כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יוני 2024 - גיליון 324

מגזין דיגיטלי לאזרח הותיק רעננה

324 גיליון

2024 סיון תשפ"ד יוני

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

8 פסק דין נגד הגימלאים 7-6 השיר רק מתחיל 5-4 ריאיון בסלון מדורים קבועים: בישולאה - ספר - סרט - מבזקים - עברית - תשחץ - תיאטרון - טיול - משפט

כמה זה עצוב. איך הגענו עד הלום? קולה של רחל שפירא מהדהד גם בשירים אחרים. במה שנחשב שיר האבל הראשון, שיר אותו כתבה במלחמת ששת הימים לזכרו של בן כיתתה שנהרג, כותבת שפירא: מָה אֲבָרֵך לוֹ, בַּמֶּה יְבֹרַך זֶה הַנַּעַר – שָׁאַל הַמַּלְאָך / וּבֵרַך לו רַגְלַיִם לִרְקֹד עַד אֵין סוֹף / וְנֶפֶש לִזְכֹּר בָּה אֶת כָּל הַלְּחָנִים,/ וְיָד הָאוֹסֶפֶת צְדָפִים עֲלֵי חוֹף, / וְאֹזֶן קַשּׁוּבָה לִגְדוֹלִים וּקְטַנִּים. חיילים נהרגו עד כה בעת כתיבת שורות אלה. אלפים 633 נפצעו. מאות רבות נרצחו, עשרות אלפים נעקרו מבתיהם, והשיר עוד לא נגמר. אנחנו לא מנסים לעזוב. אנחנו אוהבים את המדינה יותר מדי. לא בטוח שזה חל על הדור הצעיר אבל אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו לעצור את הזרם המפקפק אם כדאי לו לגדל פה משפחה. ובכל פעם שהרוח תשנה את כיוונה אנחנו נגביר את קולנו כשנשיר את התקווה. malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  שיר של יום חולין

אִם יֵש לִי מֵיתָרִים, הֵם מִתְנַגְּנִים בְּרֶטֶט. אִם יֵש בִּי דְּאָגָה, הִיא חֲשׂוּפָה כִּמְעַט. אִם יֵש בִּי אַהֲבָה, הִיא תֵּאָמֵר בְּשֶׁקֶט. אִם יֵש לִי שָׁרָשִׁים, הֵם מִתְאָרְכִים לְאַט.

אַתָּה רוֹאֶה כֵּיצַד פִּתְאֹם עוֹבֵר בִּי רַעַד, הָרוּח מְשַׁנָּה תְּכוּפוֹת אֶת כִּוּוּנָהּ.

נִסִּינו לַעֲזֹב, אֲבָל אֲנִי יוֹדַעַת: אֲנַחְנו נִשְׁאָרִים שָׁנָה אַחַר שָׁנָה.

בית המשפט העליון דוחה עתירה להעלאת קצבת הזקנה מאיר חוטקובסקי מאת: 

שנה מאז כתבה המשוררת רחל שפירא את 50 עברו כמעט השיר הזה שהלחין יאיר רוזנבלום ושרה אילנית. מדובר, מן הסתם, בשיר אהבה בין גבר לאישה, אבל בימים קשים אלה שעוברים על מדינת ישראל, אפשר לראות בו גם שיר אהבה בין האיש הפשוט לארצו. במונחים היסטוריים אנחנו נחשבים מדינה צעירה, אבל אם בודקים את הלך הרוח הכללי בארץ – תחושה עמוקה של יגון, עצב, תסכול וכעס פשתה בארץ. ישנה אהבה גדולה למדינה, היא עדיין מרטיטה לבבות, השורשים עדיין מתארכים, אבל הרוח משנה כיוונה. יותר ויותר דיבורים מקוממים על עזיבה נשמעים במגזרים שונים, יותר ויותר קולות של יאוש, של איבוד אמונה בדרך, יותר ויותר תהיות לגבי הגירה.

בית המשפט העליון דחה בחודש שעבר עתירה שהוגשה בנוגע להעלאת קצבת הזקנה. העותרים, תנועת אומ"ץ, טענו כי התנאים הנוכחיים לקבלת הקצבה אינם צודקים והם מפלים קבוצות מסוימות באוכלוסייה, אולם בפסק הדין נקבע כי התנאים הקיימים נשענים על כללים ענייניים ומוצדקים מבחינה חוקית וחברתית. בית המשפט קרא למחוקק לבחון את הנושא באופן שיטתי במידה ויידרשו שינויים, אך לא מצא עילה להתערב בשלב זה. תגובת ראשי המחאה להגדלת הקצבה: "פסק דין מקומם". .8 כתבה מורחבת בנושא בעמוד meirch@gmail.com

חעדובשור ותשהגבמלאים

/ - פלוס מינוס +

עובר ושב

מינוס בתקופה של תוהו ובוהו כללי, מחפשים לפעמים את הניקיון הפנימי כמו גם החיצוני. למרבית הצער יש כאלה שסבורים שמותר הכול, כולל לזרוק פסולת בניין ואחרת היכן שרוצים. השאלה היא כפולה אפוא, ראשית, מאין נובע הזלזול הזה? ושנית, היכן רשויות האכיפה?

304 גיליון

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית:

נילי אפלבוים, בלומה בינשטוק, שלמה בינשטוק, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, חברי המערכת: מאיר חוטקובסקי, אירית מילר, עוזי מנור, לאה קליין, אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: שרקרק יפה תואר barakshacked@gmail.com צילום: ברק שקד www.bphotos.co.il

2

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

עדנה גירון

לאה קליין מאת: 

במה עסקת? "הייתי גננת, עבדתי בעבודות שונות: למדתי 40 גם עיצוב פנים וריפוי באומנות. בגיל התחלתי ללמוד קרמיקה, והייתה לי תערוכת פיסול במזרע ובתמרת. בתמרת הקמנו את העסק המשפחתי, חברת תיירות, בה אנו עוסקים עד היום". איך היו החיים בתמרת? "שקטים, אין הסעות לילדים, חיי קהילה נעימים, נוף יפה של שדות, פרחים וחוות סוסים. לפני כשמונה שנים עברנו ליפו, והמשכנו לעסוק בתיירות, וכשבעל הבית החליט למכור את הבית שבו גרנו, הילדים הציעו לנו שנעבור לדיור מוגן". וכאן? "משתתפת בחוגים והרצאות, נהנית וממשיכה לעבוד במקצוע התיירות. חגים וחופשות מבלים עם הילדים. אני ממשיכה ללמוד להיות אודיטור – אדם המקשיב לבעיות. בקורונה עסקתי בעזרה לאנשים בעיריית ת"א, כיום, במלחמה, התנדבתי לעזור בקטיף מלפפונים. אני מרגישה שעשייה – לא משנה באיזה תחום – היא המוטו המחזיק אותי בשמחה ויצירה בחיים".

ישבנו זו ליד זו, עדנה גירון ואני, ב'מגדלים' בחוג עיסת נייר, כשעדנה הבחינה שאני מתקשה לעבוד בידי הכואבת מניתוח שעברתי ואמרה: "אני עוסקת, בין שאר עבודותיי, בסיינטולוגיה (דת שמציעה דרך להבנת טבעו הרוחני של אדם וליחסיו עם עצמו ועם הסביבה. ל.ק.), ואוכל לעזור

סיפור תמונה

לך בכאבך, אם תרצי". בוודאי שנעניתי להצעתה, ושאלתי אם תסכים להתראיין בעיתוננו לאחר הטיפול. "ברצון", אמרה, ונפגשנו. כבר בתחילת שיחתנו אמרתי לה: "משכת את תשומת לבי כשראיתי אותך, כבר כדיירת חדשה עומדת ומוכרת פומפוני צמר צהוב, שסרגת כעזרה לחטופים: "אנחנו בני אדם שאוהבים לעזור", ענתה לי. "המצב מאוד נוגע ללבי, לכן הקמתי פרוייקט 'פומפונים לחופש' – שרשראות צהובות וכתומות שאני סורגת, וכמה מחברותיי עוזרות לי. יש לי שמרגישה מצוין, וגם היא עוזרת בסריגה. כל 98 אמא בת מוצאי שבת אנחנו נוסעות לכיכר החטופים ותורמות את הכסף". אמרת שגם אימך עוזרת. ספרי על משפחתך. כניצולת שואה. היא הגיעה 14 "אימא עלתה לארץ בגיל לכפר רופין, שם הכירה את אבא, נישאו, וכעבור כמה שנים עברו לנוף ים, שם בנו את ביתם הקטן. גרנו שם כל השנים, ואימא מתגוררת באותו בית עד היום". מתי נולדת? . לגן הילדים הלכתי בנוף ים, שם היינו, כל 1952 "נולדתי בשנת ילדי השכונה והוריהם, כמשפחה. אימא הייתה גננת, וחצרנו הייתה מלאה מתקני שעשועים. כל הילדים היו מתאספים בחצר מדי יום אחרי הצהריים, וזה נמשך שנים. שיחקנו המון עברנו 14 משחקי רחוב, חגגנו יחדיו חגים וטיולים. בגיל לבאר שבע בגלל עבודתו של אבי במשרד הביטחון". הרגשת שוני בין הכפר לעיר? "שוני רב. לדוגמה: בנוף ים, בחג השבועות עשינו סלים, הבאנו ביכורים ועשינו טקס נהדר כמה משפחות יחדיו. בבאר שבע היה רק טקס של התזת מים. בנוף ים היו לנו עצי פרי שונים, והיינו חולקים את הפרי עם השכנים, שלהם היו עצי פרי אחרים. בתיכון למדתי בבאר שבע ובצבא שירתי בחיל אויר במצפה רמון". היכן הכרת את בעלך, ומתי נישאתם? לרוני, אותו הכרתי בתיכון. הוא היה 1974 "נישאתי בשנת אלוף הארץ בריצה. כשנישאנו עברנו לחיפה, שם נולדו שניים מבניי, ולאחר שנים עברנו לתמרת, שם נולדו לנו עוד שני נכדים". 13- בנים ו 4 בנים. כן, יש לי

Cleah1@walla.com

למנכ"ל היקר שלנו חיימקה פרלשטיין ורעייתו לוקה ברכות חמות להולדת הנכד בן לשירה וטרוויס יהי רצון שתירוו נחת ואושר מכל שלבי התבגרותו מאחלים הנהלת העמותה וצוות העובדים.

3

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

ריאיון בסלון

אבא, משה יהודה לדיסלב, היה איש חזק, ספורטאי מצטיין וגם סוחר טוב. אימא טאובה לבית שטורך הייתה אישה עדינה כמו פרח ואהובה על כולם. אבא חיזר אחריה שש שנים, כמו יעקב אחרי רחל", צוחק שמחה. מהעסקים בעיר היו בידי יהודים ורבים מהם היו 80% כ סוחרים גדולים וגם רופאים. בעקבות הסכם מינכן בשנת הכריזה סלובקיה על 1939 וכיבוש פראג במרץ 1938 עצמאות, אך למעשה הייתה גרורה של גרמניה הנאצית. בעקבות כך החלו התנכלויות ליהודים, רכושם נשדד ונבזז והם חיפשו דרכים להימלט מהמדינה. שמחה ממשיך את סיפורו: "משפחתה של אימי ניצלה בזכות אחד הבנים שעלה לארץ לפני המלחמה ושלח סרטיפיקטים להוציא את המשפחה. נשארה רק אחות אחת של אימא, הוניה, המתוארת בספר "התופרות מאושוויץ" שיצא לאור בעברית. הוניה ניצלה הודות לתפירה שלה לנשות האס אס, לאשתו של רודולף הס ולשאר נשות הנאצים . משפחתו של אבי הושמדה בסוביבור. לסבתא שלי קראו אורנה אסתר ובליל הסדר הבן שלה, אח של אימא נחטף". שמחה עוצר את שטף דיבורו, מהרהר ונאנח. ״לאבא הייתה תעודת הגנה בתור אזרח נחוץ לסלובקיה. הוא דאג לתעודות לכל המשפחה אבל לא התייחסו לתעודות והן נזרקו מהבית״. באוקטובר. מה דעתך? 7 יש המשווים את השואה לארועי שמחה אינו מהסס לרגע בתשובתו: "זה כי אנשים לא יודעים מה זה שואה. אני לא הכרתי את סבא שלי. לא זוכר אף אחד ממשפחתו של אבי. לא דודים ולא אף אחד. כל המשפחה הושמדה. מה שקרה עכשיו זה מעשה זוועה אבל אני לא רואה בזה שואה. אומנם יש קווים מקבילים: המוטיבציה של המפלצות היא להשמיד את היהודים. מה שקרה פה זו רשלנות ממי שהיה צריך למלא את תפקידו ולא מילא. כל אחד מתחמק. כל הגנרלים האלה, שחצנים לא קטנים, לא עשו את תפקידם". ביום השואה הבינלאומי התארח שמחה בכנסת בוועדה המיוחדת לטיפול בשורדי שואה בראשות מירב כהן ואמר: "היום כמו אז, קמים עלינו לכלותנו, אבל אין מה להשוות. היום יש מדינה ליהודים, וחיילים גיבורים שנלחמים ברגעים אלה ממש על עצמאותנו". איך שרדתם את השואה? "אחרי שלקחו את המשפחה של אבא, הוא הצליח לשמור עלינו, על אימא, עליי ועל אחותי, זה מה שנשאר לו. לאבא היה הרבה אומץ, כוח ותושייה ובזכותו שרדנו. הייתה שמועה בסלובקיה שבהונגריה מצב היהודים בסדר אז אבא רכש פספורטים ותעודות הונגריות ושכר מורה דרך שהיה אמור להעביר אותנו להונגריה בטענה שאימא שלי רוצה להיפרד מבעלה. לצערנו, מורה הדרך גנב את כל המטען עם התיקים והסגיר אותנו לשומרי הגבול הסלובקים. הם 3000- העבירו אותנו לעיר ג'לינה שהייתה מקום לריכוז כ יהודים להישלח לפולין . הידיעה הגיעה לאבא ותמורת סכום כסף גדול שיחד את אחד המפקדים שאמר לאבא ׳בשעה יתפסו אתכם׳. אבא 08:05 בדיוק תהיה ליד השער, כי ב- 8 הוריד את הטלאי הצהוב ואנחנו התחלנו את הדרך חזרה לקז'מארוק. הגרמנים, שנכנסו בינתיים לסלובקיה התחילו

מאת: אביבה קניג 

בימים שבין יום השואה ליום הזיכרון, ימים בהם מתקיים פרויקט "זיכרון סלון" בו מספרים שורדי השואה את סיפורם, אני פוגשת את

שמחה ותמר צוהר (פנסטר), לריאיון בסלון ביתם הצנוע והחמים. הריאיון בסלון משלב את היותו של שמחה שורד שואה בעצמו וגם סבא של עומר מקסים נאוטרה, חייל החטוף באוקטובר. 7- בעזה מאז ה סיפור חייו של שמחה שזור בחוטים הקושרים בין תולדות חייו לבין הטרגדיה שהתרחשה בארץ בכלל, ובמשפחה החמה הזאת בפרט. ימים לא פשוטים, בלשון המעטה, עוברים על המשפחה כמו גם על החברים הטובים. כולם מתפללים לחבק את עומר במהרה. תמונותיו של עומר מתנוססות כבר בלובי הכניסה לבניין רב הקומות בו הם מתגוררים. על דלת הכניסה, במעלית ובכל פינה בדירה מפוזרות התמונות: עומר עם סבא וסבתא בסיום קורס קצינים, עומר איתם במטבח, עומר עם חברים. בהיותו חייל בודד להורים המתגוררים בארה"ב, הוא הרבה .)79( מן הסתם לבלות אצל סבא שמחה וסבתא תמר

שמחה ותמר צוהר עם תמונת נכדם החטוף עומר מקסים נאוטרה

ביקשתי משמחה לספר את סיפור חייו כניצול שואה. בעיירה קז'מארוק שבסלובקיה, ליד 1941 "נולדתי בשנת הרי הטטרה, עיר יצרני ויצואני גבינות. כתינוק לא סבלתי ולא נשארו לי זיכרונות קשים. אלה מתחילים בגיל שלוש וחצי. בקז'מארוק סילקו אותנו מביתנו המפואר ליד בית העירייה ברחוב הראשי, ואז התחלנו לנדוד מדירה לדירה. ליד הבית שלנו הייתה גם חנות הטקסטיל שלנו. סבא היה זה שפתח את החנות להלבשה, ולידה היה בית המלאכה לתפירת בגדי גברים. אבא עבד בחנות כמוכר. בכל הכפרים והיישובים בסביבה היו מחלקים ברושורים לפרסום החנות. כל המשפחה חיה סביב החנות שהייתה מקור פרנסה טוב.

4

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

. בבית לא דיברו על תקופת השואה. אני 1949 לארץ בשנת למשל שכחתי בכוח את הסלובקית. פשוט מחקתי אותה. בארץ זה לא היה כבוד גדול להיות ניצול שואה, לפחות עד למשפטו של אייכמן. אז התחילו לספר". שמחה שוקע לפתע בעצב רב: "הלוואי שהיה קם אדם כמו גולה שיכול לעזור ולהביא את עומר שלנו. אני רק רוצה שיחזירו אותו". "היכן הייתם כשנודע לכם על המלחמה"? "היינו אני ותמר אשתי, סבתא של עומר, בחגים בארצות הברית אצל הבת שלנו אורנה אסתר. קשה לי לתאר לך את התחושה - השמים נפלו עלינו. ההורים של עומר, אורנה ורונן, דיברו אתו ערב שבת, שמחת תורה. עומר כמפקד טנקים אומר: ׳אנחנו כל החודש רואים אותם מנסים להיכנס דרך הגדר וביום שישי אמרו לנו שאפשר להוריד כוננות׳. אני לא מבין איך זה קרה. בא בחור להתנדב בארץ, עושה כל מה שמבקשים ממנו, בצבא כיף לו והוא נהנה מכל יום. תמיד מתקשר לסבתא תמר ואומר לה: 'אל תדאגי סבתא אני מבסוט אני בסדר', ואז קורה אסון כזה.

לצוד את שאריות היהודים ומי שהחביא יהודים דינו היה מוות. הסלובקים די נבהלו ולמעשה גם התעודה של אבא לא הגנה עלינו. הדרך היחידה הייתה למצוא מחבוא". הצלחתם למצוא מחבוא? "בקז'מארוק עצמה היה יהודי בשם אדוארד לאופר שחי תחת ניירות של גוי סלובקי בשם גולה, והוא יצר שותפות עם משפחה סלובקית שהייתה להם חברת הובלות, ואמר להם שהם יכולים להרוויח הרבה כסף על ידי כך שיעזרו להבריח יהודים מחוץ לעיר. הם היו שלושה אחים שגרו שלושה בתים מפסי הרכבת שהובילה מהעיר החוצה וגם קרוב ליער. אבא שילם לשוטר מקומי שיחביא אותנו ושלח את אימא ללאופר במסר ברור: 'הצילו! אין לאן לברוח'.

1965 , גולה בחתונת שמחה ותמר

שלושת האחים הגויים ממשפחת שילון שגרו בלפשנקה חפרו בונקר בבית לכיוון היער. יום אחד הגיע עגלון לקחת אותי ואת אחותי לא לפני שהשקה אותנו בסם הרדמה והעביר אותנו לגבול הפולני. ההורים נשארו בתוך הבונקר בבית של השילונים ולמחרת בלילה יצאו לדרך ברגל כל הלילה עד שהגיעו לגבול פולניה-סלובקיה בחבל זקופנה ושם התאחדנו. פיזרו את כל היהודים בין הכפרים הפולנים כי תושבי הכפרים בגבול חיו מהברחות. היינו כחצי שנה במחבוא. זכור לי שיום אחד עברו הגרמנים ובאו לנוח בבית האיכר. הם ישבו איתנו בסלון, עם אימא ואיתי שהייתי בלבוש ילדה. אני כמעט הסגרתי אותנו. הגרמנים ביקשו חלב, האיכר לא הבין גרמנית, ואני קפצתי ואמרתי ׳מילק מילק׳. שני החיילים הסתכלו עליי ועל אימא. אני זוכר שהם אמרו שהידיים של אימא הם לא בדיוק של אישה כפרית. למזלנו, הם היו כנראה מאוד עייפים. אני זוכר היטב את המבנה של חדר המסתור עם הזבובים הגדולים, והדרגש מעץ שעליו ישנו כולנו. ישבתי וציירתי כל פרט בחדר". עד השחרור? הופיע מישהו ואמר: 'אתם משוחררים, 1945 "כן. בפברואר סוף המלחמה'. כל כך שמחנו שקז'מארוק שוחררה. הגענו למקום ריכוז של הצבא הרוסי, העלו אותנו על משאיות והוחזרנו לקז'מארוק. הבית היה ריק, הרצפה הייתה מלאה בעיתונים. כל הרחוב היה מלא בטנקים של הצבא הרוסי. אבא שלי פתח את החנות שלנו בתוך מספר ימים. חזרנו לגור בקז'מארוק. אני הייתי כבר בכתה א' ובבית הספר קראו לי ז'יד ושרו עליי שירי גנאי וגם הרביצו לי, וזה קרה אחרי המלחמה. האנטישמיות הסלובקית לא הסתיימה ולכן אימא הייתה באה כל יום לקחת אותי הביתה כדי לשמור עליי. עלינו

סבתא גאה בסיום קורס קצינים

עומר שנולד בארה"ב הוא נכד לשורדי שואה משני הצדדים ויש לו משפחה רחבה בישראל. הוא בחר במכינה של ישראלים בכפר הנשיא וכשסיים התחבר לגרעין צבר. הוא התגייס 7- לשריון וסיים קורס קצינים ואנחנו היינו כל כך גאים בו. ב באוקטובר היה מוצב ליד הגדר עם שני טנקים בלבד וכמה חיילי גולני לשמור על הגדר. לרוע המזל היו תקלות בטנק שלהם כשפרצו המחבלים ומאז לא שמענו משום דבר על גורלו. ״אני מסתכל״, אומר שמחה ״על הילדים שלי, אורנה ורונן בעלה, ההורים של עומר, רואה את המועקה הגדולה ונשבר לי הלב. הבן הבכור שלהם פתאום נעלם. הבן השני צעיר מעומר בשנתיים. הם מתרוצצים בכל העולם ומתחננים שיעזרו להם להחזיר אליהם הביתה את עומר ביחד עם כל שאר החטופים". Kenig1@bezeqint.net

5

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

״השיר לא תם הוא רק מתחיל״ שימורו של הזמר העברי

מאת: עוזי מנור 

״אנו מתנצלים על האיכות הגרועה של התקליט״, הוא משפט שמאזיני תכניות הזמר העברי הישן ברדיו שומעים לפרקים. שירים שהם נכסי צאן ברזל שלא נס ליחם הולכים ומתפוגגים בשל איכות ), או 1910( ׳ הקלטה שלא שרדה את השנים. קחו למשל שירים עוד מלפני קום המדינה: ׳בשדמות בית לחם )1947( ׳ ), ׳הביתה 1945( ׳ ), ׳כלניות 1938( ׳ ), ׳זמר הפלוגות 1934( ׳ ), או ׳באה מנוחה ליגע 1920( ׳ ׳בגליל בתל חי ועוד מאות רבות של שירים, גם אחרי קום המדינה, שעם השנים עלולים להישכח, הן כתוצאה מהקלטות לא טובות והן מחוסר מודעות אליהם של הדורות הבאים.

"מילדות אהבתי לשמוע ולשיר שירים עבריים. האהבה לשירים באה לי מהבית. הוריי, חיה ויוסף ברקן, שהיו מבוני נמל תל אביב, אהבו שירים ואבי אסף אותם ורשם ביומניו את המלים. אחי, אחותי ואני היינו מציירים ציורים ליד השירים. שרתי בבית הספר ובצופים. גם למדתי לנגן בגיטרה. בתיכון הקמתי עם חבריי צוות והופענו במועדונים בתל אביב תמורת סכום סמלי. אני מאמינה שהשירה מנחמת ושהשיר הוא מרפא לנשמה. בסיום התיכון במגמה המזרחית התגייסתי לצבא ושירתי ביחידת . עם השחרור המשכתי לעבוד במשרד הביטחון עד 8200 . כל אותה תקופה לא עסקתי 2004- יציאתי לגמלאות ב הרבה בשירה. באחת השבתות האזנתי לתכנית שנחום היימן ערך ושבסיומה פנה למאזינים וביקש תרומה עבור העמותה שהקים. התקשרתי ואמרתי שאני מוכנה לתרום אבל לאו דווקא בכסף. הוא השיב שהוא מעונין רק בכסף. התפתחה בינינו שיחה ובסיומה אמר לי שהוא מתרשם שיש לי אוזן מוזיקלית. אחרי חודש הזמינני לישיבת הוועד המנהל והתקבלתי כחברה". במה עסקה העמותה? "במסגרת הפעילות הפקנו יותר מעשרים תקליטורים שנועדו לשמר יצירות של מלחינים ופזמונאים, ביניהם שירי נמל ושירי ילדים. הם התייחסו לתקופה שמאז העליות ארצה, הקמת המדינה ושני העשורים הראשונים לעצמאות. המטרה הייתה לשמר את השירים על ידי הטבעה בתקליטורים. לא רק המנגינה אלא גם מילות השיר, פרטים על היוצר והרקע ההיסטורי. כל זאת כדי שכל הנכס העצום הזה לא יישכח או יאבד".

נחום (נחצ'ה) היימן, מלחין שברקורד שלו הלחנה של את "העמותה 2002 למעלה מאלף שירים, הקים בשנת למורשת הזמר העברי" במטרה "להוציא מהדורות חדשות של הקלטות מוזיקה ישנות מראשית ימי הזמר העברי: שירי עליות, עבודה ואדמה ושאר חוויות הקהילה הארץ ישראלית".

ירוחמי בסלון ביתה

, הייתה חברה בוועד המנהל של 1952 אתי ירוחמי, ילידת . אנו נפגשים 2012- עד לפירוקה ב 2006 העמותה משנת בדירתה המטופחת במרכז רעננה. הדירה החמימה עמוסה בשכיות חמדה של ציורים, תמונות, פסלים מעשי ידיה, עבודות קרמיקה, פורצלן ועוד. היא מספרת על הצטרפותה לעמותה:

6

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

חשוב שהם גם יהיו מוכרים, במיוחד לדורות הצעירים. הזכרתי שבעבר היינו יוצאים עם השירים במסגרת אירועי תרבות לקהל הרחב. מסיבות שונות - קורונה, מלחמה, אילוצים תקציביים –נפסקה הפעילות הזאת. לפני המלחמה התחלנו בפרויקט של "שיר עד לבתי הספר": היכרות של תלמידים עם השירים והסיפורים שמאחוריהם. העלינו שני מופעים מפגשים כאלה בהוד השרון. את בחירת השירים תיאמנו עם ביה"ס בהתאם לנושא שבחרו. זמרת ביצעה אותם ושני תחקירנים סיפרו על ההיסטוריה שלהם. אני גם בקשר עם משרד החינוך ובבגרויות בנושאים של היסטוריה ותנ"ך נעשה שימוש בשירים שבערוץ. שת"פ נוסף הוא עם הסוכנות היהודית בפעילויות שהם מקיימים עם הנוער". אתי רואה בערוץ ״שיר עד״ את מפעל חייה ומקדישה לו זמן ומאמצים בהתאם. תמיכה מהבית היא הכרחית ואני מתעניין האם היא זוכה לכך. היא מצטחקת ועונה: "בוודאי. את יורם בעלי פגשתי במסיבה הסלונית הראשונה שלי לאחר שפרשתי מהצופים. את שירותו הצבאי עשה יורם בצוות הווי של ההנדסה הקרבית. לאחר שחרורו הקים יחד עם עוד שנים מיוצאי הצוות, נתן כהן ונאוה ברוכין ,את להקת "הנשמות הטהורות" אשר פעלה בהצלחה גדולה בתחילת שנות השבעים". לאחר שהתפרקה הלהקה פנה יורם ללימודים ולעבודה בבנק ישראל וזנח את הקריירה המוסיקלית והסתפק בשירה עם רעייתו בערבי שירה בציבור. אבל האהבה של שניהם לשירים הישראלים לא פסקה. יש לך שיר שקרוב ללבך במיוחד? "בּוֹא וְאֶשַּׁק לְךָ, בְּנִי, הָאָדָם / עִם יֶרֶק שָׂדוֹת, שָׁמַיִם שֶׁל אוֹר. גּוּפְך לֹא רֻחַץ עוֹד מֵחֶלְאָה וָדָם / אַך לִבְּך מְפַרְכֵּס, מְזֻכָּך וְטָהוֹר". , והוא חלק מפואמה של 1940 זהו שיר שכתב ש.שלום בשנת בתים. הוא מספר את סיפור הקרבות בעמק יזרעאל 255 של המאה הקודמת, והבית האחרון, זה 40- בשנות ה שהולחן, מלא אופטימיות, כי הילד שנולד הוא זה שיחייה את הגליל שהיה אז רווי דם. יש גם קוריוז בסיפור הזה. כשהעליתי את אחת ההקלטות של השיר הזה, שמרתי בדיוק על נכדתי יעלה, שהייתה אז בת שבעה או שמונה חודשים ובכל פעם שהשמעתי אותו היא פרצה בבכי. בערב כשבתי שבה מעבודה ניסינו שוב, ושוב בכתה. אני חושבת שיש משהו במנגינה שמאוד חזק ומחזק את המילים". את יכולה לבחור שיר אחד בלבד לתקופה שאנו עוברים כעת במה תבחרי? "אפשר לחשוב על שירים רבים, אבל ללא ספק הייתי בוחרת בשיר הרעות שכתב חיים גורי והלחין סשה ארגוב. "אַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּדָם אַת תָּשׁוּבִי בֵּינֵינו לִפְרֹח״. Manor_un@hotmail.com

ומתי הוקמה עמותת "שיר עד"? התפרקה העמותה (בעקבות עימות חריף 2012- "לאחר שב בין הנהלת העמותה לבין מייסדה ומנהלה האמנותי נחצ'ה היימן, ע.מ), החלטנו שלושה מחבריה להמשיך את הרעיון במסגרת עמותת המשך שקראנו לה "שיר-עד". שיר לנצח. במסגרתה הרחבנו את טווח השנים לשימור השירים עד שנות השבעים. חידשנו שירים ישנים והוספנו עיבודים, בין השאר לשירי המשוררת לאה גולדברג. הוספנו שירים בנושאים כמו תפילה וניגונים. כדי להנגיש את השירים לקהל הרחב גם יצאנו עם אירועי תרבות - ערבי שירה שכללו תוכניות מגוונות. לבד מהבאת השירים לציבור ופרסומם היה למפגשים אלה גם היבט פיננסי: ההכנסות ממכירת הכרטיסים סייעו בהוצאות ."2016- המימון של הפרויקט. העמותה נסגרה ב מה היה ההמשך? "לאחר שהעמותה במתכונתה זו נסגרה, לקחתי על עצמי להמשיך במפעל החשוב. הפעם בדרך של הקמת ערוץ מיוחד ביוטיוב. בשעתו החלטנו שהדרך הטובה ביותר לשימור כל השירים היא באמצעות ערוץ ייחודי ביוטיוב שיהיה נגיש ושההתמצאות בו תהיה קלה. אני אחראית, מזינה ומתפעלת את הערוץ ששמו "שיר עד". כל פעילותי בהקשר זה נעשית בהתנדבות. את הערוץ אני מקדישה לדודי, אחי אמי שלא הכרתי. הוא היה ניצול שואה שנהרג במלחמת השחרור". כיצד נכנס שיר לערוץ? "כשמגיעה אלי ההקלטה, אני מנקה אותה מרעשים, עושה תחקיר על השיר, המנגינה והמילים. אני מתאימה צילומים לתוכן שמלווה את הסרטון וגם עושה את הגרפיקה. יש כיום שירים בערוץ שמחולקים לפלייליסטים 3,700- למעלה מ מקוטלגים לפי נושאים כמו חגים, ים, ילדים, ציונות ועלייה. גם לפי חתך של מלחינים ומשוררים. זוהי למעשה ספרייה ויזואלית – חווייתית. לאחרונה הועלו גם שירים בנושאי מלחמה". איך מגיעים אלייך השירים? "ההקלטות מגיעות אליי בחלקן ממשפחות היוצרים והמבצעים של השירים, ולפעמים גם מהאומנים עצמם, כמו למשל מוני אמרליו שהעביר לי את כל יצירתו כשמלאו .90 לו

הסיפור המעניין הוא שקיבלתי יום אחד מייל מאדם בשם רפי בינדר, תושב אשקלון שהיה איש קבע ובמקביל אספן בלתי נלאה של תקליטים. התקליט הראשון שרכש היה של שלישיית גשר הירקון, ומאז לא הפסיק לקנות תקליטים. מקצת מהתקליטים שיש לו

רפי בינדר

אינם אפילו ברשות הזמרים שמבצעים אותם. רפי העמיד לרשותי את כל האוסף שלו ואנחנו עובדים מאז בצמוד". זה לגבי השימור. מה נעשה לגבי ההנחלה? "אתה צודק. שימור והנחלה הם שני צדדים של אותו מטבע. חשוב אך לא מספיק לשמר את השירים בארכיון או בספרייה.

