפחתת סימני לחץ וחרדה ומביאים תחושות של שקט נפשי. עצים מייצרים כימיקל שיכול להוריד את רמת הקורטיזול אצל בני אדם ובכך לחזק את המערכת החיסונית שלהם. ביישובים הכפריים הסביבה היא ירוקה, וזה מוסיף הרבה לבריאות התושבים. אולם רק כעשירית מתושבי ישראל גרים בכאלף ישובים כפריים. בערים הגדולות ובמועצות המקומיות משתדלים להשאיר "ריאות ירוקות" בישובים. נוטעים שדרות לאורך הכבישים, ומטפחים פארקים עירוניים. להיכן כדאי להגיע? פארק רעננה, פארק הרצליה, פארק כפר-סבא, חורשת בית ברל, פארק הוד השרון, פארק אפק, גני יהושע שבתל אביב ועוד. פארקים:

יער אילנות, יער קדימה, חורשת הסרג'נטים בנתניה, יער החורשים, יער ראש העין, יער בן שמן ועוד. יערות:

כדאי גם לנצל את שעות הבוקר המוקדמות או את שעות הערב ולטייל לאורך שפת הים. לנצל את הבריזה ולשאוף אוויר טוב. רצוי ים: בחברותא. ניתן גם לצרף את חיות המחמד. Shinbe37@gmail.com

אולריך בושוויץ הנוסע /

יהודית הלפר מאת: 

בגרמניה הנאצית, אחרי חוקי נירנברג, אחרי ליל הבדולח, מבינים היהודים 1938 בברלין של , פלוגות הסער הנאציות של הרייך מגיעים גם לביתו של S.A- שעליהם לברוח. אנשי ה אוטו זילברמן, איש עסקים יהודי אמיד, הנשוי לגרמניה נוצרייה, אך הוא מצליח להתחמק מפניהם דרך הדלת האחורית וכך מתחיל מסעו הממושך, רצוף התלאות והייסורים. הוא מקווה שבעזרת הכסף שברשותו וחזותו הלא יהודית יצליח לצאת את גבולות גרמניה, אך גם בנו, המתגורר בפריז, אינו יכול לסייע לו. גיסו נותן מקלט לאשתו של זילברמן אך פוחד לארח גם אותו. גם במלון המפואר, בו נהג להשתכן כשאירח אנשי עסקים אמידים כמוהו, מסרבים להשכיר לו חדר. מקלט זמני הוא מוצא בבית מלון פשוט, אבל מהר מאוד מבין שהוא חייב להיות בתנועה. הוא שומר היטב על כספו אותו הוא משלם לאנשים בדרך בתקווה שיעזרו לו. מסע חייו הופך להיות מסע משפיל ועלוב ברכבות והוא הופך להיות הנוסע המתמיד. הוא יוצא מברלין ותמיד חוזר אליה. הרכבות הופכות

להיות ביתו. בהן הוא ישן ובהן הוא אוכל, בהן הוא פוגש פסיפס של דמויות ובהן הוא גם עושה חשבון נפש עם עצמו: “ואולי ככה זה ימשיך לעד. עכשיו אני נוסע, אני נוסע נצחי. למעשה כבר עזבתי את הארץ. היגרתי לחברת הרכבות של הרייך הגרמני. אני כבר לא בגרמניה. אני ברכבות שנוסעות בגרמניה". הסופר, אולריך בושוויץ, כמו הגיבור שלו, הוא בן לאב יהודי ואם גרמנייה. אביו נפטר טרם לידתו ואימו גידלה בגפה אותו ואת אחותו, מחליטים השניים לברוח, ובושויץ ואימו נוסעים 1935 בחנכה אותם להיות נוצרים טובים. מיד אחרי פרסומם של חוקי נירנברג ב לשוודיה, משם לנורבגיה ולבסוף לאנגליה. אחותו הצליחה להגיע לפלשתינה לפני המלחמה. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, בושוויץ הוא נשלח למחנה מעצר באוסטרליה, עד ששוחרר וביקש לחזור לאירופה, לאימו. בדרכם 1940 ואימו מושמים במעצר כנתיני אויב. ב- 27 איש נספו באותו אירוע, וביניהם גם בושוויץ הצעיר, שהיה רק בן 360 לאנגליה נפגעה ספינתו מטורפדו ששיגרה צוללת גרמנית. במותו. אחרי מותו נמצאו בעזבונו ספר נוסף ושירים רבים. Yehudit_helfer@walla.co.il

13

11/2022 - 305 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה מרכז יום לאזרח הוותיק 2022 תוכניות מיוחדות לחודש נובמבר לכבוד חודש הקשיש - הופעה של ינון חסון. 10:30 בשעה 03.11.22 יום חמישי ✿ - הבחירות הראשונות של 10:30 בשעה 10.11.22 יום חמישי ✿ מדינת-ישראל מרצה: ניצן גולדברג. - שרים עם גלי. 10:30 בשעה 17.11.22 יום חמישי ✿ - הופעה של טושקו והחצוצרה. 10:30 בשעה 24.11.22 יום חמישי ✿ מכירות במרכז יום: מכירת בגדי ילדים והלבשה תחתונה. 02.11.22 יום רביעי ✿ מכירת מוצרי קוסמטיקה ותכשיטים. 07.11.22 יום שני ✿ מכירת בגדי נשים. 14.11.22 יום שני ✿ מכירת מוצרי טקסטיל: מצעים, מגבות, נעלי בית. 24.11.22 יום חמישי ✿

* ייתכנו שינויים בתכנית.

