כיוון חדש - המגזין לאזרח הותיק רעננה מאי 2026 - גיליון 347

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

גיליון

2026 מאי אייר תשפ"ו

347

7-6 והתפלתם מים בששון 5-4 ישראל בפרס 11-10 מילים שנתקעות 9-8 המתנות של שרה ללב בישולאה - מבזקים - תשחץ - טלוויזיה - החודש לפני... מדורים קבועים: עברית - מוסיקה - ספר - בריאות

מרשים בשם איהאב בלחה, ערבי מוסלמי מיפו שנשוי לאורה, יהודיה מהגליל. הוא מנהיג רוחני לשלום, והיא מורה לתנועה ולמחול. כשנולד בנם בכורם הם לא מצאו לו מסגרת חינוכית מתאימה אז הם הקימו כזאת. הם הקימו רשת של גני ילדים יהודים וערבים, וגם בית ספר צומח וגם מרכז קהילתי, ביפו ובגליל, ואלה מושתתים על אהבה, קבלה ואנושיות. צריך לבקר במקום כדי לחוש את הרוח הטובה שבו. המיזם שלהם, שנקרא עמותת בוסתן בני אברהם, הפך להיות פרויקט Human First חינוכי-חברתי וקהילתי פורץ דרך, תחת השם , הפועל להמסת גבולות והסרת מחסומי הפחד Education והבורות בין אנשים, חברות וקהילות. במשך שעתיים הקשבתי לאיהאב מבלי להסיר ממנו את עיניי. הכנות בה הוא דיבר על קשיי הקבלה משני הצדדים, קשיים שלא כל אחד היה יכול לעמוד בהם, הכנות הזאת והביטחון שלו בדרך, אלה הפיחו תקווה, לפחות לשעה קלה, שאולי שנאת הזר טיפ טיפה תתפוגג אצלנו. הרי אין בה שום תועלת, ולא משנה באיזה מגזר מדובר. שום דבר טוב אף פעם לא יוצא משלום ואהבה דווקא כן. משנאה. גם לא ממלחמה. Malcamehulal@gmail.com

מלכה מהולל מאת:  קסנופוביה

שנאת הזר (קסנופוביה) היא תופעה עתיקה ורב תרבותית. היא פורצת מתוך המעמקים, במיוחד בתקופות של משבר כזה או אחר. זה יכול להיות משבר אישי, חברתי, כלכלי, בטחוני או אחר, אבל במצבים כאלה פורצת שנאה תהומית כלפי כל מי שנתפס כאחר והאשמתו בכל הרע שקרה אצלי. הבעיה עם קסנופוביה שהיא אף פעם לא נשארת בחזקת הפרט, אלא מתפשטת כאש בשדה קוצים לכל עבר, ופעמים רבות היא משמשת כלי בידי השלטונות כדי לזרות חרדה ושנאה בין קבוצות בחברה. ההיסטוריה מלאה דוגמאות. הדוגמה הקיצונית ביותר היא כמובן גרמניה הנאצית, שם האשימו את היהודים בחולי של החברה הגרמנית ששתתה דם אחרי מלחה"ע הראשונה. דה לגיטימציה ודמוניזציה שימשו בערבוביה כדי לשכנע את העם הנאור הזה שהיהודים אשמים בכל רע בעולם וכי הגזע הארי הוא הגזע העליון ועל כן יש להשמיד את כל היהודים. זוהי כאמור הדוגמה הקיצונית בהיסטוריה של האנושות, ועד היום קשה לתפוס כיצד שיתפו פעולה עם הזוועות האלה כל כך הרבה גרמנים שנתפסו כאזרחים מהוגנים ואנושיים עד המלחמה. אבל דוגמאות בסדר גודל אחר, אך מזוויעות לא פחות, מספרות על רצח העם ברואנדה, על שנאת המהגרים באירופה שמביאה למקרי אלימות, על האלימות נגד האסייאתיים בתקופת הקורונה והאשמתם בהפצת המגיפה הקשה, על מדיניות ההפרדה והגזענות בארה"ב, בעיקר בעבר אבל עדיין בהווה, ועוד ועוד דוגמאות.

: תוספת 2026 בשורות תקציב לקצבאות והרחבת שירותי הבריאות מאיר חוטקובסקי מאת: 

מביא עמו בשורות לדור המייסדים. 2026 אישור תקציב , וקצבת יחיד 2.4%- עודכנו ב קצבאות האזרח הוותיק ומעלה 80 ש"ח, כאשר בני 2,757- (כולל ותק) תעמוד על כ ייהנו מתוספת גיל מוגדלת. מיליון ש"ח. 650- , סל התרופות הוגדל ב הבריאות בתחום ולחיזוק להפגת בדידות מיליון ש"ח 565 , הוקצו הרווחה בתחום מועדוני "גיל הזהב", לצד תקציבים למיגון ומוכנות לחירום. ש"ח 3,535 שווי "סל ההטבות" הממוצע נאמד כעת בכ- . לדברי מומחים לגיל השלישי, התקציב אמנם משקף בחודש מחויבות לשיפור איכות החיים של האזרחים הוותיקים בישראל, אך עדין לוקה בחסר. meirch@gmail.com

חע ודבשרו ותשהבג מ ל א י ם

˘„Á המגזין לאזרח הוותיק ברעננה

איהאב ואורה בלחה אנחנו לא יוצאים מכלל העמים בשנאת הזר, ואף שכתוב בתורה ״ואהבת לרעך כמוך״, אנחנו שונאים. שונאים את מבקשי המקלט, שונאים ערבים, שונאים חילונים ושונאים דתיים, שונאים אשכנזים ושונאים מזרחים, שונאים עולים חדשים ושונאים ותיקים, שונאים מלומדים, שונאים עשירים, שונאים מצליחנים, שונאים. שונאים סיפור אהבה. השנאה הזאת כמובן מלובה בידי גורמים אינטרסנטיים שמרוויחים מהשנאה הזאת. אלה מדביקים תוויות לאנשים שהם אינם אנושיים, שהם פוגעים במדינה, שהם אחראים לכל הצרות שנופלות עלינו - הם לפעמים כל כך משכנעים שהרבה אנשים בוחרים לחסות בצילה ההרסני של השנאה ואינם רואים שהם מנוצלים בידי כוחות חזקים מהם. על השנאה הזאת חשבתי במפגש מרגש שנכחתי בו עם איש

יולי

337

2022 תשרי תשפ"ב אוקטובר

מלכה מהולל עורכת ראשית: לאה הראל עורכת לשונית: נילי אפלבוים, יהודית הלפר, נאוה וינגרטן, מאיר חוטקובסקי, עוזי מנור, לאה קליין, חברי המערכת: אביבה קניג, רן תלמודי, דני הורוביץ, רותי סנדלר. 09-7729320 : , פקס 09-7747041 טלפון: 4331125 רעננה, מיקוד 114 רח' ההגנה כתובת המערכת:

העמותה למען האזרח הוותיק ברעננה המו"ל: 054-6471244 : אסתר טאירי מודעות לפרסום:

דפוס החלוץ, רעננה הדפסה: מנדל עיצוב והפקות דפוס (אנה קירי) גרפיקה: www.amutaraanana.co.il אתר העמותה למען האזרח הוותיק: את מדף גיליונות "כיוון חדש" תמצאו בהקלקה בגוגל - כיוון חדש.

תגובות לכתבות בעיתון ניתן לשלוח לכל אחד מחברי המערכת. ראה כתובת מייל בתחתית הכתבות. תמונת השער: קייאקים בים התיכון בכל גיל צילום: מלכה מהולל

2

05/2026 - 347 רעננה

עילי ארבל

לאה קליין מאת: 

השכם בבוקר דפקה אביבה הקטין, בת רעננה, על דלת דירתי: "התרגשתי ולא יכולתי לחכות", אמרה, ומסרה לי כתבה. בקצה הדף היה כתוב: מנחה: עילי ארבל (נכדה של לאה קליין, כהן לשעבר) 2017 המורה: מירב חיימי; בי"ס מגד; שנת הנושא: "אני והסבתא ישבנו בצוותא" – סיפור על בית, משפחה, ילדות ומקצוע. "המורה, מירב חיימי", אמרה אביבה, "היא בת אחותי, ואת היית המורה למלאכה בבית הספר 'מגד' שלי ושל אחותי, ושתינו זוכרות אותך לטובה". להלן הכתבה: אני והסבתא ישבנו בצוותא סבא-רבא חיים וסבתא-רבתא חנה הגיעו לרעננה בתחילת שנות העשרים. הם נישאו ברעננה. סבא-רבא חיים קנה פרדס בעזרת משפחתו והקים משק. הפרדס היה לכל אורך רחוב קזן. (קזן היה בין קוני אדמת רעננה). אחותו של סבא-רבא, נחמה כהן, הייתה המורה הראשונה ברעננה בבית ספר 'מגד', שנקרא אז 'ממלכתי', יחד עם המורים מגד וברטוב.

סיפור תמונה

עילי ולאה

, למדה בבית הספר מגד, וכשבגרה גם לימדה שם. גם 1935 סבתא לאה נולדה בשנת שלושת ילדיה למדו שם וגם נכדיה, ואני, עילי, ביניהם. סבתא גדלה ברעננה, שהגנון בו הייתה היה באחד החדרים בביתה. לאחר שנה בגנון עברה לגן הילדים, שגם הוא היה בחצר ביתה. מדי יום, אחר הצהריים, כל חבריה היו באים לשחק בחצר הגדולה, מרובת המשחקים. לאביה, סבא-רבא חיים, היה חמור בשם הנס, ששימש אותו להגיע לעבודתו במפעל המים כל בוקר, כך שאחר הצהריים היא וחבריה רכבו בתורנות על החמור. בהמשך החצר, לאורך כל הרחוב, היה פרדס שלאורכו היו פסי ברזל ועליהם נסעה קרונית ששימשה להובלת הפרי, כך שגם חבריה של סבתא נהנו מן הנסיעה על הקרונית. סבא-רבא בנה את ביתו במו ידיו. את הבלוקים לבניין יצר בחצר. בבית היו ארבעה חדרים, שניים מהם מושכרים. משפחתנו גרה בשני חדרים, והשירותים היו משותפים. סבתא לאה הייתה מורה למלאכה בבית הספר. כבר בגיל חמש התחילה לסרוג. מקופסאות נעליים עשתה מיטות לבובות, וגם רקמה ועשתה שרשראות מפרחים שגדלו בפרדס. במיוחד אהבה סבתא את החגים. כל פורים התחפשה בתלבושות שהיא וסבתא-רבתא חנה היו תופרות. בחג הסוכות סבתא ואביה היו בונים סוכה, מקשטים אותה בשרשראות נייר צבעוניות ובפירות מן הפרדס. סבתא רבתא חנה הצטיינה בבישול, וסבתא לאה רכשה ממנה את התחביב הזה והמשיכה בו. כיום סבתא כותבת מתכונים בעיתון. שאלתי את סבתא: "באילו משחקים הייתם משחקים?" שיחקנו בקלאס, קפצנו בחבל, הקפצנו מקל (דודס), חמור-גדול-עד-השמיים, משחקי כדור, סבתא סורגת, מחבואים ועוד. שאלתי גם את סבתא אם יש לה זכרונות מיוחדים מבית הספר. "בתחילת כל חודש" אמרה, "היינו נפרדים בבית העם מן החודש הקודם, ומברכים את החודש החדש. ילד אחד היה עומד בימין הבמה וקורא בקול: "חודש שבט (לדוגמא), צאתך לשלום, וילד אחר בשמאל הבמה היה עונה "חודש אדר, בואכה לשלום", וכל הילדים שישבו באולם היו עונים בקול רם: "סימן טוב ומזל טוב, יהיה לנו ולכל ישראל", ושרים שיר לקרן הקיימת. סבתא לאה נטעה בחצר בית הספר את "עץ המדינה". זכור לה לטובה המורה מדברי, שאיתו היו יוצאים לשדה, להכיר את כל צמחי הבר. "ואיפה למדת בתיכון?" שאלתי את סבתא. "ברעננה היה תיכון שרק אז נפתח" אמרה סבתא, "ואני למדתי בו בשנה השנייה סבתא נישאה לסבא 1954 לאחר שנפתח". לאחר ארבע שנים בתיכון סבתא עברה לסמינר למורות למלאכה בת"א. בשנת אברהם קליין, שעבד בבזק, בזמנו נקרא 'דואר'. סבתא עבדה כמורה למלאכה, ולאחר כמה שנים עשתה הסבה לריפוי בעיסוק, ועבדה בבית החולים 'שלוותה'. אחרי שפרשה לגמלאות, עברה קורס לעיתונאות והתחילה לעבוד בהתנדבות בעיתונאות, כתבה בכמה עיתונים, ועד היום ממשיכה לכתוב בעיתון 'כיוון חדש' ברעננה. עד כאן הכתבה שכתב נכדי עילי. כיום עילי חייל. היה תלמיד מצטיין, מדריך בתנועת נוער, בחור טוב לב ובעל ערכים. הסבתא ועילי יושבים בצוותא לעתים רחוקות, בשל שירותו הצבאי. שיחה טלפונית טיפוסית איתו נשמעת כך: מה שלומך? סבבה. איך אתה מסתדר? אחלה. איך היחס והחברים? אחלה. יש לך צורך במשהו כשתבוא לחופשה? כן, הוא עונה, דגים ממולאים ומרק עם קניידלך. לא יכול לשכוח את הטעם והריח של האוכל שלך – ריח של בית. Cleah1@walla.com עילי חייל

