כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה יולי 2024 - גיליון 325

מערכה שנייה שוודיה בימוי: מרטן קלינגברג משחק: לינה אולין, רולף לסגרד מלכה מהולל מאת: 

ספר סרט

יום אחד מקבל מאיר, רווק ישראלי החי במנהטן, טלפון מאימו ממנה היה בנתק שנים רבות, והיא מבקשת לפגוש אותו בדחיפות. "אתה זוכר את אבא שלך, מאיר"?, שואלת האם, "ההוא מתל-אביב?" "הוא מת מזמן", הוא עונה. "אז זהו, שהוא לא ממש מת". כך מתבשר מאיר שאביו הנחשב למת בעצם חי בתל אביב. הוא מקבל מאימו אלבום עם תמונות ילדות שלו ובדרכו חזרה הביתה הוא עוצר בבית קפה בפונדק דרכים, ומתחיל להתבונן בתמונות, ודרכן בזיכרונות החבויים בנפשו שנים רבות. בהיותו סופר שספרו הראשון הצליח והוא בחיפוש מתמיד אחרי רעיונות לספר הבא, הוא רואה בסיפורו האישי נושא מרתק. הוא עצמו רווק שאינו מצליח לקיים זוגיות יציבה ורק עם התפתחות העלילה מתבררת הסיבה. בהיותו בן שבע נשלח מאיר הילד בבהילות לניו יורק לגור עם אימו לאחר שאביו מת. בידיו הוא החזיק שתי מחברות וספר עם סיפורי המיתולוגיה היוונית אותם נהג אביו לספר לו. בשדה התעופה של ניו יורק מקבלת אותו אימו בכיסא גלגלים, שמנה מכפי שזכר אותה (בהיריון) כשהיא מלווה בידידה / מאהבה, ארני, שאימץ את הילד המבוהל בחום. שנים לאחר שנפרד ממנו, המאושפז בבית חולים בארץ. 23 , העלילה נעה בין המפגשים בהווה עם אימו, לבין מפגש עם אביו זיכרונות הילדות שלו מעלים תמונות של זוג הורים שפוסעים יחד איתו בטיילת, חבוקים ומלקקים גלידה, ובמקביל הוא זוכר מריבות קולניות כשהוא מתחבא בשירותים ואוטם את אוזניו מעוצמת צעקותיהם. כשאימו עוזבת אותם ונוסעת לארה"ב, הוא נשאר עם אביו המחוסר כול, שמוצא דרך מקורית להתפרנס: הוא מחפש נשים בודדות שתימשכנה אחריו ותצענה לו ולבנו מגורים וארוחות חינם. מאיר נהג לעקוב אחר מסע הציד של אביו אחרי הנשים, ותמה אם יהיה לו איפה לישון הלילה ומה לאכול. לאן נעלם אביו של מאיר לעשרים ושלוש שנים? מדוע לא יצר קשר עם בנו שמעבר לים? אימו מגלה לו את הסיבה הבלתי אחרי 2005 צפויה רק לקראת השליש האחרון של הספר. זהו הרומן השני של ליברכט, סופרת ומחזאית, שראה אור בשנת קבצי סיפורים רבים. חלקם עובדו למחזות והוצגו על במות בארץ. Yehudit_helfer@walla.co.il החיים מובילים אנשים לנקודות שבר אף שלא חטאו או פגעו באיש מימיהם. חוסר הצדק הזה עתיק ומופיע עוד בכתובים של חכמי יוון העתיקה. השאלה תמיד היא מהי תרומתו של אותו אדם שלא שפר עליו גורלו לעשות מעשה ולצאת לדרך חדשה שאולי תיטיב את חייו ואולי אף תביא לו אושר. אווה, אחות רחמנייה במקצועה, היא אישה טובה, אולי אפילו טובה מאוד ואולי אפילו טובה מדי. היא כולה נתינה אף שהחיים, קרי בעלה, פגעו בה. טוב הלב שלה אינו נפגע, אבל אושרה כן. היא מנסה למצוא נקודות אור על ידי זה שהיא נכנסת לחייו של בנה, פשוטו כמשמעו, ופוגעת בפרטיותו כשהיא מגיעה לסדר את דירתו ולמלא את ארונות המטבח אף שהוא חי עם בת זוג. היא סופגת השפלה מבעלה החי עם בת זוגו החדשה ממש מול ביתה והוא מנפנף באושרו. היא גם נאלצת לצאת לפנסיה אף שהיא יודעת שאין לה תחומי עניין שייתנו לה סיפוק ומשמעות וימלאו את זמנה. ואז, כשהיא נענית להצעה לסייע לשחקן תיאטרון מפורסם, הרלד סקוג, שנפל ונפצע, ללמוד את השורות לתפקיד הבא שלו – אז היא מתמלאת משמעות. העבודה הזאת, כמו גם החבורה הקבועה של אנשים בודדים שהיא נפגשת עימם במסבאה השכונתית, אלה מחזירים קצת את מאור הפנים שאיבדה בשנים האחרונות. המערכה השנייה בסרט הזה באה לבדוק אם ייתכן שאדם ישתנה בשלב מתקדם של חייו. אם אפשרי שיחרוג ממנהגיו הקבועים, שיצליח לגבש נקודת מבט אחרת של הדברים, שיסגל תגובות אחרות לגירויים סביבו. כל כך הרבה פעמים אנחנו שומעים את האמירה: 'כזה אני', שמשדרת פטליזם, קיבעון מוחלט במצב הנוכחי, וחוסר יכולת להיחלץ מחיים שמסבים רק אומללות. אוה מתחילה כקורבן, אבל היא עוברת דרך לא פשוטה שמחייבת אותה לחשב מסלול מחדש. האם תצליח? האם יהיה זה אדם מבחוץ שיצליח להסב לה את האושר שהיא כה כמהה לו, או שאולי היא צריכה למצוא את המושג החמקמק הזה, אושר, בתוכה? סרט שוודי שהוא בעצם קוסמופוליטי, שכל אדם, בכל חברה על פני כדור הארץ יכול להזדהות איתו. malcamehulal@gmail.com סביון ליברכט הנשים של אבא / יהודית הלפר מאת: 

12

07/2025 - 325 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו