כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2024 - גיליון 329

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2024 חשון תשפ"ה נובמבר

329

9-8 חי בסרט 7-6 במקום שבו צריך אותי 5-4 מהמעברה לשירה מדורים קבועים: בישולאה - מבזקים - עברית - תשחץ - תיאטרון - ספר

תיירים למנהרות בעזה במטרה לחוות את העניין המדובר כה רבות בכל אמצעי התקשורת העולמיים. אל אלה הצטרפו בשנה האחרונה אלפי אזרחים ישראליים שיורדים לעוטף, ולא נדיר לראותם מצטופפים סביב מדריך עם מדונה (מיקרופון פה) ביד הזיכרון והגבורה שהקימו בשדרות במקום בניין באוקטובר, מתקפה בה 7- המשטרה שנהרס כליל במתקפת ה נרצחו עשרות שוטרים ואזרחים (ראה תמונת שער). כשמגיעים לאחר הנובה ברעים מעיקה התמונה עוד יותר. חאפרים למיניהם עורכים שם טקסים דתיים ומתרימים את המסתופפים שם, ביניהם גם תיירים רבים, מתרימים אותם למטרות של מוסדות כאלה ואחרים. אי אפשר להתחמק מהתחושה שמישהו פה רוקד על הדם, מהמחשבה שיש גם ניצול ציני, שלא לומר מדמם, של הטרגדיה שקרתה לכל כך הרבה אנשים, שיש כאן חציית גבולות של אתיקה ומוסר ורגישות וגם של אנושיות. לפחות הקיבוצים נעלו את שעריהם לכניסת תיירות המלחמה. נכון לעכשיו לפחות. malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  תיירות מלחמה

12 כמי שמנהלת קבוצת צילום כבר שנים רבות, ומתכננת לצלם 2023 סדנאות צילום בשנה – סירבתי מאז אוקטובר ביישובי עוטף עזה. שנים קודם נהגנו לצלם את הדרום האדום מכלניות, אבל דרום אדום מדם נראה לי חילול דמם של כל הנרצחים שם. משהו בירידה המאסיבית של מבקרים לעוטף הרגיש לי לא נכון, הוא הזכיר לי קצת את הביקורים במסעות ההשמדה בפולין בהיותי מורה. צריך כנראה זמן שיעבור, צריך כנראה יגון שישקע, צריך כנראה איזו תחושת שליחות בכל זאת לתעד את המקום, דווקא בפרספקטיבה של זמן. זו הסיבה שהחלטנו, קבוצת הצילום, לרדת רק עכשיו דרומה ולתעד את הטראומה. קוראים לזה בז'רגון העיתונאי תיירות מלחמה. אז יש תיירות מלחמות וסכסוכי עבר, כמו בנורמנדי, ברלין, פולין או אפילו ירושלים של מלחמת העצמאות. זוהי תיירות מלחמה לגיטימית ויש בה אולי גם לקחים שניתן ללמוד על בזבוזי החיים שגורמות המלחמות. אבל התופעה היחסית חדשה היא התגברות והתעצמות תיירות המלחמה העכשוויות. לישראל מגיעים תיירים מהחוץ כדי לנסות ללמוד על הסכסוך המתמשך בינינו לבין הפלשתינאים, לבין ארגוני הטרור ולבין מדינות ערב נוספות החפצות להשמידנו (עיין ערך איראן). כך למשל מגיעים

הממשלה פותחת את שערי השירות הציבורי לוותיקים ללא הגבלת זמן מאיר חוטקובסקי מאת: 

הממשלה אישרה הרחבת מסלול התעסוקה לאזרחים ותיקים בשירות המדינה, וביטלה את המגבלה של עד 1,000 שלוש שנים להעסקה. התוכנית, שמטרתה להעסיק , נועדה לנצל את הידע והניסיון 2030 אזרחים ותיקים עד שלהם, לשפר את מצבם הכלכלי ולקדם את בריאותם הפיזית והנפשית. ההערכה היא ששילוב אזרחים ותיקים בתעסוקה יפחית את ההוצאות הציבוריות על בריאות וקצבאות ויתרום לצמיחה כלכלית. השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, חה"כ מאי גולן, אמרה: "הרחבת התוכנית מהווה צעד חשוב בהיערכות האסטרטגית של המדינה לאתגרי הזדקנות האוכלוסייה". meirch@gmail.com

/ - פלוס מינוס +

חעדובשור ותשהגבמלאים

עובר ושב

פלוס על רקע המצב הביטחוני והמציאות המורכבת מעדכנת זהבה לנדמן, מחזיקת תיק הרווחה בעיר וחברת מועצה מטעם הרוב הדמוקרטי, על השקה ברעננה של יוזמה 'ספסל בינלאומית בשם

הקשבה'. אנשים המרגישים מועקה וצורך לדבר יוכלו לעשות זאת ללא תשלום. מדובר ב'ספסל הקשבה' שנועד לאנשים החשים מועקה וצורך לדבר עם מישהו על רקע המצב הביטחוני והמציאות המורכבת. זהבה לנדמן, מחזיקת תיק הרווחה בעיר וחברת מועצה מטעם הרוב הדמוקרטי בשיתוף עם מחלקת הרווחה בעירייה מעדכנים כי השירות ניתן ללא תשלום ע"י אנשי מקצוע מהתחנה לטיפול בזוג ובמשפחה. ,050-6223784 ניתן לקבוע מפגש בווטסאפ למספר 09-7428358 או בטלפון תיקון טעות: חברת המועצה אודליה כהן שינדורף אינה משמשת כסגנית ראש הנהגת הורים ארצית מאז החלה את פעילותה הציבורית ברעננה.

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

329

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חברי המערכת: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ. מוטי בן-ארויה צלם המערכת: 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: קישור למדף הספרים של גיליונות "כיוון חדש": http://user-1723486.cld.bz/ranana-digital-magazine תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: במקום בו עמדה משטרת שדרות - אתר ההנצחה צילום: מלכה מהולל

2

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

רותי אשכנזי

לאה קליין מאת: 

על רותי אשכנזי אפשר לומר שהיא 'תולעת ספרים', אבל גם סיפור חייה מלא חוויות ויכול למלא ספר שלם.

רותי, אלמנה מהלל, להם ארבעה ילדים, אחד עשר נכדים ושמונה נינות. כיום מתגוררת במגדלי הים התיכון. נפגשנו לשיחה. "היכן נולדת?" שאלתיה. "בעירך, רעננה", ענתה לי. . הוריי גרו בצריף ברעננה, ואימי סיפרה לי שלקחה כרכרה עם 1934 "בשנת רעננה? באיזו שנה? חודשים אבא עזב את הבית, 9 חמור כדי לנסוע ללדת אותי בבית חולים 'עין גדי' בת"א. בגיל עברנו לתל אביב. שם אחותי ואני גדלנו במוסד של 'ארגון אימהות עובדות'. אימא שכרה חדר ועבדה מאוד קשה כאחראית על מסעדות 'תנובה'. בגיל ארבע עברנו לקיבוץ יגור, כי אימא רצתה שלא ניפול לעול על אף אחד". "זוכרת אפילו את היום הראשון, כשכל ילדי הגן עמדו וחיכו לי. אני צחקתי וחייכתי ורקדתי בתנועות מה זכור לך מהקיבוץ? שמחה. נקלטתי ונהניתי מהגן כבר ביום הראשון". "שמחתי לישון עם ילדים כמוני, כי כל ערב היה איזה אבא בא ומספר סיפור לפני השינה. בדרך כלל ישנת בבית הילדים? סיפורים על עיירות ברוסיה ופולין שמהן הגיעו. השתדלתי תמיד להיות 'הילדה הטובה והשמחה"'. "היינו שמונה ילדים בכיתה א'. אחותי הייתה מקריאה לי את הספרים של לוין קיפניס. היא קראה לאט, ואני בית הספר? תפסתי את הקריאה, כך שבכיתה א' כבר ידעתי לקרוא. תמיד הייתי הילדה המספרת בהצגות. לא למדנו לתעודת בגרות. היו כיתות המשך. הייתה בקיבוץ התנגדות עקרונית לבגרות. היו לנו טיולים רבים בטבע, בסביבה ובכל הארץ. הרגילו אותנו לאהוב את הטבע". . היא הייתה נהגת המשאית 1942 "אימא קיבלה רישיון נהיגה במשאית בתקופת הבריטים, בשנת איך אימא נקלטה בקיבוץ? הראשונה בארץ. אני זוכרת שכתבתי שיר ארוך לכבודה כשהייתי בכיתה ב'. היא עבדה בחלוקת תוצרת תנובה בחנויות חיפה. היא ידעה עברית עוד מרוסיה וכתבה מפעם לפעם בעלוני הקיבוץ המאוחד". , 11 . אח״כ עברתי לבה"ד 12 "התגייסתי לנח"ל, עשיתי טירונות וקורס מ"כים, הייתי מדריכה בבה"ד כשסיימת לימודייך? שם הייתי אחראית על מחלקת תלמידות כתבניות, ושם הכרתי את הלל בעלי, כשבא לבקר חברה". "במועדון הקצינים בחיפה. הלל היה קצין. קיבלנו מתנה מן הצבא – ארוחת צוהריים לכל באי החתונה. הרב היכן נישאתם? שחיתן אותנו היה הרב של פיקוד הצפון. הלל התחתן במדי צבא, כי לא היו לו בגדי חול. גרנו שנתיים ביגור, שם נולדה בתנו הבכורה. לאחר שנתיים בעלי הציע לנסות לעבור לעיר. עברנו לירושלים, שם גדלה משפחתנו ושם חיינו". "קניתי מכונת כתיבה וספרון, ולמדתי בעצמי לכתוב בשיטה עיוורת, והתחלתי לעבוד במשרד הבריאות כפקידה. מהר עבדת? מאוד עברתי ללשכת המנכ"ל של משרד הבריאות לעבוד כמזכירה. כעבור חצי שנה הפכתי להיות ראש הלשכה (רל"שית). סיימתי כמנהלת אדמיניסטרטיבית של האגף לבריאות הנפש. באותו זמן עשינו המון הטבות ושיפורים לחולי הנפש. אלה היו לי עשר שנים של פריחה". "רק בגיל חמישים השתתפתי איתך בחוגים שונים, שוחחתי איתך רבות והתרשמתי מדעותייך ומידיעותיך. מהיכן השכלתך? התחלתי ללמוד באוניברסיטה. למדתי מדע המדינה ופילוסופיה, זה היה בעידוד משרד הבריאות שהשתתף בשכר הלימוד. אני חושבת שלימודי הפילוסופיה נתנו לי את היכולת להבין את המציאות ולהסתכל בה באופן עמוק ורחב יותר. הכרתי פילוסופים שדעותיהם התאימו לי מאוד, בצד אחרים שלמדתי להתווכח אתם. עולמי הפך למשהו יותר רחב ומשמעותי עד עצם היום הזה. המשכתי ללמוד בקורסים שונים הקשורים לפילוסופיה, ובעיקר לימודי המוח". היו לי חילוקי דעות עקרוניים עם מנהל האגף הפסיכיאטרי, וזה הניע אותי להתפטר. המשכתי 1995 "בשנת מתי פרשת? בחברה משפחתית פרטית. בעלי היה משפטן. עיקר עבודתה של החברה היה תקדי"ן (תקליטור משפטים). כל שלושה חודשים הוצאנו תקליטור תקדי"ן עדכני, עד שהגענו להוציא לאינטרנט". "רצינו להתקרב לילדים שגרו במרכז הארץ. ביקרנו בדיורים רבים, ופה פקידת איך הייתה ההחלטה לעבור לדיור מוגן?

סיפור תמונה

הקבלה, הכניסה לבניין והלובי שנראה מזמין ממש קרצו לנו להיכנס". "בעלי נפטר כעבור חמש שנים, והמקום הזה נשאר ביתי". וכאן?

Cleah1@walla.com

3

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

מאת: מאיר חוטקובסקי  מהמעברה לספרות מחאה: המסע המרגש של דן וקנין

"תמיד כתבתי," הוא מספר, "זו הייתה הדרך שלי להביע את עצמי ולהתמודד עם המציאות סביבי", ספרו האחרון, "הטור השמיני", הוא ספר מחאה וביקורת על המתרחש במדינה בשנים האחרונות, כולל המלחמה האחרונה "חרבות הברזל". וקנין מסביר: "הספר מתכתב עם 'הטור השביעי' של נתן אלתרמן. רציתי להגיב ולבקר את המציאות החברתית והפוליטית בישראל בדרך שתהדהד". בספר זה הוא מתמודד עם נושאים כמו אי שוויון, שחיתות פוליטית וההתרחקות מערכי היסוד של המדינה. "אני מאמין שהמילה הכתובה יכולה לעורר מחשבה ולהניע לפעולה". בכתיבתו מציע וקנין מבט ייחודי על החברה דרך עיניו של מי שחווה את התהפוכות של המדינה מילדותו במעברה ועד היום.

16 ילד עולה ממרוקו, שגדל במעברה עם אחים ושתי אימהות, מצא מפלט בקיבוץ

ובכתיבה. מסיפור של עוני ומצוקה, דרך שירות צבאי ועבודה בקיבוץ, ועד להפיכתו לסופר ומשורר מחאה ) מגולל את סיפורה של ישראל דרך 74( - דן וקנין עיניו החדות והביקורתיות. בכתיבתו הוא מתמודד עם שאלות של זהות, קיפוח ואהבת הארץ, תוך שהוא מציע מבט ייחודי על החברה הישראלית.

ָה, �ָּ ִנְְה ָָר ָָה. ח ֲֲבּוָּלָה ּוֻּמֻכ �ִּ ַמ �ַּ ב ְלוֹֹמ ִִית ּוְּכְב ָָר ל ֹֹא ּבֹּוֹכ ָָה. �ְׁ ׁש ֹׁוֹכ ֶֶב ֶֶת ש ְמַַןלֹֹארָָאֲֲת ָָהאוֹֹר ּוְּזְרִִיחָָה, �ְּ מ ִִז ְר ִִיח ָָה. �ְּ וְְלֹֹאזוֹֹכֶֶרֶֶתא ֵֵיך נִִרְְא ֵֵיתפ ָה ּוְּסְכָָךְְ, �ָּ ְמַַןלֹֹאחָָלְְמָָהעַַלס ֻֻכ �ְּ מ ִִז ְנֵֵי הוֹֹר ִִים וְְא ָָח. �ְּ ִי זו ֹֹכ ֶֶר ֶֶת פ �ִׁ ּוְּבְק ֹֹש ֶמֶֶש זָָרַַח � �ֶּׁ ְבֵֵרוּּראֵֵיך הַַש �ְּ ז ָָכ ְְר ָָה ב וְְהַַחָָמָָאסטָָבַַח. ַיִִת, �ַּ ַהַַתְְחָָלָָהעוֹֹדחָָלְְמָָהעַַלהַַב �ַּ ב ָה וְְזַַיִִת. �ָּ ְת ַַח ֲֲל ִִיף ל ְְפ ִִת �ְּ וְְע ַַל א ֲֲרּוָּחָה כ ְע ִִס ְְק ָָה, �ְּ ַח ְְר ֵֵר ב �ַּ ְת �ְׁ ְת ָָה ל ְְה ִִש �ְּ ק ִִיוו ְת ָָה. �ְּ חָָלְְמָָה ּוָּבָכְְתָָהוְְחִִכ ִנ ְְה ָָר ָָה, �ִּ ַמ �ַּ ִים ה ִִיא ב �ִׁ ְב ָָר ח ֳֳד ָָש �ְּ כ ֶמֶֶש או סְְעָָרָָה. �ֶׁ ַחוּּץ ש �ַּ לֹֹאיוֹֹדַַעַַתאִִםב ֶל ע ֵֵץ, �ֶׁ לֹֹאזוֹֹכֶֶרֶֶתאֵֵיך נִִרְְא ָָהיָָרֹֹקש ֶל מ ַַיִִם. �ֶׁ ָח ֹֹל ש �ָּ וְְא ֵֵיך נִִרְְא ֶֶהכ ֵץ, �ֵּ ָא ה ַַק �ָּ ֶב �ֶׁ ְב ָָה ש �ְׁ ָל יוֹֹם ח ָָש �ָּ כ ָמ ַַיִִם. � �ָּׁ ִיע לַַש �ִּ ְב ָָר ל ְְה ַַג �ְּ וְְלִִפְְעָָמִִיםרָָצְְת ָָהכ ֶס ַַח �ֶּ ִיע פ �ִּ ֶה ִִג �ֶׁ הִִיאלֹֹאיָָדְְעָָהש ְפ ֶֶס ַַע. �ְּ ֶהָָיִִינו כ �ֶׁ ִמ ְְיְְנָָה ש �ִּ ו ְְל ֹֹא ד ָחו ֹֹן מ ֻֻח ְְל ָָט, �ָּ ָמ ְְע ָָה ע ַַל נ ִִצ �ָׁ ל ֹֹא ש ִק ְְל ָָט. �ִּ ַמ �ַּ ָל ה ָָע ָָם ב �ָּ ֶכ �ֶׁ וְְלֹֹאיָָדְְעָָהש ָה, �ָּ לֹֹאחָָלְְמָָהעַַלסֻֻכ ָה. �ָּ וְְלֹֹאיָָדְְעָָהמָָת ַַיחֲֲנֻֻכ ְלו ֹֹנוֹֹת, �ְּ ַמ �ַּ ֶח ֲֲצ ִִי ע ַַם ב �ֶׁ ל ֹֹא י ָָד ְְע ָָה ש ַח ֲֲלוֹֹמוֹֹת. �ַּ וְְר ָָא ֲֲת ָָה ר ַַק זְְוָָעוֹֹת ב ְר ֹֹוד עוֹֹד יוֹֹם, �ְׂ ְת ָָה ל ִִש �ְּ רק נִִס ָלוֹֹם. � �ָּׁ ַש �ַּ ּוְּכְבָָרלֹֹאהֶֶאֱֱמִִינָָהב ָה ה ָָיו יָָמ ִִים נוֹֹר ָָא ִִים, �ָּ ֶל �ֶׁ ָמ ִִים ש �ָּ ָל ה ַַי �ָּ כ

וקנין - מילים של מחאה

שסע מיותר "למרות שחוויתי קיפוח ואפליה, אני לא חושב שהייתה כאן כוונה מכוונת לפגוע במרוקאים או בעדות המזרח. היה קיפוח, הייתה אפליה, אבל זה לא שהמדינה החליטה פתאום לדפוק את כל המרוקאים. זה היה נקודתי על ידי פקידים מקומיים". דברים מפתיעים אלה אומר לי דן וקנין שגדל והתחנך בארץ מגיל חמש עם עלייתו ארצה מקזבלנקה שבמרוקו. בימים של ליבוי היצרים על ידי פוליטיקאים שפותחים מטעמים אינטרסנטיים את השד העדתי נשמעים הדברים האלה יוצאי דופן. "המערכון של חבורת לול של אורי זוהר ואריק איינשטיין על כל עלייה שמתנשאת ומלגלגת על קודמתה נכון מתמיד". מהפלחה לספרות השנים האחרונות וקנין הוא איש של מילים וכבר פרסם 25- ב ספרים. את כוחן של המילים הוא גילה עוד בנעוריו, כשהחל 11 לכתוב בעלון הקיבוץ בו התגורר ובעיתון התנועה הקיבוצית.

4

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

בספרים בחדרי חבריי, בזמן שהם אכלו. זה היה בסדר מבחינתי. הכבוד המרוקאי כפי שחונכתי בבית, אתה מבין." הקיבוץ כעוגן הצלה בשלב מסוים עברה משפחתו של וקנין מהמעברה לשיכונים בשכונה ד' בבאר שבע שאוכלסו רובם ככולם ביוצאי מרוקו כמותם וכך יצא שהם גרו במעין גטו תרבותי. "משם יצאו מיטב הפושעים של אזור הדרום", נזכר וקנין בעצב. "רבים מחבריי לילדות כבר אינם בין החיים, או עדיין מרצים עונשי מאסר". למרות גורלם הקשה של חבריו, וקנין נמנע מלשפוט אותם. "הם אנשים טובים", הוא מסביר, "אני מבין את המצוקות שהובילו אותם לדרך זו". השתנו חייו של וקנין כשעבר לקיבוץ משאבי שדה. 12 בגיל על המושג 'קיבוץ' שמע לראשונה בבית הספר ומיד התאהב ברעיון. הוא עבר בהצלחה את מבחני ההתאמה של עליית הנוער. אחיו הגדול, בתמיכה שקטה, זייף את חתימת אביהם על הטפסים הנדרשים. "אבי היה דתי ולא הסכים שאלך לקיבוץ," מסביר וקנין. "בתפיסתו, שם אוכלים חזירים ושפנים". רק כעבור חודשים אחדים הבחין אביו בהיעדרו. "פתאום הייתי חסר לו בנוף," נזכר וקנין. "התגובה הראשונית הייתה קשה. אבא נמנע מלדבר איתי במשך כחצי שנה, ובביקוריי בבית הוא התעלם ממני כליל. אבל בסתר לבו, אני חושב שהוא אהב את זה, הלימודים היו חשובים גם עבורו, דבר שהוא עצמו לא זכה לו בילדותו ובנעוריו". הלם תרבות "שוב עברתי איזשהו סוג של הלם של תרבות," הוא משחזר. "פתאום היה לך אוכל בשפע, היו לך בגדים. זה היה סוג של הלם עבורי". למרות ההלם הראשוני, וקנין השתלב במהירות, סיים לימודיו, התגייס לצה"ל ושירת בצנחנים. לאחר שירות של שנתיים וחצי, נפצע באחת הצניחות ועבר לשרת כקצין אפסנאות במחנה פיקוד דרום. עם שובו לקיבוץ מילא מגוון תפקידים: "הייתי פלאח, עבדתי בנוי, הייתי מחנך, הייתי מדריך, הייתי מורה במשך ארבע שנים," הוא מספר. למרות שלא עבר הכשרה פורמלית להוראה, לימד ספורט והיסטוריה יהודית בבית הספר של הקיבוץ. אחד השיאים בחייו של וקנין היה כאשר נשלח כשליח לניס שבצרפת, להקים את הקן של תנועת "הבונים דרור". במשך שנתיים הדריך את הנוער היהודי המקומי, ועם שובו ארצה הביא עמו כמה מחניכיו שהחליטו להצטרף לקיבוץ. לצד פעילותו החינוכית, וקנין היה ספורטאי שנה. 20 מחונן. הוא שיחק כדורעף בליגה הארצית במשך כ- מרתונים בארץ ובחו"ל, וחולם על ריצת 16 בנוסף, הוא רץ מרתון נוספת למרות גילו המתקדם. למרות שהקיבוץ עודד אותו ללמוד באוניברסיטה, הוא העדיף ללמוד בדרכו שלו: "הייתי יוצא להרבה סמינרים של חודש, חודשיים או שלושה לפי האהבה שלי - תנ"ך, היסטוריה וספורט". ממשלת השיסוי והדיכוי , תקופה ארוכה שבה חווה 43 וקנין נשאר בקיבוץ עד גיל שינויים אישיים רבים, כולל נישואין, גירושים ונישואין שניים. למרות עזיבתו את הקיבוץ, המשיכו הערכים והחוויות שספג שם ללוות אותו בהמשך דרכו. היום מתגורר וקנין בגן יבנה

ִים מ ְְא ֹֹד וְְל ֹֹא נִִגְְמ ָָר ִִים. �ִּ א ֲֲר ֻֻכ ֵנָָה, �ֵׁ ָיו ה ִִיא ׁש ֹׁוֹכ ֶֶב ֶֶת וְְנִִר ְְא ֵֵית יְְש �ָׁ ע ַַכ ְְש מֵֵת ָָהלְְגַַמְְרֵֵי, ָע ָָה... �ָׁ לִִפְְנֵֵיחֹֹדֶֶש או ש

עוני ומצוקה מסכת חייו של וקנין לא הייתה טבולה בדבש. "הגענו ארצה ממרוקו דרך מרסיי למחנה עולים עלום שם, כשהבטיחו לנו שנגיע לירושלים. במקום זה, מצאנו את עצמנו בשדה חרוש עם ארבע שורות של אוהלים, מה שנקרא אז מעברת חצרים. אימי הגדולה, למרות אכזבתה, נישקה את החול ואמרה: 'אני מודה לאל הגדול שהביא אותנו ארצה'. משפחת וקנין הייתה משפחה מסודרת ואמידה במרוקו. לאביו היה מפעל ליצור רהיטים. "תאמין לי שעד היום אני לא מבין מה שכנע את הוריי לעלות ארצה. הם בכלל לא ידעו מה זה ציונות, אבל לפי הסיפור שלהם הגיע השליח מהארץ ואמר להם שהולכים לבנות מחדש את בית המקדש אז הם החליטו שהם עולים ארצה". משפחת וקנין חוותה עוני ומצוקות אך מעולם לא דיברו סרה במדינה. וקנין מספר בחיוך על מצב ייחודי בבית הוריו. "אבא שלי היה נשוי לשתי נשים," הוא מסביר, "והמרוקאים, תאמין או לא, היו יותר חכמים מהאשכנזים בעניין הזה." וקנין מתייחס בהומור לעובדה שבקהילה המרוקאית לא חל "חרם דרבנו גרשום" האוסר על ריבוי נשים. "לנו היה מותר לשאת שתי נשים, לכם אסור," הוא מקניט אותי בעליצות. כך מצא וקנין את עצמו אחים 15- גדל בבית עם שתי אימהות, מטבח אחד משותף, ו ואחיות - משפחה גדולה ומאוחדת תחת קורת גג אחת בברכת החוק והמסורת. וקנין זוכר היטב את העוני המחפיר שאפיין את ילדותו במעברה. "העוני היה עצום," הוא משחזר. "היו שבועות שהיינו אוכלים רק לחם יבש על הפרימוס, עם סוכר למעלה. זה היה הדבר הכי טעים שהיה לי אי פעם. אני עדיין זוכר שבתקופת הצנע היינו הולכים עם תלושים לקבל את המזון שלנו". שחור מחמד בסוף כיתה ה' חל מפנה משמעותי בחייו של וקנין הצעיר. הוא הועבר לבית ספר יוקרתי, השוכן בשכונת הווילות הראשונה והיחידה בדרום הארץ. שכונה זו הייתה ביתם של מהנדסי הכור בדימונה, טייסי בסיס חצרים ועשירי האזור. "המורה החמוד שלי העביר אותי לבית ספר הזה כי אני חושב שהייתי היחיד בבית הספר במעברה שידע קרוא וכתוב. הוא רצה להציל אותי מהבערות והבורות". בית הספר החדש היה שונה מכל מה שווקנין הכיר עד אז. המבנה היה עשוי אבן ומוקף בשערי ברזל וגינה מטופחת. "הייתי 'השחור' (יוצא עדות המזרח - מ.ח.) היחיד שזכה ללמוד בבית הספר הזה," נזכר וקנין. "אחיי טוענים שהייתי 'שחור המחמד', אך אני מתקשה להסכים עם הגדרה זו." למרות הפערים החומריים הצטיין וקנין בלימודיו. בהיעדר ספרים משלו, הוא פיתח יכולת זיכרון מרשימה. הוא היה מוזמן תכופות לבתי חבריו העשירים, אך חש מבוכה רבה. "הריח המשכר של התבשילים היה גורם לריר לעלות בפי," הוא משחזר. "תמיד הייתי מסרב בנימוס להזמנות לארוחות, למרות הרעב המציק. במקום זאת, הייתי משחק בלגו ומעיין

5 › 7 המשך בעמוד

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

במקום שבו צריך אותי

המילים האלה אפיינו את כל הגיבורים שנכנסו לעוטף ללא היסוס כדי להציל אנשים. עפרה לקחה עימה למשימה את הודיה קלמן, תחקירנית מהחבורה של נוה, והיא זו שהשיגה לה את שמות המרואיינים או את משפחותיהם, שהסכימו להתראיין. "הספר מביא טעימה מכל מה שהיה שם. היה של גיבורים מפסיפס לי חשוב לבנות את סיפורי הגבורה מכל רחבי החברה הישראלית". שותפות הגורל בינה ובין גיבורי הספר יצרה מפגשים עמוקים ומרגשים שבהם שמעה סיפורים שחדרו עמוק לנשמתה. " היה לי חשוב לציין דווקא את שמותיהם של אלה שפחות קרובים למקלדת, שסיפור הגבורה שלהם לא ידוע לציבור הרחב. זו הרגישות שלי, מאז שנוה נהרג, וגם היה חשוב לי לשמר את השפה בה דיברו".

מאת: יהודית הלפר 

נוה לקס, לוחם בסיירת מטכ״ל, שמע במעומעם בשמחת תורה תשפ״ד אודות

מתקפת החמאס בעוטף בהיותו בבית הוריו בלוד. הוא התקשר מיד למפק״צ שלו (מפקד הצוות- י.ה.), שענה בחיוב לשאלתו אם להגיע לבסיס. הוא עלה מיד על מדים ותוך כדי גם הקפיץ את כל הצוות שלו. כשאביו שב מבית הכנסת הוא חיבק אותו חיבוק ארוך ואילו אימו עפרה, על אף היותה שומרת שבת, הסיעה אותו במכוניתה לצומת הקרוב. היא ליטפה את פניו ולא ידעה שזו הפעם האחרונה שהיא תראה את בנה. מאוחר יותר סיפרה בריאיון לרוני קובן ולעמרי אסנהיים ששאלה את עצמה אם היא תתחרט שלקחה אותו. בדרך צלצל נוה לחברתו שני ששאלה אותו לאן הוא הולך: ״אני עוד לא יודע. במקום שבו צריך אותי, שם אהיה״. לספר שכתבה עפרה לקס בעקבות נפילת בנה, בעצמה עיתונאית, אשת תקשורת וסופרת, היא קוראת בשם הזה.

וזה מה שכתוב על גב הספר: בין דפי ספר זה תפגשו בין היתר את יוחאי, איתי ואיברהים, שהגנו על חמ"ל נחל עוז עד טיפת דמם האחרונה יחד עם נמרוד שנפצע, ואת אלקנא שהיה קב"ט מסיבת נובה, נלחם במחבלים ונפצע, ומאז נכנס שוב ושוב להילחם בעזה כדי שחבריו ישוחררו מהשבי. תכירו את מאלי שלחמה יחד עם חבריה למשטרה על גג התחנה

בשדרות וכבר שלחה מסר של פרידה לבנה היחיד. תקראו את סיפורם של ניסן וברי, חברי כיתת הכוננות של נחל עוז, שיחד עם כמה לוחמי ימ"ס הגנו על כל חברי הקיבוץ, אבל היום ההוא לא מרפה מהם. תפגשו את יוסי מקיבוץ ניר עוז שנלחם במחבלים, הגן על משפחתו מהממ"ד וטיפל בחמותו שנמלטה מחוטפיה, ותלמדו להכיר את דמותו , ששילח טנקים לכל העוטף 53 של סלמאן חבקה, מג"ד בלי שקיבל פקודה, נלחם בבארי ומאוחר יותר נהרג בעזה. הקריאה בספר תגלה שלרעות אין גיל, עדה, מגדר או עמדות פוליטיות, הפסיפס של הגיבורים מגוון וססגוני, כזה שממנו עשוי העם המיוחד שלנו. בסמוך ליציאת הספר לאור, כשבוע עפרה לקס שוחחתי עם . 2023 לפני מלאת שנה ליום הנורא ההוא, השבעה באוקטובר אני מתארת לעצמי שככל שקרב יום השנה לנפילתו של נוה, הבטן מתהפכת. "אכן. גם התקופה הזו, החגים, ימים של רחמים, של סיום שנה, ומבט לשנה החדשה, של חשבון נפש. מה שעברנו זה קשוח. לדעת אבל לא להאמין שנוה לא יהיה פה איתנו. ועוד מעט סוכות והוא כל כך אהב את סוכות! גם בחג האחרון, למרות שהגיע הביתה באיחור במוצאי יום כיפור, סחף את כל האחים שלו, כמו תמיד, ובמהירות הקים את הסוכה". עפרה לבית פרידמן נולדה בבני ברק, גדלה ברעננה ולמדה בתיכון באולפנית בני עקיבא בתל אביב. שירתה בשירות לאומי במשך שנתיים בבני עקיבא ובמפת"ן. היא בעלת תואר ראשון באוניברסיטת בר-אילן במדעי המדינה ותקשורת. היא עיתונאית פעילה ברדיו, בטלוויזיה ובעיתונות הכתובה. לאחרונה הודיעה על פרישה מעבודתה בעיתון ״בשבע״

סיירת מטכ"ל

שבועות אחדים לאחר נפילת בנה מצלצל לעפרה דב אייכנוולד, מנכ"ל "ידיעות ספרים" ומציע לה לכתוב ספר שיאגד את סיפורי הגיבורים מאותו היום כשביניהם סיפורו של נוה הי"ד. "בתחילה התלבטתי כי הכתיבה אבדה לי, שנים וכבר כתבתי 23 וזאת למרות שאני עיתונאית כבר שלושה ספרים, אך בסופו של דבר החלטתי לקחת זאת על עצמי בגלל הערך של הדבר. זה לכתוב את ההיסטוריה בעת התרחשותה". שם הספר היה ברור לה מההתחלה, כי

6

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

5 המשך מעמוד ›

נכדים "החמודים שלי" כפי שווקנין מכנה 4- ילדים ו 3 ולו אותם. "מאז עזיבתי את הקיבוץ הספקתי לעסוק כגנן (של גינות), שוקולטייר, הייתי בעלים של משתלות וכיום אני עובד כמנהל תפעול ב"משתלת בלבן שבאשקלון". גם בסיום הריאיון אינו יכול וקנין שלא להזכיר את ממשלת השיסוי והדיכוי כדבריו, שבנימין נתניהו עומד בראשה. "כל החבר'ה והאחים היקרים שלי כולם ביביסטים מהזן הגרוע, ותומכים בנאמנות בבנימין נתניהו". וקנין, לעומתם, מגדיר את עצמו כ"שמאלני הבודד" ומביע תחושת ניתוק בדיונים פוליטיים עם בני משפחתו. "אני מרגיש כאילו אני 'מדבר אל הקירות והאבנים'". הוא מאמין שלא יחול שינוי פוליטי בארץ עד שאחיו, שתומכים בנתניהו, ישנו את עמדתם. "נראה לי שהם לא יפסיקו לתמוך בו עד קץ הדורות". וקנין גם מביע חוסר הערכה כלפי נציגים מרוקאים בכנסת, ובמיוחד כלפי השר דוד אמסלם, "הם מייצגים תת רמה ותת יכולת. הם לקקנים מגעילים שמנצלים את נושא הקיפוח העדתי והאפליה לצורכי קידום עצמי. תאמין לי שאיני מבין 'איך הפשפש הזה עלה למעלה'?". כל הביקורות על מדיניות ההנהגה ויחסה לאוכלוסייה מובאים היטב, ללא כחל ושרק, בטורו השבועי של וקנין המתפרסם בין היתר באתר "גן יבנה נט". לדבריו לו ניתן לו לא היה מחזיר את הגלגל אחורה. "איני מתחרט על דבר. אני אוהב את החיים שלי. היו גם הרבה 'פאקים' בדרך, גם הרבה שגיאות, לומדים. אין לי מה להצטער, אני לא בטוח שאם הייתי עושה אחרת המצב היה יותר טוב. אז אני שמח, אני שמח עם השק שלי של הצרות כי אותם אני מכיר, ואת השאר אני מתאר בטור השמיני שלי", מסיים וקנין בחיוך. ׁית � �ִּׁ ּנִִימ ָָה א ִִיש �ְּ ב עוד לפני שנפגשנו כתב לי וקנין את המילים הבאות: "כל מי שגדל בשנים האלה של הצנע וחוסר הביטחון יודע על מה אני מדבר, ואלה שלא גדלו על כך ממילא יתקשו להאמין שאנשים אז (לפחות במעברות) חיו בעוני כזה ובשממה תרבותית וחינוכית. מצד שני, היו אלה שנים שבהם למדנו לשרוד ובעיקר להיות בני אדם שיודעים להעריך אנשים ויודעים להסתפק במועט ועדיין לשמור על צלם אנוש ולהיות שמחים במעט שהיה לנו". גם אני חוויתי את המסלול שווקנין מתאר. גם אני עליתי בגיל חמש עם משפחתי מאחת ממדינות 50- ארצה בשנות ה מזרח אירופה היישר למעברת אוהלים בבת ים על גבעות חול באזור שכוח אל. גם משפחתי חוותה מחסור במזון, וגם אנחנו נאלצנו לרכוש מצרכים בצרכנייה 'השכונתית' (של המעברה) באמצעות תלושי מזון שהנפיקה המדינה. המגוון האתני היה דומה לזה שווקנין זוכר – ערב רב של עולים מעדות שונות – עיראקים, בולגרים, מרוקאים, רומנים, תימנים, פולנים ועוד. גם כשעברנו לשיכון עולים חדשים, שנים מאוחר יותר, המשכנו להיות קהילה מעורבת של יוצאי מדינות ערב ומזרח אירופה. מצאתי נקודות חיבור וחוויות רבות עם סיפורו של וקנין. שנינו ממשיכים להיות חלק מהפסיפס האנושי המורכב של החברה הישראלית. meirch@gmail.com

שנים של כתיבה בו. היא מתגוררת עם בעלה נעם, 22 לאחר מנהל פרויקטים בתעשייה האווירית, וששת ילדיה בלוד. נוה היה בנה השני. הוריה עדיין גרים ברעננה.

נוה עם אבא נעם ואימא עפרה

במאמר שהתפרסם ב"מקור ראשון" תיארת את נוה כמשפחתי מאד ואוהב, ולמרות שחזר בשאלה, הוא כיבד את המשפחה, הלך עם אביו לבית הכנסת בלילות שבת ובבית הניח כיפה על הראש וגם אתם כיבדתם את דרכו. ספרי קצת על נוה. "נוה היה ילד ברוך כישרונות. חכם מאד, מוזיקלי, ניגן בפסנתר, בקלרינט ובמפוחית, השתתף בתזמורת העירונית. אהב את הארץ, טייל הרבה. אהב מאוד את הים. היה חבר טוב, ערכי. היה מדריך בבני עקיבא ולקראת סוף התיכון התנדב בעמותת 'שמחה לילד'. הייתה בו המון שמחת חיים. היה גאה ב'לודאיות' שלו (תושב לוד – י.ה). תמיד חשב על האחר ועל המשפחה. הוא בחר בדרך משלו, אבל השתדל לא לפגוע בנו. היה מנהיג, כריזמטי, אך הייתה בו ענווה. כשהיה מגיע עם אביו לבית הכנסת בלילות שבת היה מחביא את הרובה מתחת לכיסא, כדי לא להתבלט. ברינגטון של הטלפון שלו התנגן השיר של דודו טסה: 'אני רץ, אני חייב להספיק'. ואכן הוא הספיק הרבה". בשבעה באוקטובר הגיע נוה עם הצוות שלו לבארי. הוא הוצב בעמדת המרפאה, כיוון שהיה גם בוגר קורס חובשים, אך הוא רצה להילחם. הוא שכנע חייל להתחלף אתו, נכנס היה בנופלו. הכוח 21 פנימה, עם הכוח הלוחם, ושם נהרג. בן של נוה נלחם בשכונת הזיתים, למרות שהיא שרצה מחבלים. בלחימתם מנעו החיילים מהמחבלים להגיע לשכונות אחרות בקיבוץ ובכך הצילו חיים רבים. משפחתו של נוה נמצאת בקשר עם חברים מבארי, ומדי פעם הם מגיעים לסיורים באזור עם חברים או עם בני משפחה. עוד בהיותם במלון בים המלח, הפתיעו אותם אנשי הקיבוץ בהכינם מזכרות למשפחות עם תמונת הנופל בתוך מסגרת זכוכית. האם ועד כמה, עוזרת לך האמונה להתמודד עם האבל? "אנחנו חלק ממשהו גדול מאתנו. לבורא עולם יש תוכנית ואנחנו חלק מזה. לא בחרתי שהבן שלנו לא יהיה אתנו, אבל אם לא הוא ורבים כמותו מי היה מגן עלינו? מי היה מציל את המדינה? לא שיערתי את גודל הכאב, זהו כאב מתמיד אבל בה בעת אנחנו זוכרים שבננו נהרג בהגנה על מדינת ישראל ובהצלת חייהם של אזרחי ישראל ובכך אנחנו גאים. אני מאמינה שהקב"ה טוב לכל". Yehudit_helfer@walla.co.il

7

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

חי בסרט מאת: דני הורוביץ  חובבי הקולנוע ברעננה ובסביבה אולי לא יזהו את השם, אבל לבטח יכירו את פניו החייכנים של משה שולמן, מנהל הקולנוע. מנהל מסוג אחר הוא שולמן, כזה שמקבל את פני הצופים, מתעניין לדעת אם אהבו את הסרט, מקשיב להערותיהם וגם מנסה לקלוע לטעמם של מרבית הצופים. וכן, הוא גם מעסיק צעירים בעלי מוגבלויות מתוך תחושת שליחות ורואה בכך זכות גדולה.

