כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אפריל 2024 - גיליון 322

יוכי שלח אל תקרא לי אום כולתום / יהודית הלפר מאת: 

אל זמירה, שוטרת לובשת מדים בתחנת משטרת בת ים בימים שלפני מלחמת ששת הימים, מתייחסים עמיתיה השובינסטים כאל פקידה שתפקידה להכין קפה ולענות לטלפונים. מפקד התחנה, זומר, עצבני במיוחד לאור הלחץ הגדול שלפני המלחמה: "כבר לא ידע מה חשוב יותר- המלחמה בערבים או המלחמה בפשע". באותו יום נעלם השוטר רפול, טיפוס אלים ומכור לקלפים, שהוא גם בעלה הטרי של מירי חברת ילדות של זמירה. ביטון, מנהל מחלקת החקירות, הציע "להילחם בערבים כאילו אין פושעים ולהילחם בפושעים כאילו אין ערבים", ועורר את זעמו של הבוס. זמירה מחליטה לחקור את היעלמותו של רפול באופן עצמאי. היא חוברת לביטון, ואז נמצאת גופתו של רפאל ירוי. זמירה ומירי היו חברות טובות עוד בתקופת המעברה כשהיו שתיהן בנות חמש. זמירי קראו להן כי תמיד היו ביחד. מירי התייתמה בילדותה והיא התגוררה מול דירת הוריה של זמירה. אביה של זמירה מצא לה משרה במשטרה, אצל מפקד התחנה זומר שדאג לזמירה באופן אסור ומזיק. בין אזעקה לאזעקה במלחמה אנחנו נחשפים לדמויות מהשכונה: תקווה אימה של זמירה, שמעריצה את אום כולתום, סימה גבאי, גרושה ואם לילד בן שמונה, ורוזה, ניצולת שואה העובדת כתופרת וכל אזעקה מעוררת בה מחדש את הזוועות שעברה "שם". כל השלוש חוברות יחדיו בזמן האזעקות. האם המלחמה ומעורבותה של זמירה בפיתרון תעלומת הרצח או ההתאבדות של רפול תשפיע על הקשר בינה לבין אימה? הספר כתוב בשפתם העילגת של הגיבורים, ונקרא בשטף. הסופרת יוכי שלח, מרצה לקולנוע, ספרות ומגדר, ממקמת את העלילה בשכונת ילדותה ומורגשת רגישותה והבנתה לאופי הדמויות. Yehudit_helfer@walla.co.il

ספר טיול

סיור אדריכלות וגן מכון וייצמן מלכה מהולל מאת: 

בעיני רוחי ראיתי את המדשאות הירוקות של האוניברסיטאות ומוסדות המדע באנגליה ובאמריקה, וסברתי, שיהיה בכך משום אטימות והיעדר כל רגש אסתטי אם נסתפק ) 1949 (דר. חיים ויצמן, בהקמת הבניינים ולא נעשה דבר כדי לפתח את סביבתם” חיים ויצמן היה איש עם חזון, פחות איש של אנשים. הוא פרש מהאוניברסיטה העברית והחליט להקים מכון חדש, מכון בו כל מחלקה לא תעסוק במדע טהור אלא תהיה בינתחומית. התפיסה האינטר-דיסציפלינרית שלו היא חדשנית למדי גם היום, אבל בהחלט הייתה מהפיכה מחשבתית

כשהוא הקים את מכון ויצמן. המועצה לשימור אתרי מורשת פתחה ביוזמה של סיורים מודרכים שהדגש שלהם הוא אדריכלות וגינון במכון. את הסיור מדריכה שרון הררי, אדריכלית ידועה בעצמה ובתו של חיים הררי, פיסיקאי ששימש גם נשיא מכון ויצמן. שנה. הבית הפרטי של חיים וורה ויצמן הוא פנינה 90 רבע מהבניינים בשטח העצום של המכון הם בניינים לשימור. חלקם בני אדריכלית עד היום. תכנן אותו הארכיטקט היהודי-גרמני הנודע אריך מנדלסון למען בני הזוג כדי שישמש כמעונם הפרטי. הבית דומה לסירה השטה בים של פרדסים. ועם הקמת מדינת ישראל הפך הבית למעונו הרשמי של הנשיא הראשון כמעט כל סגנונות האדריכלות באים לידי ביטוי בהליכה בשבילי המכון: מבנים ברוטליסטיים מבטון חשוף, סגנון סטרוקטורליסטי, פוסט-מודרני, ועוד. כמה מהאדריכלים שתכננו הבניינים הם זוכי פרס ישראל לאדריכלות. באחד הבניינים מצוי המחשב הראשון בישראל ואחד הראשונים בעולם. בנה אותו חיים פקרי, חתן פרס ישראל, מאבות המחשוב בארץ. הררי מספרת את סיפורי הבניינים ומספקת גם הצצה לאנקדוטות המלמדות שהאופי האנושי לא השתנה וככל הנראה גם לא ישתנה. האחים אברהם ומיכאל ויקס היו נדבנים ועשירים גדולים אך לא דיברו זה עם זה במשך שנים. מיכאל תרם אודיטוריום ואילו אברהם הסכים לתרום ספרייה גדולה ובלבד שהבניין יהיה מול האודיטוריום שתרם אחיו, ויהיה גדול ומפואר ממנו. כך היה. היו אלה הצאצאים שלהם ששחררו הבניינים משמות ההורים והחליטו לקרוא הבניינים, אחרי שעברו שיפוץ מסיבי על ידי ארכיטקט בשם סלע – על שמו של סלע. הסיור מרתק, מהנה בין השאר בשל אדריכלות הגנים היפה של הזוג צור ועליתה יהלום שכבר אינם בין החיים. בין בנייני המכון בניינים איקוניים כמו מאיץ החלקיקים ועוד רבים אחרים. כמעט כולם נקראים על שם התורמים לבנייתם. לכל בניין יש שם וגם סיפור. malcamehulal@gmail.com

19

04/2024 - 322 רעננה

Bring them Home now