7

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

פסק דין מקומם, מחפיר ומתנכל לגמלאים

אם לא די בכך, עצם הצורך להטיל על העותרת (אומ"ץ) ובאמצעותה עלינו האזרחים הוותיקים את נטל ההוכחה לטענה של אי יכולת להתקיים בכבוד מהקצבה הנוכחית, וזאת כאשר כל המשיבים עשו יד אחת שלא לאפשר את שחרור המידע הדרוש לצורך ההוכחה מעוררת סימני שאלה כבדים. פסק הדין לעתירה לא יירשם ככל הנראה כפסק דין מעורר השראה, וצוות עורכי הדין יצטרך לשבת ולחשוב כיצד להתמודד אתו בהמשך המאבק. לסיום חשוב להבהיר נקודה חשובה: המאבק לא הסתיים. המאבק על זכויות האזרחים הוותיקים ועל הגדלת קצבת הזקנה ימשיך עד להשגת המטרה". רק מפלגת גמלאים , מנכ"ל משרד הגמלאים לשעבר, וכיום ד"ר אבי ביצור ראש לימודי הזקנה במכללה האקדמית בית ברל, אינו מופתע מפסק הדין. בתגובתו הוא פונה לראשי המחאה ומציע להם לשנות את כיוון מחאתם מדרכים משפטיות לדרכים פוליטיות, ומוכן להעמיד את עצמו בראש מפלגת גמלאים. ביצור: "החלטה של בית המשפט לדחות את הבקשה להעלאת קצבת הזקנה לשכר מינימום הייתה צפויה מכיוון שמבחינה משפטית אין אפשרות לשנות את החוק הקיים. הדרך להשיג שינוי אינה משפטית אלא פוליטית". ביצור מבקר את החלוקה האוניברסלית של קצבאות הזקנה, ללא התחשבות בהכנסות הזקנים, ואומר: "צריכה להתקיים חלוקה דיפרנציאלית לפי מצבו הכלכלי של כל זקן. הזקנים חסרי הכנסה יקבלו קצבה גבוהה יותר מזקנים בעלי הכנסות אחרות". ביצור חולק על האידיאולוגיה האוניברסלית שהנחתה את הרשויות בעבר, וקורא להקמת מפלגת גמלאים שתוביל שינוי במדיניות קצבאות הזקנה ובנושאים נוספים הנוגעים לזקנים בישראל. "אם לא נקבל החלטות, אם לא תהיה מפלגת גמלאים מנדטים, לא 15-10 שתגיד זה מה שאנו רוצים, ושתביא יהיה שינוי. נשיא בית המשפט העליון לא יעזור לנו. הגיע הזמן שתבינו את זה. הנה אני קורא: 'תקימו מפלגת גמלאים. אתם מחפשים מי שיוביל אותה, אני פנוי, מוכן להסתערות אחרי כל מה שראיתי במלחמת חרבות ברזל, הגיע הזמן למלחמת הכידונים של הקשישים בישראל, מגיע לנו. על הכידונים האלה, על הרגליים והידיים שלנו קמה המדינה הזאת והגיע הזמן לשנות אותה. את זה אנחנו יכולים לעשות״.׳ meirch@gmail.com

מאת: מאיר חוטקובסקי 

בית המשפט העליון דחה בחודש שעבר את העתירה להעלאת קצבאות הזקנה

לאזרחים הוותיקים במדינת ישראל. בכך הפגין בית המשפט חוסר רגישות מחפיר לסבלם של אלפי קשישים הנאבקים לקיום בכבוד בשנות חייהם האחרונות. הלם קבוצת המחאה "דור לדור" להעלאת קצבת הזקנה באמצעות תנועת אומ"ץ הגישו עתירה נגד המדינה ומוסד הביטוח הלאומי להעלאת קצבת האזרח הוותיק. בית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה ודחה את העתירה. הפסיקה הותירה אזרחים ותיקים רבים המומים ומאוכזבים. במקום להגן על זכויות היסוד של האזרחים המבוגרים ולהבטיח את כבודם, בית המשפט העדיף לדבוק בפרשנויות משפטיות קרות וריקות מהקשר מציאותי. הדברים מקוממים במיוחד לאור העובדה שהממשלה עצמה סירבה לשתף פעולה ולספק את המידע הדרוש להוכחת טענות העותרים. תלונה פלילית ללא התייחסות חוסר ההתייחסות של בית המשפט לעודף הכספים שנצבר בקופת הביטוח הלאומי, כתוצאה מהפער בין גובה הגמלה לבין גביית דמי הביטוח, כמו גם ניתוק הקצבה מההצמדה לשכר הממוצע במשק, מעוררים שאלות קשות. בנוסף, התלונה שהוגשה ע"י תנועת אומ"ץ למשטרה על שימוש פלילי בכספי הביטוח לאומי והייתה אחת מסעיפי העתירה, לא זכתה כלל להתייחסות השופטים. בית המשפט בחר להתעלם מהטיעון המרכזי של העותרים, שדרש להכיר בכספי הקצבה כקניין של האזרחים הוותיקים, ובכך להפוך את התשלום למס לכל דבר. פסק דין ללא השראה דובר קבוצת המחאה "מדור לדור": אורי פלום אומר "חטפנו מכה קשה מבית המשפט שהעדיף גרסת מדינה שמתבססת על טיעונים שאבד עליהם הכלח כבר לפני שנים. של 50 כאשר חוק הביטוח הלאומי חוקק אי שם בשנות ה המאה הקודמת כוונתו הייתה להבטיח המשך קיום בכבוד לכל אדם שגילו ו/או בריאותו מונעים ממנו כבר להמשיך ולהתפרנס למחייתו.

8

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

חברותא ערב חברותי לזוגות ובודדים במועדון ההגנה

עברית: כשמדובר "אירוע לבבי" לאחרונה יותר ויותר מוזכר הצירוף בכשל של הלב, כשבעצם הפירוש של הצירוף הזה הוא יוצא מן הלב, נעים, ואנו מתכוונים למשמעות הפוכה. . אירוע לב מכאן יש לומר: harelea@gmail.com

עברית מילה

רעננה 114 מרכז תרבות כושר ופנאי, ההגנה שמחים להזמינכם למפגשים משמחים אשר מתקיימים אחת לשבועיים במוצ״ש בתוכנית: - ערב שירה וריקודים ארצי וסילבניה 20:30 בשעה 08/06/24 .60- בערב שירה וריקודים שנות ה כולל כיבוד עשיר. ₪ 40 כניסה דניאל תמיר ואבי שחם ערב זמר (קריוקי) עם 20.30 בשעה 26/6/24 הזמנת שירים מראש בתיאום עם דניאל. ש"ח, כיבוד קל. 25 כניסה רכישת כרטיסים במקום. נשמח לראותכם, מרים ורחל מלהיבים דרום אמריקאים ועוד... כולל כיבוד עשיר. ₪ 40 כניסה הזמר אנטולי ליין 20:30 בשעה 22/06/2 4

מילת החודש לאה הראל מאת:  בורחנות (אסקפיזם)

harelea@gmail.com

9

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

מבזקים... מבזקים... מבזקים העמותה לאזרח הוותיק - מרכז היום ✿ יום הזיכרון לשואה ולגבורה ויום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה צוינו במרכז היום בזיקה באוקטובר. בשני האגפים נערכו טקסים 7- לאירועי ה בהשתתפותם הפעילה של מבקרי מרכז היום. הטקסים נתנו ביטוי למאורעות מלחמת חרבות ברזל, וכללו תפילה לחזרת החטופים בשלום לביתם.

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

, בירושלים בן שלושה ימים התקיים נופשון ✿ בהדרכת אבי טלמון, והוא כלל לינה במלון יהודה, ביקור בשמורת מעיינות גיבתון, בבוסתן שושן - גן הנצחה לזכרם של זיוה ואריה שושן ובאנדרטה לזכר דוד מרכוס, ביקור במרכז "שלווה", הגדול והמתקדם בארץ לאנשים עם מוגבלויות, במוזיאון למורשת יהדות צפון אפריקה והליכה על גשר גיא בן הינום, הגשר התלוי הארוך ביותר בישראל, סיור בכיכר ספרא, ביקור בספרייה הלאומית החדשה, בבית ש"י עגנון ובשכונת תלפיות.

מועדון זמר נפתח לאחרונה במרכז תרבות כושר ופנאי ✿ "שרים יחד" בליווי שקופיות, עם דניאל תמיר. על הגיטרה, אבי שחם, על התופים וכלי ההקשה.

גשר גיא בן הינום

התקיים ערב "זיכרון בסלון" עם שני לקראת יום השואה ✿ שורדי השואה עמנואל עצמון ושמעון דרור.

, בארגונו של מרכז התרבות טיול לכרמל ולסביבתו ✿ התקיים, בסימן "טבע, אומנות ויין" בחודש שעבר. הטיול החל בביקור באתר זיכרון לדוד אייזן וחבריו שנפלו במלחמת ההתשה, המשיך בביקור במוזיאון אוסף האומנות בקיבוץ הזורע של ישראל וילפריד והסתיים בהליכה נעימה בנחל השופט שעבר שדרוג, כולל הנגשה לכל אורך המסלול.

עמנואל עצמון

. חוג חדש, התקיים בהנחיית תמיר אקטואליה ושיח חברים ✿ דובי. חוג האקטואליה מעלה ומנתח אירועים שוטפים בעולם ובארץ.

מפגשים 12 פותח קבוצה ייחודית בת חוסן משפחתי ✿ לאזרחים ותיקים שבניהם הבוגרים עדיין מתגוררים עימם, הקבוצה מתייחסת ליחסים המורכבים ביניהם.

טיול לכרמל

10

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

אושרו ברוב קולות כל ההסכמים 28 בישיבת מועצת העיר ה- ✿ חברי מועצה 17 הקואליציונים. הקואליציה הרחבה מונה עם ייצוג לכל האוכלוסיות והקהילות בעיר. בנוסף אושרו יושבות ויושבי הראש של הוועדות העירוניות. רק רשימת ׳ביחד׳ של אבי יוסף נשארה באופוזיציה. אבי יוסף העלה טענות באשר לחוקיותם של ההסכמים שנחתמו. במסגרת ההסכם הקואליציוני (בין סיעת "הרוב הדמוקרטי" לראש העיר) תצטרף רעננה למיזם ״נעים בסופ״ש״ ותפעיל קווי תחבורה ציבורית בסופי שבוע עוד השנה.

סימפונט רעננה בקונצרט ההתרמה עם המנצח מעין פרנקו והכנר הצעיר מיכאל שחם.

סמ"ר אליהו אלי בחודש שעבר התקיימה הלוויתו של ✿ מרעננה. אלי היה לוחם בגדוד החרדי 'נצח 21 , בן אמסלם יהודה' והוא נהרג בעזה. משפחת אמסלם, ג'ק ואלכסנדרה, .2015 והילדים אליהו יחזקאל וגילה עלתה ארצה בשנת 13 מתוך 9 אלי סיים לימודיו בכפר בתיה והתגייס לצבא. באוקטובר הם בנים לעולים 7- הלוחמים שנהרגו מאז ה חדשים. יהי זכרו ברוך.

מועצת העיר

חידשה את תנועת הרכבות בכל תחנות רכבת ישראל ✿ טבעת השרון, רעננה, כפר סבא והוד השרון לאחר שאלה הופסקו למשך חודשיים במהלכם בוצעו עבודות בעלות היקף נרחב בראש העין ובגשר הרלינג בבני ברק. עבודות אלה נעשו לצורך קידום הפרויקט הלאומי "המסילה המזרחית" שיהווה ציר רכבתי נוסף בין אזור הצפון למרכז ולדרום, ויאפשר שיפור משמעותי של השירות הרכבתי בכל רחבי הארץ.

בשבוע בו פורסם כיכר החטופים בעצרת הענק שהתקיימה ב ✿ סרטון חטיפת התצפיתניות, השתתפה בין שאר משפחות הרעננית, אימה של החיילת איילת לוי התצפיתניות גם . "עכשיו זה הזמן שלנו ללמוד ממך, נעמה", נעמה לוי החטופה אמרה איילת, "לגלות תושייה שתנחה אותנו אל ההחלטות שצריך לקבל.. אין לנו זמן, אין להן זמן.. אני פונה למקבלי ההחלטות.. תהיו נעמה. גלו כמוה, וכמו חברותיה שם בשבי החמאס, אומץ ונחישות והשיבו את בנותינו, עכשיו. הישירו מבט אל עיניהן מלאות האימה. האימה הזו ממשיכה

להתקיים, הפיגוע שראינו בסרטון קורה עדיין, הוא לא הסתיים ויותר מכך, הוא הולך ומסלים. נעמה וחברותיה מחכות, כמו במיגונית – גם עכשיו, שמישהו יבוא להציל אותם. ואף אחד לא בא. אף אחד. תהיו נעמה. אל תרפו, אל תנוחו, עד שתביאו אותה ואת כולן וכולם הביתה".

קונצרט מיוחד במינו התקיים ברעננה בערב ל"ג בעומר. ✿ תזמורת הסימפונט התגייסה ביחד עם נגנים ומוסיקאים מובילים בתחומם לקיים את הקונצרט לטובת מימון פרוייקט הכשרת חונכים שילוו את ניצולי מסיבת הנובה וספגה קורבנות רבים. החונכים הם 7.10- שנערכה ב בעצמם ניצולים של המסיבה והם ישמשו כ"אחים גדולים" לניצולים במצב פחות טוב מהם.

11

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

ימים מושלמים בימוי: וים ונדרס שחקן: קוז׳י יאקושו

תיאטרון סרט

מלכה מהולל מאת: 

וים ונדרס נחשב בעולם הקולנוע לאומן קולנוע ולא סתם לבמאי, אולי משום יכולתו הנדירה לתפוס את התכונות האנושיות הכי בסיסיות, תכונות לכאורה טריוויאליות שלא לומר בנאליות ומשעממות ולעשות מהן דרמה שהיא גם חכמה, גם יפה, גם מרגשת וגם רוחנית. הבחירה של ונדרס ביאקושו לגילום הדמות הראשית היא לא פחות מגאונית. האיש מגלם את היריאמה, יפני בגיל העמידה המתפרנס מניקוי שירותים ציבוריים בפארקים הציבוריים

ביפן. למי שטרם ביקר ביפן חשוב לומר שהשירותים הציבוריים ביפן, בכל מקום כמו מלונות פאר או תחנות דלק – הם מלאכת מחשבת של תחכום, מחשבה, הבנה של נפש האדם כמו גם התחשבות בזולת. בכל בוקר מתעורר האיש בביתו הצנוע באותה שעה, מקפל את המזרן, מצחצח שיניים, מתלבש, יוצא למכונת משקאות שבסמוך לביתו, נכנס למכוניתו, שם קלטת טייפ של , עובר משירותים אלה לאחרים, עובד בקפדנות וביסודיות, לוקח הפסקת אוכל, מצלם 80 מוסיקה אמריקאית של שנות ה את העצים, נוסע לאונסן, בית המרחץ היפני, הולך לאכול במקום קבוע, מכבס בגדיו במכבסה, חוזר הביתה, פורש את המזרן, קורא ספרות רצינית, ונרדם. ונדרס חוזר ומראה את שגרת יומו של היריאמה בדייקנות שוב ושוב ושוב ושוב. בניגוד לאיש שלצדי, יכולתי אני לראות את זה אפילו יותר פעמים, משום שהיה משהו מהפנט באיש הזה, בשביעות רצונו מחייו, בטוב לבו ובנכונותו לעזור לאחר. תוך כדי התקדמות הסרט קופצת לביקור אחייניתו החמודה, ובביקור הזה ניתנים רמזים דקיקים על עברו. ונדרס, שביים גם יצירות מופת כמו "פריז, טקסס", "מלאכים בשמי ברלין" ו"פינה", עושה זאת שוב. יוצר סרט עדין, אטי, עשיר בדימויים, עם אמירה שקטה על החיים, ומלא יופי. malcamehulal@gmail.com