ובת זוג תאילנדית והשניים פועלים אצל שלטונות ההגירה במטרה לקבל אישור לחיות יחדיו בארץ. בינתיים שולמן נוסע אליה לפרקי זמן ככל שהעבודה מאפשרת לו: "אין זה פשוט אך זה מעניין". ועוד הוא מספר: "בתקופת הקורונה, כשחזרנו לארץ, עברתי קורס מדריכי נסיעות לחו"ל. אני חובב טיולים ובמשך כל החיים נסעתי עם משפחתי למקומות שונים בעולם. טיילנו הרבה בתאילנד ובארה"ב, שם גרנו וגם בדרום מזרח אסיה. הייתי ביפן כמה וכמה פעמים ונסעתי גם למקומות אקזוטיים שונים, כמו טהיטי. לכן אין זה מפתיע שרציתי להקים חברה שתעסוק בטיולי בוטיק למזרח הרחוק, בעיקר למדינות שאהבתי, כמו בהוטן, תאילנד ולאוס. במסגרת ההיערכות לטיולים לתאילנד הכרתי מדריכת טיולים מקומית והחלטתי להקים את חברת הטיולים יחד איתה. היא הדריכה אותי בהכנת מסלולי הטיול בתאילנד, בעיקר באזור מגוריה. מאז אנחנו ביחד״, מסביר משה בחיוך. בת הזוג שלך מגיעה מאזור מיוחד בתאילנד. מה מיוחד בו? בחבל האיסן בצפון מזרח Loei" תאילנד הוא אזור חצי מדברי ועני. כמות המשקעים הנמוכה בו גורמת לכך שניתן לגדל אורז רק בעונה אחת בשנה. לכן נאלצים רבים מהתושבים שם למצוא את פרנסתם מחוץ לתאילנד, כולל בישראל. 50- העיר המרכזית שבמחוז היא בת כ תושבים. 150,000- שנה ויש בה כ כולה בנויה מעץ והבית הכי גבוה שם קומות. היא מאוד פופולרית 5 הוא בן במפת התיירות המקומית ויש בה גם מעט תיירות מערבית, בעיקר משפחות מגיעות, ובאלה עוסקת בת הזוג שלי". מה יש לראות שם? "מי שרוצה לראות תרבות אותנטית יכול לפגוש אותה שם. למבקר בבנגקוק יש תחושה שטוק טוק, מסאז'ים וזנות מייצגים את התרבות התאילנדית. זה מאוד לא נכון. באזור הזה התושבים לא נועלים את בתיהם ומנהלים חיים מאוד נינוחים. כך למשל, לעולם לא תתקשר למישהו שגר שם בין השעות . זה הזמן שבו הם 13:30- ל 12:00 אוכלים את ארוחת הצהריים, ואחרי הארוחה הם נחים".

כך מצאתי את השילוב המיטבי בין התחום המקצועי, הניהול והתחביב. לא מפתיע, לכן, עד כמה שמחתי לקבל את תפקיד ניהול בית הקולנוע לב מנדרין, שם עבדתי שנה וחצי, ובהמשך את ניהול לב רעננה. שמחתי הן בשל היותי תושב העיר והן בגלל האתגר לנהל בית קולנוע גדול יותר, השני בגודלו ברשת. עולם הסרטים מהווה עבורי אהבה שהייתה לי במשך כל שנות חיי, ולכן אני רואה את העיסוק שלי בתחום הקולנוע נס משמים".

) חזר ארצה עם משפחתו 60( שולמן לפני כחמש שנים לאחר תקופה שנה 17 , ארוכה בה חי בתאילנד במצטבר בשתי תקופות, שם עסק בשיווק ומכירת תכשיטים. משם עברה המשפחה לארה"ב, חזרה לתאילנד וב- החברה נסגרה והוא חזר לארץ, 2019 לרעננה. איך מגיעים מתחום התכשיטים לתחום הקולנוע? "רציתי מאוד להשתלב בתחום העמותות המסייעות לנזקקים אך זה לא צלח והתחלתי לעבוד בחברת תכשיטים. לא נהניתי מהעבודה והתפטרתי כעבור זמן קצר. במהלך הקורונה התברר לי שמחפשים מנהל לקולנוע לב מנדרין וללב רעננה. כך התקבלתי לעבוד כמנהל לב מנדרין". אלו כישורים היו לך בתחום? "למרות שעבדתי שנים רבות בתחום התכשיטנות, מעולם לא אהבתי זאת. נשארתי בו בשל אילוצים כלכליים, קרי מימון שכר הלימוד של ילדיי שלמדו בביה"ס הבינלאומי בתאילנד. לעומת זאת, סרטי קולנוע התחלתי לאהוב עוד משחר נעוריי. כך לדוגמה, בזמן השירות הצבאי שלי, שהיה בחלקו בקריה, נהגתי ללכת הרבה לסינמטק שהיה אז בבית מפעל הפיס הסמוך. נהגתי גם לנסוע לפסטיבלים לקולנוע וביליתי שם מבוקר עד לילה. במהלך עבודתי בחו"ל טסתי הרבה למקומות שונים בעולם ובכל מקום שהגעתי, הלכתי לאחד מבתי הקולנוע שבמקום.

שולמן בקולנוע

אתה מאמין בניסים? "אספר לך סיפור על נס. עמדנו לנסוע פעם, כשהתגוררנו עוד בתאילנד, לחופשה בבית מלון חדש. הטיסה התעכבה בשל תנאי מזג אוויר קשים ולבסוף בוטלה. ניסינו להתקשר לבית המלון ולבטל את ההזמנה ואז התבררה לנו הסיבה. המלון כולו נשטף בצונאמי לים ולא נותר ממנו שריד. נס, כבר אמרנו?" למשה שולמן, "רווק טרי עם הפנים לפרק ב'", כהגדרתו, שלושה ילדים בוגרים

8

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

התרבותית. היום זה כבר לא כך. הליכה לסרט כבר לא נחשבת "יציאה". אז אם מספרם של בני הגיל השלישי מכובד, מדוע לא להקרין עבורם סרטי נוסטלגיה? "אנחנו מקרינים רק סרטים חדשים. הנוסטלגיה מיוצגת בסדרות כמו "מסביב לעולם" או סדרה פסיכולוגית שבמהלכה המנחה משוחח עם הקהל על נושא הסרט. המטרה שלי שהקולנוע ישרת את כל הקהילות בעיר. כחלק ממגמה זו אנחנו מביאים גם סרטים שמתאימים לבני הגיל השלישי, אך לא רק. לעיתים אנחנו מקיימים קשר עם קהילה מסוימת, כמו זו הדתית, ואף שומעים את חוות דעתם על סרט שיש לו אספקטים דתיים. ניסינו גם אם כי לא מספיק, להביא סרטים המוגדרים "קולנוע גאה", המיועדים לקהילה ההומוסקסואלית. הבאנו לאחרונה סרטים מדובבים לרוסית ובתוכניתי להביא יותר סרטים צרפתיים, כדי לשרת את הקהילה הצרפתית בעיר". מסקרן לשמוע מי עומד מאחורי רשת קולנוע לב. "הרשת, שנמצאת בבעלות זוג בשם נורית ואיז'ו (יצחק) שני, בכלל קמה שנה כקולנוע 40 במקור לפני כמעט לסרטי בורקס בתחנה המרכזית החדשה. זה לא הצליח שם והם עברו לדיזנגוף סנטר. נורית, שהיא הנשמה של הרשת, התחילה אז לנסוע לפסטיבלים בעולם והתאהבה בכל מה שמוגדר סרטי תרבות. אלו סרטים מיוחדים שלא משתייכים למיינסטרים ואותם הם מביאים לשמחת קהל שוחרי הקולנוע האיכותי בארץ. היום נטל את המושכות בנם גיא והוא ממשיך במסורת האיכותית שסללו הוריו". תוכניות לעתיד? "אני רוצה להרבות באירועים המשלבים סרטים עם הרצאות כדי שלצופה יהיה ערך מוסף ותהיה לו סיבה טובה לצאת מהבית. אני גם אשמח לראות משפחות שלמות, כולל סבים ונכדים, מגיעות יחד כדי ליהנות מסרט שכולם ימצאו בו עניין. ככל שהקהל ייהנה יותר, אני אהנה יותר". Danny10@hotmail.co.il

סרטים: על אלה שמאוד נהניתי מהם ועל אלה שדבריי יכולים לתת לצופים ערך מוסף ולגרום להם לצפות בסרט בצורה שונה. את הקביעה אם סרט הוא טוב או רע אני משאיר לצופה לעשות".