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

ייפוי כוח מתמשך כי הגיע הזמן לדאוג לעתיד שלכם

תארו לעצמכם מצב שבו אתם מאבדים שליטה על הגוף שלכם. מחליטים עבורכם היכן קובעים עבורכם תתגוררו, מה תאכלו ומי יטפל בכם, מקלחים אתכם, מחליפים לכם בגדים, וכל זאת כשאתם אתסוג הטיפול הרפואי שתקבלו ומי יטפל ברכוששלכם ובחשבון הבנק אינכם צלולים ולא מסוגלים לקבל החלטות בעצמכם. עוד היום, כשאתם שיש לכם את היכולת לקבוע ולתכנן לפרטי פרטים חשוב מאוד שתדעו, בריאים וצלולים, איך ייראה העתיד שלכם. שנות עיסוקי כעורכת דין בתחום המשפחה והירושה, עסקתי רבות באוכלוסיית הגיל 14- ב השלישי ונוכחתי לגלות שאנשים שלא דאגו לתכנן את עתידם באמצעות עריכת ייפוי כוח נאלצו להתמודד עם מצבים מורכבים שפגעו לא רק בהם אלא גם בבני מתמשך, משפחתם, שמצאו עצמם במצב של ריבוי דעות וחוסר הסכמות.

ניתן לקיים את הפגישות בביתכם או במשרד עו"ד

- עורכת דין מוסמכת בעריכת ייפוי כוח מתמשך מטעם קרן רז האפוטרופוס הכללי, בעלת רישיון נוטריון ומגשרת מוסמכת.

2008 עורכת דין לענייני משפחה מאז שנת

בעלת ניסיון בעריכת מאות ייפויי כוח מתמשכים עבור לקוחותיה

09-8823788 : משרד | 054-4299906 : נייד keren@kerenraz.co.il | , רעננה 2 הנופר

שירות אישי, אדיב ומקצועי

14

11/2022 - 305 רעננה

שי אלקובי תשחץ מאת: 

תשחץ

אש האהבה

"אש האהבה" מעורר בצופים התלבטות. האם זהו סיפור אהבה, או סיפור של זוג וולקנולוגים, חוקרי הרי הגעש מלכה מהולל מאת: 

סרט

אותם חקרו במהלך כל חייהם? שתי התשובות נכונות, מן הסתם. הסרט

הוקרן בפסטיבל סאנדנס ומאז זוכה להצלחה גדולה. מדובר בזוג חוקרים צרפתיים, קטיה ומוריסקראפט, שהקדישו את חייהם לחקר הרי הגעש והם הגיעו למקומות שרגל אדם לעיתים נדירות דורכת בהם. כבר בתחילת דרכם המשותפת הם החליטו שלא יביאו ילדים לעולם, משום שעבודתם – תשוקתם – מחקרם תופסים את מרבית זמנם. הם היו מאוהבים בהרי הגעש ונהגו "להאזין לפעימות שנה והכירו מקרוב את 25 לבו של כדור הארץ". הם עשו זאת במשך ההרים המעשנים של איסלנד, הוואי, זאיר, איטליה, קולומביה ויפן. הם היו גם מתעדים סדרתיים, וכך נותרו, אחרי שנספו בהתפרצות שעותשלקטעי ארכיון ואלההיוו 50 שלהר געשביפן, איך לא, נותרו את הבסיס לסרטה של האמריקאית שרה דוסה. למרבית ההפתעה היא אינה קולנוענית, אלא אנתרופולוגית, כמו אימה, ואולי בגלל זה יש בסרט נגיעה אנושית וסביבתית חודרת יותר. הזוג קראפט בילה את רוב זמנו בטיפוסאל תוך לבםשל הרי הגעש, בהתבוססות בתוך מפלי הבוץ ונהרות האש, בלקיחת דגימות, במדידות, ובצילום – כל אלה אוצר בלום של ידע לבאים אחריהם. סרט מרהיב ומרתק גם בצילומים שלו, גם בקריינות, גם במוסיקה המלווה וגם, כמובן, בהיכרות עם שני האנשים המיוחדים האלה שידעו שכך ייראה מותם, ולא ברחו ממנו. שווה צפייה! malcamehulal@gmail.com

מטרת התוכנית הינה לדאוג כי אף תושב בעיר לא יישאר לבד והיא מיועדת ליצור חוסן חברתי-קהילתי, באמצעות העמקת הקשרים בין השכנים, עם דגש על קשר עם שכנים בודדים הגרים לבד. 09-7610471 ' פרטים בטל תוכנית מהלב ועד הבית יוצאת לדרך

מהלב הבית ועד

www.raanana.muni.il ובאתר העירייה

ברעננה נותנים תשומת לכל אחד

15

11/2022 - 305 רעננה

רעננה