תיאטרון בית ליסין בין קודש לחולון מחזאי: דניאל לפין במאי: אילן רונן שחקנים: אבי קושניר, לימור גולדשטיין, הילה סורג'ון-פישר מלכה מהולל מאת: 

לאורך ההיסטוריה האנושית הועלו מחזות תיאטרון שנטלו לעצמן את התפקיד של שוט חברתי. שייקספיר אולי לא היה בהחלט 16- הראשון אבל 'קומדיה של טעויות' שכתב במאה ה הניחה את היסודות למחזה של זהויות מתחלפות, שהעלילה שלו, אף שהיא מצחיקה,

היא גם דוקרת ומעוררת מחשבה. אחרי שייקספיר היו עוד רבים אחרים וסימן ההיכר על הבמה הוא דלתות שנפתחות ונסגרות ונפתחות ונסגרות ובכל פעם יוצא מישהו בזהות אחרת. אף שמדובר בקומדיה, דווקא הז'אנר הזה לוקח על עצמו את התפקיד הביקורתי של העמדת מראה ביקורתית מול החברה, ואף שהוא גורם לצחוקים בקרב הקהל – הוא עדיין שומר על אמירה חריפה וסאטירית. באוקטובר. זו מן הסתם לא התקיימה במועד אבל כן 7- ככה גם המחזה 'בין קודש לחולון' שהצגת הבכורה שלו תוכננה ל עלתה לפני חודשים אחדים. יהודה וייס, איש עסקים מצליח, חי בחולון עם איילה שבה התאהב כשיצא בשאלה, ושניהם מגדלים את יעל בתם. בהיותו יהלומן שקיבל את העסק בירושה מאביו, הוא טס מדי שבוע לבלגיה לצורך עסקיו. העניין הוא שהוא לא טס, ולא לבלגיה, אלא נוסע לירושלים למשפחתו החרדית, לאשתו שרה, מיילדת ראשית בבית חולים, ולבנו שהם מגדלים יחד. שנים, 27 יהודה וייס הוא איש טוב. הוא אוהב את שתי נשותיו, והוא פשוט לא מצליח להחליט. זה עובד לו לא רע במשך עד שכצפוי קורה משהו שמשנה את כללי המשחק. העניין הוא שאי אפשר לכעוס על יהודה וייס, ובטח לא על אבי קושניר שמשחק את יהודה בכישרון כל כך גדול שקשה להפסיק לצחוק. הטקסט של דניאל לפין, הבימוי של אילן רונן, המשחק הפנומנלי של קושניר כשלידו משחקות נשותיו וילדיו לא פחות טוב – כל אלה יוצרים הצגה שהיא גם מצחיקה עד דמעות, גם מצליחה לא לרדת נמוך מדי, וגם מעלה שאלות לגבי צביעות החברה החילונית כמו גם החרדית. בסוף בסוף, קצת לפני שהמסך יורד, קושניר גם מספק לקהל מוסר השכל לחברה הישראלית וגם את זה הוא עושה בחן נטול דידקטיות. malcamehulal@gmail.com

12

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

אילנה סטרלין פנטזיה בארבע ידיים / יהודית הלפר מאת: 

"בואי מיד, אימא חולה מאוד", בניסוח זהה זה מטלפן מר שולמן לשתי בנותיו: רונה, רווקה בת חמישים, ואחותה הצעירה תמרה, נשואה ואם לילדים. השתיים מגיעות מיד לבית המשפחה ומשם לבית החולים. עוד באותו הערב מידרדר מצבה של אימן והיא משיבה את נשמתה לבורא. רונה היא מוזיקאית שזנחה את חלומה לנגן על במות הקונצרטים בארץ ובעולם, עזבה את לימודיה באקדמיה למוזיקה ומסתפקת במתן שיעורי פסנתר לילדים. אחותה תמרה היא עורכת דין מצליחה המחוברת לשמנה ולסלתה של עולם המשפט בארץ. רונה נולדה אחרי אחיה אהרון שמת בינקותו ונקראה על שמו אהרונה. מרגע הולדתה היא מאכזבת את הוריה ובעיקר את אימה. אחותה תמרה מהווה פיצוי בשבילה.

ספר

רק לפני חודשים אחדים נפתח מוזיאון העיר תל אביב וכבר מתחילתו הוא רוחש פעילויות ואירועים כיאה לעיר ללא הפסקה. בית העיר, שנמצא בכיכר ביאליק שהולכת ומתחדשת בימים אלה, נבנה בכלל נמכר לעירייה ששיכנה בו ובבניינים 1928 , ובשנת 1925 כבית מלון בשנת סמוכים את משרדיה למשך ארבעים שנה, עד שעברה לבניין העירייה (המכוער למדיי, יש להודות) בכיכר רבין. , ושנים 2003 אונסק"ו הכריזו על המתחם כולו כאתר מורשת עולמית כבר בשנת אחדות לאחר מכן שוחזרו המבנה ההיסטורי שהיה במצב רעוע כמו גם הלשכה של ראש העירייה הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף. אבל מה שעשו עכשיו הוא אות ומופת לאיך שומרים על העבר ומברכים את העתיד. שילוב של ישן וחדש מקבלים את פני המבקרים. באמצעות טכנולוגיה מתקדמת כגון מסכי מגע, אוסף כרזות דיגיטלי, עמדת חפצים מודפסים בתלת ממד כמו גם באמצעות שיטות של פעם כמו תמונות ארכיון – מסופר סיפורה של העיר על שכונותיה כמו עג'מי, נווה שרת, שפירא, רמת אביב ועוד. המיוחד במקום הוא שילוב של האומנות בתוכו. תערוכה שנקראת 'מלאכה ובטלה', שם שניתן לה בהשראת המסה 'אומץ עסקים משפחתיים שעוברים כבר עשרות 10- חבורות ו 13 אומנים ועוד 27 , מארחת 1938 לחולין׳ של לאה גולדברג משנת שנים מדור לדור. מלאכה ובטלה מתקיימות בעיר זו לצד זו מיום הקמתה. מלאכת הבנייה, עבודת המסחר, היזמות, ההתפתחות הטכנולוגית – אלה שוכנים בצוותא עם תרבות בתי הקפה (בית קפה נהדר אגב, במתחם), התיאטראות ומתחמי הבילוי. malcamehulal@gmail.com בעוד שתמרה הייתה הילדה הטובה שהלכה בתלם, רונה הייתה הילדה השובבה שלא התנהגה בהתאם לציפיות ההורים, וגדלה עם תחושת נחיתות וחוסר ביטחון. המשפחה הקטנה יושבת שבעה בבית האב. אחיו של האב צביקה מתגורר עם רעייתו טלילה ובתם אליאנה בארצות הברית. שני האחים, שעברו יחד את זוועות השואה, קשורים מאוד זה לזה ואחת לשבוע, במועד קבוע, הם מדברים בטלפון. ? דודה פרידה, אחותה הצעירה של 30- מדוע עזב צביקה את הארץ ונפרד מאחיו האהוב? האם יגיע לשבעה? לגילוי המצבה ב , שנה 1976 , מות האם, ושנת 2004 האם, סועדת את בני המשפחה האבלים. עלילת הספר נעה לסירוגין בין שתי תקופות: שנת להיריון לא רצוי והחלטתה לגדל את הילד לבד, החלטה 22- שבה החל המשבר הגדול במשפחה, עם כניסתה של רונה בת ה אותה לא קיבלה המשפחה, ובהתערבות גסה, שינתה אותה תוך כדי התעלמות מרצונה של רונה, אשר נותרה ללא כוחות נפש להתנגד להחלטה זו. במשך השנים מוצאת רונה בן זוג, גרוש ואב לילד, אשר משמש לה משענת ומעניק לה חום ואהבה שכה הייתה זקוקה להם, אך שנים היא שותקת וממתינה לרגע הנכון לספר את 28 . הוויתור על ילדתה מנקר בנפשה לאורך כל השנים, והפצע מסרב להגליד הסוד ואולי לתקן את העוול שנעשה לה. האם תבחר לעשות זאת דווקא בשבעה? הספר כתוב בשפה פשוטה ועשירה מותחת ומפתיעה. סטרלין חושפת בו את הקשרים המורכבים בין אימהות ובנות. זהו ספרה הרביעי של סטרלין, פסיכותרפיסטית וסופרת. שוקו חם, החצר האחורית, ישנוני – הם ספריה הקודמים. Yehudit_helfer@walla.co.il מוזיאון העיר תל אביב מלכה מהולל מאת: 