ניתן להתפרנס מתיירות באזור? "לא כל כך. בתקופה החמה יש שם חום אימים ואין בכלל תיירות. לכן התושבים שם עוסקים במגוון רחב של עבודות. כך למשל, לבת הזוג שלי דונם 4- יש מטע עצי גומי בשטח של כ והיא מעסיקה עובדים שזו המיומנות שלהם. בחצות הלילה הם יוצאים למטע עם פנסים על ראשיהם וחורצים את העץ. הם "חולבים" אותו לתוך קליפת קוקוס עד שהוא מתמלא ואת כדורי הגומי מוכרים. הבעיה שהדרישה לגומי, שמשמש בעיקר לתעשיית הכפפות בתחום הרפואי, קטנה ביותר בשנים האחרונות ולכן בדיוק עכשיו אנחנו מחפשים תעשייה אלטרנטיבית שיש לה צורך בגומי הזה". אינכם מנסים להביא תיירים תאילנדים לארץ? "קשה ומורכב להשיג ויזות לתאילנדים כי תאילנד מסומנת כמדינה שיש בה סחר בבני אדם. קיים חשש שאותם תיירים תאילנדים שיגיעו לארץ יישארו פה ויעסקו בכל מיני עבודות שמשלמים עבורן בכסף שחור, כמו זנות וחקלאות. יש גם לדעת שכשמדובר בתיירות תאילנדית, היא רלוונטית לשכבה לא גדולה באוכלוסייה. עם זאת, אנחנו לומדים את הנושא כל הזמן אך התנאי לכל זה - שיתאפשר לנו להתחתן ולגור יחד בארץ". הבאת חידושים כשהתחלת לנהל את הקולנוע? "יזמתי הקמת קבוצת ווטסאפ, שאנשים רבים ביקשו להצטרף אליה. זה עובד נפלא. בקבוצה פרסמתי את הסרטים החדשים וכתבתי המלצות על סרטים. גם היום אני עושה את זה אלא שהיום זה כבר נעשה בצורה יותר מקצועית ועם עריכה". האם יש לך כלים מקצועיים לכתוב ביקורת על סרט? "אני לא כותב ביקורת על סרט. אני משתף את חברי הקבוצה בחוויה האישית שלי מהסרט ומביא לידיעתם את מה שאני יודע עליו. למשל, למה בכלל הסרט הזה נוצר ומה הרקע לסיפור הסרט. ברגע שאתה יודע פרטים מסוג אלה, החוויה שלך מהסרט אחרת לגמרי. אני כותב על שני סוגי

מה מניע אותך? נשמע שאתה עושה מעל ומעבר לדרישות התפקיד. "אני מאמין שיש לתת יחס אישי לצופים, ואת זה אני עושה גם בעזרת צוות מיוחד שאני מעסיק, בחלקו אנשים עם מוגבלויות. אני מאוד מרוצה מהזכות שיש לי לבחור אותם ולהעסיק דווקא אותם. בתמורה אני זוכה לקבל מהם נאמנות ואת אהבת העשייה. אני גם בקשר ישיר עם קהל הצופים שמסיים לראות את הסרט ושומע ממנו תלונות בצד מחמאות". מה מאפיין את הקהל שמגיע היום לבית הקולנוע? 55- "ניתן לחלק אותו לשניים: בני ה ומעלה ובני הנוער וילדים, שהולכים לסרטי גיבורים או גיבורי-על וסרטי ילדים. את שכבות הגיל שביניהם כמעט שלא רואים. ניתן גם לומר שבעבר המבוגרים ראו בהליכה לבית הקולנוע "יציאה". כלומר, אנשים קראו בעיתון על הסרטים החדשים, החליטו לצאת לבילוי, התלבשו יפה והלכו לראות את הסרט. זה היה חלק מההוויה

9

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

מבזקים... מבזקים... מבזקים - עם תחילת הסתיו העמותה לאזרח הוותיק-מרכז היום ✿ התארגנו כל קופות החולים למתן חיסוני השפעת. כדי להקל על מבקרי מרכז היום ארגנה טובה פינקלס, אחות מרכז היום, ימי התחסנות מרוכזים במקום. כל קופה שלחה אחות נציגה מטעמה, כדי לחסן את מבוטחיה. - מופע מרגש עם שמוליק נדל מרכז תרבות כושר ופנאי ✿ ששר ביידיש ובשפות נוספות וניגן במספר כלים במרכז תרבות כושר ופנאי ובשיתוף רשות היידיש. כל המבקרים שרו ונהנו מאוד.

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

במלאת שנה לטבח בשבעה באוקטובר התקיים ✿ ברחבת יד לבנים במעמד ראש טקס עירוני גם העיר חיים ברוידא, את הטקס הנחה לירון זייד בליווי הזמרת שירה תדמור. הטקס נועד גם להנציח את החיילים שנפלו במלחמת חרבות ברזל ולווה בתפילה לשלום הפצועים ולהשבת החטופים הביתה. נציגי המשפחות השכולות נשאו חללי צה"ל ונפגעי 22 דברים ובמהלכו הוקרן מיצג לזכרם של פעולות האיבה בני העיר, וכן סרטונים שונים כמו זה המספר על מפגש מרגש בין מיכל הירש נגרי, לשעבר מנהלת אגף החינוך, ששכלה את בנה רועי במלחמה, לבין רוני ברוך מבארי אותו הציל נגרי מהתופת. בשל המצב הביטחוני התקיים הטקס במתכונת מצומצמת על פי הוראת פיקוד העורף.

טקס במרכז תרבות כושר ופנאי באוקטובר התקיים 7- ב ✿ זיכרון והנצחה לכל הנופלים, אזרחים וחיילים, שנרצחו במתקפה הרצחנית של חמאס בעוטף עזה. בטקס השתתפו חברי המרכז בהנחיית שירה ספיר על הפסנתר ומשתתפי החוג לפיתוח קול.

בגלריית תערוכה מיוחדת התקיימה ✿ באוקטובר 7 ה- לציון שנה לאירועי האגם - התערוכה התמקדה במשפחות החטופים, הנרצחים והנופלים במיצגים ויזואליים אומנותיים. בין השאר הוצגו ע"י הצלמת והאומנית יפעת פאר, צילומי אימהות שאיבדו את בנותיהן ובמלחמה, וכן מיצב 7.10- ובניהן ב "הצעקה", של האומן סידור כהן,

שהציג מנקודת מבט אישית את משפחות החטופים בגבול עזה שמנסות להגיע בצעקות שבר לאוזני יקיריהם. אוצרת התערוכה: אורית לוטרינגר. . כחלק מהפעילות הבינדורית המתנהלת במרכז מחיל אל חיל ✿ היום, חברי שבט נחשון של בני עקיבא הגיעו למרכז מיד אחר סוכות בחצר. תודה רבה 2 ראש השנה וחיש מהר העמידו לעזריה איש התחזוקה שסייע רבות וכמובן לאביבה שדאגה לקישוטים יחד עם מבקרות המרכז ובנות השירות הלאומי.

: טיול יום לספרייה הלאומית במרכז תרבות טיולים ✿ בירושלים ולשוק מחנה יהודה; וכן סיור מודרך במוזיאון שנים 150 - תל אביב בתערוכה: "לתפוס רגע חולף לאימפרסיוניסטים". עבור למעלה מאלף לקראת ראש השנה חולקו סלי מזון ✿ משפחות נזקקות המוכרות ומטופלות באגף לשירותים חברתיים בעיר- סלי המזון, שמספרם גדל בעשרה אחוזים לעומת השנה שעברה, חולקו בסיוע עשרות מתנדבים שארזו ושינעו את הסלים לבתי המשפחות. בין העמותות התורמות: משנה לחם, גמ"ח שמיניסטים, הדס מרון, חב"ד רעננה, חסד קול חיים, מגע אש, העמותה לעזרה הדדית, בית ספר דקל, חיים בן דוד, שחילק סלים גם לשורדי שואה, קרן הצדקה של בתי הכנסת היכל בנימין, ואוהל ארי וקרן הידידות, שחילקו תווי קנייה לחג, ועוד. על פרויקט סלי המזון ניצחה העו"ס שולי אבידור, מנהלת משאבי קהילה באגף לשירותים חברתיים.

10

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

העמותה למען האזרח הוותיק רעננה

מרכז תרבות כושר ופנאי ח ד ש קורס ברידג' למתחילים 11:00-13:00 ימי רביעי בשעות יובל לובינסקי בהדרכת: ₪ 360 מפגשים 8 חוג תיאטרון 10:30-12:00 ימי שני קרן ברי שגיא בהדרכת: מוזמנים לשיעור ניסיון ללא התחייבות ❤ ❤ ❤

❤ ❤ ❤

עיסת נייר טלי ירון בהדרכת: בימים ראשון/שלישי בוקר

❤ ❤ ❤

NIA ניה הילה אור גופר בהדרכת: 11:00 חמישי בשעה

א ֲֲח ָָיוּּת עברית: מקצוע הסיעוד (מלאכת האחיות)

עברית מילה

harelea@gmail.com

❤ ❤ ❤

קרמיקה שני בוקר איילת נדלסטיצ'ר בהדרכת:

מילת החודש לאה הראל מאת:  לולב בתורה מכונה "כפות תמרים" (ויקרא, כ"ג

09-7720707. בטל והרשמה פרטים שלנו הווטצאפ לקבוצת הצטרפו רעננה 114 ההגנה , ופנאי כושר תרבות מרכז

❤ ❤ ❤

ח ד ש חדר כושר לנשים בלבד משולב התעמלות ומכשירים אשכר רוקח בהדרכת: 19:30 רביעי בשעה מרכז תרבות כושר ופנאי 09-7720707 . רעננה טל 114 ההגנה

מ') אותם אונקלוס, פרשן המקרא תרגם "לולבין", כשהכוונה לניצן הדקל שעלעליו טרם נפרדו זה מזה. יש הטוענים כי השם לּוָּלָב מקורו מן השורש לבל"ב שעניינו צמיחה. בהגייה התימנית הוא נקרא לוֹֹלָָב (כמו כוכב). בלשון ימינו קיבל השם משמעות נוספת למוט מתכת בעל תבריג לוליינו לאורכו, שלעומת בורג אינו מתברג אלא מתהדק על ידי אום. harelea@gmail.com

11

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

סקרנות בגיל השלישי: המפתח לאיכות חיים ורווחה נפשית

יום הולדת שמח אדולף היקר / ליטל פורת יהודית הלפר מאת: 

ספר

. שבועות 1945 שנת ספורים אחרי תום המלחמה בניצוחן של בעלות הברית. אמה

מאת: מאיר חוטקובסקי 

מחקר חדש חושף את הקשר בין סקרנות, למידה מתמשכת ואיכות חיים בקרב בני ומעלה. 75

מילר הצעירה הנאצית עומדת על סף קברה. עוד מעט תיירה על ידי שני חיילים בריטים, אבל אז נפתח תליון הצדף שעל צווארה וממנו נשמט פתק קטן. האם הפתק הזה יציל את חייה? מיהי אותה אמה מילר? כך נפתח הבדיונגרפיה, שילוב של בדיון וביוגרפיה.

