כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה דצמבר 2022 - גיליון 306

נעליים קונים מהר

למה דווקא נעליים? פגשתי את אופירה בביתה באבן יהודה. אישה כובשת לב, מאירת פנים ובעלת חוש הומור. כאמור היא סופרת והיא מרבה להרצות ברחבי הארץ והעולם בנושאים של סיפורי חיים, חברות, משפחה ושואה. נושא השואה הוא ההסבר לשיגעון הנעליים. ״אני דור שני לשורדי שואה״. היאמספרת, ״נעליים היו הנכס הכי חשוב למי שעבר את השואה. מי שהיו לו נעליים לרגליו שרד את הקור המקפיא ובכך גם את צעדת המוות. כשמישהו נפל ומת, דבר ראשון היו גונבים לו את הנעליים. אימא שלי צעדה את צעדת המוות כשכפכפים לרגליה. כשהיא הפכה להיות אדם משוחרר היא קנתה לעצמה נעליים ולא הפסיקה לקנות עד יומה האחרון. פעם בשבוע היא הייתה מתקשרת אליי ושואלת: מתי קונים נעליים? נושא הנעליים היה מוטיב מרכזי בחיינו. לאימא היו זוגות. 300 זוגות נעליים וגם לי יש 300 אז בתשובה לשאלתך זו הסיבה. את האוסף התחלתי במסגרת המקום שנעליים מילאו בחיי, אבל אני אוספת רק נעליים ימניות ולא זוגות כי המוטו שלי הוא להתחיל כל דבר ברגל ימין”. עזריאלי רואה עצמה שופר לשורדי השואה שאינם מדברים ולאלה שקולם נדם. ״זוהי שליחות חיי״, היא אומרת, ״אם לא אמשיך לספר סיפורים פה בארץ ובארה״ב, קנדה, הולנד ובעוד מקומות בעולם, בעוד כעשרים או שלושים שנה יהפוך יום השואה לתאריך בלבד. סיפורים קטנים מדליקים משואה גדולה״. לאילו נעליים את קשורה במיוחד? ״הנעליים מפולניה, אי אפשר להתעלם מהן״, היא צוחקת ושולפת כובע, תיק ונעל תואמים, ״אבל אני קשורה מאוד לנעל עם הפרחים הלבנים שמזכירים פעמוני גשם כי זה פרח שאימא מאוד אהבה. הריח הנפלא שלו הזכיר לה ימי ילדות מאושרים. אני גם מאוד אוהבת את נעל התינוק. בכל נסיעה אני מסתובבת בשווקי פשפשים ובחנויות וינטג׳ וגם במוזיאונים וחוזרת עם שלל חדש״. מהםהסיפוריםהקטניםשמדליקיםמשואהגדולה? ״אני מספרת על האנשים האותנטיים מהמשפחה שלנו. על אימא דשה רייכמן שנולדה בפביאניצה שליד לודז׳. אבא יצחק כהן מאותו מקום. שניהם עברו את השואה בגטו לודז׳ ועברו את צעדת המוות. כשהרכבת עצרה באושוויץ נפתחה בחריקה דלת הברזל. מהרכבת יוצאות סבתא שלי שרה ולצידה שתי בנותיה, התאומות הזהות עמליה ודשה (אימא שלי). אחד הקצינים הנאצים צועק "צווילינג", כלומר תאומים. סבתי שמבינה גרמנית קופאת על מקומה. כעבור רגע היא מפרידה בין התאומות ומצווה עליהן: ׳אל תהיו יחד במקום הזה. לה רחק אחת מהשניה. ד"ר מנגלה מסתובב בין החדשים ומחפש זוגות תאומים להכניסם למעבדה׳. דשה ועמליה עומדות בנפרד, רועדות מפחד, הן כבר לבדן ומתפללות שלא יתפסו אותן שכן הן זהות כשתי טיפות מים. חצי שנה שיחקו התאומות במחבואים עם מלאך המוות באושוויץ. במשחק הזה הן ניצחו. אבא לא דיבר אף פעם. אין לי מושג מה עבר עליו. גם אימא לא סיפרה במשך שנים. הם

אביבה קניג כתבה וצילמה: 

סיפור חייה של אופירה עזריאלי הנעליים 2,400 ) שזור בין 62( המיניאטוריות שהיא אספה

בנסיעותיה ברחבי העולם בתוקף עיסוקה כסופרת וכמרצה. היא הקימה בביתה שבאבן יהודה מוזיאון ובו מוצג בתוך ויטרינות הפרושות לאורך קירות הבית אוסף מרהיב של נעליים מיניאטוריות עשויות מפורצלן, מעוצבות בעיצובים שונים וצבועות בקפידה יוצאת דופן. כל נעל היא מיוחדת במינה ולכל אחת סיפור משלה.

6

12/2022 - 306 רעננה