טיול

13

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

בישולאה

לאה קליין מאת: 

סלט פטרוזיליה עם גבינה מלוחה חבילות פטרוזיליה בלי הגבעולים 2 ❱ גר' גבינה מלוחה, בולגרית או פטה 300 ❱ גר' שקדים מולבנים פרוסים 100 ❱

לרוטב: כפות חרדל 2 ❱ כפות חומץ 2 ❱ כפות מיץ לימון 2 ❱ כוס שמן תירס ¼ ❱ כוס שמן זית ¼ ❱ פלפל ופפריקה ❱ כפיות סוכר חום 2 ❱ כפיות שום קצוץ 2 ❱ לקצוץ דק את הפטרוזיליה, לחתוך את הגבינה לריבועים קטנטנים, לטגן את השקדים בחמאה ולהוסיף את הרוטב. סלט ירוק חב' שמיר בלי הגבעולים 1 ❱ חב' פטרוזיליה בלי הגבעולים 1 ❱ מלפפון ירוק עם הקליפה 1 ❱ תפוח עץ גרנד ½ ❱ גבעולי סלרי אמריקאי 5 ❱ לימון, מלח ושמן ❱ גר' צנוברים קלויים 100 ❱ לקצץ את הפטרוזיליה והשמיר, לחתוך את הסלרי לפרוסות דקות, לחתוך את התפוח ואת המלפפון לחתיכות קטנות, לערבב הכול עם הלימון, המלח והשמן. את הצנוברים הקלויים להוסיף לפני ההגשה.

Cleah1@walla.com

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2024 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש יוני מה במגזין? על תולדות העיר רעננה אלי עמית סרטו של

. יצחק שטייגמן עפ"י ספרו של הסופר )2018 מיולי 236 ׳ (מגזין בשידור חוזר מס מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה?

צפייה מהנה !

ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ קהילתית T.V בלשונית www.amutaraanana.co.il באתר העמותה ייתכנו תוספות ושינויים.

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

14

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

שי אלקובי תשחץ מאת: 

תשחץ

דיני מלחמה ירון מהולל מאת: 

בית המשפט לצדק בהאג, כמו גם בית המשפט הפלילי בהאג עלו לאחרונה לכותרות ואלה אינן מחמיאות כלל ועיקר למדינת ישראל. מהם בעצם דיני המלחמה? עוד משחר ההיסטוריה נהגו מגבלות מסוימות, מצומצמות בהיקפן, על התנהגותם של צדדים הלוחמים זה בזה. ניתן למצוא בתנ"ך, בקוראן, בקוד חמורבי ובמקורות היסטוריים נוספים, קריאות וציוויים שלא לפגוע באזרחים, בחיילים פצועים ובשבויים, ולהימנע מפגיעה מופרזת ברכוש אזרחי – בעיקר בגידולים חקלאיים. - בעיקר במסגרת 19- הסדרים פורמאליים יותר, המבשרים את אמנות דיני המלחמה המודרניות, החלו להתגבש במאה ה מלחמת האזרחים האמריקאית ומלחמת אמריקה - מקסיקו. הכללים והאמנות הנוהגים היום, יסודם ב"אמנות ג'נבה" . לאחריה באו אמנות ג'נבה נוספות, וכן 1864 השונות, שהראשונה שבהם שהיתה אמנה בינלאומית רחבה, הוסכמה בשנת .1899 אמנת האג המקיפה תחומים רבים, משנת האמנות השונות, הקרויות אמנות המשפט הבינלאומי ההומניטארי, נחתמו בידי מרבית מדינות העולם, וכללי המשפט הבינלאומי קובעים שהעקרונות שנקבעו באמנות משקפים את המשפט הבינלאומי הנוהג ולכן הם מחייבים גם מדינות שאינן צד לאמנות. הנושאים העיקריים המוסדרים באמנות השונות הם: א.אימתי מוצדק השימוש בכוח בין מדינות, כאשר העילה המקובלת ביותר הינה הגנה עצמית; ב. הגדרה של מטרות לגיטימיות עליהן ניתן להפעיל כוח צבאי – אלה הן מטרות צבאיות התורמות למאמץ הצבאי של הצד שכנגד, ושניטרולן מעניק יתרון צבאי לתוקף, תוך איסור לתקוף מטרות אזרחיות מובהקות או לפגוע פגיעה מכוונת באזרחים; ו-ג. מגבלות על שיטות הלחימה שניתן להפעילן, לרבות אופן הטיפול בשבויים ופצועים. המגבלות על שיטות ואמצעי הלחימה הן רבות ושונות: קיים למשל איסור על שימוש בתחמושת הגורמת נזק מוגבר לגוף האדם, כגון כדורי "דום-דום" ומוקשים נגד אדם; איסור על פצצות מצרר המפזרות כמות גדולה של רכיבים נפיצים; איסור מוחלט על שימוש בנשק כימי כולל גזים רעילים, נשק ביולוגי המיועד להפצת מחלות, ועוד. הפרה חמורה של חוקי המלחמה הנוהגים נחשבת לפשע מלחמה, ועשויה לגרום להעמדה לדין פלילי. מקום בו ישנן הפרות שיטתיות ומתמשכות, כחלק מדיניות מכוונות, הדבר עשוי לעלות כדי "פשע נגד האנושות" הגורר אחריות מוגברת. העמדה לדין על עבירות אלה אפשרית או בבתי משפט מדינתיים, או בבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

משפט

15

06/2024 - 324 רעננה

Bring them Home now

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה מרכז יום לאזרח הוותיק 2024 תוכניות מיוחדות לחודש יוני . טקס ליום ירושלים - 10:3 בשעה 05.06.24 יום רביעי ✿ . הופעה של טושקו והחצוצרה - 10:30 בשעה 06.06.24 יום חמישי ✿ . הופעה של ליאת גוריש - 10:30 בשעה 13.06.24 יום חמישי ✿ . הופעה של שייקה - 10:30 בשעה 20.06.24 יום חמישי ✿ . הופעה של גלי פרץ - 10:30 בשעה 27.06.24 יום חמישי ✿

:9:00-12:00 * מכירות במרכז יום בין השעות . מכירת הלבשה תחתונה 04.06.24 יום שלישי ✿ . מכירת בגדים 26.06.24 יום רביעי ✿

ופנאי כושר תרבות מרכז

כושר חדר עלות ללא ניסיון לשבוע מוזמנים

* ייתכנו שינויים בתכנית.

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

צ " ואחה בוקר יום כל פתוח ומנוסה מיומן מדריכים צוות חדישים כושר ומכשירי ציוד התעמלות שיעורי עם משולבים כושר אימוני ומקלחות הלבשה חדרי , לוקרים כסאות על שיקומית התעמלות עצם צפיפות - נשים בוקר התעמלות וחיטוב עיצוב - ערב התעמלות ( משולב ) מכשירים + נשים התעמלות מכשירים פילאטיס ייקונג ' צ יוגה פלדנקרייז NIA

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

הליכה נורדית החלה ההרשמה לקורס אחה״צ • מפעילה, מחזקת ומגמישה את שרירי פלג גוף עליון • משחררת כאבים ומתח בשרירים באזור צוואר וכתפיים • מקילה על הליכה בעליות, בירידות ובשטחים חלקים • מתרגלת ומשפרת קואורדינציה, צריכת קלוריות מוגברת • משפרת יציבה ומאזנת את שיווי המשקל רעננה. 114 – ליד מרכז התרבות, ההגנה מקום הזינוק אח״כ בפארק רעננה דמי הרשמה + ) מפגשים (פעם בשבוע 5- ל ₪ 360 עלות הסדנה: וביטוח, כולל שימוש במקלות. מדריך מוסמך. הרשמה ותשלום מראש לאחר השיעור הרביעי יש לרכוש מקלות. .09.00 ה בשעה + תלוי במספר הנרשמים בימי ג תאריך פתיחה: לפרטים והרשמה 09-7747041 בשעות הבוקר • משפרת סיבולת לב ריאה ומייעלת זרימת דם • מפחיתה עומס מהגב התחתון וממפרקי הברכיים

ופנאי כושר תרבות מרכז רעננה 114 ההגנה ' רח 09-7720707

16

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

Made with FlippingBook - Online Brochure Maker