3

05/2026 - 347 רעננה

להיות ישראלי באיראן: זיכרונות מימים אחרים מאת: רן תלמודי 

של משקי עופות, צאן ובקר כדי למגר את המחסור בבשר. השחיתות השלטונית הביאה בני משפחה ומקורבים של השאה לזכות בתקציבים ובמכרזים להקמת חוות לולים ועדרי צאן ובקר למילוי המחסור. בתוך חגיגת הפיתוח הזו אני הייתי היועץ המומחה להקמת החוות ולתחזוקתן. למשל, בעיר איספהן (המוכרת היום בגלל אתר הגרעין שלידה שהופצץ האסטרטגיים), עזרתי לבן דודו של השאה 2-B ע"י מפציצי אפרוחים כל 20,000 חוות שכללו לולים ענקיים של 8 להקים כבשים כל אחד ומשחטת 1500 עדרי כבשים שכללו 6- אחד, כ בשר. האפרוחים אגב, היו מגיעים מישראל. הקמת ותחזוקת הלולים הייתה אתגר הנדסי לא קטן בהתחשב בטמפרטורות הקיצוניות באזור. עמד לרשותי צוות של מהנדסים שדאגו לתכנון והקמת מערכות מיזוג האוויר בתוך הלולים. תמכתי בפרויקטים דומים בכל רחבי איראן. לאחר הקמה, הייתי צריך להריץ את הפרויקטים במשך שנה. היה לי עוזר מקומי, דוקטורנט במגמת בעלי חיים. אנגלית הוא ידע בערך כמו תלמיד כיתה ח'. החלטתי ללמוד פרסית במקום לתקשר איתו ועם אחרים באנגלית השבורה שלהם. תוך שנה השתלטתי על פרסית מדוברת בתחומים המקצועיים שלי כך שיכולתי לדבר חופשי עם גורמי מקצוע שונים. חיים בלב הכרך מיליון תושבים. אשתי מאוד 10 – טהרן היא כרך גדול מאוד אהבה אותה. העיר בחלקה יושבת על מדרון. בעמק שנמצא מ' מעל פני הים, למרגלות ההר, ממוקמת העיר 1,200 בגובה התחתית שכוללת את הבזאר. בחלק העליון שמתנשא לגובה מ' נמצאות השכונות היוקרתיות. בחורף השלג יורד 2,000 בעיר התחתית אבל נמס מייד, משהו שמזכיר את ירושלים. ס"מ. פינוי השלג 40 בחלק העליון יורד שלג שמגיע לגובה של ברחובות היה מאוד חלקי והסתכם בפיזור מלח. צריך היה לנהוג בזהירות עם צמיגי שלג ושרשראות על הצמיגים. ביום הראשון שנהגתי לא הייתי מודע לעניין. בפנייה, גלגל אחד של הרכב גלש לתעלה בצידי הכביש. למזלי היה שם מישהו שהבין שאני זר ועזר לי לדחוף את הרכב חזרה לכביש. יש הרבה דברים יפים לראות בטהרן. ניכרת בה השראה של התרבות הזורואסטרית היפהפייה שקדמה לאסלאם. בחברה הייתה לנו מזכירה זורואסטרית. היא למדה בארצות הברית, דיברה אנגלית מושלמת, והייתה מאוד אינטליגנטית. פעם אחת היא הזמינה אותנו לארוחת חג בראש השנה הזורואסטרי שנקרא "נוּּרוּּז". זו ארוחה טקסית, גדושה במאכלים מיוחדים. קסמי הבזאר ק"מ לכל כיוון. היינו מסתובבים 10- הוא ענק ומשתרע על כ

כרטיס ביקור "אני יהונתן (יוני) אשכול (לשעבר שקולניק), . אני בן למקימי 1945 מושבניק מבן שמן, יליד רעננה. דודי, יצחק שקולניק, היה ראש המועצה המקומית . גדלתי במשק המשפחתי בין הלולים, 60- רעננה בשנות ה הפרות, עצי ההדר והפקאן והמשכתי את המסורת המשפחתית בתוספת לימודי חקלאות אקדמיים. התפנית הבלתי צפויה שתוביל אותי אל לב ליבה של איראן לא הייתה על מסך הרדאר שלי. בפקולטה לחקלאות בחרתי במסלול התמחות בבעלי חיים. סיימתי את הלימודים ונתקלתי במודעה: מחפשים מדריכים חקלאיים לחברת תרופות. כך נפלתי על חברת האחים מילצ'ן (אותה ירש ארנון מילצ'ן, המוכר בימים אלה כספק השמפניות והסיגרים לנתניהו). החברה ייבאה מאירופה תרופות לבעלי חיים וחומרים מדבירי חרקים. הדרכתי חקלאים בצפון, במרכז ובדרום בשימוש במוצרים הללו. לאחר שנתיים מילצ'ן תפס אותי לשיחה קצרה: "אתה לא מיועד להישאר כאן," אמר לי, "אני רוצה אותך באיראן. החברה שלי עוד לא מכרה שם תרופה אחת, ואתה האיש למשימה". התאמתי לתפקיד כמו כפפה ליד.

יוני אשכול

נחיתה באיראן ואתגרים מקצועיים ) נחתי בטהרן. קיבלתי 1973( שבוע לפני מלחמת יום כיפור נהג ומלווה מקומי והתחלתי לחרוש את כל איראן. הצלחתי מאוד ואני יכול להגיד שעשיתי נפלאות. לאשתי סידרו 500- עבודה כמורה בבית הספר הישראלי בטהרן ששירת כ המשפחות הישראליות שחיו באותה תקופה 300 ילדים, בני בטהרן. צריך לזכור שאיראן תחת שלטון השָָאה קיימה יחסים מאוד ידידותיים עם ישראל. התקופה בה שהיתי באיראן התאפיינה בתנופת פיתוח

4

05/2026 - 347 רעננה

שם כמעט כל שבת. יש בתוכו רחוב ארוך שמוכרים בו רק זהב – תכשיטים למיניהם וחפצי אמנות אחרים. יש בבזאר, בין היתר, רחוב של בשר, רחוב של בגדים וכמובן איך לא? רחוב של שטיחים. בזמני שלטו במסחר השטיחים בעיקר יהודים. אם נכנסת לחנות שטיחים וזיהו שאתה ישראלי, יכולת לקחת הביתה שטיחים לניסיון לשבוע שבועיים. הסוחר היה בא אליך הביתה לאסוף את התשלום אם קנית, או את השטיח אם התחרטת. אפרופו שטיחים פרסיים, זו תורה שלמה. כשקונים שטיח צריך לדעת איזה שטיח זה, כלומר ממה הוא עשוי, כמה קשרים יש בו ומאיזו עיר הוא כי בכל עיר יש לשטיחים צורה אחרת. יכולת למצוא בבזאר מוסלמים, זורואסטרים וגם בהאיים. לא הייתה כפייה דתית. הלם פערי התרבות עברנו חוויה מזעזעת בחג ה"עשורא". זה חג בו מאמינים שיעים צועדים בתהלוכה בלבוש שחור ומלקים את עצמם על הגב החשוף בשרשראות ברזל עד זוב דם. חלקם נוקשים על מצחם בכוח בכתות של חרבות אימתניות. התהלוכה המרכזית של טהרן צעדה בבזאר וירדנו לראות את המחזה. למרות שכישראלים, בדרך כלל הרגשנו בטוחים והאוכלוסייה המקומית הייתה ידידותית, הצפייה בתהלוכת העשורא הייתה מפחידה בשל המקום. בהינתן האווירה הדתית הקיצונית שליוותה את האירוע, צפינו בתהלוכה בליווי מאבטח חמוש. חוויה מיוחדת ומפחידה עברתי גם במשהד – עיר קדושה לשיעים. הגעתי למשהד הרבה פעמים ובאחד הביקורים בהם סגרתי עסקה גדולה, הנציג האיראני אמר לי: "יוני, אני לוקח אותך עכשיו למקום שאתה לא ראית ולא תראה בחיים שלך, רק יש לי שתי בקשות: מהרגע שאנחנו נכנסים אתה סותם את הפה שלך, לא מוציא הגה, ואתה הולך צמוד אליי, לא זז ימינה או שמאלה. אם הנוכחים שם יידעו שאתה ישראלי הם יהרגו אותך." באחת בלילה הגענו למקום – מסגד האימאם רֵֵזַַא. זהו מתחם דתי ענק המקודש מאוד לשיעים. היו שם המוני מ' ועליהן מודבקים 4 אנשים. למסגד יש דלתות מתכת בגובה פסוקי קוראן באותיות זהב. בלטתי בחזות האשכנזית שלי ומדי פעם אנשים שאלו את המלווה שלי מי אני. הוא אמר שאני מסוריה. פחדתי אבל המשכתי בסיור עד תומו. במסגרת עבודתי ביקרתי רבות בעיר אבאדאן שנמצא בה נמל הנפט הגדול ביותר בעולם. צינורות הנפט מהבארות נכנסים לנמל ומכליות מכל העולם מתחברות אליהם ומעמיסות נפט. מעלות והעיר כולה 50 הטמפרטורות בקיץ מגיעות שם ל מסריחה מנפט. ביקרתי גם בעיר אהוואז. העיר מוארת כל מ' המוזן בגז טבעי. 200 הלילה באור יום מלפיד אש בגובה הקרקע מתחילה לרעוד , שלוש שנים לאחר שהגעתי לאיראן ושלוש 1976 בשנת שנים לפני המהפכה האסלאמית, התחלתי להרגיש אי שקט. אני הסתובבתי במקומות שכף רגל ישראלית לא דרכה בהם והייתה תחושה ששלטון השאה עומד על כרעי תרנגולת. פעם אחת הגעתי לפקולטה לחקלאות לפגישה. ישבתי בקומה שנייה ושמעתי יריות. הסתבר שאנשי המשטרה החשאית של השאה הגיעו וירו למוות בסטודנטים. האירוע לא דווח באמצעי התקשורת. אמרתי לעצמי שזה לא מקום לחיות בו וחזרנו לארץ.

1979 , השאה ואשתו עוזבים את טהרן

קצת על המשפחה בנות ובן, וגם 2 – אני נשוי לבת שבע ויש לנו שלושה ילדים נכדים. הבן נשאר בבן שמן ומחזיק בין היתר חוות סוסים. 10 הרוח האיראנית אינטליגנטים? יש ביניהם כאלה, חרוצים? יש ביניהם גם כאלה, יזמים? הם יזמים בדבר אחד - איך לרמות אותך ולהוציא ממך יותר כסף. זה נכון לכל תחום אצלם, לאו דווקא בבזאר. מכורח הנסיבות למדתי לעמוד על המקח. גם אשתי. היא הייתה אלופה בלהתמקח, אפילו עם הירקן שלנו. למה אנחנו לא מצליחים לנצח את האיראנים? כי הם שקועים בפנטיות דתית. קח את הפנטיות הדתית של מאה שערים כמשל: לא לימודי ליבה, לא שילוב בצבא, לא יציאה לעבודה. ישראל מצליחה לנצח את מאה שערים? קטגורית לא. כך גם בספק אם תצליח לנצח את קשי העורף הדתי האיראני. בזמני היו שם דתיים קיצוניים, ראה תהלוכת העשורא שתיארתי, אבל תחת שלטון השאה איראן הייתה מדינה חילונית. יכולת לראות הרבה נשים בלי חיג'אב. לאחר המהפכה האסלאמית המדינה השליטה חוק דתי והקצינה מאוד. במסגרת עבודתי לא התרשמתי במיוחד מחוכמתם של האיראנים. נכון, יש להם היום טכנולוגיה גרעינית, טילים בליסטיים מדויקים ורחפנים אבל אני חושד שזה לא בא מהם אלא מתמיכה טכנולוגית אינטנסיבית של סין, רוסיה וצפון קוריאה. כלומר ישבו אצלם צוותים זרים שעזרו להם ישראל בנתה לאיראן 70- לפתח את הדברים הללו. בשנות ה מתקן להתפלת מים. עקב המהפכה ישראל הסתלקה משם. האם האיראנים לקחו את ההתפלה קדימה בעצמם? לא! היום יש להם בעיית מים חמורה ביותר, איראן מתייבשת. איך ייגמר הסיבוב הנוכחי? אני לא יודע אם נצליח להסיר את האיום האיראני. אני כן יודע שהמושג פשרה לא קיים בלקסיקון שלהם והגאווה משחקת אצלם תפקיד מרכזי, וגם יש להם יכולת פנומנלית לנהל משא ומתן. המערב, כולל ישראל, לא מבינים את הרוח הזו".

rtalmudi@gmail.com

5

05/2026 - 347 רעננה

והתפלתם מים בששון בשיטה זו מקררים מים מלוחים עד שהמים קופאים, והמלחים מופרדים מגבישי הקרח. את השיטה הזאת גילו חוקרי הקוטב הצפוני כשבדקו את הקרחונים הצפים בים הצפוני ונוכחו לתדהמתם שהמים המתקבלים מהפשרת הקרחונים ראויים לשתייה. מאת: אביבה קינג 

אצלנו, אבי שיטת התפלת המים המלוחים באמצעות הקפאה היה המהנדס הישראלי אלכסנדר זרחין. בשיטה זו הזרימו מי ים מקוררים למכל שבו שורר לחץ נמוך מאוד. נוצרת שכבת קרח על פני המים, אוספים את גבישי הקרח ומתיכים אותם למים נוזליים. מתקן ההתפלה היה קטן והתאים בעיקר לאזור הערבה ואילת. כיום, כאשר מדינות רבות בעולם מביטות לישראל בחיפוש אחר פתרונות למחסור במים, סיפור ההתפלה המקומי הוא גם סיפורם של האנשים שפעלו מאחורי הקלעים. ד"ר יוסי דרייזין מספר לי כיצד הפכה ישראל ממדינה מוכת בצורת למעצמת מים עולמית, עם מתקני התפלה עצומים לאורך חופי הים התיכון, המספקים חלק ניכר ממי השתייה של אזרחי המדינה ומשמשים מודל לחיקוי עבור מדינות המתמודדות עם משבר מים.

לפני פחות מעשרים שנה הוצפה המדינה בקמפיין ״ישראל מתייבשת״ במהלכו

הוטלו מגבלות חמורות על השימוש הביתי במים, לרבות השקיית גינות ושטיפת מכוניות. שר החקלאות דאז, רפאל איתן, הגדיל לעשות והציע להתקלח בזוגות כדי לחסוך מים. אבל מאז אומנם לא עברו הרבה מים בירקון, אבל כן נבנו שישה מתקני התפלה מהמפותחים בעולם המספקים מהמים למשקי הבית. אנחנו נמצאים במקום 80%-70% השלישי בעולם בשימוש במים מותפלים (אחרי קטאר וסינגפור). מכרז למתקן נוסף בעמק חפר, הצפוי לספק מיליון מ״ק בשנה, כבר פורסם. 400 , תושב רעננה ד״ר יוסף דרייזין פגשתי לשיחה את שעבר לאחרונה לדיור מוגן באלקנה, מהנדס מערכות ומשאבי מים, שעסק שנים רבות בתכנון משק המים, והוא מחלוצי מתקני ההתפלה בישראל. הוא גם זוכה פרס רשות המים על פעילותו.

יוסי ושרה דרייזין. צילום: אריק סולטן

איך הגעת לנושא המים? , ולמדתי בטכניון לתואר ראשון 1940 "נולדתי בחיפה בשנת ושני בפקולטה להנדסה חקלאית, במגמת קרקע ומים. לאחר נישואיי לשרה, מרפאה בעיסוק, נסענו לארצות הברית. עשיתי שם דוקטורט בהנדסת מערכות במשאבי מים. כשחזרנו לארץ עבדתי במסגרת נציבות המים, ומוניתי לראש אגף התכנון. הכנתי תכניות אב למשק המים, במסגרתן ערכנו תחזיות באשר לצרכים הצפויים של משק המים בישראל משנת ועשרות שנים קדימה. במסגרת תוכנית האב חזיתי 1994 מצב קשה, כתוצאה משינויי האקלים, ובמיוחד לאור גידול האוכלוסייה והצרכים של שכנינו. רציתי לקדם את נושא ההתפלה, לא רק באזור הערבה ואילת. הכנתי תוכנית אב כללית, והבנתי שצריך מים מותפלים בהקדם. סימנתי היכן יוקמו המתקנים - לא רחוק מן הים, ליד מרכזי אוכלוסין. לא הכול עבר חלק. נקראתי לסדר על ידי אגף התקציבים באוצר, משום שהעזתי לקדם את ההתפלה במשק המים. התוכנית על ידי משרד האוצר, שטען 90 נחסמה במשך כל שנות ה-

ישראל מתייבשת

"עברנו תקופות שחונות של בצורת", מספר דרייזין,"ומאגרים טבעיים התרוקנו, והבנו שהפיתרון היחיד הוא להתפיל מים". מה פירוש התפלה? התפלה באה מהמילה תפל, דהיינו חסר טעם, לא מלוח. זהו תהליך של הפרדת מלחים ומומסים אחרים מן המים, בעיקר כדי להפוך מים שאינם ראויים לשתייה למים ראויים שנה. יורדי 2,000- לשתייה. מדובר בשיטה המוכרת זה כ ים, למשל, יצרו לעצמם בהפלגות ארוכות מי שתייה: הם העמידו בשמש סירים ובהם מי ים, ואת אדי המים שהתקבלו בתהליך ההתאדות אספו לתוך כלי קר שבו הם התעבו. דרך אחרת להפריד את המלחים מן המים היא בשיטת ההקפאה.

6

05/2026 - 347 רעננה

המים מטורקיה. הטורקים הציעו להקים נמל ימי ליד הנהר הגדול שנשפך לים, סמוך לאנטליה, כזה שיוכל לקבל מכליות ענק. המכליות ישאבו מים מהנהר, יסננו אותם, ומשם יביאו אותם לישראל. בארץ נקלוט אותם ונזרים לתוך המערכת הארצית. בדקנו את הנושא וגילינו שיש בעיה: צריך מכליות ענק, שצריך לנקות אותן מנפט לפני שמובילים בהן מים. עשינו מכרז בינלאומי וקיבלנו שתי הצעות. היה צריך לממן אוניות ולהקים נמל בישראל, ואני הייתי אחראי לתמחור. יצא שזה יקר יותר מכל ההוצאות על מים מותפלים. אבל הייתה עוד בעיה: איך יוצאים מההתחייבות של המדינה כלפי הטורקים. נסעתי לאנקרה עם שלושה יועצים, ישבנו עם סגן שר המים הטורקי ודיברנו איתו באנגלית. הוא פתח את הדיון ואמר שיש להם בעיה: לפי תקנות הבריאות, הם חייבים לספק מים מותפלים לבתי מלון, כי האזור הוא אזור תיירותי. לכן הם צריכים את המתקן שהקימו בנהר עבור בתי המלון. הוא שאל אם יש לנו הצעה איך לפתור את זה. נשמנו לרווחה. 'אין בעיה', אמרתי, 'לא צריך'. איזה מזל גדול היה לנו", צוחק יוסי, "תארי לעצמך שהיינו בונים על המים הטורקיים האלה כחלק מהפתרון". האם נפתרה אז הסדרת המים עם הפלסטינאים? "זה סיפור מעניין. כמנהל אגף התכנון נמניתי עם הגוף המנהל , בעקבות הסכמי אוסלו, נחתם 1995 של נציבות המים. בשנת גם פרק המים שהסדיר את היחסים בין ישראל והפלסטינים בכל נושא המים והביוב. שימשתי אז יושב ראש מטעם ישראל, ונציב המים הפלסטיני שימש יושב ראש מטעמם. הצעתי לנציב הפלסטיני, פאדל קוואש, שאגיש לו פתרון כולל לאישור, וכך היה. מסרתי לו תוכנית, והוא חזר אליי לאחר שלדבריו התייעץ עם אבו מאזן, שבאותו זמן שימש יועץ אישי ליאסר ערפאת. פאדל הציג שלוש דרישות: מחיר מים נמוך לצרכנים, מניעת אפשרות שישראל תסגור את המים בעת אירועי עימות, והצהרה שאין בפרויקט המוצע משום ויתור על דרישתם לבעלות על המים ביהודה ושומרון. אחרי שבדקתי הכול, מסרתי לפאדל את התוכנית המלאה. סופו של הסיפור היה שפאדל רץ עם המסמכים להודיע לערפאת, ולהפתעתו ערפאת זרק אותו מכל המדרגות, בטענה שהוא לא מבין שפיתרון בעיות רק יפגע במדיניות הפלסטינית. פאדל, ככל הנראה, עזב הכול ועבר לגור בקפריסין". סוף דבר וגם המשך "היינו פורצי דרך בהקמת מפעלי התפלה, והפכנו לאור לגויים. לימדנו אותם איך להתקין ואיך להפעיל מתקנים כאלה. העולם למד מאיתנו. הייתי מופיע בפורומים בינלאומיים". על כך קיבל דרייזין לאחרונה בטקס מרגש את אות מפעל החיים על תרומה יוצאת דופן בתחום ההתפלה בארץ ובעולם. לגמלאות, ובנו שי מונה למנכ"ל 2007 יוסי פרש בשנת מתקן ההתפלה באשקלון. "הוא ממשיך את דרכי", הוא אומר בגאווה רבה. ליוסי ולשרה שלוש בנות ובן, נכדים ונינים, וכולם, מסכם יוסי, "שותים מים מהברז, ואין להם 'מי עדן' - בזבוז כסף" . אז מדוע אנשים בכל זאת שותים מי עדן? שאלתי. "כי הם שוטים ב-ט..." הוא מחייך. Kenig1@bezeqint.net

