כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2024 - גיליון 320

למרות המאמץ להילחם בווייטקונג בתנאיו, הפעולות האמריקאיות לא הניבו תוצאות משמעותיות. המחילות הוכיחו את יעילותן בפגיעה בצבא האמריקאי לאורך כל המלחמה למרות עליונות הצבא האמריקאי בטכנולוגיה, תחמושת וחיילים. הן שימשו את לוחמי הווייטקונג כמקומות מסתור בקרבות, כקווי אספקה ותקשורת, טיפול בפצועים, מזון, מסתורי נשק ומתחמי מגורים. בעזרת המחילות השתלט הווייטקונג בסופו של דבר על דרום ווייטנאם והביא את צבא ארה"ב לנטישת המערכה בשל ביקורת ציבורית עזה בארה"ב נגד המלחמה שנבעה בעיקר מהאבדות הכבדות שספג הצבא בלי להביא הכרעה.

1917 שוחה גרמנית במסין שנהרסה בפיצוץ המוקשים,

מחילות קו צ'י בווייטנאם של 60- במלחמת וייטנאם, שהתרחשה במהלך שנות ה המאה הקודמת, נלחמו צפון וייטנאם הקומוניסטית וארגון הווייטקונג נגד דרום וייטנאם וארה"ב. מנהרות קו צ'י היוו אמצעי לחימה מרכזי של הווייטקונג. מדובר במערכת מסועפת של מחילות שנמצאות במחוז קו צ'י והו צ'י מין סיטי בווייטנאם והן חלק ממערכת גדולה יותר שנפרשה בכל רחבי המדינה. החיילים האמריקאים כינו את המנהרות "ההד השחור" כדי לתאר את התנאים שבהן. עבור הווייטקונג היו החיים במחילות קשים מאוד. היה שם חוסר באוויר, במזון ובמים וכן שרצו שם נמלים, מרבי רגליים ארסיים, נחשים, עקרבים, עכבישים ומכרסמים. לוחמי הווייטקונג העבירו את זמנם בעבודות או במנוחה ויצאו רק בלילות להביא אספקה, לגדל את היבול שלהם ולתקוף את האויב. בזמן הפצצות כבדות במיוחד או תנועת כוחות אמריקאים, לוחמי הווייטקונג נשארו במחילות במשך ימים שלמים. עקב התנאים הקשים פרצו בקלות מחלות בקרב אנשי המחילות, ביניהן המלריה שהייתה גורם המוות השני אחרי פציעות קרב. האמריקאים ראו במחילות כגורם סיכון משמעותי והוציאו מספר מבצעים גדולים נגדן. כשמפציצי 1966- ) יצא ב Operation Crimp( מבצע קיפול טונות פצצות על אזור בקו צ'י. לאחר מכן 30 הטילו B-52 חיילים אמריקאים פשטו על המקום וחיפשו אחר 8,000 פעילות של הווייטקונג. המבצע הביא תוצאות מאכזבות בין היתר בגלל שהאמריקאים נטו להמעיט בערך המחילות שמצאו ונמנעו מלחפש בתוכן בגלל הסכנה הרבה. המחילות היו ממולכדות בדרך כלל במלכודות נפץ והפעילות שבוצעה כשנמצאה מחילה הייתה להציף אותה במים, בזפת או להחדיר גז פנימה כדי לאלץ את אנשי הווייטקונג לצאת. פעולות אלו התגלו כלא יעילות בגלל התכנון והשימוש של הווייטקונג בדלתות ובמערכות סינון אוויר. הפיקוד האמריקאי הבין שנדרשת גישה אחרת והתחיל להכשיר לוחמים מובחרים בלוחמת מנהרות כשהם חמושים רק באקדח, סכין, פנס ופיסת חוט. החיילים שהוכשרו היו נכנסים למחילות ובודקים בזהירות אחר מלכודות, זאת ללא שיטה סדורה ללחימה. )Operation Cedar Falls( יצא מבצע מפלי ארז 1967- ב אלף חיילים אמריקאים. במבצע 30 בקנה מידה גדול של נחשפה מפקדת מחוז של הווייטקונג, שהכילה חצי מיליון מסמכים שנוגעים לאסטרטגיה הצבאית.

1967 חייל אמריקאי בודק מנהרה של הוויטקונג במבצע קרימפ,

מנהרות חמאס וחיזבאללה Underground" ד"ר דפנה ריצ'מונד־ברק שכתבה את הספר " (לוחמה תת־קרקעית), אומרת כי בעזה "המנהרות warfare קיימות בשטח בנוי, ובכך מעצימות את כל הבעיות והדילמות שקשורות ללוחמה אורבנית, לרבות איך להילחם ולנצח תוך פגיעה מינימלית באוכלוסייה האזרחית. זוהי אומנם מלחמה בין ארגוני טרור לבין אחד הצבאות החזקים בעולם, אך המנהרות נותנות יתרון אסטרטגי לחמאס ולחיזבאללה ומצמצמות את הא-סימטריה בין כוחותיהם לצה"ל". המנהרות מקשות מאוד בין היתר על מלאכת איסוף המודיעין של צה"ל שאמורה לאפשר לו לדעת איפה האויב, מה הוא עושה, מה היקף אמצעי הלחימה שלו וסוגיו ואיפה הם מאוחסנים, ומיקום שרשרת הפיקוד. בתווך התת-קרקעי לאויב קל יותר להפתיע, להחביא ולהפוך את כל האיום לבלתי נראה. זהו האתגר האופרטיבי הגדול של צה"ל. החמאס והחיזבאללה נשענים על התווך התת-קרקעי והופכים אותו לחלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה שלהם כדי לקדם את מטרותיהם. זה אמצעי שדורש כסף גדול ומאמץ מקיף כדי להקימו. התווך התת-קרקעי משלב תחכום רב, חדשנות ויכולות הנדסיות גבוהות בחפירה, אוורור, ניקוז, מיגון ועוד. רשת המנהרות של חמאס מתפרסת על כל רצועת עזה ואורכה המצטבר מגיע למאות ק"מ. אף שעזה היא תא שטח קטן, המנהרות אינן ישירות אלא פרוסות בצורת זיגזגים וסיבובים, עם כמה קומות, כדי לייצר שטח מנהרות רחב. יש בין המנהרות כאלה שהן ישרות ורחבות ולכן מאפשרות תנועה מהירה של אנשי חמאס לאורך הרצועה כדי לאפשר להם לחטוף ולארוב לכוחות וגם להחביא חטופים. בנוסף יש חדרים רבים עם אמצעי לחימה ומשגרי רקטות.

› 9 המשך בעמוד

7

02/2024 - 320 רעננה