כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יוני 2024 - גיליון 324

ימים מושלמים בימוי: וים ונדרס שחקן: קוז׳י יאקושו

תיאטרון סרט

מלכה מהולל מאת: 

וים ונדרס נחשב בעולם הקולנוע לאומן קולנוע ולא סתם לבמאי, אולי משום יכולתו הנדירה לתפוס את התכונות האנושיות הכי בסיסיות, תכונות לכאורה טריוויאליות שלא לומר בנאליות ומשעממות ולעשות מהן דרמה שהיא גם חכמה, גם יפה, גם מרגשת וגם רוחנית. הבחירה של ונדרס ביאקושו לגילום הדמות הראשית היא לא פחות מגאונית. האיש מגלם את היריאמה, יפני בגיל העמידה המתפרנס מניקוי שירותים ציבוריים בפארקים הציבוריים

ביפן. למי שטרם ביקר ביפן חשוב לומר שהשירותים הציבוריים ביפן, בכל מקום כמו מלונות פאר או תחנות דלק – הם מלאכת מחשבת של תחכום, מחשבה, הבנה של נפש האדם כמו גם התחשבות בזולת. בכל בוקר מתעורר האיש בביתו הצנוע באותה שעה, מקפל את המזרן, מצחצח שיניים, מתלבש, יוצא למכונת משקאות שבסמוך לביתו, נכנס למכוניתו, שם קלטת טייפ של , עובר משירותים אלה לאחרים, עובד בקפדנות וביסודיות, לוקח הפסקת אוכל, מצלם 80 מוסיקה אמריקאית של שנות ה את העצים, נוסע לאונסן, בית המרחץ היפני, הולך לאכול במקום קבוע, מכבס בגדיו במכבסה, חוזר הביתה, פורש את המזרן, קורא ספרות רצינית, ונרדם. ונדרס חוזר ומראה את שגרת יומו של היריאמה בדייקנות שוב ושוב ושוב ושוב. בניגוד לאיש שלצדי, יכולתי אני לראות את זה אפילו יותר פעמים, משום שהיה משהו מהפנט באיש הזה, בשביעות רצונו מחייו, בטוב לבו ובנכונותו לעזור לאחר. תוך כדי התקדמות הסרט קופצת לביקור אחייניתו החמודה, ובביקור הזה ניתנים רמזים דקיקים על עברו. ונדרס, שביים גם יצירות מופת כמו "פריז, טקסס", "מלאכים בשמי ברלין" ו"פינה", עושה זאת שוב. יוצר סרט עדין, אטי, עשיר בדימויים, עם אמירה שקטה על החיים, ומלא יופי. malcamehulal@gmail.com

תיאטרון בית ליסין בין קודש לחולון מחזאי: דניאל לפין במאי: אילן רונן שחקנים: אבי קושניר, לימור גולדשטיין, הילה סורג'ון-פישר מלכה מהולל מאת: 

לאורך ההיסטוריה האנושית הועלו מחזות תיאטרון שנטלו לעצמן את התפקיד של שוט חברתי. שייקספיר אולי לא היה בהחלט 16- הראשון אבל 'קומדיה של טעויות' שכתב במאה ה הניחה את היסודות למחזה של זהויות מתחלפות, שהעלילה שלו, אף שהיא מצחיקה,

היא גם דוקרת ומעוררת מחשבה. אחרי שייקספיר היו עוד רבים אחרים וסימן ההיכר על הבמה הוא דלתות שנפתחות ונסגרות ונפתחות ונסגרות ובכל פעם יוצא מישהו בזהות אחרת. אף שמדובר בקומדיה, דווקא הז'אנר הזה לוקח על עצמו את התפקיד הביקורתי של העמדת מראה ביקורתית מול החברה, ואף שהוא גורם לצחוקים בקרב הקהל – הוא עדיין שומר על אמירה חריפה וסאטירית. באוקטובר. זו מן הסתם לא התקיימה במועד אבל כן 7- ככה גם המחזה 'בין קודש לחולון' שהצגת הבכורה שלו תוכננה ל עלתה לפני חודשים אחדים. יהודה וייס, איש עסקים מצליח, חי בחולון עם איילה שבה התאהב כשיצא בשאלה, ושניהם מגדלים את יעל בתם. בהיותו יהלומן שקיבל את העסק בירושה מאביו, הוא טס מדי שבוע לבלגיה לצורך עסקיו. העניין הוא שהוא לא טס, ולא לבלגיה, אלא נוסע לירושלים למשפחתו החרדית, לאשתו שרה, מיילדת ראשית בבית חולים, ולבנו שהם מגדלים יחד. שנים, 27 יהודה וייס הוא איש טוב. הוא אוהב את שתי נשותיו, והוא פשוט לא מצליח להחליט. זה עובד לו לא רע במשך עד שכצפוי קורה משהו שמשנה את כללי המשחק. העניין הוא שאי אפשר לכעוס על יהודה וייס, ובטח לא על אבי קושניר שמשחק את יהודה בכישרון כל כך גדול שקשה להפסיק לצחוק. הטקסט של דניאל לפין, הבימוי של אילן רונן, המשחק הפנומנלי של קושניר כשלידו משחקות נשותיו וילדיו לא פחות טוב – כל אלה יוצרים הצגה שהיא גם מצחיקה עד דמעות, גם מצליחה לא לרדת נמוך מדי, וגם מעלה שאלות לגבי צביעות החברה החילונית כמו גם החרדית. בסוף בסוף, קצת לפני שהמסך יורד, קושניר גם מספק לקהל מוסר השכל לחברה הישראלית וגם את זה הוא עושה בחן נטול דידקטיות. malcamehulal@gmail.com

12

06/2025 - 324 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו