כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה נובמבר 2024 - גיליון 329

רותי אשכנזי

לאה קליין מאת: 

על רותי אשכנזי אפשר לומר שהיא 'תולעת ספרים', אבל גם סיפור חייה מלא חוויות ויכול למלא ספר שלם.

רותי, אלמנה מהלל, להם ארבעה ילדים, אחד עשר נכדים ושמונה נינות. כיום מתגוררת במגדלי הים התיכון. נפגשנו לשיחה. "היכן נולדת?" שאלתיה. "בעירך, רעננה", ענתה לי. . הוריי גרו בצריף ברעננה, ואימי סיפרה לי שלקחה כרכרה עם 1934 "בשנת רעננה? באיזו שנה? חודשים אבא עזב את הבית, 9 חמור כדי לנסוע ללדת אותי בבית חולים 'עין גדי' בת"א. בגיל עברנו לתל אביב. שם אחותי ואני גדלנו במוסד של 'ארגון אימהות עובדות'. אימא שכרה חדר ועבדה מאוד קשה כאחראית על מסעדות 'תנובה'. בגיל ארבע עברנו לקיבוץ יגור, כי אימא רצתה שלא ניפול לעול על אף אחד". "זוכרת אפילו את היום הראשון, כשכל ילדי הגן עמדו וחיכו לי. אני צחקתי וחייכתי ורקדתי בתנועות מה זכור לך מהקיבוץ? שמחה. נקלטתי ונהניתי מהגן כבר ביום הראשון". "שמחתי לישון עם ילדים כמוני, כי כל ערב היה איזה אבא בא ומספר סיפור לפני השינה. בדרך כלל ישנת בבית הילדים? סיפורים על עיירות ברוסיה ופולין שמהן הגיעו. השתדלתי תמיד להיות 'הילדה הטובה והשמחה"'. "היינו שמונה ילדים בכיתה א'. אחותי הייתה מקריאה לי את הספרים של לוין קיפניס. היא קראה לאט, ואני בית הספר? תפסתי את הקריאה, כך שבכיתה א' כבר ידעתי לקרוא. תמיד הייתי הילדה המספרת בהצגות. לא למדנו לתעודת בגרות. היו כיתות המשך. הייתה בקיבוץ התנגדות עקרונית לבגרות. היו לנו טיולים רבים בטבע, בסביבה ובכל הארץ. הרגילו אותנו לאהוב את הטבע". . היא הייתה נהגת המשאית 1942 "אימא קיבלה רישיון נהיגה במשאית בתקופת הבריטים, בשנת איך אימא נקלטה בקיבוץ? הראשונה בארץ. אני זוכרת שכתבתי שיר ארוך לכבודה כשהייתי בכיתה ב'. היא עבדה בחלוקת תוצרת תנובה בחנויות חיפה. היא ידעה עברית עוד מרוסיה וכתבה מפעם לפעם בעלוני הקיבוץ המאוחד". , 11 . אח״כ עברתי לבה"ד 12 "התגייסתי לנח"ל, עשיתי טירונות וקורס מ"כים, הייתי מדריכה בבה"ד כשסיימת לימודייך? שם הייתי אחראית על מחלקת תלמידות כתבניות, ושם הכרתי את הלל בעלי, כשבא לבקר חברה". "במועדון הקצינים בחיפה. הלל היה קצין. קיבלנו מתנה מן הצבא – ארוחת צוהריים לכל באי החתונה. הרב היכן נישאתם? שחיתן אותנו היה הרב של פיקוד הצפון. הלל התחתן במדי צבא, כי לא היו לו בגדי חול. גרנו שנתיים ביגור, שם נולדה בתנו הבכורה. לאחר שנתיים בעלי הציע לנסות לעבור לעיר. עברנו לירושלים, שם גדלה משפחתנו ושם חיינו". "קניתי מכונת כתיבה וספרון, ולמדתי בעצמי לכתוב בשיטה עיוורת, והתחלתי לעבוד במשרד הבריאות כפקידה. מהר עבדת? מאוד עברתי ללשכת המנכ"ל של משרד הבריאות לעבוד כמזכירה. כעבור חצי שנה הפכתי להיות ראש הלשכה (רל"שית). סיימתי כמנהלת אדמיניסטרטיבית של האגף לבריאות הנפש. באותו זמן עשינו המון הטבות ושיפורים לחולי הנפש. אלה היו לי עשר שנים של פריחה". "רק בגיל חמישים השתתפתי איתך בחוגים שונים, שוחחתי איתך רבות והתרשמתי מדעותייך ומידיעותיך. מהיכן השכלתך? התחלתי ללמוד באוניברסיטה. למדתי מדע המדינה ופילוסופיה, זה היה בעידוד משרד הבריאות שהשתתף בשכר הלימוד. אני חושבת שלימודי הפילוסופיה נתנו לי את היכולת להבין את המציאות ולהסתכל בה באופן עמוק ורחב יותר. הכרתי פילוסופים שדעותיהם התאימו לי מאוד, בצד אחרים שלמדתי להתווכח אתם. עולמי הפך למשהו יותר רחב ומשמעותי עד עצם היום הזה. המשכתי ללמוד בקורסים שונים הקשורים לפילוסופיה, ובעיקר לימודי המוח". היו לי חילוקי דעות עקרוניים עם מנהל האגף הפסיכיאטרי, וזה הניע אותי להתפטר. המשכתי 1995 "בשנת מתי פרשת? בחברה משפחתית פרטית. בעלי היה משפטן. עיקר עבודתה של החברה היה תקדי"ן (תקליטור משפטים). כל שלושה חודשים הוצאנו תקליטור תקדי"ן עדכני, עד שהגענו להוציא לאינטרנט". "רצינו להתקרב לילדים שגרו במרכז הארץ. ביקרנו בדיורים רבים, ופה פקידת איך הייתה ההחלטה לעבור לדיור מוגן?

סיפור תמונה

הקבלה, הכניסה לבניין והלובי שנראה מזמין ממש קרצו לנו להיכנס". "בעלי נפטר כעבור חמש שנים, והמקום הזה נשאר ביתי". וכאן?

Cleah1@walla.com

3

11/2024 - 329 רעננה

Bring them Home now