שהחקלאים לא יוכלו לשלם, ולכן אין צורך בהתפלה. הם ביקשו לעכב את נטל ההוצאות הכרוכות בפרויקטים האלה עד שתבוצע רפורמה מקיפה במשק המים. רק כשמשבר המים הגיע לממדים קטסטרופליים ומפלס הכנרת ירד החלטה 1999 מתחת לקו האדום, קיבלה הממשלה בשנת היסטורית להורות למשרדי האוצר, התשתיות הלאומיות והפנים להתחיל בהכנת המכרזים הנדרשים להקמת מתקני ההתפלה הגדולים. התוכנית שהבאתי ואושרה הייתה הבסיס לכל מערכות ההתפלה שהוקמו בהמשך הדרך. התרומה שלי לנושא ההתפלה הייתה בתוכנית השימוש במים מותפלים, ובהמשך ניהלתי מטעם המדינה את המערכת שפיתחה את המתקנים שהוקמו - באשקלון, בפלמ"חים ובחדרה. המתקן הגדול בישראל נמצא בשורק, והוא מספק מים באיכות מי שתייה למערכת המים הארצית. אני טיפלתי במיקומם, ויחד עם החשב באוצר הוצאנו מכרזים. היזם שזוכה מביא את כל הכסף, בונה את המתקן ומפעיל אותו, ומשלמים לו עבור המים. היזמים הם קבוצות חיצוניות, בעלות הון, ידע וניסיון מוקדם בהקמת מתקנים כאלה. ככל שהמתקן גדול יותר, מחיר המים נמוך יותר".

מתקן ההתפלה בשורק, הגדול מסוגו בארץ ובעולם.

יתרונות ההתפלה ברורים, אך יש גם חסרונות? "היתרון כמובן שהיא מספקת פיתרון למחסור במים מתוקים, מונעת תלות בגשמים ומבטיחה אספקה קבועה. החיסרון הוא שהתפלה גורמת למחסור במגנזיום ובסידן במי השתייה, והעלות שלה גבוהה יותר". היום המים בברז ברעננה הם מים שמגיעים מהמוביל הארצי של 'מקורות'. מחדרה ודרומה, המים בצינור הם מים מותפלים. המוביל הארצי מתחיל בכנרת, מעלים את המים מהמים של 80% . לגובה לכיוון דרום, עד באר שבע ודרומה המוביל הם מים מותפלים. "אנחנו מספקים מים גם לירדן, וגם לכפרים הערביים ולעזה. במסגרת עבודתי הייתי אחראי מול הפלסטינים על אספקת מים וביוב לכפרים, בהתאם להסכם המים באוסלו. הייתה גם תקופה שרצינו לייבא מים מטורקיה, זה היה בזמן שהיו עדיין יחסים טובים איתה. ישראל הגיעה להסכמה עם ממשלת טורקיה שלפני ארדואן, לפיה ישראל תקנה מים מטורקיה. הקימו ועדה משותפת לנו - רשות המים, אני, החשב הכללי באוצר ויועצים נוספים. הוועדה הזאת קיבלה על עצמה לבדוק איך מיישמים את הסיכומים המדיניים, ואיך מביאים את

7

05/2026 - 347 רעננה

אריה אמיתי לא צריך לשאוג כדי (סרן עידו ברוך ז״ל) שיראו שהוא מלך.

הרגעים הקשים ביותר בחיי. נפילתו של נכדי היקר, סרן עידו ברוך ז"ל, במהלך מלחמת חרבות ברזל. בתוך השקט הכואב שנשאר אחריו חיפשתי למלא את הימים והחלטתי לכתוב מכתבים לדמויות הכי יקרות לי בעולם - נכדיי האהובים, כולל עידו. רציתי לתפוס את הרגעים הקטנים והיקרים שלי איתם כדי לשמר אותם לעד. הכתיבה העצימה בי את ההכרה באהבה שיש בי לכל אחד מנכדיי, והדגישה את התחושה של חשיבות הנתינה שבקרבי, וחשיבות ההקשבה להם".

מאת: נילי אפלבוים  דווקא אחרי נפילתו של נכדה, סרן עידו ברוך ז״ל, במלחמת חרבות ברזל לפני

שרה היא אלמנתו של דן ברוך ז"ל, חבר מועצת העיר רעננה מרשימת 'למען התושבים' ומי ששימש כמורה לטבע וחקלאות בבי"ס ברטוב, והמרכז לתולדות רעננה קרוי על שמו. היא עצמה עבדה עד לפרישתה כמורה לחינוך מיוחד בבי"ס הוד בהוד השרון, ובשעות אחה"צ ריכזה מרכזי למידה בבתי ספר יסודיים ברעננה. שרה ודן היו נשואים חמישים שנה ויש להם ארבעה ילדים ושנים עשר נכדים. שנתיים, גמלה בשרה ברוך ההחלטה להוציא ספר ובו אסופה של שנים עשר מכתבים שכתבה, כל מכתב מיועד לכל נכד/נכדה שלה. ״תקשיבי״, אמר לה חיים ברוידא ראש העיר בערב ההשקה, ״זה רעיון נהדר. את התחלת פה סטארט אפ״.

הספר של שרה

הנכד . הוא היה ספורטאי 100% "עידו היה ילד מושלם. ילד של מצטיין, שחקן בנבחרת הכדורסל היישובית, חניך ומדריך בצופים. הוא סיים בהצטיינות יתרה את לימודיו במגמת סייבר ומדעי המחשב. ממש בזבוז של ילד שיכול היה לתרום למדינה הזו המון המון. סיים את קורס הקצינים בהצטיינות יוצאת דופן. את הדרגות ענדו לו שלושה: ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. עידו היה מפקד צוות ביחידת אגוז בעוצבת הקומנדו והוא נפל בדרום רצועת עזה כתוצאה מהיתקלות עם מחבלים. הוא לוחם אמיץ, מקצוען, בעל לב ענק והיה מקור של השראה לפקודים שלו. המוטו שלו היה: "אריה אמיתי לא צריך לשאוג כדי שיראו שהוא מלך".

דן ברוך ז"ל ‹

על הספר כל מכתב בספר שונה מרעהו, כל אחד מותאם לנכד אליו היא כותבת. ביכולת ביטוי מרגשת היא תופרת בתפירה אישית מילים של אהבת סבתא לנכדיה, ומדגישה את תכונותיו של כל נכד והייחודיות שלו. בסיום כל מכתב היא מקדישה לנכד שיר, מאוצר השירה הישראלית, התואם את דמותו. איך נולד הספר? "הרעיון לכתיבת הספר", אומרת שרה בעצב, "נולד מתוך

8

05/2026 - 347 רעננה

חמודות בשם דן ברוך שהפך להיות בעלי. קשה להבין את צירוף המקרים הזה. מסתבר שמלמעלה היה מי שניתב אותי חזרה לשם משפחתי המקורי. וזה לא צירוף המקרים היחיד עם דן. הייתי אמורה לסיים תיכון בהדסים ומשם להמשיך לסמינר למורות, אך דודתי לא יכלה לממן זאת והיא שלחה אותי לבי"ס למטפלות בקרית ביאליק, שם סבלתי ממש. אבל מעז יצא מתוק כי נשלחתי לעבודה מעשית בפנימייה בהוד השרון, ושם הכרתי את דן ששימש מדריך". על דן והחיים המשותפים "דן בעלי היה אדם משכמו ומעלה. בימים היה מורה לחקלאות בבי"ס ברטוב ברעננה ובערבים הרקיד ריקודי עם ברעננה ובכ"ס. הוא הקים מפלגה בשם 'למען התושבים', וכיהן קרוב שנה כחבר מועצה. הנתינה הייתה דרך חייו .ביתנו היה 30- ל פתוח לכל תושב שהיה זקוק לעזרה או לפתרון בעיה. נאמר עליו ש"הוא פוליטיקאי מזן אחר". יחד עם זאת הייתה בו המון תמימות והוא האמין לכל האנשים גם כשהם לא באמת נזקקו לעזרה. ניסיתי להאיר את תשומת ליבו לכך, אך תגובתו הייתה תמיד: "אני נולדתי לעזור לאנשים. תקבלי את זה. אין מה לעשות, אני לא יכול להשתנות". לא פעם נאלצנו לבטל תוכנית לצאת לסרט או להצגה כי מישהו היה מתקשר אליו לבקש עזרה: "קחי חברה ותצאי איתה", היה אומר. הוא חינך אותי להיות עצמאית. ניהול כספי הבית קניות וכד' לא עניינו אותו. לכן כשהתאלמנתי, בניגוד לחברות אלמנות אחרות, הייתי מחושלת. ידעתי לחיות לבד". סיפור על אסיר תודה "דני היה חבר בוועדת הנחות של העירייה. יום אחד מתקשר אלינו אסיר מבית הסוהר. בתחילה נבהלנו אך הבחור הציג את עצמו בשמו וביקש להודות לנו: "אימי התקשרה אליי", הוא הנחה 80% אמר בהתרגשות, "וסיפרה לי שבזכותך היא קבלה בארנונה. כשאצא לחופשה אני רוצה לבוא אליך הביתה כדי להודות לך באופן אישי. ובאמת יום אחד דפק על דלתנו בחור צעיר יפה תואר, הציג את עצמו, סיפר על חייו במשך שעתיים וחלק איתנו את מה שהביא אותו לכלא. החלטנו לאמץ אותו והוא היה מגיע אלינו לחופשות. כשהשתחרר מהכלא הוא הכיר בחורה וביקש מאיתנו שנלווה אותה לחופה כי אין לה משפחה בארץ. הקשר אתו נמשך עד היום". על החיים לאחר הפרישה למרות הקשיים שחוותה שרה בחייה, החיוך אינו מש מפניה. "אני בחורה מאוד אופטימית, וזה עוזר לי בחיים. אני מוצאת את הטוב גם בדבר הרע. אני אישה של אנשים ומארחת בביתי .07:00 המון חברים. לפעמים לקפה ראשון של בוקר בשעה ביום ההולדת האחרון שלי בתי ארגנה לי מסיבה בה השתתפו חברות. 65 אני גמלאית לא משועממת. אני מתנדבת בתכנית שנקראת "קריאה בהנאה". מספרת סיפורים לילדי כיתות א' וב'. אני גם מלווה ועוזרת לעולה חדשה נכה. אני סבתא פעילה. הנכדים מבקרים אותי במהלך השבוע, ויש כמובן חוגים, טיולים נופשונים וספרים. appel@eng.tau.ac.il

