כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה ינואר 2024 - גיליון 319

שוש בר-נור

לאה קליין מאת: 

דגל ישראל עשוי קווילטינג (טלאים) מקשט ביופיו את אחד מקירות הכניסה ל'מגדלי הים התיכון'. כל העובר לידו מתפעל מיופיו ומטכניקת העשייה. רעיון עשיית הדגל הוא של שוש בר-נור, ונפגשנו בעקבות עבודה זו. "אני מדריכה פה בהתנדבות קבוצת קווילטינג (טלאים), וזו יצירה של הקבוצה", אמרה לי. "איך הגעת לתחביב זה?" שאלתיה, כשעיניי נעוצות בתיק מרשים עשוי קווילטינג שהחזיקה בידה. ספרי מעט על עברך.

סיפור תמונה

. מצבנו הכלכלי היה 1942 "אני אלמנה, לי שלושה ילדים ושבעה נכדים. נולדתי בעיראק בשנת טוב. היו לנו שני בתים. ברוב ימות השנה גרנו בבית בן שלוש קומות. קומת הכניסה הייתה אולם גדול, שמסביבו חדרים. באותה תקופה היו פרעות (פרהוד) בעיראק, והחתונות היהודיות היו נערכות אצלנו באולם זה. הספות והכורסאות היו מצופות בציפה כחולה יקרה, והכניסה הייתה אסורה לנו, הילדים. אבל אנחנו היינו מתגנבים. הקומה השנייה הייתה מרפסת ענקית ומסביבה חדרי השינה של המשפחה". מצבכם הכלכלי היה טוב? מה היו מקורות ההכנסה? "אבא היה מהנדס שמומחיותו – חיפושי נפט. הוא עבד בממשלה". היכן למדת? "בעירנו היה בית ספר אמריקאי, שהתחיל מגן הילדים. בהפסקה היינו אנחנו, הילדים היהודיים, נשארים בכיתה ואוכלים ארוחה שהבאנו מן הבית. הנוצרים הלכו לאולם אחר שבו התפללו ואכלו.״ מתי עליתם ארצה? , בעלייה של היהודים מעיראק. וזה זיכרון לא נעים; הגענו למעברה, מחנה דויד על יד חיפה, וגרנו באוהל עם עוד 1950 "בשנת משפחה. לאימא היה מאוד קשה, ואבא החל לחפש עבודה כדי לשפר את מצבנו. הוא מצא עבודה בחלץ, בנגב, בתור מומחה לחיפושי נפט, והיה מגיע הבייתה רק כל ארבעה חודשים". באיזו שפה דיברתם? "בערבית. ופה למדנו עברית. אבא ידע עברית מקודם". וכשמצבכם השתפר? "עברנו לרמת גן אחרי שנתיים, לבית עם גינה, וחיינו השתפרו. למדתי בבית ספר עממי ברמת גן ובתיכון גאולה בת"א". היכן הכרת את בעלך, ומתי נישאתם? "הייתי עם חברה בביקור בבנק, ויוסי (בעלי לעתיד), שהיה אחרי צבא, ראה אותנו. הוא הכיר את חברתי, וברגע שראה אותי אמר לה, מבלי ששמעתי: "זאת תהיה אשתי". נישאנו לאחר תקופה, עברנו לגור בקיראון, ושם גידלנו משפחה". מתי התחלת בעבודת הקווילטינג? "אני ושתי חברותיי נסענו לתערוכה ברמת השרון של המומחית אריאלה ניב, שהביאה עבודה זו לארץ. ראיתי ונשביתי. שכנענו אותה לבוא אלינו לקיראון וללמד, ומאז אני עוסקת בעבודה זו. למדתי ב'שנקר' ונסעתי להרבה סדנאות קווילטינג בעולם. ' שנערכה במוזיאון המשי בליון, בצרפת. לתערוכה זו נבחרים יוצרים שעומדים 5 השתתפתי בתערוכת 'אקספו 1996 בשנת בקריטריונים מאוד קפדניים". הסבירי מעט על אמנות הקווילטינג. "הטלאים עשויים מחיבור בדים בצורות שונות. הודפסו ספרים רבים לעבודה זו, ולכל דוגמה יש שם. התחלת הקווילטינג הייתה ביפן, בתקופת השוגונים, שהיו שליטי יפן. שוגון (המלך) רצה שהדגל שלהם יהיה מרשים ביופיו, וכך התחילה עבודת הקווילטינג. למתיישבים החדשים ביפן לא היו חנויות ובתי כלבו, ואת הבגדים העבירו מילד לילד, והיה צורך להטליא בגדים. גם המתיישבים הראשונים בארה"ב, שסבלו בתחילת דרכם ממחסור וממצוקה, העבירו בגד מאחד לשני, והיו צריכים להטליא את הבגדים. לאט לאט, עם הרווחה הכלכלית, התפנו שעות פנאי לנשים, והן יצרו מפגשים שבהם יצרו מהטלאים דוגמאות וטכניקות ונתנו שמות לדוגמאות. הן הפכו את המצוקה לאמנות, שעוברת מדור לדור". מתי עברת לדיור מוגן? "התאלמנתי לפני כעשרים שנה, וההחלטה לעבור הייתה בתקופת הקורונה. פה אני מעבירה בהתנדבות את החוג לעבודת הטלאים, ועבודות שונות שלנו מקשטות את האולמות. אני מתנדבת גם בספרייה, וחברה בוועדת ימי הולדת". Cleah1@walla.com

3

01/2024 - 319 רעננה