כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה פברואר 2024 - גיליון 320

7 המשך מעמוד ›

אמרו לי שאסכן בכך את חיי. הפסקתי. אז החלה תקופת התאוששות של כחודשיים. בתקופה זו החל השלב השני של המהפך - מצמחונות וטבעונות ליוגה. קראתי ולמדתי על יוגה. הגוף כבר היה מוכן ,אבל יוגה איננה רק תרגילים. זוהי דרך חיים: רוגע, שקט נפשי, משטר אכילה והסתפקות במועט. הרגשתי שהשילוב הזה עושה לי טוב. התעמקתי יותר ויותר בנושא והחלטתי להקדיש את כל זמני ולהיות מורה ליוגה". ומאז אתה עוסק בכך כמקצוע? "כן. פגשתי מורה שבעקבותיו עברתי לגור ברשפון. הוא אף אירגן עבורי חוגי תלמידים. מאוחר יותר עברתי למושב אודים שם גרתי ארבע עשרה שנים כשאני ממשיך ללמוד וללמד. בין לבין התפרנסתי מעבודות מזדמנות כטכנאי במוסכים בסביבה. אז עשיתי הפסקה ונסעתי לבקר את אבי שהיה מלווה בריבית באיסטנבול. הוא מאוד רצה שאשאר שם ואתחתן. אפילו הכין מועמדת מבנות הקהילה. אבל מבחינתי, לאחר מה שכבר עברתי בארץ, זו לא הייתה דרך החיים בה האמנתי. חזרתי ארצה להמשיך בלימודי היוגה בתל אביב ואח"כ ברמת השרון. משם עברתי לרעננה בה אני ."1997 מתגורר כעשרים וחמש שנה מאז בימים אלה מחפש יוסי תלמידים כדי שיוכל להמשיך ללמד. הוא נפצע לפני כשנתיים לאחר שהחליק במקלחת, ונוטרל במשך תקופה ארוכה מעבודה. תלמידיו התפזרו למקומות אחרים והוא מנסה עכשיו לארגן חוג יוגה חדש. אנו ממשיכים בשיחתנו. דיבורו קולח וניכר בו שהיוגה היא בעצמותיו. בשלב זה הוא מזמן לי הפתעה כשהוא מספר לי על עיסוקו במוזיקה ואהבתו הגדולה: נגינה בסקסופון". מתי התחלת לנגן? "לנגן בסקסופון היה חלום ילדות שלי. תמיד רציתי אך בגלל מחלת האסטמה הדבר לא התאפשר. מספר שנים לאחר השירות הצבאי ובעקבות המעבר לאורח חיים חדש של צמחונות, טבעונות, צום ויוגה - חל שיפור ניכר במצב בריאותי ואז יכולתי להגשים את חלומי ולנגן בסקסופון. למדתי אצל רומן קונסמן, מגדולי הנגנים בכלי זה. התאמנתי הרבה בשעות כשלא הייתי עסוק ביוגה. התחלתי לנגן ג'אז, בלוז ורוק עם להקות שונות כמו להקת "שפיות זמנית" (להקת פופ רוק שפעלה בארץ בראשית שנות התשעים – ע.מ.) וכן במועדונים בתל אביב. ניגנתי 1995- והתפרקה ב במסגרות שונות כעשרים שנה. זה היה כמובן עיסוק צדדי. ההנאה הייתה גדולה אך ההכנסה מועטה. החלטתי להפסיק שנה. עכשיו אני 15- ואינני מופיע בפני קהל כבר למעלה מ מנגן להנאתי בלבד". במהלך כל הריאיון, בעוד יוסי יושב ללא תזוזה בישיבת "הלוטוס" שלו, ניסיתי אני למצוא תנוחה נוחה לידו, כשאני מזיז את גופי מצד לצד ללא הצלחה. בסיום המפגש הצלחתי בקושי להתרומם ולעמוד על רגליי. בדרכי הביתה גירשתי את המחשבה שאולי אתחיל לתרגל יוגה.

) AFP מנהרה ברצועת עזה (צילום:

צה"ל מפתח ומיישם דוקטרינות להתמודדות עם המנהרות תוך כדי לחימה ונזהר לא להיכנס לתוכן בצורה עיוורת. בהקשר ללחימת המנהרות של צה"ל הוזכרו בתקשורת בין היתר יוזמות להצפת המנהרות במי ים או בגז, סנסורים מתוחכמים לאיתור מנהרות, שימוש בכלבים נושאי מצלמות לסיור בתוך המנהרות והפעלה מרחוק של רובוטים משוכללים דמויי כלבים שנושאים מצלמות ומקלעים. אותם רובוטים מסיירים במנהרות, מעבירים מידע ובמידת הצורך מחסלים לוחמי אויב. מעבר לכל אלה נראה שאחד הכלים הזולים (כמה אלפי שקלים) והיעילים שאימץ צה"ל להתמודדות עם האיום התת קרקעי, הוא רחפן קטן ופשוט הנכנס לבניינים ומנהרות לפני החיילים. הרחפנים האלה מספקים מודיעין טקטי ומשמשים גם ככלי נשק ע"י הטלת רימונים, שליחת זרועות רובוטיות ואף "התאבדות" על מטרה מסוימת. הם יכולים להרכיב מפות תלת-ממדיות של המנהרות. הם לא קשורים פיזית לכלום, בשונה מהרובוטים, ויכולים לטוס דרך חללים קטנים. הם גם יכולים להקים רשת תקשורת משלהם מתחת לאדמה כך שכל רחפן משמש כתחנת ממסר לבא אחריו. ריצ'מונד־ברק מדגישה שנוכחות המנהרות משנה את שדה הקרב מבחינת אפיון החיילים הנשלחים להילחם בתת קרקע, באיזו תחמושת הם משתמשים, איך נלחמים בפנים, איך הכוחות מתקשרים ביניהם ועם חבריהם מעל הקרקע ואיך מפנים פצועים. יחד עם זאת טוענת ריצ'מונד-ברק שהמנהרות לא יכולות לנצח את המלחמה. הן רק יכולות לעכב מאוד ולהקשות. במה שקשור ללוחמה בתווך התת-קרקעי, צה"ל הוא הצבא הראשון בעולם שמפתח תוך כדי לחימה תורת לחימה וטכנולוגיות כדי להביס אויב שרוב כוחו ועמידותו נגזרים ממערכת המנהרות שבנה בחסדי הכספים האיראניים והקטאריים, השאננות של מדינת ישראל במהלך בניית התווך התת-קרקעי, וכמובן מחויבות ישראל לשחרור החטופים שנוכחותם במנהרות כמגן אנושי למנהיגות חמאס מחייבת פעולה כירורגית זהירה להשגת הניצחון. מי ייתן ונצליח. rtalmudi@gmail.com

Manor_un@hotmail.com

9

02/2024 - 320 רעננה