עידו עם סבתא שרה

השכול שרה מדברת על השכול בעצב רב ובעיניים דומעות, "השכול בשבילי זה כניסה לבור שחור שקשה לתאר במילים. לאבד נכד במלחמה זה פצע בלב שלעולם לא יגליד. זה זיכרון חי של חיים שנגדעו מוקדם מדי. עבורי השכול מהווה גאווה במי שהיה וכאב על מה שלא הספיק להיות". מה עוזר? "מעבר לכתיבת הספר אני גם חברה בעמותה שנקראת 'משפחה אחת' . זהו ארגון לאומי לטיפול במשפחות שכולות בישראל, הנותן מעטפת כוללת לכל אחד מבני המשפחה השכולה ופועל למען שילובם מחדש בחברה. סבתות וסבים 11 ארגנו סדנה אצלי בבית לקבוצה של בהנחייתה של עובדת סוציאלית. קיבלנו הדרכה כיצד להתמודד עם השכול. התגבשה קבוצה מאוד נחמדה, חמש מהנשים רענניות, ויש לנו קשר שוטף בוואטסאפ. מעבר לזה השתתפתי בימי עיון, בנופשונים ובטיולי ג'יפים, שמארגנים לנו ג'יפאים בהתנדבות ובראשם עופר. אני גם רוצה להעלות על נס את נאוה פרומנסקי, רכזת "משפחה שנים את 'הבית 24 אחת" באזור המרכז ומי שמנהלת מזה החם' ברעננה מטעם העמותה. נאוה אישה מקסימה שהכניסה לתוכנית את מעגל הסבים והסבתות השכולים שעד כה לא התייחסו אליהם. היא פשוט נמצאת שם בשבילנו תמיד". זיווג מהשמיים "אני בת יחידה. כשנולדתי חלתה אמי ולא יכלה לטפל בי. דודתי אימצה אותי וגדלתי בביתה שהיה לי בית נהדר. כשהייתי בכיתה ג' ניגשתי אל המחנכת וביקשתי ממנה לשנות את שם המשפחה המקורי שלי שהיה ברוך למזרחי ביבי, שם דודתי שאימצה אותי. לימים כשהתבגרתי, פגש אותי עלם

9

05/2026 - 347 רעננה

המסע ממילים שנתקעות לדיבור שוטף

בקלינאות תקשורת באוניברסיטת בוסטון. במהלך לימודיי באוניברסיטה הייתי הולכת להקריא ספרים לאנשים עיוורים ועבדתי עם ילדים עיוורים. החלום השני הביא אותי ואת בעלי לארץ אבל בעלי לא מצא עבודה. חזרנו לארה"ב 1968 בשנת ועשיתי תואר שני בהפרעות תקשורת. לאחר מכן חזרתי לארץ ועבדתי כקלינאית תקשורת ברעננה מטעם משרד החינוך. אבחנתי וטיפלתי בילדים בגנים ובבתי ספר. במסגרת עבודתי נוכחתי שאינני יודעת כלל איך לטפל בגמגום ואני לא הייתי היחידה. קראתי ספרים בתחום, ניסיתי הרבה דרכים אך דבר לא הצליח. למרות הכישלונות הנושא הזה מאוד איתגר אותי. בשלב מסוים הגיע זוג מקנדה והם ערכו סדנאות לטיפול בגמגום בעזרת גשטאלט (אסכולה פסיכולוגית). עשיתי את הסדנה אבל גם השיטה הזו הכזיבה. לאחר מכן התוודעתי לשיטה שנפוצה בארה"ב בשם "עיצוב שטף דיבור". נסעתי לארה"ב ולמדתי את השיטה אצל האיש שפיתח אותה. חזרתי . התפטרתי ממשרד החינוך ופתחתי בכפר 1988 לארץ בשנת שמריהו קליניקה לטיפול בגמגום. עבדתי עם השיטה וראיתי שגם היא לא מי יודע מה מצליחה".

מאת: רן תלמודי 

היכולת להוציא משפט מהפה נתפסת עבור רבים מאיתנו כפעולה מובנת מאליה.

אך עבור מי שמתמודד עם גמגום, כל הברה עלולה להפוך למסע מפרך. גמגום הוא הרבה מעבר לשיבוש בשטף הדיבור. הוא חוויה רגשית וחברתית שמשפיעה על האופן שבו המגמגם רואה את עצמו ואיך הוא נתפס בעיני העולם. שניסה משה רבנו הדוגמה הראשונה בהיסטוריה היא אולי לשכנע את ה' שהוא אינו מתאים להנהיג את בני ישראל ולדבר ּה וּּכ ְְב ַַד ל ָָש ׁׁוֹֹן א ָָנֹֹכ ִִי" (שמות ד', י'). דוגמה �ֶּ ּי כ ְְב ַַד פ �ִּ מול פרעה כ היסטורית מפורסמת נוספת, שזכתה להמחשה קולנועית , שיחסיו עם קלינאי התקשורת שלו ג'ורג' השישי היא המלך נחשפים במהלך כהונתו, אותה נאלץ לקבל למרות רצונו. הסרט מגיע לשיא מרגש כשהמלך מצליח לנאום ברדיו נאום רהוט המאחד את בני עמו ערב מלחמת העולם השנייה. מהאוכלוסייה בעולם מתמודד עם גמגום, והיום יש 1%- כ טיפולים המאפשרים לאדם המגמגם להגיע לדיבור שוטף. , היא קלינאית 80 מרעננה, שלאחרונה מלאו לה ברברה ד ָָם תקשורת שהתמחתה בטיפול בגמגום, פיתחה שיטה Dynamic Stuttering ייחודית ויעילה בתחום ששמה (טיפול דינמי בגמגום) ומאחוריה הצלחות רבות. Therapy

שום דבר לא עובד, חתיכת אתגר "מאוד מאוד רציתי לעזור למגמגמים. איכשהו במהלך העבודה והניסיונות עליתי על משהו שלא דיברו עליו אף פעם. שיטת עיצוב שטף הדיבור דגלה בללמד את המטופל להאט את קצב הדיבור ולדבר ח ָָלק בשילוב נשימות במהלך הדיבור. שאלתי את עצמי: 'דיבור איטי עם נשימות זה לדבר חלק'? הרי דיבור כזה לא נשמע טבעי. עלה בדעתי שאולי יש פה משהו מערכתי. אולי אנחנו צריכים להפסיק להתמקד בצורת הדיבור ולהתחיל לחשוב על פנימיות המגמגם. תחקרתי את המטופלים: איך הם מדברים, מה הם מרגישים, מה הם חושבים על איך צריך לדבר ועוד. הקשבתי למה שהם אמרו וגם ניסיתי לחקות אותם. המהלך הזה איפשר לי להבין איך מערכת הדיבור עובדת אצל המגמגמים , ואז ירד לי האסימון:

ברברה דם

איך כל זה התחיל? בערך היו לי שני 12 "גדלתי בארה"ב ליד בוסטון ובגיל חלומות: האחד היה לטפל באנשים עיוורים חירשים, זאת לאחר שהתוודעתי לסיפורה של הלן קלר, והשני לעלות לארץ ישראל. החלום הראשון סלל את דרכי לתואר ראשון

10

05/2026 - 347 רעננה

ולאחר מכן זום. האם טיפול דרך זום אפקטיבי? בהחלט, כי למעשה בטיפול אני לא נוגעת באנשים, רק מדברת איתם. אגב, זה מתאים לגברים חרדים שמסיבות הלכתיות לא רוצים לשבת בחדר בחברת אישה. בשלב מסוים התחלתי להעביר קורסים לקלינאי תקשורת על השיטה שלי.

המגמגמים לוקים בשליטת יתר. בדיבור תקין אנחנו לא מודעים לפעולות הפה, לקול ולצליל שלנו. אנחנו לא חושבים תוך כדי דיבור מה תהיה המילה הבאה שנגיד אלא התהליך הוא אוטומטי, זורם, שוטף. לעומת זאת, המגמגמים מפעילים שליטת יתר על התהליך וזה תוקע אותם. אדם שמגמגם חושב לא רק על תוכן הדברים עליהם ידבר, הוא חושב גם על המילים בהם ישתמש כדי להביע את התוכן והוא גם חושב מה יגידו על הדברים שאמר ומנסה לשלוט על אופן הוצאת המילים מהפה. בקליפת אגוז אני אומרת: גמגום אינו רק בעיית דיבור, אלא הוא תוצאה של הפרעה בתהליך הטבעי והאוטומטי של הפקת הדיבור במוח. חשפתי תופעה מעניינת להוכחת התזה שלי: מגמגמים, כשהם מדברים לעצמם, הם לא מגמגמים. למה? אין להם צורך בשליטת יתר. אם כך, שליטת היתר בדיבור משבשת את התהליכים הטבעיים של הפקת הדיבור. שיטות הטיפול השונות מעודדות את המגמגם לחשוב לפני הדיבור כדי לשלוט בגמגום אבל פה בדיוק נקודת התורפה של שיטת עיצוב שטף הדיבור. היא מנסה ללמד את המגמגם לשלוט בדיבורו, אבל יש לו כבר שליטת יתר, ולכן הכיוון צריך להיות הפוך, כלומר למזער את שליטת היתר. אני מנסה להקנות למגמגם את ההרגשה שכאילו אין לו פה שזז, שהכול אוטומטי. מצד המגמגם הוויתור על השליטה הוא עניין קשה. המטופל צריך להאמין שאפשר ולכן הטיפול נמשך מפגשים. 30 שעות מפגש ויכול להתארך אף ל 14- בממוצע כ בנוסף, המטופל מקבל שיעורי בית לתרגול עצמי. הקדשתי את הקליניקה שלי בכפר שמריהו אך ורק לגמגום. התחלתי לטפל בשיטה שלי לאור התובנות שקיבלתי וראיתי הצלחה רבה. יחד עם ההצלחה צריך להגיד שלא לכולם אני מצליחה לעזור וההצלחה תלויה לא רק בשיטה אלא גם במטופל, באמונתו ומוכנותו לעשות מהפך. הרציתי על השיטה שלי בארץ במקומות שונים וגם בארה"ב. היו שהתלהבו והיו שהתנגדו כי הגישה שלי הייתה לגמרי הפוכה לדעה השלטת". איך קורה שהמגמגמים רוכשים שליטת יתר? "אין סיבה אחת, יש הרבה סיבות. מצאו שאצל מגמגמים יש אזורים במוח שעובדים אחרת מאשר אצל בעלי הדיבור התיקני. כנראה שיש סיבות ביולוגיות בשילוב עם חולשת זיכרון בשלב התפתחות הדיבור אצל הילד, כאשר הוא מתחיל להתייחס למילים כיחידות שלמות ולא כאוסף של הברות. למשל, הוא שומע מילה חדשה, מורכבת מבחינתו, ולא זוכר איך להגות ואז אולי מתאמץ להיזכר ונתקע". ניסית להפיץ וללמד את השיטה שלך? "לאחר עשר שנות פעילות בקליניקה סגרתי אותה כדי להפנות את תשומת ליבי להפצת השיטה. כחלק מההפצה כתבתי ספר – שיצא לאור בארה"ב. Generating Fluent Speech – התחלתי ללמד את השיטה במקומות שונים בארץ . בין היתר היה לי רומן עם בני ברק. עוד בזמן הקליניקה, היו מטופלים משם שלא רצו להגיע לכפר שמריהו. גורמים בבני ברק ביקשו שאתחיל לטפל שם לאור האחוז הגבוה יחסית של מגמגמים במקום. הם מצאו לי מקום בבניין של הרב פירר (המפורסם כיועץ לעניינים רפואיים סבוכים). במקביל לעבודה בארץ, עבדתי עם מטופלים בחו"ל דרך האינטרנט - סקייפ ודומיו

אני לא מפרסמת את עצמי, חבר מביא חבר. היה לי מטופל מהודו שגמגם קשה. הוא התחתן בשידוך. נולד לו בן ואשתו החליטה שבגלל הגמגום הוא משפיע לרעה על הילד. היא החליטה להתגרש ומנעה ממנו מפגשים עם הילד. האב הגיע אליי מדוכא ולמד לדבר. אל אשתו הוא לא חזר אבל את הילד הוא פגש. היו לי כמה מטופלים פקיסטניים, אחד סעודי, ואפילו היה לי קשר עם קלינאית תקשורת מאיראן. כולם ידעו שאני ישראלית. בימים אלה אני עובדת על קורס מוקלט של השיטה שלי. הקורס יהיה זמין באינטרנט וכל המעוניין יוכל לרכוש את הקורס וללמוד את השיטה". קצת על משפחתך "אני אלמנה ונמצאת בזוגיות. יש לי שתי בנות ושלושה נכדים ביולוגיים, ובנוסף נכדיו של בן הזוג שלי גם קוראים לי סבתא". לסיכום? "תמונה טובה מאלף מילים, על אחת כמה וכמה וידאו. אראה 20 לך קליפ ששלח לי מטופל מהזמן האחרון. הוא בשנות ה לחייו והגיע אליי עם גמגום קשה. לא תרגיש שהוא גמגם פעם (אני מעיד שאין זכר לגמגום): התחלתי לגמגם בגיל שלוש וחצי, מאז שאני זוכר עצמי. תמיד כשהייתי מסתכל על אנשים סביבי שמדברים, לא הבנתי איך הם עושים את זה בכזאת קלות. איך הם יכולים להגיד מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, כמה שהם רוצים, באיזה קצב שהם רוצים. אני מצד שני הייתי צריך להתאמץ על כל צליל, על כל מילה שאני רוצה להוציא מהפה. כאילו זה איזשהו הר שצריך לעבור אותו.... היום אחרי שסיימתי את התהליך, אני יכול לומר בפה מלא שהוא שינה לי את כל התפיסה שלי כלפי דיבור. לפני התהליך התייחסתי לדיבור כסוג של משימה, כשדה מוקשים, והייתי כל הזמן מתכנן איך לומר את המילה הבאה, איך לצלוח את המשפט הבא. הבנתי שאפשר אחרת, שדיבור יכול וצריך להיות פעולה קלה וטבעית, פעולה שבכלל לא מצריכה מאמץ ממני... בזכות התהליך הבנתי שגמגום הוא לא הבעיה עצמה, אלא הבעיה היא שילוב של דפוסים, פיזיים ומחשבתיים... rtalmudi@gmail.com

11

05/2026 - 347 רעננה

מבזקים... מבזקים... מבזקים

יהודית הלפר מאת: 

מבזקים

, שי קלפר, ביקר במרכז מפקד פיקוד העורף ✿ ההפעלה העירוני לחירום ברעננה והביע הערכה רבה על ההיערכות המקצועית של העירייה למצב חירום - בפגישה שהתקיימה במרכז השתתפו, נוסף לראש העיר, בכירים מפיקוד העורף, מפקד משטרת כפר סבא ואזור השרון, יורם כהן, ובכירים בהנהלת העיר.

בתקופת מלחמת איראן חגגו במרכז היום סדר פסח ✿ באווירה משפחתית עקב אילוצי המלחמה והוראות פיקוד העורף. האווירה הייתה שמחה וחגיגית וראש העיר הגיע לשמוח עם החברים ואיתו הגיעו לברך יו"ר העמותה, מאיר קצין, מנכ"ל העמותה ,חיימק'ה פרלשטיין, וראש צוות אזרחים ותיקים באגף הרווחה בעירייה, משה שבתאי. שבתאי צייד את חברי המרכז בערכות רבות להפעלה. הדיה קבנור ליוותה בנגינתה את האירוע.

קריית תרמו מאות חבילות שי לתושבי רעננה תושבי ✿ , ששהו שבועות ארוכים במקלטים - החבילות, שמונה שנתרמו ונארזו ע"י מתנדבים, הכילו צעצועים, משחקים, ספרים ואיגרת אישית מראש העיר, ברוידא, בשם כל תושבי רעננה, המביע תמיכה, הערכה וחיזוק לתושבי קריית שמונה במקלטים ובפרט לילדיהם.

- שני אירועים התקיימו מרכז התרבות, הכושר והפנאי ✿ הפעם "זיכרון בסלון", בערב יום השואה: במרכז אחרי פסח: לילי נציץ ולילית התארחו בו שתי שורדות שואה, דור ראשון: , נולדה בצרפת בעיצומה של 1941 ילידת נתיב אור. לילי, המלחמה, ואחרי נדודים רבים החליטה משפחתה למסור אותה למשפחה מאמצת כדי להצילה. אביה, שלחם בשורות המחתרת הצרפתי, נהרג בשעת פעולה ואימה, ששרדה, הגיעה עם תום המלחמה, לאסוף אותה מהמשפחה ויחד עלו ארצה. , נולדה בסופיה, בולגריה. אביה נלקח 1941 , ילידת לילית למחנה כפייה והיא, אימה, ואחותה גורשו עם מרבית יהודי סופיה לאחת העיירות בבולגריה. אימה עבדה באזור במשק בית והבנות נאלצו לעבור התעללות משכניהן שחשפו את אבריהם האינטימיים. בהמשך התאחדה המשפחה עם הסבא והסבתא וגם האב ויחד עלו ארצה אחרי קום המדינה. ורדה שפייזר ורותי סנדלר ארגנו את הערב והשתתפו בו חמישים איש ואישה. ניגן ושר: יוסי לביא, על החליל: יורם גור זאב.

✿

במוצ"ש, לקראת יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ✿ התקיים במרכז ערב שירי לוחמים ונפגעי פעולות האיבה חברות וחברים. שר וניגן על גיטרה- 110- בהשתתפות כ איציק לגריסי ועל הקלידים: רפי וולבה.

יום הזיכרון, ויום רעננה ציינה במתכונת רגילה את אירועי . טקס הזיכרון העירוני בנוכחות ראש העיר העצמאות

12

05/2026 - 347 רעננה

העמותה למען האזרח הוותיק — רעננה , פינת רחוב חנה סנש, רעננה 114 רח' ההגנה

התקיים ברחבת יד לבנים והיה פתוח לכל תושבי העיר. בין השאר הופיעו הזמרת שירה גלסנר, החזן שלומי גולדברג, והרכב נגנים ממרכז המוסיקה העירוני, בניהולו המוזיקלי של רני גולן ובהנחיית הדר מרקס; כן התקיים ערב שירי לוחמים. שמות הרחובות, כנהוג כבר שבע שנים, הוחלפו חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. ראש העיר 298- זמנית ל הזמין את תושבי קריית שמונה לחגוג את יום העצמאות ברעננה. ואף הציע להעמיד ארבעה אוטובוסים שיסיעו את תושבי הקרייה לחגיגות ברעננה. , שהיו אמורות להתקיים בבתי חגיגות יום העצמאות ✿ הספר, שינו את מקומן, לחגיגה אחת גדולה בפארק רעננה, בערב החג הופיעו בפארק יובל רפאל, שרית חדד, תמיר בר ועדן חסון בנוסף התקיימה בפארק פעילות של מתנפחים, תיאטרון רחוב, קעקועים, הולכים על קביים, דוכני מזון ועוד. כמו כן התקיימו אירועים במקומות אחרים בעיר כמו: במת ניגונים, תפילה והרקדה בבי"ס דקל, הופעה של חנן יובל במשכן למוסיקה ואומניות, הפניניג חגיגי למשפחות מיוחדות בתיכון מטרו ווסט, ריקודי עם בהדרכת ערן ביטון, ושירה בציבור בהיכל הספורט אביב. ביום העצמאות עצמו התקיימה צעדה בשביל רעננה עם מוזיקה וסיפורים, ביקור חוויתי במוזיאון הראשונים ועוד.

מרכז יום לאזרח הוותיק 2026 תוכניות מיוחדות לחודש אפריל

יום חמישי יום חמישי

●

07.05.26 14.05.26

בשעה בשעה

- 10:30 - 10:30

●

. שרים שייקה והגיטרה שרים עם איזי שליו

. שירי ירושלים

יום חמישי

●

21.05.26

בשעה

- 10:30

שרים עם יעקב מלכא.

. שירים לערב שבועות

יום חמישי . והחצוצרה

●

28.05.26

בשעה

- 10:30

שרים עם טושקו

מרכז יום לאזרח הוותיק להרשמה - ☎ 09-7711598

עברית: מנגל

עברית מילה

מקורו מן הערבית (מנקל) ומשמעותו המילולית היא כלי שמשמש להעברה, או נייד. מכיוון שהמנגל המקורי היה כלי פחם קטן ונייד שאפשר היה להעביר ממקום למקום (בניגוד לטאבון או תנור אבן קבוע) הוא זכה לשם מנקל. בעברית המדוברת, האות ק' התחלפה בג' בהשפעת להגים ערביים מסוימים (כמו הלהג הבדואי או העיראקי) וכך הפך ה"מנקל" ל"מנגל". האקדמיה ללשון עברית הציעה את , אך המילה מנגל השתרשה כל כך חזק מ ַַצ ְְל ֶֶה המילה העברית בשפה, שהיא משמשת גם כשם עצם וגם כפועל (למנגל). harelea@gmail.com

מילת החודש לאה הראל מאת:  - פירסינג ניזוּּם

Yehudit_helfer@walla.co.il

harelea@gmail.com

13

05/2026 - 347 רעננה

המתנה של השמש: שומר עלינו חזקים בגיל השלישי? D איך ויטמין מאיר חוטקובסקי מאת: 

בריאות

. D מהמבוגרים סובלים ממחסור בויטמין 70% למרות שישראל שטופת שמש, עדיין מומחים ישראלים מסבירים מה עומד מאחורי הפרדוקס הזה, כיצד הוא קשור לנפילות ולשברים, ומהי הדרך הבטוחה למלא את החסר. : הורמון, לא רק ויטמין D ויטמין הוא בעצם הורמון שהגוף מייצר כדי לנהל תהליכים חיוניים. תפקידו העיקרי הוא לסייע בספיגת סידן מהמזון ולבנות D ויטמין עצמות חזקות. בלעדיו העצמות הופכות חלשות ושבירות. , מנהלת אגף התזונה פרופ’ רונית אנדוולט בישראל קיים פרדוקס: למרות השמש השופעת, רוב האוכלוסייה סובלת ממחסור. במשרד הבריאות, אומרת: “החוסר קיים בטווח של בין חמישים לשבעים אחוז מהאוכלוסיי לרוב האנשים זה לא מזיק לקחת תוסף ". D של ויטמין

גבוה?

למה דווקא בגיל השלישי הסיכון D עם הגיל יכולת הגוף לייצר ויטמין מייצר רק מחצית ממה שמייצר עור מאוניברסיטת ניוקאסל תומס ר. היל שמהם נוצר הוויטמין פוחת ביותר בנוסף, מבוגרים רבים יוצאים פחות סובלים ממחלות שמפריעות לניצול הקשר לנפילות ולשברים גורם גם לחולשת D מחסור בוויטמין – האזורים האחראים על יציבות. לקום, לעלות במדרגות או לשמור משמעותית. ועמיתיה מציינים כי ד”ר דנית שחר אצל מבוגרים. בבית החולים רמב”ם עם שבר בצוואר הירך סבלו ממחסור מחסור ממושך עלול להוביל בעצם) או לאוסטאומלציה (עצמות

70 מהשמש יורדת בחצי. העור של בן ד”ר צעיר, גם באותה חשיפה לשמש. מסביר: “הריכוז של החומרים בעור שנה”. 80 ל- 20 בין גיל 50%- מ החוצה, חוששים מנזקי שמש או

הוויטמין.

שרירים, בעיקר בשוקיים ובירכיים כשהשרירים נחלשים, קשה יותר על שיווי משקל, והסיכון ליפול עולה חולשה זו היא הגורם העיקרי לשברים מהמטופלים שאושפזו 50%- נמצא ש

. D חמור בוויטמין

לאוסטאופורוזיס (“גבינה שוויצרית”

רכות).

השפעה על המוח ועל מצב הרוח ד”ר ברברה ג’יי .122%- הוויטמין חשוב גם למוח. מחקרים מראים שמחסור כרוני מגדיל את הסיכון לדמנציה או אלצהיימר ב מפעיל אלפי גנים, כולל כאלה שמגנים על תאי המוח” . יש קשר גם לדיכאון, אך רמה נמוכה של ויטמין D מסבירה: “ויטמין בוצ’ר היא לעיתים קרובות רק “תמרור אזהרה” שהבריאות הכללית זקוקה לתשומת לב. D כמה לקחת – והזהרה חשובה הדרך הטובה ביותר לבדוק חסר היא בדיקת דם פשוטה. 2,000 – ביום. לאנשים עם השמנת יתר D יחידות ויטמין 800-1,000 – ממליצה: “לאנשים במשקל תקין פרופ’ צופיה איש-שלום יחידות, כי הוויטמין נאגר ברקמת השומן”. “כל המרבה הרי זה משובח” – לא כאן. נטילת מנות העמסה גדולות בבת אחת עלולה דווקא להגביר את הסיכון לנפילות אזהרה: ושברים. עדיף מנה יומית קבועה וקטנה. האנלוגיה המסכמת: הגוף כבניין מגורים הוא חומר האיטום והחיזוק שמונע מהקירות (העצמות) D דמיינו את גופו של אדם מבוגר כבניין מגורים ישן אך יקר ערך. ויטמין להתפורר ומחזק את היסודות (השרירים). ככל שהבניין מזדקן, הקירות נעשים שבירים והיסודות פחות יציבים. בלי תחזוקה שוטפת, גם מעידה קלה עלולה לגרום לקריסה. סידן הבניין נשאר חזק, יציב ובטוח לעוד שנים רבות. + D כשמוסיפים מדי יום ויטמין meirch@gmail.com

14

05/2026 - 347 רעננה

סדרה בנטפליקס סערה לחג המולד

מלכה מהולל מאת: 

נורווגיה שנה עלה לאקרנים הסרט הבריטי "אהבה זה כל הסיפור" ומיד 20- לפני למעלה מ הפך ללהיט פורץ דרך בז'אנר הקומדיות הרומנטיות שמקבצת מספר סיפורים בסרט אחר. הסדרה הנורווגית "סערה לחג המולד" עושה את זה כסדרה בת שישה פרקים

טלוויזיה

ומעורבים בה לא פחות מעשרים דמויות. כפי שמרמז שם הסדרה מדובר בסערה קשה שמקרקעת את כל הטיסות בשדה התעופה של אוסלו לעשרים וארבע שעות. המצלמה עוקבת אחר הדמויות כשלכל אחת יש סיפור אנושי אחר, כולם ביחד מהוות מעין מיקרוקוסמוס של החברה עם כל סוגי התופעות שאפשר להעלות על הדעת. אלכס הוא סנטה קלאוס לא קלאסי בכלל. מדובר בעבודה להשלמת הכנסה והוא מתעצבן על ילדים שמבקשים אייפון חדיש או תיק יקר של שאנל, והוא במיוחד מאבד את שלוות נפשו כשילד בן חמש, שאינו שולט בצרכיו, מרטיב אותו. קאיה היא ילד מתוקה כבת עשר שמטיילת עם הוריה שאינם חדלים לרגע אחד לריב. הטריגר הראשון הוא שאב המשפחה שוכח את המזוודה על המדרכה מחוץ לטרמינל וזה מספיק לאם המשפחה לאבד את שלוות נפשה אבל זה לא נפסק לרגע. קאיה מבקשת לקנות משהו, ואז מחליטה לא לחזור אליהם. דווקא המפגש שלה עם סנטה מוליד שיחה חמימה. אידה היא כוכבת פופ פופולרית שפוסטר ענק שלה מקשט את הטרמינל. היא נאלצת להיות יחד עם פשוטי העם שכן הטרמינל לטיסות הפרטיות נסגר, סיטואציה שמולידה כמובן המון אמוציות שליליות, במיוחד כלפי העוזרת הנאמנה שלה. ארתור הוא פסנתרן מפורסם שחינו ירד בשל ביקורת קשה בעיתון, הוא אינו מצליח למלא אולם למופע הבא שלו. הוא מת לעשן סיגריה, מה שכמובן אסור בשדה התעופה, והוא מתנהג כזקן נרגן ומעצבן. סטין בוגדת בבן זוגה בשירותים, אבל מתעשתת ועושה כל מאמץ להגיע הביתה לחג, והיא עוברת הרפתקאות לא נחמדות בדרך. דיוויד לבוש בחולצת הוואי כי הוא מתכוון לנסוע למלגה לחופשה שם יפגוש את אשתו. רק מאוחר יותר יתגלה הסיפור האמיתי. מריוס הברמן, איש חביב ונעים הליכות, מקבל בטלפון בשורה בריאותית קשה ועדיין מצליח לשרת את לקוחותיו במסירות. הנריק הוא סבל צעיר שנפשו נקשרת בכלב טרייר קטן שהושם בכלוב, אך לאור המצב אף לא אחד בא לאסוף אותו. אולב הוא טייס מנוסה שמנחית את המטוס דרך מערבולת קשה וכשהוא נחמ בטרקלין מתיישבת לידו אישה צעירה שמפריעה בתחילה לשלווה שהוא מנסה לתפוס. יש גם אם עם ילד שזקוק לניתוח עיניים שיציל את ראייתו, אישה צעירה (רוניה) שהיא כומר שתפקידה לטפל באנשים הזקוקים לעזרה, נערה יפת תואר ובהירת שמחפשת מתנה לאביה, עורכת דין עשירה ותוקפנית שמציעה לנהג מונית פי מאה מהתשלום הרגיל כדי שייקח אותה לייעדה ועוד כמה וכמה. באורח פלא הצופה נקשר לכל הדמויות, אולי בגלל שהן כל כך אנושיות, אולי בגלל שהן נפתחות בהדרגה, אולי בגלל שרובן, אם לא כולן, עוברות שינוי - ואולי בגלל שהרוב נגמר טוב. הרוב, כי החיים לא כולם דבש. malcamehulal@gmail.com

משפט אייכמן

צילום: לשכת העיתונות הממשלתית

אבי שיביאק מאת: 

אירועים משמעותיים רבים הנוגעים למדינת ישראל אירעו בחודש מאי. ראשית, שנה, הכריז דוד בן-גוריון על הקמת המדינה בבית 78 , לפני 1948 במאי 14- ב במאי 8 במאי באותה שנה הוקם צבא ההגנה לישראל. ב- 26- דיזנגוף בתל אביב. ב הסתיימה מלחה"ע השנייה העקובה מדם במיוחד לגבי העם היהודי. שנה לאחר מכן,

החודש לפני

במאי, התקבלה ישראל כחברה בארגון האומות המאוחדות. היו עוד אירועים חשובים 11- ב 11- שחלו בחודש מאי אבל נראה שאחד החזקים בהם הוא מבצע פינאלה הנועז של המוסד, ב , במסגרתו נלכד הרוצח הנאצי אדולף אייכמן והוא הובא למשפט צדק בישראל. 1960 במאי צוות של המוסד והשב"כ, שאיסר הראל עמד אז בראשם, בפיקודו של רפי איתן בשטח, ובהשתתפות פיטר מלקין, המתין לאייכמן ליד תחנת האוטובוס בדרכו הביתה מהעבודה. כשירד אייכמן מהאוטובוס, מלקין זינק עליו והוא הוכנס לרכב שהמתין במקום. הוא הועבר לדירת מסתור ("וילה טילדה"), שם שנה לעצמאות ארגנטינה כדי לשלוח משלחת רשמית 150 זוהה סופית על פי צלקות ונתונים גופניים. ישראל ניצלה את חגיגות במטוס אל על. אייכמן סומם והולבש במדי דייל של אל על. הוא הועבר במכס כאיש צוות חולה שסובל משיבוש זמני בזיכרון. בירושלים ובסיומו הוא הורשע בפשעים נגד האנושות 1961 במאי. משפטו של אייכמן החל באפריל 22- המטוס נחת בישראל ב – הפעם היחידה שבה בוצע גזר דין מוות במדינת ישראל. 1962 במאי 31- ונגד העם היהודי, והוצא להורג בתלייה ב Avi1q@walla.com

15

05/2026 - 347 רעננה

במשכן רעננה פסקול ישראלי עם יואב קוטנר

מוסיקה קלה מוסיקה קלאסית

מלכה מהולל מאת: 

יואב קוטנר הוא ציפור נדירה במקומותינו. הידע שלו במוזיקה בארץ ובעולם (פנומן בנושא החיפושיות), ההיכרות שלו עם כל מי שעיסוקו במוסיקה והפרטים שהוא נוצר על כל אומן - ברמה שהם עצמם לא זוכרים - הופכים אותו לאוטוריטה מספר אחת בארץ בנושא מוסיקה קלה. הזיכרון

, הוא נסע לשוויץ עם חבריו לפנימייה 18 שלו עוד יותר מפעים לאור העובדה שבעודו בן הצבאית לפני גיוסם ושם הוא נפל כשטיפס על הר. התאונה גרמה לו לאובדן הזיכרון והוא היה צריך ללמוד קרוא וכתוב מחדש ולהכיר מחדש את משפחתו וחבריו. מה שעזר לו להשתקם היו שני דברים שקשורים זה בזה: קודם כל המוזיקה, ושנית שבמקום להתגייס לסיירת מטכ"ל לשם כיוון הוא התנדב לשרת בגלי צה"ל, והשאר היסטוריה. אין כמעט אומן בארץ שקוטנר יזמין אותו להשתתף בסדרת פסקול ישראלי שזה עתה הסתיימה עונתה העשירית(!) ברעננה והוא יגיד לו: לא. כולם מעריכים את עבודתו שלא לומר מעריצים. , משתטה לעיתים, מרגש לעתים, שואל כל שאלה שבא לו, מצליח להכיר לקהל את האדם built in והוא? איש מצחיק עם הומור שמאחורי המוסיקה שלו, את הדמויות והסגנונות שהשפיעו עליו, את החוויות שעברו על עליו, את הקשיים עימם התמודד, את שיתופי הפעולה בין האומנים וכו'. התחושה היא שהקהל יושב עם קוטנר והאומן בסלון הבית והוא שותף לשיחה אינטימית. אי אפשר לקבל את זה בשום פורמט אחר. מכל מפגש יוצאים עם חוויה מרגשת ועם הכרת תודה שזכינו לפגוש מישהו חדש כל כך מעניין. קשה למנות את כל מי שהתארח אצל קוטנר במשכן. רשימה חלקית: רמי קליינשטיין, פבלו רוזנברג, דני בסן, מיקי גבריאלוב, מיכה שטרית, עילי בוטנר, לאה שבת, שלומי שבת, בועז שרעבי, רבקה זוהר, שם טוב לוי, קורין אלאל, ארקדי דוכין, שאנן סטריט (הדג נחש), כנסיית השכל, דנה ברגר, ירדנה ארזי, דוד דאור, מרגלית צנעני, אסף אמדורסקי ועוד רבים ורבות טובים וטובות. והכול פה ליד הבית. שווה לעקוב אחרי פרסומי העונה הבאה. malcamehulal@gmail.com

אנסמבל בארוקדה

מלכה מהולל מאת: 

מוסיקה עתיקה וכלי נגינה עתיקה אינם מנת חלקם של נגנים רבים, אבל זה מה שחיבר מלכתחילה בין הנגנים שהקימו את אנסמבל בארוקדה לפני כמעט עשרים שנה. הם כולם השתלמו באקדמיות בחו"ל וכששבו התכנסו לבנות אנסמבל רב קסם שמנגן גם מתקופת הבארוק והרנסנס אבל הוא פתוח גם לסגנונות אחרים מתוך האמונה שמוסיקה חוצה גבולות מכל הסוגים: גיאוגרפיים, תרבותיים, חברתיים ואחרים.

חלקם מתמחים בבניית כלים תקופתיים וחלקם אף בנו את כלי הקשת המשמשים את נגני ההרכב. כך למשל אומר המנהל , שבנה את הכינור הענק בו הוא מנגן: "בניתי לעצמי את הכלי המיוחד והגדול הזה בעל עמית טיפנברון המוסיקלי ונגן הוויולונה, חמשת המיתרים שתומך בזמרים הסולנים ברגישות אך בנחישות". תשוקת הנגנים למוסיקה ניכרת בהם מה שהופך את ההאזנה והצפייה בהם למהנה במיוחד. לא צריך להיות מומחה גדול או בעל ניסיון וידע ביצירות (אני למשל אינני כזאת כלל ועיקר) כדי ליהנות מהחוויה שהם מספקים. שלומית מרבה להופיע איתם. הכנרת הראשית, אנדרס מוסטונן בעיקרון הם מנגנים ללא מנצח, אם כי המנצח האסטוני הצבעוני , מובילה במבטיה והנגנים האחרים נושאים אליה את עיניהם. גם את הכינור שלה בנה טיפנברון כהעתק לכינור של סיוון סטראדיווריוס: "קשת הבארוק שאתה אני מנגנת נבנתה על ידי איתן הופר, אחד מבוני הקשתות המצליחים בעולם! הכינור הוא חלק ממני, הרצון והתשוקה לנגן בו זה מי שאני". מנגן על הצ'מבלו, כלי המקלדת העיקרי בתקופת הבארוק שצליליו מופקים על ידי פריטה על מיתר. מדובר על כלי יזהר קרשון .15- שנמצא בשימוש מאז המאה ה הבארוקדה מתנהלת כקולקטיב: כל ההחלטות, המוזיקליות כמו גם האדמיניסטרטיביות, מתקבלות על ידי חבריה. כשצופים בהם מתקבלת התחושה שמדובר במשפחה שמוסיקה היא תשוקתה, ואת המוסיקה הזאת הם מפיקים בכישרון ובאהבה רבה. הם מופיעים במרכז וייל בכפר שמריהו, במוזיאון רבין, בכנסיית יערים באבו גוש, בכנסיית סיינט ג'ון בחיפה ובעוד מקומות. malcamehulal@gmail.com

16

05/2026 - 347 רעננה

לורנה קוק ההבטחה האסורה / יהודית הלפר מאת: 

21 - - משפחת אינברמוריי חוגגת יום הולדת לבתם קונסטנט בת ה 1940 סקוטלנד באחוזת אינברמוריי הממוקמת לצד אגם קסום. אחיה הטייס דאגלס מגיע ליום ההולדת עם חברו הטוב, הנרי. הנרי מציע לקונסטנט להצטרף אליו לטיול בגינה ושם, בין השיחים, הוא תוקף אותה מינית. היא מצליחה להימלט ממנו ולרוץ לכיוון האגם. שם היא נדהמת לראות מטוס מתרסק לתוך האגם. מבלי להסס, היא משילה מעליה נעליים וגרבונים ושוחה לעבר מקום ההתרסקות בתקווה שתצליח להציל את הטייס. - קייט, צעירה רווקה, נאלצת לעזוב את עבודתה בלונדון כמנהלת יחסי ציבור 2020 סקוטלנד ונענית למודעה לתפקיד דומה בבית אינברמוריי בכפר הקטן בסקוטלנד. בדרכה היא כמעט דורסת את ג'יימס הרץ על הכביש. הוא מגיב להתנצלותה באופן לא סימפטי ואז היא מגלה שהוא הבעלים החדש של האחוזה, ביחד עם אימו האלמנה ג'ני. ג'יימס וג'ני רוקמים רעיון להפוך את האחוזה למלון בוטיק. קייט מסייעת להם בתכנון ומקווה לנצל את קשריה עם התקשורת כדי לפרסם את המקום. תוך כדי הסיור בבית מגלה קייט סיפור מסתורי הקשור בטייס שטבע באגם בזמן מלחמת העולם השנייה. וכאשר היא נוברת בארכיונים של הספרייה המקומית, נגלה לעיניה טפח ועוד טפח מהסיפור המיוחד הזה. - קונסטנט מצליחה להציל את מתיו הטייס, ושומעת ממנו שעליו לחפש מקום מסתור זמני. מבלי לחשוב היא 1940 סקוטלנד מזמינה אותו להתחבא בבקתה בקצה האחוזה ודואגת להביא לו אוכל וכל הנחוץ לקיומו. הוא משביע אותה לשמור את סודו. בינתיים הופך בית המשפחה לבית חולים צבאי, תרומתם למאמץ המלחמתי, עובדה המקשה עוד יותר על קונסטנט לשמור את סודה. האם ישתפרו היחסים בין קייט לג'יימס, אולי אפילו מעבר לכך? האם קונסטנט תצליח לשמור את סודה בלי לחשוף את מתיו? האם בין השניים יתפתחו יחסים מעבר לקשר הרגיל? איזה סודות תחשוף קייט במהלך הנבירה בארכיוני הספרייה? העלילה ממשיכה לנוע קדימה ואחורה, עד הסוף המפתיע. לורנה קוק היא סופרת בריטית מצליחה שגם ספרה הקודם 'הכפר האבוד', שהמלצנו עליו במדור זה, היה רב מכר. Yehudit_helfer@walla.co.il

ספר

רדיו בריסל בימוי: פרנק ון־פסל

שחקנים: ג'ף הלמנס, קואן דה־באו, פטר ון דר בכין בלגיה

מלכה מהולל מאת: 

קולנוע

בסוף הסרט, שפתח את פסטיבל הקולנוע היהודי, בסוף הרשימה הארוכה של הקרדיטים לאנשים ולגופים שהשתתפו במלאכת הפקת הסרט (ולא, זה לא ספוילר), בסוף כל זה מופיע ציטוט של ויקטור פרנקל מתוך ספרו המפורסם 'האדם מחפש משמעות': "בכל

קבוצה יש אנשים הגונים ויש שאינם הגונים. אין קבוצה שאין בה גם מאלה וגם מאלה". ואם תרצו, זה , לפני המלחמה, במהלכה, וגם מאז ועד היום. בכל מקום. כי ככה זה. 1940- כל הסיפור, אז בבריסל ב על הרכבת לבריסל עולים שני צעירים שאינם מכירים זא"ז. הוא ברה, טכנאי קול צעיר שמתמחה בהפקת קולות וצלילים באמצעים שונים, והיא אלזה, זמרת ושחקנית מוכשרת ופליטה יהודייה שהגיעה מווינה עם אביה ואחותה ורוצה לשחק בתסכיתי רדיו. שניהם רוצים להגשים את ייעודם בבניין הרדיו הלאומי של בריסל שנמצאת בבניין פלאג'יי המפורסם, הקיים עד היום. כשהם נכנסים למחרת היום לבניין הם מזהים זה את זו מהרכבת ואלזה אומרת לברה: "אתה הבחור שהביט אל העבר, ואני זו שהביטה לעתיד". כשהוא מביט בה במבט תמה, היא מסבירה לו שהיא נסעה עם הפנים לכיוון הנסיעה ואילו הוא ישב הפוך. ללמדנו שאין משהו שאינו סמלי. המילה 'עדין' נשמעה מאנשים רבים בתום הצפייה, והעדינות הזאת באה לידי ביטוי בטיפול העדין של הבמאי בכל הדמויות. מדובר בימים שלפני הפלישה הגרמנית לבלגיה, והמתח הורגש חזק באוויר, ובכל זאת לא מדובר בסרט שואה טיפוסי, אם בכלל יש דבר כזה. מדובר בסיפור התאהבות של שני הצעירים האלה, צעירים תמימים ומוכשרים, שכל עניינים הוא להביא את כישרונם לידי ביטוי. הריקוד שהם רוקדים על גרמי המדרגות של הבניין היפהפה מהפנט בקסם ובאסתטיות שלו. השילוב של הצלילים שברה מפיק (באמצעים מכניים שהוא מפיק למשל מאופנועו של דודו) וקולה הענוג של אלזה - ביחד מסייעים לצופים לברוח מהמציאות הקשה שמאיימת ללא רחם מעבר לפינה. אלזה וברה שונים זה ומזה בכל אספקט אפשרי, ויחד עם זאת, הם מוצאים את החוט המקשר שרוקם ביניהם סיפור אהבה עדין (כבר אמרנו?) ונוגע. יש כמובן סמליות בעובדה ששניהם משתמשים בקולות כדי להביע את עצמם, קולות שאי אפשר להשתיק גם כשאחד מקבוצת השחקנים מודה שהלשין עליה: "אני אנטישמי", הוא אומר, "ואתם היהודים כולכם פרזיטים". המשחק, הצילום, האווירה, הנופים הפנורמיים של בריסל מהגג, בניית הדמויות, העצים שגדלים בארגנטינה לרוחב בשל הרוחות, ואפילו דרמה גדולה שמתרחשת בבניין - כולם זוכים לסובלימציה פיוטית ורבת קסם בידי הבמאי ושאר העושים במלאכה. malcamehulal@gmail.com

17

05/2026 - 347 רעננה