סקרנות אינטלקטואלית המחקר, שכלל מרכיבים כמותיים ואיכותניים, בחן את הקשרים בין סקרנות, הנאה מלמידה ואיכות חיים נתפסת בקרב אוכלוסייה זו. ד"ר שלטון מדגישה: "מצאנו כי סקרנות היא מנבא משמעותי של ציוני איכות חיים. משתתפים עם רמות גבוהות יותר של סקרנות דיווחו על איכות חיים גבוהה יותר". ממצא זה מחזק את החשיבות של שמירה על סקרנות אינטלקטואלית גם בגיל מבוגר. אישים מובילים מתחומים 50 המחקר כלל ראיונות עם שונים, ביניהם פרופ' דן שכטמן, אהוד ברק, השופט אהרון ברק והפסל מיכה אולמן. שאלות המחקר התמקדו בהתפתחות הסקרנות לאורך החיים, תחומי עניין נוכחיים ודרכי ביטוי של סקרנות. המשתתפים נשאלו בין היתר: "במה אתם מתעניינים כיום? מה מסקרן אתכם?" "האם לדעתך את/ה אדם סקרן? איך היית מדרג/ת את מידת סקרנותך?" "באיזה תחום/תחומים בולטת סקרנותך?" החשיבות של טיפוח סקרנות אחד הממצאים המעניינים הוא הקשר בין המשך עניין מקצועי לאיכות חיים. ד"ר שלטון מסבירה: "נמצא כי המשך העניין בתחום המקצועי משפיע באופן עקיף על איכות החיים דרך השפעתו על הסקרנות". כלומר, אנשים שהמשיכו להתעניין בתחום המקצועי שלהם נטו להיות יותר סקרנים, מה שבתורו השפיע לחיוב על איכות חייהם. המחקר גם זיהה מספר תכונות אישיות התורמות להזדקנות מסתגלת, כולל פעלתנות, רפלקטיביות, חוסן, נכונות לקחת סיכונים וסובלנות לאי-ודאות. אלו נמצאו קשורות לרמות גבוהות יותר של איכות חיים. ד"ר שלטון מדגישה את חשיבות הממצאים: "ממצאים אלו מדגישים את החשיבות של טיפוח סקרנות, עידוד למידה מתמשכת והתמודדות חיובית עם אתגרים בקרב מבוגרים כדרך לשיפור איכות החיים ועידוד הזדקנות מוצלחת". meirch@gmail.com מחקר מקיף שנערך בהובלתה של פרופ׳ מנוחה בירנבוים וד״ר חני שלטון חושף את החשיבות המכרעת של סקרנות ולמידה מתמשכת בשיפור איכות החיים ומעלה. 75 והרווחה הנפשית של מבוגרים בני

מכאן חוזרת עלילת הספר עשרים ואחת שנים אחורנית, ליום בו נולדה אירנה, בתם של אליזה ווילי קליין בעיר קלן בגרמניה. אירנה היא ילדה חכמה, עצמאית, אמיצה ודעתנית, אשר מבלה את שנות ילדותה עם אביה, עובד עירייה פשוט, ביערות קלן, ולומדת ממנו רבות על פלאי הטבע וגם יונקת בשקיקה את אהבתו לספרים. כשהיא מגיעה לבית הספר, כבר יודעת קרוא וכתוב, היא משועממת וננזפת על ידי המורה משום שהיא מתקנת את טעויותיו. היא מתפתה להצטרף לתנועת 30 בתחילת שנות ה הנוער הנאצית ההיטלריונגר למורת רוחם של הוריה. ביקור בתיאטרון משנה את חייה של אירנה והיא נודרת כשהיא 12 נדר להיות שחקנית, נדר שהופך מציאות בגיל נקראת להחליף שחקנית שחלתה. אביה מתנגד לעיסוק הזה ואף טוען נגד לימודים בתיכון לנערות שלא לדבר על לימודים אקדמאיים. אליזה נכנעת אך אינה מוותרת על החלום. היא מצליחה בעורמה להשתלב בבית הספר התיכון, ואף מקבלת מלגה לבית הספר למשחק. אביה מגלה זאת ומגרש אותה מביתם. מכאן עוברת הצעירה המתבגרת לבדה את כל טלטולי המלחמה, ואט אט מתפכחת מתמימותה, כשהיא נחשפת במו עיניה לזוועות הנאצים. רגשות אשמה מציפים אותה והיא עוברת לצד השני, מנסה לתרום ככל יכולתה לזקוקים לה, תוך סיכון חייה. כיצד היא מצליחה לשרוד עד סוף המלחמה ומה הקשר בינה לבין אמה מילר? את זאת נדע לקראת סוף הספר. אירנה, לימים אורנה פורת, נישאה אחרי המלחמה לקצין יהודי, התגיירה ועלתה אתו ארצה לפני קום המדינה. בארץ עשתה חיל בתחום המשחק, הקימה את התיאטרון לילדים ונוער הקרוי היום על שמה, וזכתה להיות כלת ירד עליה מסך אחרון. 2015 פרס ישראל. בשנת הסופרת, ליטל פורת, בתם של אורנה ויוסף פורת, היא אשת תיאטרון ועורכת דין. כתבה מחזות וספר שירה. ספרה זה הוא ספר הפרוזה הראשון שלה. Yehudit_helfer@walla.co.il

12

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

קומדיה בסגנון חופשי מאת: שירילי דשא והשחקנים בימוי: שירילי דשא הסבתות

מלכה מהולל מאת: 

תיאטרון החאן הירושלמי אינו יורד לשפה לעתים מזומנות אבל כשהוא עושה את זה הוא עושה את זה בגדול. הבית התל אביבי שלו הוא בית ציוני אמריקה וכדאי לעקוב אחר ההצגות שלו שם. הסבתות הוא קומדיה. אבל קומדיה היא טובה רק כשמפציעים בה רגעים דרמטיים, טרגיים, מרגשים ומעוררי מחשבה, שלא לומר חרטה על איך נהגנו אנחנו כלפי הסבתות שלנו. מדובר בארבעה שחקנים גברים: יוסי עיני, ויטלי פרידלנד, ניר רון וארז שפריר שכולם

תיאטרון

מגלמים את הסבתות שלהם. סבתא אחת היא פולניה טיפוסית, אחת מזרחית, אחת רוסייה ואחת קיבוצניקית, כן מדובר בסטריאוטיפים, אבל הם כל כך מדוייקים וכל כך מצחיקים שאי אפשר להלין עליהם. הסבתות מתגוררות בדיור מוגן, והאחות המוסמכת האחראית עליהם, ניצן לברטובסקי, מחזיקה אותן קצר והן כל הזמן מנסות לעבוד עליה. חמש הסבתות כל כך שונות זו מזו שקשה להבין מה מחבר ביניהן, אבל זה די פשוט. הן מבוגרות, הן פוחדות מהסוף, הן בודדות, הן מאוד רוצות לחיות, אבל יותר מכל הן רוצות שהנכדים יבואו לבקר אותן. ניכר בהצגה שהייתה בה אימפרוביזציה רבה במהלך החזרות, וגם ניכר שהשחקנים הכירו את הסבתות שלהן היטב. ארבע הדמויות מציגות כמעט את כל הפנים של הזיקנה, את הרצון להיות נאהבות, את הכעס על הבעל, את החרטות על מה שעשו אבל בעיקר על מה שלא עשו וויתרו, את ההכרה שאין לשנות את העבר, את ההנאה מההשתובבות ומההומור, את הדמנציה שמאיימת, וגם את החברות שנרקמת בעל כורחה בדיור המוגן, אבל מדובר בחברות נטולת ביקורת או כעס או רוע. חברות של שותפות לגורל. הנחמה פורטא של הזקנות החביבות היא הצעירה הקשוחה שמתברר בשלב כלשהו שגם חייה אינם סוגים בשושנים וגם היא נאלצת להתמודד עם קשיים כאלה ואחרים. נשמע בכל רחבי האולם וגם השחקנים חייכו למשמעה אבל אפשר 2 הצחוק המתגלגל של הילדה בת התשע שישבה בשורה היה להבחין גם בדמעה פה ושם על פני המבוגרות שישבו בקהל. דמעה של הזדהות? malcamehulal@gmail.com

שרלבנטית לימינו 400 בקאמרי קומדיה בת טרטיף

נאוה וינגרטן מאת: 

מועלית בקאמרי בגרסה בימתית חדשה עם סוף שונה, 1664 הקומדיה של מולייר משנת בתרגום מחורז ומושחז של אלי ביז'וואי, בימוי נפלא של רוני ברודצקי, טוויסט מוזיקלי למקצב ראפ, קאסט מצויין ודרור קרן ה-אחד! ה"טרטיפים" מתחלפים אך לא נעלמים. שנים ואין חדש תחת השמש, אנשים נתפסים לרעיון ה"מעוור" אותם, את שיקול 400 דעתם, כמו כתות, אנשי דת, פוליטיקאים, ידוענים, כוכבי הרשת ובעלי ממון למיניהם, ומשלמים מחיר יקר. אז זה היה אורגון, שנשבה בידי טרטיף... אורגון, אבי המשפחה חי את החיים הטובים, בעל משפחה, מעמד וכסף. הוא מסודר בחיים, אך הוא

תיאטרון

חש ריקנות ומחפש משמעות לחייו. לריק הזה חודר טרטיף שהוא פוגש בכנסייה. אורגון מאמין שהוא איש דת צנוע ומתייחס אליו כאל קדוש. הוא מכניסו לביתו ומרגע זה שולט טרטיף בחייו ובמשפחתו של אורגון. אזהרותיהם של בני המשפחה לא עוזרות. אורגון אינו חש מכושף אלא שחייו השתפרו והוא הופך מכור לטרטיף שאינו אלא נוכל תאב בצע, החי על חשבון אורגון ומנסה לפתות את אשתו. ההצגה עוסקת בצביעות ובחמדנות של בעלי השפעה ושליטה במעטה של מוסריות וצדיקות, כל זאת לשם השגת רווח אישי. הביטו סביבכם. כמה בעלי עניין מציעים לכם להשקיע כסף, דיאטות בריאות, מציאת שלווה, קבוצות חברתיות / דתיות / פוליטיות המבטיחות חיים טובים יותר? אם פעם ראו במחזה ביקורת על הדת, במהלך השנים התחדדה הביקורת על נוכלים במסווה של קנאות דתית אבל גם אחרת. באמירה נוקבת בסגנון הראפ נשמעת ביקורת חברתית על אמונה עיוורת המשתלטת על דרך חשיבה של אדם, והתנהלותו עד ניתוקו ממשפחתו ומנכסיו. מולייר כתב שלוש גרסאות, לכל גרסה טרטיף משלה. בראשונה עטה טרטיף בגדי קדוש עם צווארון כמורה. בקאמרי הוא לובש... בגד ים! הקאסט פשוט מצוין. דרור קרן מגלם בכישרון רב את אורגון. מי שגונב את ההצגה הוא ללא ספק אלעד אטרקצי המבריק בתפקיד המשרתת דורין. מדובר בשחקן מדהים עם שפת גוף נפלאה המספק רגעים קומיים למכביר. גם נדב נייטס המגלם את טרטיף משכנע כמתחסד המושלם. אלה שור סלקטד, כאשתו של אורגון אלמיר, ואיה גרניט שבא בתפקיד מדאת פרנל כאימו של אורגון מציגות אף הן משחק מעורר השראה. הצגה נהדרת שתגרום לכם לצחוק ובעיקר לחשוב. בנובמבר ביד לבנים רעננה. Nava_win@yahoo.com

13

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

בישולאה

לאה קליין מאת: 

פאי פטריות ס"מ משומנת היטב) 26 (תבנית פאי מסולסלת בקוטר גר' פטריות שמפיניון (מקופסה או טריות) 350 ❱ גר' בצק עלים מרודד 400 ❱ גר' חמאה 30 ❱ מלח ופלפל ❱ ביצים 3 ❱ מכל שמנת 1 ❱ כפיות פרורי לחם 2 ❱ רבע כפית אגוז מוסקט מגורר ❱

ההכנה: מנקים את הפטריות. אם הן גדולות חותכים אותן לחצאים או לרבעים. מחממים את החמאה, מוסיפים את הפטריות ומטגנים תוך ערבוב דקות. מסירים מן האש ומצננים מעט. 4-3 מרפדים את תבנית הפאי בבצק העלים ומהדקים לתחתית ולדפנות. מעבירים מערוך על שולי התבנית כדי לחתוך את עודפי הבצק. דוקרים את הבצק במזלג, ומפזרים פרורי לחם. מפזרים את הפטריות על הבצק. מוציאים את הפטריות מן המחבת בכף מחוררת, ומסדרים על הבצק. יוצקים את הנוזלים שבמחבת אל קערה, מוסיפים שמנת וביצים וטורפים היטב. מתבלים במלח, פלפל ואגוז המוסקט, יוצקים את התערובת על הפטריות. דקות או עד שהמלית מתייצבת ומשחימה, והבצק תופח ומזהיב. 50 מעלות במשך 180 אופים בחום

פשטידת גבינה ס"מ, משומנת היטב) 30 על 23 (תבנית בגודל גר' גבינת קשקבל מגוררת 150 ❱ כף פירורי לחם 1 ❱

גר' גבינה לבנה 250 ❱ גר' גבינת קוטג' 250 ❱ גר' גבינה בולגרית 150 ❱ כוסות קמח תופח 2 ❱ ביצה 1 ❱ גביעים אשל או יוגורט 2 ❱ גביע שמנת 1 ❱ כפית אורגנו 1 ❱ כף שומשום 1 ❱ כפות שמן זית 2 ❱ ההכנה: מפזרים את פירורי הלחם בתבנית. מצפים גם את הדפנות. שמים את כל הגבינות בקערה. מוסיפים שמנת, אשל וביצה וטורפים היטב. מוסיפים את הקמח והשמן ומערבבים עד שלא יהיו גושים. יוצקים את התערובת לתבנית. מערבבים את השומשום עם האורגנו ומפזרים מלמעלה. דקות, או עד שהפשטידה מתייצבת ומזהיבה. 70-60 מעלות במשך 180 אופים בחום

Cleah1@walla.com

העמותה למען האזרח הוותיק - רעננה פינת חנה סנש 114 ההגנה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה

הטלוויזיה הקהילתית "מבט-רענן" 2024 אתם מוזמנים לצפות בשידור המגזין שלנו לחודש נובמבר .2019 מחודש מרץ 244 ׳ מגזין בשידור חוזר מס מה במגזין? "ממולדתי להולדתי" הסרט ישודר לזכרה של חברתינו סימי הדר ז"ל שאהבה לצלם לביים ולערוך סרטים בנושאים שונים. הפעם על ביקור אישי בארץ הולדתה מרוקו. מתי משדרים? שעות שידורינו: שימו לב !!! .17.00- ובימי חמישי ב 14.30 בימי רביעי איפה? ניתן לצפות בכל המגזינים והכתבות . HOT וב- YES ב- 98 בכבלים בערוץ קהילתית T.V בלשונית www.amutaraanana.co.il באתר העמותה ייתכנו תוספות ושינויים. צפייה מהנה !

אולם וחדרים לאירועים: ימי הולדת, ישיבות ˆ מפגשים עסקיים, סדנאות, חוגים ˆ פעילות חברתית. ˆ

חניה נוחה במקום

בשעות אחר הצהרים והערב. איש. 50-70 עד 10- החל מ פרטים והרשמה לפנות למרים/אסתר בשעות הבוקר 09-7747041 . טל

14

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו

שי אלקובי תשחץ מאת: 

תשחץ

בן אדם אחרי קוף

מלכה מהולל כתבה וצילמה: 

כמרכז הצלה ושיקום מקלט הקופים הישראלי שנה פועל 30 כבר קרוב ל לקופים מהגדולים בעולם. המקלט הנמצא סמוך לכפר דניאל באזור יער בן שמן, שם לו למטרה לעזור לכל קוף במצוקה ומאז המלחמה הם גם התגייסו לעזור לבעלי חיים אחרים שפונו מאזורי הגידול שלהם. מהו קוף במצוקה? מדובר בקופים שיצאו ממעבדות מחקר, קופים שהוברחו ארצה וגודלו בתנאים קשים, קופים שאנשים ניסו להפוך לחיות מחמד בניגוד לחוק וקופים שהוצאו מפינות חי. בבית הספר לקופים של המקלט לומדים הקופים כיצד לחיות שוב בחברת קופים, דבר שחשוב לרווחתם הנפשית כמו גם הפיסית. כשהם מסיימים את תקופת השיקום עוברים הקופים לשטחים ברחבי המקלט או טסים למקלטים וארגונים בחו"ל איתם נמצא המקלט בקשר מתמיד. הועברו משם 2021 קופים מחוות מזור ובשנת 650 הוציא המקלט 2015-2013 בין השנים קופים שזכו לטיפול ושיקום מקצועיים. עובדה עצובה היא שברגע שקוף עזב את 1,000- עוד כ הסביבה הטבעית שלו – לעולם לא יוכל לחזור אליה, פשוט כי איבד את הכלים לחיות בטבע. עם זאת, רוב שטח מקלט הקופים סגור למבקרים, כך שהקופים יכולים לחיות את חייהם בשלווה. הרשתות החברתיות, כך מספרת לנו תמר, מנהלת המקום ואחת ממעבירות הסיורים, הגבירו את תופעת הסחר העברייני בקופים במטרה להעלות סרטונים לרשת ולזכות בלייקים. המקלט פועל במקביל כמרכז הדרכה וחינוך לטבע בכלל ולקפים בכלל, וכגוף שמביא לאכיפה בלתי מתפשרת של החוק למניעת החזקה וסחר בלתי חוקי של הקופים. מומלץ להגיע לסיורים הנהדרים (דרושה הרשמה מראש) עם הילדים והנכדים. לומדים הרבה על הקופים, על האינטליגנציה הגבוהה שלהם, על הדמיון לנו, בני האדם, וגם על חמלה ואהבה לטבע.

טיול

malcamehulal@gmail.com

15

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

מרכז יום לאזרח הוותיק 2024 תוכניות מיוחדות לחודש נובמבר

- הופעה של אבי ואריאל צמד "ארץ ושמיים". 10:30 בשעה 07.11.24 יום חמישי ✿ - הופעה של דוד ישראלי והגיטרה. 10:30 בשעה 14.11.24 יום חמישי ✿

- שרים עם ינון חסון. 10:30 בשעה 21.11.24 יום חמישי ✿ - הופעה של ארז שמואלי. 10:30 בשעה 28.11.24 יום חמישי ✿ :9:00-12:00 * מכירות במרכז יום בין השעות מכירת בגדים "חברת שיבולים" 12.11.24 יום שלישי ✿ מכירת מוצרי עזר. 14.11.24 יום חמישי ✿ מכירת בגדים. 20.11.24 יום רביעי ✿

* ייתכנו שינויים בתכנית.

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה (קידום בריאות בגיל השלישי) פרויקט ח.י.ל

חברותא שמחים להזמינכם לערב חברתי אחת לשבועיים במרכז תרבות כושר ופנאי רעננה 114 ההגנה בואו לשמוח איתנו בחודש אוקטובר לא יתקיימו פעילויות עקב החגים. המפגשים הבאים יתקיימו בתאריכים: 19:30 מוצ"ש בשעה 2.11.24 ארצ'י וסילביניה הזמר שירים דרום אמריקאיים וריקודים. כולל כיבוד עשיר. ₪ 40 : כניסה 19:30 יום ראשון בשעה 10.11.24 , ערב שירה דניאל תמיר .)052-2404032 (הזמנת שירים לפנות לדניאל כולל כיבוד קל. ₪ 25 : כניסה 19:30 מוצ״ש בשעה 23.11.24 הזמר אילן טל, בשירים וריקודים שכולם אוהבים כולל כיבוד עשיר. ₪ 40 : כניסה אנו מברכים את כולם בברכת שנה טובה ומבורכת נשמח לראותכם, מרים ורחל

הליכה נורדית נפתח קורס חדש 08:30 בימי רביעי בשעה ליד מרכז תרבות כושר ופנאי 114 ההגנה המפגשים בפארק רעננה. ביטוח ודמי הרשמה. ₪ 80 + מפגשים 5- ל ₪ 300 : עלות מפגשים 4- אנו נביא את המקלות, ל יש לרכוש מקלות הליכה נורדיים תיקניים (ניתן לרכוש בעמותה). לקראת השיעור החמישי בסיום הקורס רצוי להתארגן להליכה בקבוצה עצמאית. הרשמה בשעות הבוקר 09-7747041 אצל מרים/אסתר

16

11/2025 - 329 רעננה

מחזירים אותם הביתה עכשיו