כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה אוקטובר 2024 - גיליון 328

"נולדתי איך זה התחיל? ולמה ערבית? , בחוֹר שבקצה (כביש) 1948 בשנת הסרגל, בעפולה כפי שכונתה אז. זה היה הרבה לפני שהפכה להיות אימפריית הגרעינים ולכן לשאלתך, עד היום אני לא מפצח גרעינים. לאחר מספר שנים התמקמנו בחיפה. אני בוגר בית הספר הריאלי במגמה המזרחית. המגמה פתחה בפניי את המסלול הערביסטי בו ביליתי כמה פרקים בחיי. נמשכתי לערבית כי א. על הדרך השלילה, לא למדו שם יותר מדי מתמטיקה; ב. האמנתי שבהיותנו מדינה מזרח תיכונית, חשוב להכיר את התרבות הערבית כולל שפה ג. הייתה לי מורה נפלאה לערבית שחיבבה עליי את התחום". "מהמגמה המזרחית המסלול הטבעי לאיזו יחידה התגייסת? . 8200 של רובנו היה למודיעין. מהאולפן לערבית הגעתי ליחידה עסקתי ביחידה בעיקר בתחום מצרים והייתי שותף לאיסוף והפצת המודיעין בו השתמש צה"ל במלחמת ששת הימים. אפשר לזקוף חלק גדול של הצלחת צה"ל במלחמת ששת הימים ושל חיל האוויר בפרט לזכותו של המודיעין הזה. אני מסתכל אחורה בגעגוע לתרבות הארגונית של המודיעין בתקופה ההיא. ראש אמ"ן דאז, האלוף אהרן יריב, ידע לזרוק לפח קונספציה ששלטה במשך העשור שקדם למלחמה. הקונספציה ההיא גרסה שמצרים לא תלך למלחמה עם ישראל בגלל הסתבכותה הצבאית בתימן. יריב אימץ גישה חדשה המסתמכת על ידיעות שמצרים מתכוננת למלחמה עם ישראל והצליח לשכנע את הדרג הפוליטי. במסגרת תפקידיי ביחידה הגעתי לבסיס בסיני באוּם חשיבּה ושם שימשתי כקצין בינה 8200 המרכזי של רשתית של כל מרחב דרום כלומר אחראי על מודיעין המושג באמצעות האזנות לרשתות תקשורת של האויב. הרקע שלי בערבית היה חיוני לתפקיד הזה. המודיעין שאספנו שימש את צה"ל במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים". ״בתקופה מלחמת יום הכיפורים התחילה כמחדל מודיעיני ההיא התרבות הארגונית של חיל המודיעין הייתה תרבות דרכי נועם ״במשך השנים פחתו בצורה ניכרת לימודי השפה והתרבות הערבית בבתי הספר וזה כמובן בעוכרינו מבחינה ביטחונית וחברתית, שהרי אנו מדינה מזרח תיכונית מאזרחיה ערבים״. 20%- שכל שכניה ערבים ו את הדברים הללו אומר לי אל״מ במיל׳ נעם שפירא ,8200 שחייו היו טבולים בערבית עת שירת ביחידה ביחידת חצב למודיעין גלוי ובמשרד ראש הממשלה. , גר ברעננה. 4 + הוא גמלאי, נשוי מאת: רן תלמודי  נעם שפירא

היו הצלחות גדולות למודיעין 1973– 1970 משתקת. בשנים ולכן הדרג המדיני והדרג הצבאי העליון סמכו כמעט באופן עיוור על הערכת ראש אמ"ן דאז, אלוף אלי זעירא, שלא תהיה מלחמה. בדרגי השטח הצטברו כמובן הרבה מאוד ידיעות לכך שהיערכות האויב יכולה בקלות להתפתח למלחמה והמלחמה אכן פרצה. לאחר קרבות מרים כותרה הארמיה השלישית המצרית וצה"ל חצה את התעלה לכיוון קהיר. אחת מידיעות הזהב שסיפקנו בזמן המלחמה, והייתי מעורב בזה, דיווחה על חטיבת שריון מצרית שחצתה את התעלה מזרחה במטרה לסכל את חציית התעלה של אוגדת אריק שרון. כוחותינו הכינו לחטיבה מארב והשמידו אותה. הקרב הזה הפך להיות מפורסם 8200 בכרוניקה העולמית של קרבות שריון. שימשתי ביחידה בתפקידי מטה שונים כולל ראש מטה היחידה. בדרך הייתי אחראי על מודיעין היחידה בזירת הצפון".

1985 , נעם שפירא עם נשיא המדינה חיים הרצוג וראש אמ"ן דאז אהוד ברק ביחידת חצב

זווית הראיה שלך על מלחמת שלג (לבנון הראשונה)? "הייתה שאלה גדולה האם אריק שרון כשר ביטחון רימה את מנחם בגין לגבי מטרות המלחמה. רשמית דובר אז על ק"מ צפונית לגבול לבנון אך 40 פריסה של צה"ל עד קו בהמשך מצאנו את עצמנו בביירות. לדעתי, בגין לא ידע שצה"ל מתעתד להגיע לביירות ו"להמליך" את הנוצרים על לבנון. הוא סמך על שרון בניהול המלחמה. ייתכן שהזליגה לכיוון הנוצרים קרתה כי התברר שהנוצרים אמנם מעוניינים בשיתוף פעולה עם ישראל אבל לא מוכנים לעשות את העבודה השחורה - מלחמה נגד ארגוני הטרור הפלסטינים שישבו בלבנון. זה שיחק לידיו של אריק שרון בתירוץ ההתקדמות עד בירות כדי לסלק את אש"ף מלבנון". ועברתי לפקד על 8200 "מיציתי ב- ? 8200 לאן המשכת מ יחידת חצב שסיפקה מודיעין ממקורות גלויים – עיתונות, רדיו וטלוויזיה. רשתות חברתיות עדיין לא היו אז. אירוע יוצא דופן בתקופתי שם היה גילוי שמו של חֶזי שי, החייל הנעדר מקרב סולטאן יעקב במלחמת שלג בכתבה בעיתון לבנוני. נאמר שם שהוא מוחזק בשבי כלומר הוא חי(!). ישראל לא ידעה שהוא נישבה על ידי ארגונו של אחמד ג'בריל. למעשה הידיעה לא זוהתה בזמן הופעתה אלא מאוחר יותר וזה היה פספוס של חצב שגרם לי לתחושה של כישלון. לאחר שנודע שהוא חי, ישראל ניהלה משא ומתן עם הארגון והוא הוחזר לישראל בעסקת ג'בריל הידועה לאחר שלוש שנות שבי.

10

10/2025 - 328 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו